פרשת בהר - מאין ההוכחה שהתורה ומצוותיה ניתנו משמים?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"כי ימוך אחיך.." /
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שטח הפקר בשנת השמיטה- מיועד לאביונים ולחיית השדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]
Biblical paintings
Shmita- the seventh year-concern to the poor and animals
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"כי ימוך אחיך.." /
ציורי תנ"ך/ " וישבתם לבטח.."/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שמירת שבת /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציירה: אהובה קליין (c{ [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שילוח עבד עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל.. תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)
אחד הנושאים
בפרשה: שנת השמיטה והברכה המובטחת לשומרי
מצווה זו: "וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל
בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: הֵן לֹא
נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ.
וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת,
אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים.
וּזְרַעְתֶּם, אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם, מִן-הַתְּבוּאָה
יָשָׁן; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד-בּוֹא תְּבוּאָתָהּ--תֹּאכְלוּ,
יָשָׁן. וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר
לִצְמִתֻת--כִּי-לִי, הָאָרֶץ:
כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי. וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם,
גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ". [ויקרא
כ"ה, כ-כ"ד]
השאלות הן:
א] מצוות שמיטה
שניתנה בהר סיני- מודגשת ,מדוע?
ב] מה גנוז במצוות
השמיטה?
ג] כיצד ניתן להתברך בברכות?
תשובות.
מצוות שמיטה ניתנה
בהר סיני.
השאלה היא מה ענין
שמיטה להר סיני ? אומר רש"י ללמדנו שכל
תרי"ג מצוות, דקדוקיהן
ופרטיהן נאמרו למשה בהר סיני?
ה"חת"ם
סופר" [רבי משה סופר] כותב: מצוות
שמיטה מוכיחה שתורתנו היא מן השמים שהרי בלתי
הגיוני שאדם בשר ודם יבטיח ברכה זו: "וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית;
וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים" [כאן, כ"ה, כ"א] דבר שהוא נס ממש, משום כך נבחרה
מצוות שמיטה להוכיח שכל המצוות שבתורה
כללותיהן ודקדוקיהן - נאמרו בהר סיני.
"החיד"א [רבי חיים יוסף דוד אזולאי] מבהיר: [על פי מסכת ברכות ל"ה, ע"ב]:
אמר להו [להם] רבא לרבנן [לתלמידי בית
מדרשו] במטותא מנייכו [בבקשה מכם] בימי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי[ בימי ניסן ובימי
תשרי אל תראו לפני בבית המדרש, אלא תעסקו בעבודות השדה הנחוצות] כי היכי
דלא טרדו במזונייכו כולא שתא" [כדי שלא תהיו
טרודים בהשגת מזונותיכם במשך כל השנה] מדברי רבא אנו מסיקים: שמידי שנה , החודשים - ניסן ותשרי מוקדשים לענייני פרנסה ואז בטלים מלימוד תורה .מכאן
שבמשך שש שנים מגיעים לביטול תורה של שנה שלמה ,את העוון הזה לביטול תורה מתקנים
בשנת השמיטה - לפי שבתקופה זו אין עוסקים בעבודות האדמה, אלא בלימוד תורה בלבד.
לכן ניתן להבין את הקשר בין שמיטה להר סיני שעליו ניתנה התורה לעם ישראל. משום כך נבחרה מצוות השמיטה כ"בניין
אב" להוכיח שהתורה כולה על כל
כללותיה ופרטיה - ניתנה לעם ישראל
במעמד הר סיני.
מצוות השמיטה
ומטרתה.
מתברר כי בקיום מצוות שמיטה נידרש היהודי להגביר
את בטחונו בה' , ראיתי הסבר יפה בספרו של הרב חיים לייב שמואלביץ ["שיחות
מוסר שערי חיים"] .
הוא מביא מדרש [ויק"ר פ"א, א]
"בָּרֲכוּ
יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ".[תהלים ק"ג, כ] אמר ר' יצחק אלו שומרי שביעית, בנוהג שבעולם אדם
עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, שמא לכל ימות השנה? ודין חמי חקליה
ביירא, כרמיה ביירא ושתיק[ וזה רואה שדהו
שוממה, כרמו שומם ושותק] יש לך גיבור גדול מזה?" ההסבר הוא: שאדם יכול להתגבר
על יצרו יום, יומיים, ואם יתחזק במיוחד בביטחונו בה', יוכל לעמוד כנגד יצרו שבוע
וגם חודש, אבל להחזיק מעמד במשך שנה שלמה -
לראות איך שדהו נהפך להפקר וכל דכפין בא
ואוכל מפרי עמלו ואילו הוא בעל השדה – רואה ושותק! הגבורה הזו היא מעל הטבע ,שכן טבעו של אדם שכל
החלטה שלוקח על עצמו במשך הזמן ,התחזקות זו - נחלשת.
ואם הם אכן מחזיקים
מעמד במשך שנה שלמה להתגבר על יצרם ובוטחים בה'- הרי כוחם הוא למעלה מן הטבע. הם
נחשבים למלאכי מרום, כמו שנאמר: "מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ"
חז"ל אומרים [מסכת שבת פ"ח, א]: בשעה שהקדימו ישראל נעשה ונשמע, יצאה בת קול
ואמרה: מי גילה לבניי רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו? דכתיב :"ברכו ה' מלאכיו
גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ברישא עושי והדר לשמוע" [מוכנים לעשות
את הדבר טרם ישמעו, ולא כדרך שאר העבדים ששומעים תחילה את הדבר כדי לשקול, אם הם
יכולים לקבל עליהם את הדבר [פירוש על פי רש"י]
מדברי הגמרא אנו
למדים: כי עצם האמירה:":נעשה ונשמע"
היא סוד גבורתו של עם ישראל – הזהה לגבורת מלאכים המקדמים עשייה לשמיעת הציווי, כי אין זה מאפיין
את בן תמותה- להסכים לקיים מעשים טרם שמיעתם ובכוח זה זכו עם ישראל למעמד הר סיני
וכוח זה הוא גם כוח של שומרי שביעית שאינם שואלים שאלות: בגבורה מעין זו שיש להם-
אין יצר הרע שולט כלל. וממצווה זו ניתן ללמוד כמה עם ישראל כולו מרומם.
מנגד, תביעה זו חמורה
מאד , שהרי אם חוטאים ואינם מקיימים את מצוות השמיטה - העונש הוא: גלות. כמו
שכתוב:" אָז
תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת- שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ
אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר
לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ." [ויקרא כ"ו, ל"ד- ל"ה]
ומדוע העונש כה קשה? על כך הרב שמואלביץ עונה: הסיבה היא: שישנה דרישה
אלוקית מעם ישראל להשריש את מידת הביטחון בה'. אחת לשבע שנים ועל כל העם לחיות
חיים עילאיים ללא בסיס חומרי וטבעי ,אלא להשליך את יהבם על הקב"ה.
על ידי כך שבמשך שנה
זו מידת הביטחון בה' תשתרש בקרבם והיא תמשך עד השמיטה הבאה. לכן זוהי מידה
חשובה מאד הנדרשת מעם ישראל ומשום כך היא ניתנה לכל שכבות העם -כולל לפשוטים ביותר
ולכן העונש על העדר בטחון בה' – הוא כה קשה –"כי זה כל האדם הביטחון"
ברכת ה'.
"וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה
הַשְּׁבִיעִית ?" על תמיהתם זו
של עם ישראל- ישנה הבטחה: "וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית;
וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים..."
ה"כל יקר" מסביר: שבשנה השישית האדמה תוציא יבול באופן רגיל כמו מידי שנה בשנה
ולא תהיה ביבול כמות חריגה מידיי, אלא
ההבטחה שהתבואה תספיק לשלוש שנים- פירושה: שיאכלו מעט, אך המאכל יתברך במעיהם, כמו
שנאמר: ו"ַאֲכַלְתֶּם
לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע" [ויקרא כ"ו, ה] מכאן שעם ישראל נדרש להתחזק במידת
הביטחון בה' שכמות התבואה המספיקה לשנה אחת תספיק לשלוש שנים.
בדומה לכך , נדרשו עם ישראל להתחזק בביטחון בה'
בירידת המן במדבר.
"וַיַּעֲשׂוּ-כֵן,
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט. וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר--וְלֹא הֶעְדִּיף
הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר:
אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ, לָקָטוּ". [שמות ט"ז, י"ז]
רש"י מפרש: "יש
שלקטו הרבה ויש שלקטו מעט, וכשבאו לביתם
מדדו בעומר כל איש ואיש מה לקטו, ומצאו שהמרבה ללקוט לא העדיף על עומר
לגולגולת והממעיט ללקוט לא מצא חסר מעומר
לגולגולת וזהו נס גדול שנעשה בו".
פרשת המן מלמדת אותנו:
כי כל בריה ובריה מקבלת את מה שנגזר עליה
ולכן זה שמתאמץ יתר על המידה -לא ירוויח יותר ואם הרוויח יותר מאשר נועד לו מלמעלה - הדבר ילך להוצאות שונות.
לכן אין מציאות של "כמות"
, אלא "ברכה" כמו שנאמר: "ברְכַּת יְהוָה, הִיא תַעֲשִׁיר; וְלֹא-יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ". [משלי י, כ"ב]
אומנם האדם חייב
לבטוח בקב"ה שידאג לכל מחסורו, אך מנגד הוא גם חייב לעשות השתדלות בעבודתו
ולהתאמץ וכל זה נובע מחטאו של האדם הראשון שנענש בקללה: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"[ בראשית ג י"ט]
אך הברכה השורה על הפרנסה היא
בהתאם לברכת ה' ולא על פי יתר השתדלות של האדם.
לסיכום, לאור האמור לעיל: מצוות השמיטה משמשת כדגם ליתר המצוות שניתנו במעמד
הר סיני-והיא הודגשה לפי שברכתה אלוקית מעל הטבע. הבטחת סיפוק מזון למשך שלוש שנים- דבר שבן אנוש
אינו יכול להבטיח ולקיים, מצווה זו מוכיחה שגם יתר המצוות ניתנו במעמד הר סיני.
