פרשת נשא- מי היו מִשְׁפְּחֹת
הַגֵּרְשֻׁנִּי--ומה תפקידם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשת השבוע:
ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]הציורים שלי לפרשת השבוע:
ציורי תנ"ך/ הנזיר ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ברכת כוהנים- הכהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
בתחילת הפרשה- התורה מונה את משפחת הגרשוני ומייעדת להם תפקיד:
כפי שהכתוב מתאר:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי
גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. מִבֶּן
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:
כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. זֹאת עֲבֹדַת,
מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת
הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו
מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר
וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ
סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר
יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ. עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה,
כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם
עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם. זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת
בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר,
בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"
[במדבר ד, כ"א- כ"ט].
השאלות הן:
א] מי היו בני גרשון
ומה היה תפקידם?
ב] מהי משמעות המילה: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן"?
תשובות.
בני גרשון
גרשון: היה הבן הבכור
של לוי בן יעקב ואחיו היו: קהת ומררי.
הוא מוזכר בכמה
מקומות בתנ"ך:
לדוגמא :בחומש
בראשית:
"וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, יַעֲקֹב וּבָנָיו:..... וּבְנֵי,
לֵוִי--גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי".
[בראשית מ"ו, ח-
י"ב.]
בדברי הימים-א, ו,
נאמר:
"בְּנֵי, לֵוִי: גֵּרְשֹׁם, קְהָת
וּמְרָרִי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹם, לִבְנִי וְשִׁמְעִי"
על פי הנאמר בתחילת
הפרשה, תפקידם של בני הגרשוני היה:
לשאת
אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ
אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח
שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת
מֵיתְרֵיהֶם.
ציווי ה' אל משה
למנות את שבט לוי מופיע בפרשה הקודמת- פרשת במדבר ושם נאמר:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. פְּקֹד אֶת-בְּנֵי לֵוִי, לְבֵית
אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם: כָּל-זָכָר
מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, תִּפְקְדֵם. וַיִּפְקֹד
אֹתָם מֹשֶׁה, עַל-פִּי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צֻוָּה. וַיִּהְיוּ-אֵלֶּה
בְנֵי-לֵוִי, בִּשְׁמֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן,
לְמִשְׁפְּחֹתָם--לִבְנִי, וְשִׁמְעִי. .....מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי. פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל-זָכָר,
מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; פְּקֻדֵיהֶם, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מִשְׁפְּחֹת, הַגֵּרְשֻׁנִּי, אַחֲרֵי
הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה. וּנְשִׂיא
בֵית-אָב, לַגֵּרְשֻׁנִּי, אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל."
במדבר ג, י"ד-כ"ה]
על פי פסוקים אלה :
מספרם של בני גרשון: שִׁבְעַת
אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. הם היו חונים בצד מערב למשכן ונשיא השבט היה: אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל.
התורה מגדירה את כפיפותם של בני גרשון[וגם בני
מררי]- לאהרון ובניו.
הרמב"ן
מסביר כפיפות זו: אהרון ובניו היו קובעים את תפקידו של כל אחד מבני גרשון [וגם
מררי] כגון: מי יהיה הגזבר, או המשורר, או
השוער, או מי ימלא את תפקיד סחיבת המשא ,כמו כן הם היו קובעים את מועד התחלת
התפקידים בכל מסע, אלעזר היה ממונה על כל שלושת הנשיאים ואיתמר היה גזבר של גרשון ומררי והיה דואג- שכל אחד
ישיב את כליו בזמן החניה - ומכאן ניתן
לראות כמה היה הסדר מופתי ומדויק הן בנשיאת המשא וגם בחנייה.
רבינו
בחיי מדגיש:
כי משאם של בני גרשון היה קל- כי היו
נושאים את הבגדים שכללו את יריעות המשכן והמכסאות והקלעים.
ועל
פי דעת רז"ל- בני גרשון היו ממונים על האריגים וזוהי עבודה קלה יותר יחסית לעבודת
מררי- כי עבודתם הייתה כבדה בהרבה לפי שהיו אחראים על נשיאת הנחושת והעצים וקרשי
המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.
משמעות
המילה: "נָשֹׂא"
על
פי דעת מקרא:
קיים בביטוי זה מעין פיוס כלפי בני
גרשון על שהוקדמו להם אחיהם, בני קהת,
במפקד הזה בו בזמן שגרשון היה בכור ומטעם זה היה מן הראוי להזכיר אותו תחילה ועל
כן השימוש במילה: "נָשֹׂא"-
משיב להם את כבודם- במידה מסוימת בעוד שיתכן שנפגע .
רעיון
יפה ראיתי בספר: "מעיינה של תורה": שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות
-בהם היו שרויים עם ישראל:
קהת: מרמז על התקופה בה עם ישראל מקובצים
יחדיו בארץ,
קהת מלשון: "ולו יקהת עמים" היו
עומדים בדרגה נעלה שנאמר: "ובני קהת עם רם" הם היו מאירים את
העולם["יצהר" מלשון "צוהר"]- הם היו עזים וחזקים בקדושה בהתחברותם
לקב"ה-[חברון ועוזיאל"].
לתקופה
כזו מתאימה מאד נשיאת ראש.
גרשון מסמל את התקופה- בה עם ישראל נמצאים בגלות, גירשון
מלשון גירוש לכן תיאר הכתוב ,למרות שעם ישראל גלו מארצם בכל זאת הם נעלים ונשואי
ראש- :"נָשֹׂא,
אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:"
מהטעם שהם מבטלים עצמם מפני חכמיהם ולומדים תורה מפיהם והדבר נחשב- כאילו
היו מקריבים קורבנות כמו שאמרו חז"ל: "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה
טהורה- אלה תלמידי חכמים שבבל שעוסקים בתורה כאילו הקריבו כל הקרבנות"
["ובני
גרשון לבני ושמעי"- שנתלבנו ונתכפרו חטאיהם על שום ששמעו בקול חכמיהם].
מררי: מסמל את התקופה הקשה של עם ישראל-
בה מיררו את חייהם- בתקופה זו עם ישראל מושפל ונרמס עד עפר. ולמרות זאת מוסרים את
נפשם בעד ה' ותורתו.
לסיכום
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גרשון היה הבן הבכור של לוי-בן יעקב ולו שני אחים- קהת ומררי, בני גרשון - נועדו
להשתתף בעבודת אהל מועד ,בעיקר היו אחראים על משא הבדים והיריעות של המשכן ,הם
הצטיינו בענווה , באופן שהיו מבטלים עצמם בפני חכמיהם ולומדים מהם תורה.
והרמב"ן
אומר באיגרתו: כי מידת הענווה- "מידה טובה מכל המידות".
ועל
כן הגיעו למקום רם ונעלה והביטוי: "נָשֹׂא,
אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן" נאה וגם יאה להם.
