פרשת
נח-כיצד התמודד נח - עם החמס בתקופתו-ומה
היום?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה וההפטרה:
ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)
"וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)
דור הפלגה מתאחדים בהחלטה לבנות מגדל ועיר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה בונים מגדל וראשו בשמים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך אלוקים מפזר את דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]
ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".
[ישעיהו נ"ה, ג']
[אין מים, אלא תורה]
[ישעינו נ"ה]
בתחילת הפרשה : נח
מצטייר לנגד עיננו - כאיש צדיק תמים ,אך אותו דור היה מושחת כפי שכתוב:
"אֵלֶּה,
תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים—אֶת שֵׁם,
אֶת־חָם וְאֶת יָפֶת. וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא
הָאָרֶץ, חָמָס. וַיַּרְא אֱלֹהִים
אֶת הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי הִשְׁחִית
כָּל־בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, עַל הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה
הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת־ הָאָרֶץ". [בראשית
פרק: ו', ט'-י"ד]
השאלות
הן:
א] מי היה נח באמת?
ב] "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס"
מה היה גודל חטאם של דור זה?
תשובות.
זהותו של
נח בדורו - בעיני אלוקים.
הכתוב משבח את נח
באומרו: "נֹחַ
אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:
אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ־ נֹחַ".
רש"י
שואל: הרי
תחילה נאמר: "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ..."- היה מתבקש- כי בהמשך המשפט
הכתוב יזכיר את תולדות נח ,היינו- את שמות בניו: אֶת־ שֵׁם, אֶת־חָם וְאֶת־ יָפֶת
ונשאלת השאלה מדוע הפסיק הכתוב ותיאר
את היותו צדיק בדורותיו?
תשובת
רש"י:
א] הואיל
והכתוב הזכיר את שמו - הזכיר את שבחו דוגמת הכתוב: "זֵכֶר צַדִּיק, לִבְרָכָה" [משלי י', ז'] כי כל המזכיר שם הצדיק-מברכו.
ב] דרך
אחרת לפרש: הזכיר הכתוב את צדקתו בכלל תולדותיו ,טרם הזכרת שלושת בניו - במטרה
ללמד: שעיקר תולדותיהם של צדיקים - פרי עמלם ומורשת חייהם - הם המעשים הטובים שבידיהם.
בהמשך
נאמר: "בדורותיו"- על כך נחלקו החכמים - מה התורה באה ללמד בתוספת המילה: "בְּדֹרֹתָיו"?
יש
מרבותינו הדורשים את נח לשבח - כלומר הכתוב מרבה בשבחו של נח – להדגיש: כי אפילו בתקופתו דור של רשעים הוא היה צדיק ולא למד ממעשיהם כל
שכן, שאם היה בדור של צדיקים - היה אפילו
צדיק יותר.
אך
יש הדורשים את נח לגנאי - שהכתוב בא דווקא, למעט משבחו ולהדגיש: כי רק בהשוואה לדורו שהיו רשעים - הוא היה צדיק, ואילו היה חי בדור של צדיקים גדולים דוגמת אברהם
- לא היה נחשב לכלום.
בהמשך
רש"י מסביר את
ההבדל בין נח לאברהם: "אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" שפירושו
כמו: 'עם האלוהים'
לגבי
אברהם נאמר: "הִתְהַלֵּ֥ךְ
לְפָנַ֖י" [ להלן: י"ז, א'] ועוד נאמר: "אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"
[להלן, כ"ד, מ'] ולא נאמר התהלכתי. עִמו ,אלא מכאן ניתן להבין : כי יש שני סוגי הליכות -
והן שתי מדרגות: נח היה זקוק למשען- כלומר היה זקוק לעזרה ותמיכה מיוחדת מאת ה' על
מנת שיוכל ללכת בדרך ישרה לכן נחשבת צדקתו כהליכה את האלוקים - עִמו ובעזרת תמיכתו.
לעומת
זאת- אברהם לא היה זקוק לתמיכה זו ,אלא
היה מתחזק בכוחות עצמו. ומהלך בצדקו מאליו ולכן נחשבת – צדקתו כהולך לפני
האלוקים - זו הליכה עצמאית - ללא צורך בסיוע ותמיכה.
לגבי
המשפט: "אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ". כאן מודגש כי נח היה מתהלך את האלוקים- בלשון עבר.
רש"ר
[רבי שמשון רפאל הירש] מסביר:
"אֵלֶּה,
תּוֹלְדֹת נֹחַ" כאן הכוונה לפרשה חדשה בהתפתחות תולדות האדם, האנושות עתידה
להימחות ונח יהיה בבחינת: "אדם" שני- שיעמוד בראש האנושות החדשה.
נח
היה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים"- אלו המעלות שבזכותן מצא נח חן בעיני ה'
ובהן בחר ה' להיות אבן היסוד לאנושות החדשה.
נאמר
על נח: "אִישׁ.. "לדעת חז"ל, התנ"ך אינו משתמש בתואר
"איש"- בנקל השם: "אִישׁ" נאמר רק על מי שהראה עצמו
כ"איש" היינו שהוכח שאופיו הוא: "צדיק ומומחה".[בראשית רבה, ל', ז'] מסתבר שנח עמד במבחן אומץ הלב ואופי האיש במשך מאות שנה,
כשהתהלך את האלוקים בקרב דורות מתחלפים בעוד
שסימניי התקופה היו: "השחתת דרך" [חטא מוסרי] ו"עוול
חברתי" ולעומת זאת נח היה: "צדיק" ו"תמים",
צדיק כנגד: "חמס ו"תמים" כנגד :"השחתת דרך"
המשמעות
להיות צדיק: שהוא נותן לכל אחד ולכל דבר את המגיע לו ומתייחס הכול באופן ענייני ללא משוא פנים, הוא רואה כל
דבר מנוקדת המבט של חובתו ולא מצד עניינו
האישי. ומשמעות העיקרית של "צדק"- היא צדק חברתי.
ה"צדיק"
עוסק במעשים טובים –באופן פעיל ואינו מקדיש תשומת לב כלל לאישיותו שלו. הוא מתקשר עם מעשה ופעולה, כדברי שלמה המלך: "פעולת
צדיק" [משלי, י' ,ט"ז]או, "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־ עֵת"
[תהלים ק"ו, ג']
"תמים"-הכוונה:
התפתחות האדם לקראת שלמות אישיותו- הוא מתקדם בדרכו משלב לשלב באמצעות מעשיו הטובים מגיע לסיפוק עצמיותו והשלמת אישיותו.
האגדה
מספרת: "וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר נוֹלַד נֹחַ וְרָאָהוּ הוֹרָיו וְיִתְמְהוּ מְאֹד, כִּי לֹא הָיוּ
אֶצְבְּעוֹת יָדָיו מְחֻבָּרוֹת- יַחַד כְּאֶצְבָּעוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר
בַּיָּמִים הַהֵם, וְיִגְדַּל נֹחַ
וַיַּרְא כִּי נִפְלֶה הוּא מִכָּל הָאֲנָשִׁים- בְּאֶצְבְּעוֹת יָדָיו
הַמְּפֹרָדוֹת וַיָּשֶׂם עַל לֵב וַיֹּאמֶר: לֹא לְתֹוהוּ בָּרָא לִי ה' אֶת
הַיָּדַייִם הָאֵלֶּה- הַמְּמַהֲרוֹת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה, הָבָה אֶעֱשֶׂה
מֵהֶן עֲבוֹדָה, וְיִחֵל נֹחַ לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לַחֲרֹשׁ אֶת הָאֲדָמָה
וְלִקְצֹר אֶת תְּבוּאָתָהּ".
הרמב"ן
מפרש: נח
מצא חן בעיני ה' - לפי שכל מעשיו היו נעימים ונאים, כמו שנאמר על יוסף :
"וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר" [ בראשית ל"ט, כ"א] או, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל
רואיה" [מגילת אסתר כ, ט"ו] בעוד ששאר בני דורו של נח – מעשיהם
גרמו לעצב - בעיני ה' ,הרי נח לעומתם מצא
חן בעיני ה' והסיבה לכך, כי היה איש צדיק תמים.
על פי בראשית רבה –ישנה מחלוקת לגבי צדיקותו
של נח, נאמר: "רבי יהודה אומר: בדורותיו היה צדיק, ואילו היה בדורו של
משה, או בדורו של שמואל- לא היה צדיק, משל לאחד שהיה לו מרתף של יין- פתח חבית אחת
ומצאה של חומץ, פתח שנייה- נמצאה חומץ, פתח שלישית ומצאה קוסס[עומד להחמיץ] אמר לו
בעל המרתף: וכי יש כאן טוב ממנו? אמר לו: לא כך, נח בדורותיו היה צדיק ואילו היה
בדורו של משה, או שמואל- לא היה צדיק.
ר' נחמיה אמר: ומה אם
בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל- על אחת כמה וכמה! [בראשית
רבה, ל', י']
גודל חטאם של דור החמס - בתקופת נח.
נאמר: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי
הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס".
רש"י מבאר: ההשחתה הנאמרת כאן- היא: לשון ערווה [גילוי עריות] ועבודה זרה כמו שנאמר: "פֶּן־ תַּשְׁחִתוּן --וַעֲשִׂיתֶם
לָכֶם פֶּסֶל" [דברים
ד', ט"ז]
על פי המילים:
"כִּי
הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, עַל־ הָאָרֶץ". זו השחתת דרך ארץ-כמו
שכתוב:
"וְדֶ֖רֶךְ
גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה"[משלי ל', י"ט]
לא נאמר כל אדם, אלא
כל בשר- ללמד שלא רק האדם חטא, אפילו בהמה, חיה ועוף! וגרוע מזה- כי נשחת טבעם
והתקלקל והיו נזקקים לבעלי חיים אחרים. – מעין גילוי עריות של האדם. שאינם מאותו
המין.
רש"י מבאר:בכל מקום שמוצאים זנות ועבודה זרה - אנדרלמוסיה- מהומת מוות
באה לעולם והורגת טובים ורעים ללא
הבחנה- ולכן נענש כל הדור לרבות גם כאלה שחטאם לא היה כה קשה.
מבין שלוש העבירות
שנמנו: עריות, עבודה זרה וחמס—תולה הכתוב את גזירת המבול בעוון החמס לפי
שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל זהו החטא שגרם לחתימת הגזירה מבלי יכולת
לשנות זאת[סנהדרין ק"ד]
האגדה מתארת: כי גם אחרי שנח ומתושלח הצדיק הזהירו את האנשים החוטאים- כי אם לא יחזרו בתשובה- ה'
יביא עליהם מבול,, ה' ציווה את נח לעשות תיבה ולהניח אותה במקום שנחשף לאנשי המקום
ולהגיד להם: כי בעוד מאה ועשרים שנה ה'
יוריד עליהם מבול, נח נטע ארזים וגדע אותם
שהיו כבר גדולים –ועשה אותם קרשים ,
התבוננו החוטאים שהם ליצני הדור והם לעגו לו: ואמרו לו: "זקן נבזה! -
מה העבודה הזו לך?
ענה להם: תפסיקו לחטוא עזבו את דרכיכם הרעות ושובו
אל ה' בכל לבבכם ,פן
יביא עליכם מבול ואתם שובו אל ה' אלוקיכם, פן יביא עליכם
מבול ויאבד אתכם מהארץ! מהרגע ששמעו על המבול, הם לעגו לו ופסקו : ה' יביא עליך ועל בנך את המבול וזאת כאשר התיבה
כבר הייתה בנויה,
באו אנשי הדור- בשאלות וחקירות- נח ניסה לשכנעם
לשוב אל ה'- לעשות תשובה ואחר כך ה' יכול לסלוח להם. אך הם המשיכו לשאול שאלות:
מה יעשה לנו אלוקים
אם יעצור את השמים ולא ירד גשם נשאב מים מהבארות והנחלים. אם ימטר עלינו אש נמשוך
את גופנו בדם סלמנדרא ואם ירד עלינו מבול, נספוג עם ספוגים גדולים את המים מגופנו, אך נח אמר כי אלוקים עוד יכול
לחולל להם נסים, למרות זאת הם המשיכו
לחטוא ולכן ה' שהביט בהם- החליט למחוק את
היקום ולהביא את המבול!
לסיכום, לאור האמור לעיל, נח איש צדיק ותמים היה ולא נסחף בחטאם של הרשעים-
ולמרות שניסה להשיב אותם לדרך טובה- לא הצליח.
ומדוע הם הגיעו לשפל
כה גדול? אלא שחסרה להם התורה הקדושה- שהיא תורת חיים. ולכן נפשם לא
התמלאה באושר רוחני , אלא בתאווה להשגת
עוד ועוד דברים גשמיים וכך שקעו בעולם החמס והמבול מחק אותם. רק נח
ופמלייתו ובעלי החיים והעופות שהיו בתיבה- נצלו!
גם היום יש חמס
מעבר הגבול שלנו- שפגע בנו קשות ולכן
נזכור כי אנחנו יהודים ויהודי חייב להיות מחובר לספר התנ"ך- תורה, נביאים, כתובים-
כי זה מקור האור שלנו- להאיר גם לגויים בעולם.
והיום
בזמנים אלה חייב כל יהודי לעשות תיבה- מסגרת
רוחנית סביבו כדי שלא ידבק ,חלילה-לאנשים הסוטים מהדרך הישרה ויפים וחשובים דברי
שלמה המלך-על חשיבות התורה:
"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם; וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ; וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר".[משלי ג', י"ז -י"ח]
