‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בספטמבר 2026

פרשת נצבים- וילך/ נבואה המגשימה את עצמה- זמן להתעורר במהרה!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  נצבים- וילך/ נבואה המגשימה את עצמה- זמן להתעורר במהרה!

 מאמר מאת: אהובה  קליין .



                             ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)

                             ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה ..."/ציירה: אהובה קליין(c)

                                             


                             ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                                 ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)


                       ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                            בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ ארץ נחלת אבות: אברהם יצחק ויעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)



                       ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]


                      ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                    ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)


                ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



                    ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א] -  ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ אור הגאולה בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ"
[ישעיהו ס"ב, א]



                                  ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]

                                                        ציירה: אהובה קליין (c)





          ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)




         ציורי תנ"ך /  הדרך המובילה למקדש על פי  נבואת ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)

                 "....פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; סֹלּוּ סֹלּוּ  הַמְסִילָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים".

                                                                  [ישעיהו ס"ב, ]



                     ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.." / ציירה: אהובה קליין (c)


ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."

מתוך: "ונתנה תוקף"
                          

                                  ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר  בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



              ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


     
  ציורי  תנ"ך/ קריאת התורה בשנת השמיטה בחג הסוכות/ ציירה: אהובה קליין (c)

השנה פרשיות נצבים – וילך  הן מחוברות: פרשת נצבים פותחת בפסוקים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.  לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".[דברים כ"ט, ט'- ט"ו]

בתחילת פרשת וילך נאמר:

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם—לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה.  וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.  וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם.  חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ". [דברים  ל"א, א'- ז']

ההפטרה : דברי ישעיהו הנביא:

"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.  כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־ אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻומִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.  וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי ־סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ־ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה......." [פרק : ס', א'- ה']

השאלות הן:

א] באיזה יום עמד משה באומרו : "אתם נצבים היום" ומה היה המסר?

ב] מה הייתה מטרת  הליכת  משה אל העם?

ג] במה מנחם ישעיהו הנביא את עם ישראל?

תשובות.

משה עומד בפני עם ישראל הנצבים מולו ביום מיוחד בחייו.

על פי רש"י :משה כינס את כל העם  לפני הקב"ה ביום מותו כדי להכניס את העם בברית עם ה'.

קודם כינס את החשובים שבתוך העם: "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם" רק אחר כך את כל ישראל.

הרב אביגדור הלוי נבנצל מעיר: משך ההתרחשות  של כל  ספר "דברים" מההתחלה  עד  הסוף, בסך הכול: שלושים ושבעה ימים בלבד. ואלה הם ל"ז ימיו האחרונים של משה – מתאריך: ר"ח שבט ועד ז'  באדר. [מתוך "שיחות לספר דברים "–משנת  הרב- אביגדור הלוי נבנצל]

"דעת מקרא" סובר: כי המילה: "נִצָּבִים" - לשון כבוד  כמו שנאמר בחלום "סולם יעקב":

"וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו", מהסיבה כי כל הציבור שעמד לפני משה היו סדורים על פי חשיבותם: תחילה: "ראשיכם..." אלה היו הנשיאים: כנאמר: "כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם..... כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה".[במדבר י"ג, ב'- ג'] .

יש על כך עוד כמה דעות.

רש"י סובר: באו  אף חוטבי עצים - מתברר שבאו גם כנעניים להתגייר כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע כמו שנאמר:

"וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי.  וַיַּעֲשׂוּ גַם־ הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים".[יהושע ,ט', ג'-ד]משה כורת איתם  את  הברית   כדי  להקים אותם היום לעם  וה' יהיה להם  לאלוקים. לפי שעוד נשבע לאבות שלא יחליף את זרעם באומה אחרת- זו ברית ה' –לנצח, ולכן לא יכול להיפרד מהם!

מדרש אגדה: מדוע נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות?

התשובה: לפי ששמעו ישראל: מאה קללות - חסר שתים  חוץ מ-49 קללות שבתורת כוהנים הם  חשבו: מי יוכל  לעמוד בקללות אלה? מיד התחיל משה לפייסם  – הרי אתם הכעסתם רבות את ה' ולא עשה עמכם כליה! והנה אתם נצבים .היום  כיום הזה שהוא קיים  מאפיל  ומאיר [סנהדרין ק', ע"ב] –- כך האיר לכם –בעבר- וגם עתיד  לכם להאיר- ואילו הקללות והייסורים מקיימים את עם ישראל  ומציבים אותם לפני ה'.

הסבר נוסף: לפי שהיו בני ישראל יוצאים ממנהיג למנהיג—כלומר ממשה אל יהושע בהמשך- לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרז אותם וכך נהג גם יהושע וכך נהג גם שמואל - שיצאו מידו ועברו להיות תחת הנהגת שאול. [רש"י  עפ"י סנהדרין קי"ב, ב']

ילקוט שמעוני מבאר: אימתי אתם נצבים? התשובה כשתהיו אגודה אחת-היום כולכם, כדוגמת אדם הלוקח בבת אחת  אגודה אחת של קנים - האם מסוגל לשבור אותם כאשר הם מאוחדים  כחבילה אחת? אבל כאשר הקנים מופיעים אחד, אחד- אפילו תינוק יכול לשוברם! וכאן ניתן להבין כי אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת - כלומר: מאוחדים.

להלן - משל ונמשל : "אַתֶּם נִצָּבִים"- אתם ולא אומות העולם - למה הדבר דומה?

לאבן גדולה שהייתה מונחת ברחוב - כל מי שהיה רואה עצמו גיבור  היה נאבק בה והיא הייתה נופלת עליו ושוברת והוא מת , אבל ממשיכה להיות במקומה כך אומות העולם משעבדים את ישראל - אך ישראל קיימים לעולם!

עוד הסבר מעניין: ה' אינו כורת ברית רק עם אלה שנצבים לפניו היום ,אלא גם עם אלה שאינם עומדים לפניו ביום זה, כלומר :לא רק עם אלה שכרת ברית בהר סיני - אלא גם עם הדורות הבאים וגם גרים שעתידים להתגייר - ומניין ההוכחה לכך? התשובה :

"וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם ".הכוונה: ואין ,אלא מצוות שקבלו מסיני- מצוות העתידות להתחדש-כגון מקרא מגילה [בפורים] ומאין ההוכחה לכך?

תשובה:  לפי שנאמר:"קִיְּמוּ וקבל וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל־ זַרְעָם וְעַל כָּל־ הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם"[מגילת אסתר ט', כ"ז]

מטרת הליכתו של משה  - לעם ישראל.

משה ניגש אל העם : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת ־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־ כָּל יִשְׂרָאֵל"

דעת מקרא מבאר: כי עד עתה היה משה במעמד כל ישראל- שהם היו נצבים לפניו והיו מקשיבים לדבריו, כנאמר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."

כשסיים את דבריו היו כל הצופים כל אחד שב לביתו. אך כעת משה הולך  אליהם להודיע על מותו- עם זאת היה מחזק את העם כדי שלא יפוג ליבם- כאשר כבר משה לא יהיה איתם. לפי שהיה יהושע יורשו  מיועד- להנהיג את העם.

רש"י מוסיף: משה מודיע להם: כי היום מלאו ימי שנותיו ביום זה נולד וביום זה נפטר. [מסכת סוטה י"ג, ע"ב] משה אומר להם כי לא תהיה ביכולתו עוד לצאת ולבוא ,אך לא מהטעם שתש כוחו הרי נאמר עליו: וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה" [דברים ל"ד, ז'].

אלא כוונתו הייתה: להגיד  שאינו רשאי יותר להנהיג את עם ישראל.

משה  מנבא להם-נבואה אלוקית:

"יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־ יַשְׁמִיד אֶת־ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה.  וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.  וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם.  חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל־ תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־ יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶל ־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם".[דברים ל"א, ג'- ח']

להלן הגילוי  העתידי הקורם עור וגידים ממש בימים אלה - כאשר העם מבולבל  יוצר מחלוקת ומאשים את המנהיגות  למלחמה שעדיין אוחזת בנו היום:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־ אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא־שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת ־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.,,,,,,,,, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת־ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת ־בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל־ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת־ בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת־ יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.  וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן ל"א, ט"ז- כ"ג]  אין שירה זו- אלא התורה הקדושה!

הגמרא [ מסכת  בבא מציעא פ"ה, ב']מספרת על רבי חייא שפעל ועשה שלא  תשתכח תורה מישראל, הוא פעל רבות: זרע זירעוני פשתן וקלע מהם רשתות ומכמורות בהן צד צבאים - את בשרם חלק ליתומים ומעורם עשה יריעות קלף עליהן כתב חמישה חומשי תורה, אחר הלך למקומות שאין בהם מלמדי תינוקות-ולימד תורה לילדי ישראל מתוך הספרים. ומדוע זכה להערכה כה רבה? התשובה: כאן לימד רבי  חייא שבכל מעשה שאדם עושה- בידו להשפיע על התוצאה אם היא תעשה באופן מושלם וטהור ולא לקויה עם תקלות.

כוונתו הייתה ללמד את ילדי ישראל והכל עשה לשם שמים ,לכן זכה לשבח רב מפי החכמים.[בהשראת ספר: פניני הגר"א על הפרשה]

דברי ישעיהו הנביא לעם ישראל - הם דברי נבואה:

"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.  כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.  וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.  שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה"[ישעיהו ס', א'- ה']

לסיכום לאור האמור לעיל: רואים באופן ברור- כי  משה בכל ימי חייו - הלך מחיל אל חיל. מנהיג העושה מלאכתו נאמנה ובמסירות נפש לאורך כל הדרך. ויש לנו ללמוד ממשה - ללכת תמיד בדרך טובה - המובילה אותנו   אל מקום הברכות והישועות – ודווקא בימים אלה  לקראת סוף ימי אלול – עלינו לבחור  בנתיב התורה והיראה - ולהשפיע על  אחינו בית ישראל - למען ישובו  לתורה הקדושה  ובכך אלוקים יחיש לנו את הגאולה - כדברי ישעיהו הנביא: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר.  הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" .   [ישעיהו  פרק ס', כ"א- כ"ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 באוגוסט 2026

פרשת שופטים- משפט צדק בתקופת ישראל במדבר -והיום?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שופטים- משפט צדק בתקופת ישראל במדבר -והיום?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.



             ציורי תנ"ך/ בית משפט בשער העיר / ציירה: אהובה קליין (c)


                 ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




        ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך " / ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



       ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך/  דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)




                      ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                          ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)






                       ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם שבאדם/. ציירה: אהובה קליין (c)



                   "ונביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו        תשמעון"

                       [דברים י"ח,] 




              ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


                     ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם= טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)




                             ציורי תנ"ך/ הלוחם ואשת יפת התואר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


יצירותיי להפטרה:



ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."



ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה  נלקחת  מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "ימין ושמאל תפרצי" / ציירה: אהובה קליין (c) [ציור מתוך ההפטרה בספר ישעיהו נ"ב]


"כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.








                       "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "


 [מתוך ההפטרה, ישעיהו נ"ד, א]

ציורי תנ"ך/ ציון פוצחת ברינה/ ציירה: אהובה קליין (c)



"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "


ציורי תנ"ך/ הבטחת ברית השלום לישראל [מתוך ההפטרה בספר ישעיהו] ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת שופטים  פותחת בנושא המשפט:  "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". [שופטים, ט"ו, ,י"ח- כ"א]

השאלות הן:

א] מה הפריע למשה בתחום המשפט כאשר שמע לעצת יתרו להקל עליו?

ב] מאין כי יש קשר בין משפט ליראת אלוקים?

ג] מה הקשר  לדברי ישעיהו בהפטרה?

תשובות.

משה שמע לעצת יתרו – למנות שופטים - אך הבחין בקושי מסוים.

הרב אביגדור הלוי נבנצל  מבאר: מתברר  שמשה שמע בזמנו לעצת יתרו כאשר ראה אותו שופט את עם ישראל במסירות נפש כנאמר:

"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־ הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב". [שמות י"ח, י"ד]

יתרו –מדגיש: כי אין אפשרות לקיים משפט  ראוי לעם שלם על ידי שופט אחד בלבד! הרי זה יגרום  למשה להתמוטט - ואומר לו.

"נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם־ הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי־ כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" [שמות י"ח, י"ח]

אכן אלוקים הסכים שמשה יפעל על פי עצת יתרו, אך יתכן שיתרו טעה בעצה שהציע למשה למנות שופטים נוספים  וההוכחה לכך, כי טרם נפטר משה הכתוב מציין את הנס הגדול שקרה לו בעת פטירתו כנאמר:

"וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה". [דברים ל"ד, ז'] ובאמת מדוע לא נאמר על משה - כי שיניו לא נשרו לעת זקנתו ? התשובה לכך - כדי לסתור את דברי יתרו שהזהיר את משה שאם יפעל לבדו כשופט - התוצאה תהיה: "נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ": 

יתרו התכוון: כי משה יגיע למצב של צמח נובל -  שאין בו כבר לחות. אך מפני כבוד יתרו התורה מגלה לנו בפסוקים האחרונים של החומש כי אפילו אחר ק"כ, שנים - אין הזקנה שלטה עליו ונשאר צעיר - מסתבר כי  למרות כל המאבקים והמלחמות , עם פרעה, מלחמת סיחון, בעיית המרגלים- והקשיים שמשה עבר בחייו כמנהיג וכשופט לעם ישראל - לא פגעו בו ולא היה מושפע מפגעי הזמן  בניגוד לחששותיו של יתרו - אפילו ראייתו לא נפגעה במותו – "לא כהתה עינו"-כי איש האלוקים אינו מושפע מפגעי הזמן.

אומנם ה' הסכים לעצת יתרו ואישר למשה  למנות שופטים, אולם מה שהפריע למשה:

א] למרות שחלק מהעם בהחלט רצה – לא מתוך רצון להקל על משה ,אלא להפיק תועלת מן המערכת החדשה - כי הרי משה היה צדיק וטהור ולא היה ניתן לשחד אותו ,לא ניתן להעלות סברות עקומות למי שחכמת ה' בליבו וגם לא ניתן לבלבל אותו ,לכן העדיפו שיהיו שופטים גם מסוג אחר- שופטים מכל שבט שהם:"משלנו" איתם הם בוודאי יוכלו להסתדר כך מביא רש"י מתוך ה "ספרי". 

ב] אומנם נכון שעם גדול חייב שתהיה  לו מערכת ענפה של שופטים - אלא הטענה היא - על ה"מנגינה" שבה הסכימו ,ה"צלילים"- חלק מעם ישראל-שמחו  יתר על המידה, הם לא הבינו דבר יסודי ביותר: כי עדיף ללמוד מהמקור הנכבד היינו, ממשה שהיה איש אלוקים  ישר וירא שמים רצה להבהיר להם את האמת לדורותיה בכלל המרכזי בעבודת ה': אינו דומה שומע מפי הרב -לשומע מפי התלמיד! כי מפי התלמיד יקבלו פחות מאשר מהרב ואילו ברוחניות אסור להסתפק במועט! אם אתה יכול להקשיב לשיעור ממשה רבינו ,אינך רשאי להסתפק בשיעור  מפי יהושע בן-נון. וברור שאין להסתפק במישהו קטן ממנו. עליך ללמוד מאיש גדול בידע וברמה גבוהה , אך בתנאי שאתה מבין את הסבריו.

משה מוכיח את העם - כי  חסרה להם השאיפה היסודית ביותר- חייבים ללמוד אצל הגדול ביותר! כי ללמוד מהמקור הראשוני- פירושו: ללמוד מהשכינה! ואינם מבינים כי משה רבינו בטוח - יפסוק דין אמת. זו  אמת שלמד מה' שמסר לו את התורה.

ואילו כשאחד משרי האלפים יפסוק - יתכן שתיפול טעות וגם אם לא יטעה יתכן שלא יבהיר  היטב את הנימוק - לפסק הדין. כך  תתחיל  להשתלשל הטעות.

מכאן נלמד: שאינו דומה שומע מפי הרב לשומע מן התלמיד - כי מן הרב  תקבל יותר יראת שמים - יותר בהירות, הסבר צלול ללא ספקות. מנגד אצל התלמיד- כל המעלות האלה חסרות. [על פי ספרו של הרב יוסף אליהו - "שיחות הרב אביגדור הלוי נבנצל"]

הקשר בין המשפט – ליראת אלוקים.

נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ;"

נשאלת השאלה : מדוע התורה מדגישה את המילים: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ? הרי ברור כי הכול מאת ה'?

אלא מכאן  יש להבין :כי יש למנות מנהיג, או שופט, או רב  אשר ליבו מלא יראת שמים. כי בכל פסק דין, או פסק הלכה  לעם – הם יכניסו גם   יראת שמים.

פסק דין - או פסק ההלכה – חייב להיות מותאם לרצון ה' ולא כמו חוקי הגויים- שהם סתם כללים שרירותיים שנקבעו על ידי אנשים - ופעמים רבות ללא –תועלת - ללא צדק וללא חכמה.

אצל הדיין והרב - פסיקת ההלכה חייבת להיות מחוברת ליראת אלוקים וקשר לשמירת המצוות על פי ההלכה.

לדוגמא: אם יהודי ניגש לרב ושואל שאלה הלכתית, בעניין בשר וחלב, הרב יפסוק לו הלכה וגם יסביר לו את החומרה באיסור של הבשר והחלב. גם ידגיש כמה יש לדקדק בכל הפרטים של הכשרות.

הזוהר הקדוש כותב בפרשת משפטים: כי אדם שנכשל באיסור בשר וחלב, ויפקד בבן  תוך ארבעים יום מעת שעבר על חטא זה, הבן הזה חלילה , עתיד להיות כופר.

הרמב"ם כותב: בפתיחת הלכות סנהדרין: "מצוות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה  ומדינה ובכל פלך ופלך  שנאמר:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"

בספר המצוות [מצווה קע"ו] כתב: "שצוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה-ויחזירו את הנוטים מדרך האמת- לדרך התורה -על כורחם, ויצוו לעשות טוב ויזהירו מהרע, ויעמידו  הגדרים על העובר עד שלא יהי  מצוות התורה ואזהרותיה צריכות לאמונת כל איש"

עם ישראל ובתוכם השופטים והמנהיגים יהיו יראי שמים ולא יתנתקו משורשי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב. שהקפידו לקיים את רצון ה' לא סרו - ימין או שמאל בדרכם ,אלא הייתה להם יראת שמים, כאשר הלך אברהם אבינו עם שרה לגרר הוא כבר הבחין שאין יראת שמים במקום ולכן אמר ששרה היא אחותו וכאשר אבימלך לקח אליו  את שרה- ה' הופיע בחלום לאבימלך ואמר לו: כי אם הוא יגע בה- הוא ימות- כי  היא אישה נשואה, אבימלך לא נגע בה והשיב אותה לאברהם- אך שאל אותו מדוע  נהג בדרך זו ענה לו אברהם:" ...כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין־ יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" [בראשית כ'. י"א] אם כן, כיצד הבחין אברהם כי אין במקום יראת שמים? התשובה היא: כי אברהם אבינו - היה בעל יראת שמים - כפי שראה זאת אלוקים בזמן עקדת יצחק ואמר לו:

"וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי". [בראשית כ"ב, י"ב]

יהודי חייב לדעת כי בהיותו  משתייך לעם הנבחר- עם סגולה- אלוקים מביט בו ובעמו  יומם וליל כדברי דוד המלך: "הִנֵּה לֹא־ יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל". [תהלים קכ"א, ד']

עוד  נאמר:"  אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ;    וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָחאִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר;    אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָםגַּם שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי;    וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.  וָאֹמַר, אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי;    וְלַיְלָה, אוֹר בַּעֲדֵנִי. גַּם חֹשֶׁךְ,    לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ:וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר--    כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה". – לא ניתן להסתתר מפני ה'!  [שם קל"ט, ז'- י"ג]

במסכת אבות כתוב: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם- עַל עִינּוּי הַדִּין ,וְעַל עִוּוּת הַדִּין,

וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [אבות ה', ח'].

לכן בהשראת דברי המשנה  ובימים אלה ממש כאשר אנו שרויים  במלחמה בכמה חזיתות  - כדאי לבדוק גם מה מתרחש בבתי  המשפט בארצנו ?

הנביא ירמיהו אומר: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב"[ירמיהו י"א, ,כ]

זו סיבה טובה לכל שופט בישראל - להיות מחובר  לספר התורה וגם ליראת שמים.

דברי ישעיהו הנביא בהפטרה לעם ישראל:[פרק: נ"א]

הנביא מנחם את עם ישראל השרוי בפחד  מהאויבים ואומר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק".

הנביא טוען: כי עם ישראל החושש מהאויבים המציקים- חייב לדעת – כי  אלוקים אינו שוכח את עמו- הוא מדמה את ירושלים לאישה – ומרגיע אותה: "הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית—מָצִית".

כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה, וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת־כּוֹס הַתַּרְעֵלָה—אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא־תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.

בהמשך מבשר לעם ישראל את הגאולה:

"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם..." 

לסיכום – לאור האמור לעיל, יהי רצון – שכולנו נתחזק ביראת שמים - נתאחד כאיש אחד בלב אחד ובאהבת חינם  ונזכה בע"ה לגאולה שלמה במהרה.

כדברי הנביא ישעיהו: "כִּי־ נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר