"ושבתה הארץ"/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
יושב בצל העצים
מעיין בספר הספרים
שמחה מציפה נשמתו
מסיר דאגה מליבו.
שש שנים עמל
חרש זרע שתל
לא ידע מחסור
מבורך בכל מכל.
האדמה נושמת לרווחה
עת לשקוט עת מנוחה
מצטנעת במלבושי יבולים
אסירת תודה לאלוקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה