יום חמישי, 31 במאי 2012

ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"...מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל---משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל...כל ימי נדר נזרו תער לא-יעבור על ראשו...."[במדבר ו,ב-ט]
הטכניקה:שמן על בד.s7fd3aquq6ztxibp85ra.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא-האם להיות נזיר זו מעלה ,או חטא?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- האם להיות נזיר זו מעלה, או חטא?
מאמר מאת:  אהובה קליין.

נושא הנזיר מוזכר בפרשה בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר- להזיר לה": מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על –ראשו עד—מלאות הימים אשר— יזיר לה' קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבוא..."
[במדבר ו,א-ז]
ובהמשך נאמר:"וזאת תורת הנזיר ביום מלאות ימי נזרו יביא אותו אל- פתח אוהל מועד והקריב את קורבנו לה' כבש בן-שנתו תמים אחד לעולה וכיבשה אחת בת שנתה.." [שם ו, י"ג- י"ד]
השאלה הנשאלת היא:האם להיות נזיר הוא דבר קדוש, או יש בכך חטא?
מעניין כי מצד אחד התורה קוראת לנזיר:"כי נזר אלוקיו על ראשו" [שם ר,ז] והאבן עזרא מפרש זאת:"שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו", אך מנגד ניתן לראות כי התורה מצווה על הנזיר להביא קורבן חטאת ביום מלאות ימי נזרו?
גם בגמרא התנאים נחלקו בעניין : ממבט אחד – חטא ומנגד- קדושה:
"אמר שמואל, כל היושב בתענית נקרא חוטא,סבר כי האי תנא דתניא"
רבי אליעזר הקפר ברבי אומר:מה תלמוד לומר:" וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"[במדבר ו,י"א]- וכי באיזה נפש חטא?- אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר: ומה זה שציער עצמו, אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר- על אחת כמה וכמה.
רבי אליעזר אומר: נקרא קדוש שנאמר:"קדוש יהיה פרע שער ראשו" [שם ר,ה] ומה זה שלא ציער עצמו, אלא מדבר אחד נקרא "קדוש"
המצער עצמו מכל דבר ודבר- על אחת כמה וכמה.
[מסכת תענית [דף י"א]
גם הרמב"ם אומר שני דברים מנוגדים:
ב"מורה נבוכים" הוא כותב:"וטעם נזירות מבואר מאד, והוא הפרישות מן היין, אשר הפסיד מן הראשונים והאחרונים וכו' כי הנשמר ממנו נקרא קדוש והושם במדרגות כהן גדול בקדושה עד שלא יטמא אפילו לאביו ולאימו,
כמוהו: זאת גדולה- מפני שפירש מן היין"[חלק שלישי פרק מ"ח]
לעומת זאת ב"יד החזקה" [הלכות דעות פ"ג ה"א]
"שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאווה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יישא אישה ולא יישב בדירה נאה ולא ילבש לבוש נאה,אלא השק והצמר הקשה  וכיו"ב כגון כהני עכו"ם-גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא וכר' ואסרו חכמים וכו'"
וכדי ליישב את הסתירה ,התשובה היא : ישנן שתי דרכים לעבוד את ה':
דרך א] היא דרך של פרישות, האדם מחליט להינזר מכל תענוגי העולם הזה -ובדרך הזאת הוא יכול לטהר ולקדש את עצמו וכך לעבוד את ה' ללא הפרעות.
דרך ב] שבה ה' חפץ -   היא להשתמש בכל הכלים שהקב"ה נתן ללא פרישות- אך בתנאי שינצל זאת בקדושה למטרות רוחניות.
האוכל  ישמש אותו לחזק את גופו- על מנת שיוכל לעבוד את ה'
 וביתו הנאה יעניק לו שלווה ומרגוע כדי שיוכל לעבוד את ה' בנחת -  וזוהי החוכמה האמיתית בעבודת ה'.
רעיון זה מתבטא גם בברכת הכוהנים בסיום הברכה:
"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"
ברגע שמוסיפים את ברכת ה' על כל הדברים הגשמים הרי אין פסול בכל הנכסים שנועדו להיות רוחניים.
יהי רצון ונשכיל לעבוד את ה' מתוך אמונה חזקה ונשתמש בכל  הכלים הגשמיים לעבודת ה'.
וכל זאת מתוך שמחה טהורה, כמו שנאמר:"עבדו את ה' בשמחה.." [תהלים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 30 במאי 2012

מסירות נפש/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מסירות נפש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מסירות נפש ערך עליון
ביטול העצמי מתוך רצון
אינה טבועה באדם מלידה
אלא תוצר עמל ויגיעה.

דוגמת אברהם אבי האומה
חרף נפשו התגייס למלחמה
הציל  בעוז בן אחיו
בחסדי ה' אותו השיב.

יעקב תם יושב אוהלים
אצל לבן עבד שנים
ימים כלילות התייסר
למען השגת רחל.

משה גדול המנהיגים
על כתפו שק מרורים
נאבק  כארי למען ישראל
הוציאם לחירות מכור ברזל.

הנשיאים נרתמו לחנוכת המשכן
בעגלות עמוסות לב נאמן
מסירותם זרמה  כמים בעצמותיהם
שמחתם כזרקור האירה דרכיהם.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא.[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 במאי 2012

פרשת נשא-מסירות נפש בפרשה-כיצד?/ מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- מסירות נפש בפרשה-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין
פרשת נשוא הגדולה בפרשיות התורה, כוללת את הפרק הארוך ביותר:פרק ז-
הסיבה לאריכות הפרק היא: פירוט המתנות שהביאו הנשיאים לחנוכת המשכן.
וכך התורה מתחילה לפרט את אשר הביאו הנשיאים:
"ויהי ביום כלות משה להקים את—המשכן וימשח אותו ויקדש אותו ואת כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם:ויקריבו  נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים: ויביאו את קורבנם לפני ה' שש –עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על-שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן:ויאמר ה' אל משה לאמור:קח מאיתם והיו לעבוד את—עבודת אוהל מועד ונתת אותם אל הלויים איש כפי עבודתו וייקח משה את העגלות ואת-הבקר וייתן אותם אל –הלויים.."
ובהמשך התורה מפרטת מה הביא כל אחד:"ויהי המקריב ביום הראשון את-קורבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקורבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בשמן מנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת: פר אחד בן בקר איל......."ביום השני הקריב נתנאל בן-צוער נשיא יששכר.."
השאלות הן:
א] מדוע התורה מפרטת באריכות מה הביא כל נשיא,בזמן שכולם הביאו אותה מתנה?
ב] מדוע התורה אינה מכנה את נחשון בשם:" נשיא" כדוגמת שאר הנשיאים?
ג] מה הן עגלות צב?
ד] היכן מוצאים אנו בתנ"ך דוגמאות למסירות נפש בקרב אנשים?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת חז"ל ,למרות שכל נשיא הביא אותו דבר,הרי כל אחד מהם כיוון בליבו ופנימיותו באופן שונה.
ולפי דעת הרמב"ן:הפירוט בא כדי לחלוק כבוד ליראיו כמו שנאמר:"מכבדי אכבד"
לפי:"בעל אבני שהם": למרות שכל נשיא הקריב אותו תוכן,הרי מבחינה פנימית כל אחד היה שונה מחברו במדרגתו הרוחנית.
הכוונות היו ייחודיות לכל נשיא באופן נפרד-איש,איש לפי מעלתו הייחודית.
לפי אברבנאל כוונותיהם של הנשיאים היו בהתאם לצרכיו של כל שבט ושבט.
לעניות דעתי: עניין המתנות מפורט מהסיבה:כל המתנות שהביאו הנשיאים -הייתה מסירות נפש אחת גדולה-מהטעמים הבאים:
1]ההוכחה לכך שהם הביאו את נדבתם במו ידיהם ולא  בקשו ממשרתיהם להנהיג את העגלות ולכן כאשר ה' ראה כי משה מהסס לקבל את  המתנות,אמר לו:"קח מאיתם"
כלומר- קח את מה שהם טרחו והביאו בכוחות עצמם.
2] הנשיאים,בהביאם את העגלות עם המתנות,כוונתם הייתה  להעבירם ללויים כדי שלא יצטרכו לסחוב את  חלקי המשכן על כתפיהם- במטרה להקל עליהם.
אך ,הלויים חששו מכך שמעתה לא יישאו בעצמם את חלקי המשכן,ורק כאשר  משה היה משכנעם  בציווי ה', כי עליו לקחת את עגלות מהנשיאים,הם נענו לכך.
למעשה זו הייתה יוזמת הנשיאים, לא ציווי ה',וכאשר ה' ראה זאת,העריך את נתינתם מאד ופקד על משה לקחת את נדבתם וקרא לכך בשם:"קורבן".
התשובה לשאלה ב]
לדעת חז"ל : נחשון היה מיוחד בהשוואה לשאר הנשיאים בכך ששמו הלך  לפניו,בזמן קריעת ים סוף  היה הראשון שקפץ לתוך המים,
לכן: השם  נחשון עולה על כל תואר והרי שמו של אדם הוא מהותו,
ואני  משערת כי נחשון-היה נחוש בדעתו לזנק למים.[ יש לכך רמז בשמו]
לפי פירוש בעל ה"חיזקוני" לא צוין התואר:"נשיא" ליד שמו מהסיבה:
כדי שלא יתגאה על כך שזכה להביא קורבנו  בחנוכת המזבח לפני שאר הנשיאים.
התשובה לשאלה ג]
"עגלות צב" לפי דברי רש"י:
עגלות מחופות  ומכוסות.
לפי ריב"ש: עגלות כבדות במיוחד שנוסעות באופן איטי- בגלל כובד משקלן כפי שהצב איטי  בתנועתו.
לפי דעת ה"חיזקוני"- הכוונה לעגלות צבאיות, עגלות שניתן היה להשתמש בהן גם בזמן מלחמה.
התשובה לשאלה ד]
בתנ"ד ניתן  למצוא  דוגמאות למעשים שנבעו מתוך מסירות נפש:
אברהם אבינו: הצטיין בתכונה זו וזאת ניתן לראות בכמה מקרים במקרא.
*כאשר ה' רצה להעניש את סדום ועמורה,כמה התחנן והתפלל לה' כדי שאולי בזכות כמה  צדיקים ניתן  יהיה לבטל את הגזרה.
*כאשר לוט נלקח בשבי המלכים, נאמר על אברהם:
"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן...וישב את כל הרכוש וגם את- לוט אחיו ורכושו השיב וגם את  הנשים ואת העם"[בראשית  י"ד,י"ד-י"ז]
וכמובן כל אשר התרחש  בסיפור עקדת יצחק מוכיח עד כמה אברהם  חרף נפשו למען האמונה באלוקים ולמען הזולת.
יעקב: עבד שנים אצל לבן, ולמרות זאת הצליח לקיים תרי"ג מצוות ועבד שבע שנים נוספות למען רחל.
את כל מה שעבר עליו סיפר יעקב לרחל ולאה:"ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחליף את- משכורתי עשרת מונים ולא נתנו אלוהים להרע עימדי"
[בראשית  ל"א,ן-ז]
משה: כמה פעמים הלך אל פרעה  לשכנעו שישחרר את עם ישראל ממצרים,ופעמים רבות היה מתפלל למען העם וכל זה במסירות נפש גדולה.
לסיכום:
מסירות הנפש ניכרת היטב אצל הנשיאים המשתתפים בחנוכת המשכן , הדבר  מוכח מכוח רצונם להקל על הלווים במשא חלקי המשכן ומיוזמתם להביא את עגלות הצב בעצמם ללא כוח עזר.
תכונה נעלה זו מתגלה גם אצל אישים נוספים במקרא: אברהם,יעקב,משה וגם הנשיאים.
וכמובן שיש דוגמאות נוספות רבות לכך בתנ"ך שלא הוזכרו במאמר זה.
מי ייתן ועם ישראל יאמץ תכונה זו בקיום מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לרעהו ובכך יתרום,בחסדי ה', לזירוז הגאולה בפרט ובכלל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חנוכת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים: ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על-שני הנשיאים..." [במדבר  ז,ב-ג]
הטכניקה: שמן על בד.4acfgmnfqosaslu6k0v1.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הנשיאים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הנשיאים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

הנשיאים  פוסעים  במעלה ההר
בלב נרגש חוש  נמהר
כאיילים העורגים לאפיקי מים
כן נפשם תערוג  לשמים.

בנשמותיהם מתנגנת נגינה
צליליה והדיה אמונה
עצמותיהם תאמרנה שירה
כנהר  עולה על גדותיו הודיה.

ענני כבוד מעל המשכן
יקדמו פניהם והקורבן
אורות זוהרים יחללו
בצרור ברכות יהללו.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת נשא[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 במאי 2012

פרשת נשא-חנוכת המזבח כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נשא- חנוכת המזבח כיצד? מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו- מופיע סיקור נרחב על הבאת המתנות על ידי הנשיאים לחנוכת המזבח, וכך נאמר בלשון הכתובים:
"ויהי ביום כלות משה להקים המשכן:  וימשח אותו ויקדש אותו... ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם- הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן..." [במדבר ז, א- ג]
תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
שאלה ראשונה :מי היו אותם נשיאים?
התשובה לכך: א] לפי פשוטו: הם היו אנשים שנבחרו על ידי בני שבטיהם ועמדו בראש השבטים בעת איסוף התרומות למשכן.
ב] לפי המדרש: היו אלה שוטרי ישראל מזמן תקופת עבדות מצרים- שחסו על אחיהם בדבר השלמת מכסת הלבנים- ולכן עלה בזכותם להגיע לדרגת הנשיאים.
שאלה שנייה: מדוע התורה מפרטת את מתנות הנשיאים באופן כה נרחב, הרי אפשר היה לקצר בכך?
על כך עונים חז"ל: אין התורה מפרטת את הדברים ללא  סיבה, אלה המטרה: ללמדנו, שאף אחד מהנשיאים לא חיקה את רעהו, ולמרות שנראה אותו סדר מתנות אצל כולם- הרי כל נשיא הקריב באופן נפרד בכוונה מיוחדת, פנימית ומקורית משלו.
שאלה שלישית: מדוע הנשיאים  התנדבו אחרונים בהבאתם את הקורבנות?
על כך עונה רש"י: הם חיכו לראות מה הציבור יתנדב להביא ומה שיחסר הם ישלימו.
שאלה רביעית: האם הנשיאים פעלו לפי כל הכללים והציוויים?
התשובה לדעת חז"ל:הנשיאים נהגו- "שלא כהוגן" כגון: שכל אחד מהם הקטיר קטורת והרי ידוע שהיחיד אינו מתנדב בהקטרת קטורת, כל יחיד הקריב חטאת למרות שלא חטא, וידוע, שאין זה מקובל שהיחיד מביא  חטאת, אלא אם כן נודע שחטא. בנוסף לכך-  אחד מהנשיאים הקריב גם בשבת?
על כך אומרים חז"ל: שהתורה באה ללמדנו:" כמה קרבן הנשיאים חביב לפני הקב"ה", מתברר שהייתה - הוראת שעה מיוחדת- בהתאם לכך הם היו רשאים להקריב קורבנם באופן מיוחד וחריג זה.
לפי מה שמתברר בתנ"ך- גם לעתיד לבוא – בזמן בית שלישי, זמן גאולתנו, בע"ה-
תהיה הוראת שעה ועל כך מדבר הנביא יחזקאל:
" שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום,ופר בן בקר  ואיל מן  הצאן תמימים יעשו..." [יחזקאל מ"ג, כ"ה- כ"ז]
הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות [פ"ב, הי"ד ט"ו] אומר: הכוונה בפסוקים אלה-  לימות המשיח כשיבנה בית המקדש השלישי.
שאלה חמישית: מדוע נחשון איננו מכונה "נשיא"-  כשאר הנשיאים, הר הוא נכלל ברשימת הנשיאים?
על כך עונה: רבי חזקיה בן מנוח, בעל ה"חיזקוני" : כדי שלא יתגאה שהיה ראשון מבין כל הנשיאים שהביא קורבן.
לפי דעתו של :"אור החיים":  השמטת התואר-"נשיא יהודה" באה להדגיש את ענוותנותו של נחשון שלא היה מחשיב עצמו כנשיא, אלא מפשוטי השבט.
שאלה שישית: האם יש משמעות מיוחדת לך - שכל אחד מהנשיאים הביא:"כף אחת , עשרה זהב מלאה קטורת" ? [במדבר ז,י"ד]
על כך עונה ר' שמחה  בונים מפשיסחה:"כף אחת" = היא כפיפה אחת שיהודי מכופף עצמו לפני ה' שווה- " עשרה זהב"- הרבה מאד- כי בכך מגיע לתכונת הענווה  וצניעות ואין מידה גדולה מזו.
יהי רצון שדברי יחזקאל הנביא יתגשמו במהרה
ועם ישראל יזכה לבניין בית שלישי ולגאולה שלמה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 27 במאי 2012

נדודי מדבר/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
נדודי מדבר/ שיר מאת: אהובה קליין((c

סבל  רב בל יתואר
שנות נדודי מדבר
ים מדברי  נטול גבולות
אבק דרכים גדוש חולות.

יד אלוקים ניסים גלויים
מים מתוקים לחם אבירים
שמלות ובגדים אינם בלים
ברוח נישאים בשר שלווים.

עם  מתהווה בכור ברזל
זיעה דמעה יחדיו מתחשל
זוכה למנהיג דגול כמשה
מרעיף אהבה צדק עוטה.

הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר-משמעות סדר חניית עם ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת במדבר- משמעות סדר חניית עם ישראל
מאמר מאת:/ אהובה קליין

זוהי הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר, גדושה בנושאים ופרטים רבים,אך מעניין במיוחד לשים לב:  לסדר חנייתם של עם ישראל במדבר.
התורה מתארת  את הנושא בפסוקים הבאים: "וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם  והלווים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל"
[במדבר א,נ"ב- נ"ג]
ובהמשך כתוב:"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו" [ויקרא ב, ב]
בסדר חנייתם- היו מחולקים ישראל לשלושה מחנות:
א] מחנה כהונה הפנימי ביותר- סביב אוהל מועד.
ב] מחנה הלווים היה באמצע.
ג] ישראל היה במחנה הקיצוני ביותר- היינו במעגל השלישי.
סדר החנייה נקבע מראש על-ידי בורא עולם כפי שכתוב: "ככל אשר ציווה ה' את משה כן חנו לדגליהם.
נשאלת השאלה: האם ישנה משמעות לסדר חנייתם של עם ישראל?
התשובה לכך חיובית ויש לכך כמה טעמים:
א] ניתן לראות בפרשה את חשיבות עם ישראל כאשר הוא קרוב למוקד הקדושה- המשכן, עלינו להסיק מתוך כך- לגבי מהלך חיי בני אדם  בכלל וגם בפרט, אדם המחפש מקום מגורים שקט, או אזור יוקרתי, אל יסתפק רק  במטרה הגשמית,אלא גם ובעיקר ידבק במטרה רוחנית, עליו להקפיד להיות  תמיד קרוב לקדושה גם למען חינוך ילדיו.
שהרי האדם מורכב משני יסודות: נשמה וגוף-  כפי שמצוין בחומש בראשית:"וייצר ה' אלוקים את- האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" [בראשית ב,ז] מכאן שעליו לדאוג גם לנשמתו.
ב] חשוב מאד להתרחק משכן רע כפי שכתוב: "ניתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" [אבות א,ז]
 ונאמר גם [נגע',י"ב,ו] "אוי  לרשע ואוי לשכנו"
למרות  שחנייתם של השבטים נקבעו על פי ציווי ה' וע"פ מהות כל שבט- ניתן לראות
שחייב אדם להיזהר משכן רע,הנה דוגמא לכך:
השכנות של שבט ראובן בסמוך  לקהת מדרום למשכן: ידוע  כי קורח יצא מקהת- מרד בה' ושבט ראובן נגרר אחריו, נשאלת השאלה כיצד קרה הדבר במיוחד  לאחר שכל שבט התיישב במקום קבוע מראש?
על כך עונה: המהר"ל-  ב"גור אריה": קהת התיישבו דרומית למשכן עוד בטרם נצטוו על כך מפי הבורא, אך לאחר שנקבע סדר חנייתם של השבטים-  הם  הורשו להישאר במקומם.
דוגמא נוספת לשכן רע והשפעתו השלילית על צדיק ניתן למצוא בחומש בראשית,
השכנות של אברהם ולוט : אברהם אבינו הצדיק שעמד בעשרה ניסיונות בהצלחה,כל עוד שהיה בחברתו של לוט - שלא נחשב לצדיק הדור - לא שרתה עליו השכינה.
כי לוט אומנם היה מכניס אורחים, אך רועיו היו רועים בשדות הכנעני והפריזי- היינו נהנו  מהגזל וכאשר לוט נפרד מאברהם בחר לגור באזור סדום- מקומם של רשעים, הדבר מוכיח כמה היה אדם שלילי.
רק לאחר שנפרדו  דרכיהם של השניים- שוב השכינה חזרה לשרות  על אברהם ואלוקים דיבר אליו ישירות.
ג] מעצם  תאור סדר החנייה-  ניתן ללמוד עד  כמה ישנה  משמעות חזקה לעניין הסדר- כך אומר הגר"א  קוטלר זצ"ל בספרו "משנת רבי אהרון" [עמוד  קצ"ג]
גם הגמרא אומרת: כי בהעדר  עניין הסדר עלולים ענייני הקדושה הגדולים להשתבש.
הסדר חיוני גם לאדם באופן פרטי וגם לכלל.
ד]האדמור ר' יהודה ליב מגור-  בעל  "שפת אמת" אומר: כי מהמשפט:"באותות לבית אבותם" - ניתן ללמוד כי כל יהודי חייב להשתדל בחיי היום יום שלו להדמות בהתנהגותו לאבות אבותיו כבסיס לקיום האומה.
ה]חז"ל אומרים על המשפט:"כאשר יחנו כן יסעו.." [במדבר ב, י"ז]
פעמים ישנם אנשים שבמקום מושבם קובעים עיתים לתורה, אך כאשר יוצאים למסע -הם משנים מהרגלם ומפנים עורף לאורח החיים הרוחני, לכן התורה מדגישה: "כאשר יחנו כן יסעו"- כלומר על האדם להתנהג בדרכים מחוץ לביתו כפי שרגיל במקום מושבו.
ו] על המשפט:"איש על דגלו"[במדבר ב,ב] אומר "בעל הטורים"- רבנו יעקב בן אשר:
יעקב לפני מותו רמז לבניו מי יהיה ראש הדגל:"ראובן בכורי  אתה"[בראשית מ"ט,ג]
יהודה: "יהודה אתה יודוך אחיך" [שם ח]
יוסף: "מאל אביך ויעזרך" [שם כ"ה]
דן:  לישועתך קיוויתי ה'" [שם י"ח]
המסקנה: עלינו ללמוד מסדר  חניית בני ישראל- כמה חשוב  לו לאדם להקפיד להדבק בקדושה ולנהל את חייו על פי סדר באופן קבוע.
יהי רצון ועם ישראל יממש את רצון ה': "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ונשמש דוגמא  חיובית לעולם ובכך נזכה לקרב בע"ה את הגאולה  בקרוב.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חניית בני ישראל במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"איש על-דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל..." [במדבר ב,ב]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל במדבר/ציירה:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את-משה כן חנו...וכן נסעו איש למשפחותיו על-בית אבותיו",[במדבר ב,ל"ד]

הטכניקה: שמן  על בדu1hci32g8u8ucf1203mo.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הדרכים להצלחה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הדרכים להצלחה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יש ואדם תר אחר הצלחות
מנסה מזלו במיני מחוזות
כשה אובד בשדות זרים
נתקל בקוצים אבנים וברקנים.

אזי ישוב לשורשי אבות
יתבונן בדרכיהם הקדושות
יבטל עצמו כמדבר צחיח
לא בחיל ולא בכוח.

ברמ"ח אבריו נלהב כאש
דבוק לעץ החיים  ומתקדש
עולה במעלות הקדושה
נהנה מזיו השכינה.

כנחשון מזנק למים
נושא עיניו לשמים
כהרף עין ישועות
מעמלו קוטף פירות.

הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 25 במאי 2012

פרשת במדבר-מה הן הדרכים להצלחה בחיים?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת במדבר- מה הן הדרכים להצלחה בחיים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת במדבר נקראת  סמוך לחג שבועות- חג מתן תורה,–זוהי הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר בפסוק:
"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים .."[במדבר א,א]
השאלות הן?
א ] מדוע ה' פונה אל משה  דווקא במדבר ובמיוחד בסיני?
ב] אילו דרכים  עלינו לבחור  כדי  לממש הצלחה בחיים?
ג] היכן מוצאים אנו דוגמאות להזכרת המדבר בתנ"ך?
תשובה לשאלה א]
על כך יש כמה דעות של מפרשים:
לפי דעת החיד"א-רבי  חיים יוסף דויד אזולאי: המילים:"במדבר סיני"
בגימטרייא=בשלום=378
נושא השלום מופיע בהר סיני כאשר כל העם התאחד כאיש אחד בלב אחד-כפי שנאמר:"ויחן שם ישראל"[שמות י"ט,ב]
והיות ופרשה זו נקראת שבוע  לפני חג השבועות, ראוי לעשות שלום בין אדם לחברו  לפני  חג מתן תורה בדומה –למנהג קודם הימים הנוראים.
לפי מדרש רבה:מי שאינו עושה עצמו כהפקר -כמו מדבר ואינו מוכן לוותר על הדברים הגשמיים שלו-למען התורה, אין ביכולתו להשיג את התורה וחוכמתה.
רבי מנחם מנדיל מקוצק אומר:רק מי ששם עצמו כמדבר,היינו שמסתפק במה שנמצא ברשותו ואין הוא דורש טובות מאחרים-יכול ליהנות מאור התורה.
ובדומה להולך במדבריות שאינו מסתמך על חבריו אלא  מתאמץ בכוחותיו,כך ממש רצוי שהלומד בתורה - יעמול בכוחות עצמו  במטרה להגיע לכל הרזים הטמונים בה.
ובנוסף לכך,אדם הלומד תורה יומם וליל ,טוב יעשה אם ידע שעדיין לא נגע בכל התורה כולה.כמו אותו מדבר שהאדם לא עיבד שם את האדמה-
לא חרש,לא זרע ולא קצר.
התשובה לשאלה ב]
במדרש רבה[א,ז] אומרים חז"ל:"בשלושה דברים ניתנה התורה:
באש, מים ובמדבר...מה אלו חינם לכל באי עולם,כך דברי תורה הם חינם".
מכאן מסיקים חז"ל כי על מנת להצליח ולהגיע למעלות התורה והיראה-יש לבחור בשלושה יסודות אלה.
האש מסמלת את ההתלהבות  והשמחה בעבודת ה' בקרב עם ישראל.
המים-זו שפלות הרוח והמחשבה הצלולה.
המדבר-מסמל את ההסתפקות במועט,כפי שנאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה[בכמות מועטת]תשתה,ועל הארץ תישן..ואם אתה עושה כן...אשריך וטוב לך"[מסכת אבות ו,ד]
על דברים אלו מוסיף רבי מאיר שפירא מלובלין: התורה ניתנה על ידי ה' לעם ישראל במטרה שיקיימו את הנאמר שם בכל מצב,או תנאי.
שיהיו מוכנים למסור את נפשם בעד אמונתם בבורא עולם-לאורך כל ימי חייהם,גם כאשר נתקלים בקשיים..
האש מזכירה לנו את אברהם אבינו-שקפץ לתוך כבשן האש למען אמונתו בה'.
הוא היה מוכן לסכן את חייו.
המים- מרמזים על נחשון בן עמינדב כי בראש  הרבים קפץ ראשון לתוך ים סוף-זו הייתה מסירות נפש של כל העם.
המדבר- מרמז  את עם ישראל כולו- שהלך במדבר במשך ארבעים שנה וכל זאת מתוך מסירות נפש גדולה שהייתה לו.
ולדעתי,שלושת יסודות אלה: אש מים ומדבר-הם הדרכים בשטח הרוחני להגיע להצלחה במעלות התורה-אך בד בבד הם תורמים גם להצלחה אליו שואף האדם להגיע בחיי היום,יום.כמו שנאמר בתהלים:
" הנה לא ינום ולא יישן  שומר ישראל: ה' שומרך ה' צילך על-יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך: ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד-עולם".[תהלים קכ"א,ד-ה]
כגודל ההשתדלות של האדם בחייו הרוחניים-כן גודל השכר בחייו הגשמים-כי ה' הולך לימינו ממש כמו צל-וזוהי השכינה המלווה את האדם בכל צעדיו ופעלו מתוך שאיפה של התעלות בסולם התורה הקדושה.
באופן זה יוכל להגשים גם את שאיפותיו בחיים בכלל-בסייעתא דשמיא.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות:
א]"מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את- עמי ואלכה מאיתם ..."
[ירמיהו ט,א]
הנביא ירמיהו רואה את המדבר כמקום שלשם אפשר לבוא כדי להירגע ולהתרחק מחטאי העם.
ב]"אשים מדבר לאגם מים וארץ צייה למוצאי מים"[ישעיהו מ"א,י"ח]
הנביא מתאר  את ייחודו וגדולתו של הקב"ה- בכך שיש בכוחו להביא לשינוים בטבע,את המדבר יכול להפוך,כהרף עין-למקורות מים ומקום פורה.
המים מסמלים כאן את התורה.
ג] "מי זאת עולה מן המדבר"[שיר השירים ג,ו] כאן המדבר מסמל את הנעלם את הדברים שנעלמים מעיננו,אבל סופם להתגלות.
ד[ "קול קורא במדבר פנו דרך ישרו בערבה מסילה לאלוהינו"[ישעיהו מ,ג]
ה] קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש" [תהלים כ"ט,ח]
ו] ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת".[ישעיהו ל"ה,א]
ז]"..כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי  במדבר בארץ לא זרועה:"[ירמיהו ב,ב]
לסכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי על מנת להגשים  מטרות בחיים, יש לאמץ את שלושת היסודות: אש, מים, מדבר.
בעזרת מקורות אלה ניתן להגיע להישגים גבוהים במעלות התורה  בצמוד להצלחה הגשמית של האדם- כי לצידו תמיד  מתלווה אלוקים ממש כמו צל..
יהי רצון ונשכיל לקיים דרכים אלה ובע"ה נזכה בכלל  ובפרט לישועות ה'.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג מתן תורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חג  מתן תורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בתום שבע שבתות תמימות
מתאחדים כל ישראל בלבבות
לבית התפילה כאיילים נחפזים
לקבל החג להודות לאלוקים.

על כלי חמדה סם חיים
מחיה נפשות לאורך ימים
כצפיחית בדבש נופת צופים
מתוק לחיך כפרי מגדים.

מול ארון הקודש ניצבים
לפתע שערי שמים נפתחים
פניהם זורחות כשלהבת מאירה
נכונים מחדש לקבל התורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלוהי ישראל" [שמות ל"ד,כ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.00qpcyljnah22dliwd60.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/הגשת הבכורים לכהן/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ראשית בכורי אדמתך תביא  בית ה' אלוהיך.." [ שמות ל"ד,כ"ו]
הטכניקה: שמן על בד.fet2ksr9xetc7ogemb11.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 22 במאי 2012

ציורי תנ"ך/חג שבועות/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וחג שבועות תעשה לך.." [שמות ל"ד,כ"ב]
הטכניקה: שמן על בד.h4q2cx65jkaek2eqa8xp.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 במאי 2012

ציורי תנ"ך/משה והלוחות/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויפן וירד משה מן -ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים"]שמות ל"ב,ט"ו]

הטכניקה שמן על בד.tgwlp97qvtzszyen0kdz.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רות מלקטת שיבולים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר בועז לנערו הניצב על- הקוצרים למי הנערה הזאת"?[רות ב,ה]
הטכניקה: שמן על בד.jemb0mg5fqjp6ts3x7dl.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג שבועות-מהות החג./מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבועות- מהות החג /מאמר מאת: אהובה קליין


את חג השבועות אנו חוגגים בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא:"שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה [כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל  לספור שבעה  שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך" [דברים ט"ז, ח- י]
לחג כמה שמות:
א] חג השבועות: מעניין כי התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג- כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג הפסח וחג השבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  השבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"
וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.
ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן לו את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא:
"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.." [שמות כ, ט"ו]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

במעמד הר סיני- עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד.
מטרת  נתינת התורה- היא  לשם כריתת ברית בין  עם ישראל למלך מלכי המלכים- כתוצאה מכך עם ישראל מצווה לקיים את מצוות התורה ובכך יגיע לדרגה של :"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"
ובעתיד לבוא בזמן הגאולה- עם ישראל ישמש אור  לגויים.
ראיתי מדרש יפה [מדרש שוחר טוב פרק ס"ח] המספר: כי הר סיני היה קדוש עוד בטרם מתן תורה-  לפי שהוא ניתלש בחלקו מהר מוריה - המקום בו נעקד יצחק.
המשותף לשני ההרים הוא: הניסיון והיראה.
בהר מוריה אברהם היה ירא אלוקים ועמד בניסיון הקשה-
 כפי שהקב"ה אומר:" עתה ידעתי, כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך , את יחידך ממני" ובהר סיני עם ישראל עמד בניסיון לקבל את התורה והוא קיבל זאת ביראה רבה.
ג]  חג הבכורים:  כידוע- חג השבועות הוא אחד מבין שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות, כפי שהתורה מתארת זאת:
"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה'[ הכוונה לחיטה החדשה] בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם"
היו נוהגים לעלות לרגל לבית המקדש להביא מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובעיקר -  משבעת המינים כדי להודות לקב"ה על פרי הארץ.
ד] חג הקציר: בלשון התורה:"וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה.."
[שמות  כ"ג, ט"ז]
 חג זה חל בעונת הקציר- לכן נקרא בשם : חג הקציר.
ה]  עצרת: המקור לכך נמצא במשנה[תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"
כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.
המנהגים בחג:
א] תיקון ליל חג השבועות
המשמעות להיות  ערים בליל החג ולעסוק בלימוד תורה.
 והסיבה היא: לפני מתן  תורה- בני ישראל נרדמו וישנו כל הלילה ולא קיימו את ההכנה למתן  תורה כראוי, וכדי לכפר על מעשה זה- אנו לומדים תורה בליל חג השבועות.
ב] לפנות בוקר קוראים: את פרק י"ט בחומש שמות המתאר את מעמד הר סיני והמשמעות היא:  כאילו אנו עומדים מחדש למרגלות ההר לקבל את התורה.
ג] קריאת מגילת רות מדוע?
 1] לפי שהאירוע המתואר במגילה אירע בעונת הקציר, "בתחילת קציר שעורים"- כפי שמתואר במגילה.
2] דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות והיה הנין של רות.
3] רות המואבייה קיבלה על עצמה יהדות כשם שעם ישראל קיבל את התורה.
4] לפני  מעמד הר סיני קיימנו רק שבע מצוות בני נח, במעמד הר סיני נוספו לנו עוד רו"ת מצוות סך הכול- 606 מצוות = רו"ת  ועוד 7= תריי"ג  מצוות.
5] חז"ל אומרים: " ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים"  רו"ת מסמלת את החסד והנאמנות- ככלתה של נעמי לכן זכתה  להיות האם של שושלת מלכות  דוד.
ד] אכילת מאכלי חלב בחג השבועות:
1] חלב בגימטריא: 40 – המזכיר לנו  ארבעים  יום וארבעים לילה שבהם שהה משה בהר סיני.
2] עדיין לא היו להם כלים לבשר בנפרד ולחלב בנפרד, לכן אכלו מאכלי חלב בלבד.
ה] קישוט בתי הכנסת בירק לכבוד החג- הוא הביטוי לחג הקציר ויום הבכורים
וזכר למתן תורה, לפי חז"ל : הר סיני היה מכוסה  כולו בירק.
לסכום: חג מתן תורה הוא חג המאחד את כל עם ישראל מחדש ומחזיר אותו לקבלת התורה שנית .
יהי רצון שאחדות זאת בעם תימשך גם לתוך חיי היום, יום ובכך נזכה בקרוב לגאולה שלמה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/השבועה לירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
".....אם-אשכחך ירושלים תשכח ימיני.." [תהלים קל"ז,ה]
הטכניקה: שמן על בד.fragf7xwnblgx3sv553z.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 19 במאי 2012

פרשת במדבר-קשר מופלא ליום ירושלים ולחג שבועות/מאת:אהובה קליין.[מאמר]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת: במדבר- קשר מופלא ליום ירושלים ולחג שבועות
 / מאת אהובה קליין

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה  מתוך חומש במדבר- הספר הרביעי מתוך חמישה חומשי התורה.
חומש במדבר נקרא גם בשם:" חומש הפקודים" והטעם לכך הוא: על פי חז"ל –בתחילתו וגם בסופו מתואר מפקד מקיף שערך משה לשבטים בציווי אלוקי.
המעניין, שפרשת במדבר נקראת לפני חג מתן תורה ועל כך אומרים חז"ל- כי סברתו של עזרא הסופר:"תכלה שנה וקללותיה" הפרשה באה להפסיק בן פרשת בחוקותיי שהיא נחשבת לתוכחה ובין חג השבועות-  שלפי חז"ל הוא  ראש השנה לפירות האילן.[מסכת ראש השנה א, ב]
אנו קרובים לחג: יום ירושלים וחג השבועות,  ישנו דבר משותף לחג מתן  תורה ויום ירושלים, במתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וגם ירושלים היא בעלת סגולה מיוחדת בכך שמאחדת את יושביה, כפי שאמר דוד המלך: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" [ירושלמי ב"ק פ"ז, ה"ז]"עיר שמחברת את ישראל זה לזה" ובנוסף לכך ירושלים מחברת גם את תפילותיהם של עם ישראל כפי שכתוב  במלכים:" והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר  אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך"
ולפי הגמרא: יהודי שנמצא בחוץ לארץ יכוון תפילתו לכוון ירושלים ואם עומד בתוך ירושלים, יכוון עצמו לכוון בית  במקדש ואם היה עומד בבית המקדש עליו לכוון לקודש הקודשים...
בהפטרת במדבר ניתן לראות- את סוד אחדותם של עם ישראל כפי שכתוב:"והיה מספר בני ישראל כחול הים" [הושע ב]
הכוונה לכך: כל שבט נמצא באחדות עם השבט השני וכולם יחד מתאחדים ומקיימים את מצוות התורה
והאחד משלים את רעהו וכולם יחד מקיימים את מצוות התורה.
והקב"ה משכין שכינתו בירושלים של מעלה.
בגמרא כתוב [מסכת ברכות נח,א] המשותף ליום ירושלים ומתן תורה ואירועים היסטוריים בחיי האומה היהודית היא: האחדות:" לך ה' הגדולה" - זו קריעת ים סוף.
"והגבורה" - זוהי מכת בכורות.
"והתפארת"- זו מתן תורה,"
והנצח " - היא ירושלים.
"וההוד"- הכוונה לבית המקדש.
באירועים אלו- עם ישראל  היו מאוחדים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דןד המלך והגורן/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
דוד המלך והגורן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

דוד המלך צופה למרחקים
אל עבר דורות שלמים
רוח קודש ומחשבה נבונה
תזמנו למלך ארונה.

חלקת אדמה מקודשת לעם
עוד משחר ימי אברהם
הר המוריה פסגת הסגולה
שם נתנסה אבי האומה.

הגורן ירכוש במלוא המעות
כי שונא  בנשמתו  מתנות
שם עתיד להבנות מקדש
לעם הנצח  לעד מקודש.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/דוד המלך קונה את הגורן מארונה היבוסי/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"...ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים"[שמואל ב-כ"ד,כ"ד]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 17 במאי 2012

ירושלים והבשורה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ירושלים והבשורה / שיר מאת:אהובה קליין (c)

אלייך נושאים  עיני תבל
עלייך קוננו גולי בבל
מרוממת מכל הערים
מקודשת בכל הזמנים.

לך שמות וכינויים
שגורה בפי רוזנים ומלכים
מופיעה בתורה נביאים כתובים
בלתי נשכחת לעולמים.

ירושלים עיר בירה
כהרף עין בשורה
ברחובותיה קול תרועה
הדי משיח קרן ישועה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושלים עיר דוד/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ירושלים עיר דוד /  שיר מאת אהובה קליין,
מבעד לראשי  ריחפה עננה,
דרכה בקעה קרן אור קטנה,
הציתה ליבי כאש בשדה קוצים
חפצתי לראותה מבעד השיחים.

דברים נפלאים נתגלו לעיניי,
ירושלים והמקדש שימחו פניי.
כגן הפורח  בניחוחו תמיד
כן קדושת  העיר דוד.

אליה ינהרו גויים רבים
ביום גאולה שופר ורננים
לעיני כל מלכות אלוקים
רם ונישא מעל הברואים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושלים כתר זהב/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ירושלים כתר זהב / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ירושלים כתר זהב
עיר שחוברה לך יחדיו
שזורה פניני אורה
עורגת לבניה ערגה.

אם  אשכחך ירושלים
סגולתך רבה כמים
נחלתך קבועה בלבבות
מזה שנים ודורות.

על חומותייך ירושלים
עטים מלאכים משמים
ברגבייך ינצרו רזים
באבנייך אוצרות גנוזים.

על חורבותיך מקדש
כעץ מניב  חדש
אלייך ינהרו מושיעים
לחזות ביד אלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושלים והחזון/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ירושלים והחזון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

הנה ימים באים
ערפילים מתפוגגים
אורות באופק מחוללים
צלילי חזון מסתלסלים.

נבואות קורמות עור וגידים
להר– ציון עלו מושיעים
במחזה נדיר חוזים
הילת בית אלוקים.

קולות שופר מהדהדים
כאיש אחד מתאחדים
 הר המוריה מעיד
ירושלים עיר דוד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ גאולה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה"[עובדיה א,כ"א]
הטכניקה: שמן על בד.8y1p30tvsnp8oncslixl.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חשיבותה של ירושלים/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חשיבותה של ירושלים - כיצד?/ מאמר מאת:אהובה קליין.

עוד מימי התנ"ך ולאורך כל ההיסטוריה כולה-  ירושלים מתגלית כעיר מיוחדת, קדושה וחשובה במיוחד  לעם היהודי ,אך גם אומות העולם  התעניינו בה ומתעניינים בה  תמיד.
השאלות הן:
א] מה הקסם  של ירושלים, מה טמון בה?
ובמה חשיבותה?
ב] כמה שמות לה?
ג] כיצד ניתן לשמור על קשר מתמיד עם ירושלים?
תשובה א]
נתבונן בדברי דוד  המלך בפסוק הבא:
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"
מעניין מה  הרעיון  במשפט זה?
על כך עונים חז"ל[ירושלמי ב"ק  פ"ז,] "עיר שמחברת את ישראל זה לזה"
מתברר  כי יש בכוחה  של  ירושלים- לאחד את ישראל זה לזה ובנוסף מסוגלת לאחד גם את תפילותיהם, כפי שכתוב:
"והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה - לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בנית לשמך"[מלכים-א, ח,מ"ח]
ומציינת הגמרא:"היה עומד בחוץ לארץ יכוון את לבו כנגד  ארץ ישראל, שנאמר:והתפללו אליך דרך ארצם.
היה עומד בארץ ישראל, יכווין את לבו כנגד ירושלים שנאמר:והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת"[גמרא ברכות ל,א]
היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש שנאמר: והתפללו אל הבית הזה[דברי הימים –ב ר, ל"ב] .היה עומד בבית המקדש יכוון לבו כנגד בית קודשי הקודשים, שנאמר: והתפללו אל המקום הזה" [מלכים- א ,ח ,מ"ח] נמצא, עומד במזרח מחזיר פניו למערב. במערב, מחזיר פניו למזרח.בדרום מחזיר פניו לצפון,בצפון, מחזיר פניו לדרום,נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום- אחד, אמר רבי אבין  ואיתימא רבי אבינא: מאי קראה? כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות[שיר השירים ד,ד]-תל=שכל  פיות פונים בו".
מעניין כי אחרי מלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים העתיקה-  הורשו כל עם  ישראל לגשת אל הכותל לראשונה ולהתפלל בחג מתן תורה תשכ"ז.
ניתן לראות בברור:  כי הדבר מכוון מלמעלה על ידי הקב"ה ,שהרי כמו שהתורה בכוחה לאחד את עם ישראל- והראיה לכך שבזמן מעמד הר סיני נאמר:"ויחן שם ישראל נגד ההר" בלשון יחיד:"ויחן"
 ולא נאמר:"ויחנו" בלשון רבים ,מהסיבה כי כל ישראל היו מאוחדים בעת הזאת- כאיש אחד בלב אחד.
כשם שהתורה מאחדת את עם ישראל כך גם ירושלים מאחדת את העם.
תשובה ב] שבעים שמות לירושלים, למסקנה זו ניתן להגיע על סמך עיון במדרש:
הנה כמה דוגמאות:
1] שלם- "ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון"[בראשית י"ד, י"ח]
2] אברהם קרא לירושלים בשם:"ה' יראה".
חכמים אומרים: כי שמה של ירושלים מורכב מהמילים:"יראה"-"שלם"
ישנה אגדה המספרת: כי הקב"ה  חשב לקרוא לירושלים:"שלם"
אך ידע כי אברהם  יתרעם על כך ואם יקרא:"יראה" מלכי-צדק עשוי לכעוס על כך, והיות ושניהם היו ידועים כאנשים רמי מעלה- צדיקים, הקב"ה צירף את שני השמות יחדיו- ירושלים.
3] "יפה נוף" – "יפה נוף משוש כל הארץ הר- ציון ירכתי צפון קריית מלך רב" [תהלים מ"ח,ג]
4]יבוס- שם זה  היה נפוץ מתקופת השופטים עד כיבוש ירושלים בידי דוד המלך:"ויבוא גד אל-דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארניה היבוסי" [\שמואל-ב, כ"ד,י"ח]
ובהמשך-דוד המלך רוכש את הגורן מארונה  מלך יבוס בהר המוריה
"..ויקן דוד את- הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים"[שם כ"ד,כ"ד]
5] אריאל."והאראיל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב.."
[יחזקאל  מ"ג,ט"ז]
6] מוריה- שהרי שם נעקד יצחק.
7] עיר דוד-על שם בניית העיר על ידי דוד המלך:"ויבן העיר מסביב מן המילוא ועד הסביב" [שמואל-ב,ה,ט]
8] בית תפילה:"והביאותים אל- הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי.."
 [ישעיה נ"ו,ז]
תשובה ג]
נאמר:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי  אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"[תהלים קל"ז]
פסוק זה מבאר המלבי"ם בדרך הבאה:במשפט זה ישנן שלוש שבועות המשקפות שלוש תקופות לאורך ההיסטוריה היהודית:
תקופה שלווה שאפשר לפעול רבות למען ירושלים, כגון:להוסיף ישיבות, בתי מדרש, בתי כנסיות כדי לחזק אותה מבחינה רוחנית וכן להרחיבה מבחינה גשמית, מי שאינו מנצל תקופה טובה זו לעשייה בעיר עובר על השבועה:
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" וכאן האדם יכול להגיע חס ושלום לשכחת אלוקים-"ימין ה' עושה חיל".
אך ישנה תקופה קשה – כאשר ירושלים נמצאת תחת שלטון זר, גם אז יש מה לעשות, אפשר להתפלל למען שלום ירושלים.
ומי שאינו נוהג כך- עובר על השבועה השנייה:
"תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי"
תקופה קשה ביותר – שלא ניתן להתפלל כלל  בתוכה של עיר הקודש-כמו שהיה במצרים כאשר פרעה גזר:"ואל ישעו בדברי שקר"
 ועל כך אמר רש"י:הכוונה שלא ידברו בנושא הגאולה, דוגמא דומה התרחשה  בתקופתנו כאשר ברית המועצות אסרה תפילה ולימוד תורה  וכו'.
גם במצב כל כך קשה ניתן לשמור על הקשר לירושלים, כגון: על ידי שבירת כוס בזמן  נישואין, שבירת  צלחת באירוסין וגם להשאיר חלק מקיר הבית  ללא צבע -לזכר החורבן .
מי שאינו נוהג כך - עובר על שבועה שלישית:
"אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
על פי האמור לעיל- ניתן ללמוד עד כמה ירושלים חשובה ליהודים בכל הדורות  וחקוקה בכל לב יהודי לעד.
יהי רצון ובמהרה חזון הנביאים יתגשם והבית השלישי יבנה, ויתקיים בנו הפסוק:
"ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה"
[עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר