פרשת נצבים- וילך/ נבואה המגשימה את עצמה- זמן להתעורר במהרה!
מאמר מאת: אהובה קליין .
ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה ..."/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ נחלת אבות: אברהם יצחק ויעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]
ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א] - ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו בשערים"]ישעיהו ס"א]
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.." / ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."
מתוך: "ונתנה תוקף"
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
השנה פרשיות נצבים
– וילך הן מחוברות: פרשת נצבים פותחת
בפסוקים: "אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם,
כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם
נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:
מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.
לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ
לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ,
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה,
עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ
פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".[דברים כ"ט, ט'- ט"ו]
בתחילת פרשת וילך
נאמר:
"וַיֵּלֶךְ,
מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם—לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי,
לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם
הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ,
כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה
יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי,
וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.
וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְוָה,
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. חִזְקוּ
וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ
עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ". [דברים ל"א, א'- ז']
ההפטרה : דברי ישעיהו
הנביא:
"קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־ אֶרֶץ,
וַעֲרָפֶל לְאֻומִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ
יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ;
וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי ־סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם,
נִקְבְּצוּ בָאוּ־ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד
תֵּאָמַנָה......." [פרק :
ס', א'- ה']
השאלות
הן:
א] באיזה יום עמד משה
באומרו : "אתם נצבים היום" ומה היה המסר?
ב] מה הייתה
מטרת הליכת משה אל העם?
ג] במה מנחם ישעיהו
הנביא את עם ישראל?
תשובות.
משה עומד
בפני עם ישראל הנצבים מולו ביום מיוחד בחייו.
על פי רש"י :משה כינס את כל העם לפני
הקב"ה ביום מותו כדי להכניס את העם בברית עם ה'.
קודם כינס את החשובים
שבתוך העם: "רָאשֵׁיכֶם
שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם" רק אחר כך את כל ישראל.
הרב אביגדור הלוי נבנצל
מעיר: משך ההתרחשות של כל
ספר "דברים" מההתחלה עד הסוף, בסך הכול: שלושים ושבעה ימים בלבד. ואלה
הם ל"ז ימיו האחרונים של משה – מתאריך: ר"ח שבט ועד ז' באדר. [מתוך "שיחות לספר דברים "–משנת הרב- אביגדור הלוי נבנצל]
"דעת מקרא" סובר: כי המילה: "נִצָּבִים" -
לשון כבוד כמו שנאמר בחלום "סולם
יעקב":
"וְהִנֵּה
יְהוָה נִצָּב עָלָיו", מהסיבה
כי כל הציבור שעמד לפני משה היו סדורים על פי חשיבותם: תחילה: "ראשיכם..."
אלה היו הנשיאים: כנאמר: "כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם..... כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל
הֵמָּה".[במדבר י"ג, ב'- ג'] .
יש על כך עוד כמה
דעות.
רש"י סובר: באו אף חוטבי עצים - מתברר
שבאו גם כנעניים להתגייר כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע כמו שנאמר:
"וְיֹשְׁבֵי
גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי. וַיַּעֲשׂוּ גַם־ הֵמָּה בְּעָרְמָה,
וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם,
וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים".[יהושע
,ט', ג'-ד]משה כורת איתם את
הברית כדי להקים אותם היום לעם וה' יהיה להם
לאלוקים. לפי שעוד נשבע לאבות שלא יחליף את זרעם באומה אחרת- זו ברית ה' –לנצח,
ולכן לא יכול להיפרד מהם!
מדרש אגדה: מדוע נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות?
התשובה: לפי ששמעו
ישראל: מאה קללות - חסר שתים חוץ מ-49 קללות
שבתורת כוהנים הם חשבו: מי יוכל לעמוד בקללות אלה? מיד התחיל משה לפייסם – הרי אתם הכעסתם רבות את ה' ולא עשה עמכם כליה!
והנה אתם נצבים .היום כיום הזה שהוא
קיים מאפיל ומאיר [סנהדרין ק', ע"ב] –- כך
האיר לכם –בעבר- וגם עתיד לכם להאיר-
ואילו הקללות והייסורים מקיימים את עם ישראל
ומציבים אותם לפני ה'.
הסבר נוסף: לפי שהיו בני ישראל יוצאים ממנהיג למנהיג—כלומר
ממשה אל יהושע בהמשך- לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרז אותם וכך נהג גם יהושע
וכך נהג גם שמואל - שיצאו מידו ועברו להיות תחת הנהגת שאול.
[רש"י עפ"י סנהדרין קי"ב,
ב']
ילקוט שמעוני מבאר: אימתי אתם נצבים? התשובה כשתהיו אגודה אחת-היום כולכם, כדוגמת אדם הלוקח
בבת אחת אגודה אחת של קנים - האם מסוגל
לשבור אותם כאשר הם מאוחדים כחבילה אחת?
אבל כאשר הקנים מופיעים אחד, אחד- אפילו תינוק יכול לשוברם! וכאן ניתן להבין כי
אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת - כלומר: מאוחדים.
להלן - משל ונמשל : "אַתֶּם
נִצָּבִים"- אתם ולא
אומות העולם - למה הדבר דומה?
לאבן גדולה שהייתה
מונחת ברחוב - כל מי שהיה רואה עצמו גיבור היה נאבק בה והיא הייתה נופלת עליו ושוברת והוא
מת , אבל ממשיכה להיות במקומה כך אומות העולם משעבדים את ישראל - אך ישראל קיימים
לעולם!
עוד הסבר מעניין: ה' אינו כורת ברית רק עם אלה שנצבים לפניו היום ,אלא גם עם אלה שאינם
עומדים לפניו ביום זה, כלומר :לא רק עם אלה שכרת ברית בהר סיני - אלא גם עם הדורות
הבאים וגם גרים שעתידים להתגייר - ומניין ההוכחה לכך? התשובה :
"וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה,
עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ
פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם ".הכוונה:
ואין ,אלא מצוות שקבלו מסיני- מצוות העתידות להתחדש-כגון מקרא מגילה [בפורים]
ומאין ההוכחה לכך?
תשובה: לפי שנאמר:"קִיְּמוּ וקבל וְקִבְּלוּ
הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל־ זַרְעָם וְעַל כָּל־ הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם"[מגילת אסתר ט', כ"ז]
מטרת
הליכתו של משה - לעם ישראל.
משה ניגש אל העם : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר
אֶת ־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־ כָּל יִשְׂרָאֵל"
דעת מקרא מבאר: כי עד עתה היה משה במעמד כל ישראל- שהם היו נצבים לפניו והיו מקשיבים
לדבריו, כנאמר: "אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."
כשסיים את דבריו היו
כל הצופים כל אחד שב לביתו. אך כעת משה הולך
אליהם להודיע על מותו- עם זאת היה מחזק את העם כדי שלא יפוג ליבם- כאשר כבר
משה לא יהיה איתם. לפי שהיה יהושע יורשו מיועד- להנהיג את העם.
רש"י מוסיף: משה מודיע להם: כי היום מלאו ימי שנותיו ביום זה נולד וביום זה
נפטר. [מסכת סוטה י"ג, ע"ב] משה אומר להם כי לא תהיה ביכולתו עוד לצאת
ולבוא ,אך לא מהטעם שתש כוחו הרי נאמר עליו: וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה" [דברים ל"ד, ז'].
אלא כוונתו הייתה:
להגיד שאינו רשאי יותר להנהיג את עם ישראל.
משה מנבא להם-נבואה אלוקית:
"יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־ יַשְׁמִיד אֶת־ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר,
דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם,
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר
הִשְׁמִיד, אֹתָם. וּנְתָנָם יְהוָה,
לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל־ תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ
מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה
לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־ יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי
אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶל ־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם
לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם".[דברים
ל"א, ג'- ח']
להלן הגילוי העתידי הקורם עור וגידים ממש בימים אלה - כאשר
העם מבולבל יוצר מחלוקת ומאשים את
המנהיגות למלחמה שעדיין אוחזת בנו היום:
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־ אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה
אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא־שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ,
וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת ־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.,,,,,,,,, כִּתְבוּ
לָכֶם אֶת־ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת ־בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,
לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אֲבִיאֶנּוּ
אֶל־ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל
וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר
אֶת־ בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ
אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד,
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי
יָדַעְתִּי אֶת־ יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל־
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא;
וַיְלַמְּדָהּ, אֶת־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן ל"א, ט"ז- כ"ג] אין שירה זו- אלא התורה
הקדושה!
הגמרא [ מסכת בבא מציעא פ"ה, ב']מספרת על רבי חייא שפעל ועשה שלא
תשתכח תורה מישראל, הוא פעל רבות: זרע זירעוני פשתן וקלע מהם רשתות
ומכמורות בהן צד צבאים - את בשרם חלק ליתומים ומעורם עשה יריעות קלף עליהן כתב
חמישה חומשי תורה, אחר הלך למקומות שאין בהם מלמדי תינוקות-ולימד תורה לילדי ישראל
מתוך הספרים. ומדוע זכה להערכה כה רבה? התשובה: כאן לימד רבי חייא שבכל מעשה שאדם עושה- בידו להשפיע על
התוצאה אם היא תעשה באופן מושלם וטהור ולא לקויה עם תקלות.
כוונתו הייתה ללמד את
ילדי ישראל והכל עשה לשם שמים ,לכן זכה לשבח רב מפי החכמים.[בהשראת
ספר: פניני הגר"א על הפרשה]
דברי
ישעיהו הנביא לעם ישראל - הם דברי נבואה:
"קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ,
וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ
יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ;
וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי סָבִיב
עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ,
וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה"[ישעיהו
ס', א'- ה']
לסיכום לאור האמור לעיל: רואים באופן ברור- כי משה בכל ימי חייו - הלך מחיל אל חיל. מנהיג העושה
מלאכתו נאמנה ובמסירות נפש לאורך כל הדרך. ויש לנו ללמוד ממשה - ללכת תמיד בדרך
טובה - המובילה אותנו אל מקום הברכות
והישועות – ודווקא בימים אלה לקראת סוף
ימי אלול – עלינו לבחור בנתיב התורה
והיראה - ולהשפיע על אחינו בית ישראל -
למען ישובו לתורה הקדושה ובכך אלוקים יחיש לנו את הגאולה - כדברי ישעיהו
הנביא: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ;
נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר. הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי
עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" . [ישעיהו פרק ס', כ"א- כ"ב]
