‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 בנובמבר 2025

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


                          ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)


          ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




           ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

           [שמן על בד]

               "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


            ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת"


ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליי



               ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
                [שמן על בד]


                          ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין בבאר והצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו   מוכיחה כבר בתחילתה - כי יעקב מכבד את הוריו וממלא את רצונם לעזוב את בית הוריו ללכת לארם כפי שנאמר בסוף פרשת: תולדות: "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם". [בראשית כ"ח. ז']

בתחילת  פרשה זו נאמר: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה"

לאחר  חלום סולם יעקב - כאשר ה' הבטיח ליעקב - כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק  לעם ישראל ,הוא ממשיך ללכת ומגיע לבני קדם כנאמר:

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם.  וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹובְצִים עָלֶיהָ -- כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל־פִּי הַבְּאֵר.  וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת ־ הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל—לֹא ־עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ.  וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.  עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת ־ לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ|".[להלן כ"ט, א'-  י"א]-

השאלות הן:

א]  מה ניתן ללמוד על אישיותו של  יעקב?

ב]  האם זיווגו של אדם מן השמים?

תשובות.

אופיו  ואישיותו של יעקב.

רש"י  מפרש את המילים:"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם": משהתבשר יעקב מאת ה' בבשורה  טובה, שיזכה לשמירה עליו – אז נשא  ליבו את רגליו ונעשה קל בהליכתו - [על פי פירוש בראשית רבה].

רש"ר  מסביר: עתה  יעקב הפך לאיש אחר לא עוד "ויצא יעקב" אלא "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו". לא רגליו של האדם מוליכות  אותו אלא האדם נושא רגליו- הנשמה החיה שבאדם נושאת ונושאת את גופו. בהרגשה זו יעקב הולך להיפגש עם עתידו הוא חש ביטחון רב ושמחה, אך מבחינה גשמית הוא חסר כול , מלבד המקל שאוחז בידו.

מתברר, כי האבן אשר כיסתה את הבאר הייתה גדולה וזאת  בזמן שבאר המיועדת לציבור -  היה  מן  הראוי-  לכסותה בכיסוי קל בלבד, כדי להקל על אנשים רבים שהיו באים והיו ראויים לגישה נוחה למי הבאר.- לכן זה מלמד על אופיים של  בני ארם האנשים שם לא היו בוטחים איש ברעהו- אלא מקנאים זה בזה. חלילה  שהאחד ישאב כמות גדולה של מים מחברו - זו הסיבה  לכיסוי  הכבד -  ורק בנוכחות רבים ובכוחות משותפים - היו יכולים להשתמש עם  הבאר.

יעקב מטיף לרועים מוסר  וקורא לעדרים "מקנה" רכוש - ועל ידי כך הוא מזכיר להם  את חובתם כלפי הבעלים. אין להניח לצאן לשכב  בעצלתיים. אלא יש להביא אותם למרעה..

יעקב הרים את האבן הכבדה מעל הבאר בקלילות- על פי דברי רש"י - הוא הסיר את האבן כפקק מעל פי הצלוחית.

אגדת חז"ל מתארת: את הסיבה לכוח הרב  שהיה ליעקב שהיה שקול כנגד כוחם של אנשים רבים - כי כאשר יצא יעקב  מבאר שבע לכיוון חרן - ירד עליו טל של תחיה מן השמים ונעשה גיבור חיל ואביר כוח , גבורתו זו עמדה לו גם כאשר נאבק עם מלאך אלוקים וניצח אותו- לכן הצליח בקלות להרים את האבן הגדולה שרק אנשים רבים יחד - היו מסוגלים להרים.

רש"ר מציין:  כי ליעקב לא היה שום רכוש גשמי , מה שהיה בולט ביותר הוא - כוחו הגופני - דברים שאחרים היו יכולים לעשות יחדיו בכוחות משותפים - עשה יעקב לבדו ללא מאמץ. גופו הבריא היה "הנכס" החשוב ביותר  לעתיד. את זאת ניתן להשיג על ידי חיים  טהורים בעבר. וזה היסוד לעושר וכבוד. שהתורה מעניקה בידה השמאלית, כנאמר:

"אֹרֶךְ יָמִים, בִּימִינָהּ;    בִּשְׂמֹאלָהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד".[משלי ,ג', ט"ז]

המעלה השנייה והחשובה של יעקב היא : חוש הצדק והיושר - דוגמת משה  שגם הוא מצא את עתידו ליד הבאר. כך גם יעקב אינו סובל בגידה או השתמטות מחובה - זוהי נאמנות ואחריות.

המעלה השלישית  של יעקב: ההתלהבות לעבוד והזריזות בעשייה - המאפשרים לו להגיש עזרה  גם במקום שאין הדבר נוגע לענייניו- דבר שלא היינו מצפים מאיש תם יושב אוהלים.

אישיות זאת של יעקב  מכילה את כל התכונות המיוחדות של עם ישראל . העם שנועד לייצג בכבוד שווה את מבחר משלחי היד השונים הגשמיים והרוחניים בחיים. כוחותיו של יעקב היו כה מרובים ושונים - זה מזה עד כי כל אחד מבניו יכול להגיד כי את כישרונו קיבל מאביו.

זיווגו של אדם  מאין?

יעקב פוגש את רחל בזמן שמצליח לגולל את האבן מעל פי הבאר ולהשקות את העדרים..

רש"ר מסביר את הפסוק:"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת ־ קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [להלן כ"ט, י"א]

למרות שראה יעקב את רחל והייתה יפה מאד הסתכל עליה כקרובת משפחה וזאת ניתן להבחין על פי דמעותיו - ובמיוחד לאחר שהיה מרוחק מבית הוריו ולא ראה פנים מוכרות ולפתע רואה את רחל בת אחי אמו. אז דמות אמו עולה בזיכרונו והדבר מרגש אותו עד דמעות ומכאן שהנשיקה הייתה תמימה לגמרי וגם בזמן דאגתו לצאן היה מכבד את אמו ויש להניח  כי רחל חשבה עליו שאינו  שפוי בנפשו , כאשר נישק  אותה ונפל על צווארה.

נאמר עליה: "וְרָחֵל, הָיְיתָה, יְפַת־ תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה"  [להלן, כ"ט ,י"ז]

הגר"א [ הגאון רבי אליהו מוילנא ] - מסביר: על ידי  ספר  משלי האומר:" שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִישָּׁה יִרְאַת־ יְהוָה, הִיא -תִתְהַלָּל" [משלי ל"א, ל']. גם שאר האימהות השתבחו בחן וביופי.

אלא מתי " שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי"?  כאשר אין יראת שמים כמו שנאמר: "נֶזֶם זָהָב, בְּאַף חֲזִיר--    אִישָּׁה יָפָה, וְסָרַת טָעַם". [משלי י"א ,כ"ב] הכוונה: כשם שנזם זהב באף חזיר הוא דבר יפה במקום הלא נכון - היות והחזיר מכניס את אפו לאשפה - כך היופי אינו מתאים לאישה שאין לה יראת שמים , אבל אישה עם יראת שמים - החן והיופי הן מעלה גדולה. לכן "אישה יראת ה' היא תתהלל"

אכן נשאלת השאלה: האם זיווגו של אדם מן השמים?

רבי פינחס בשם ר' אבהו אומר: מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש, אלא מן הקב"ה.

בתורה מנין?

"וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" [בראשית כ"ד, נ']

בנביאים מאין? כתוב: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא" [שופטים י"ד, ד']

בכתובים מאין?  "כתוב: " וּמֵיְהוָה אִישָּׁה מַשְׂכָּלֶת". [משלי י"ט, י"ד]

יש שהוא הולך אצל  זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו, יצחק- זיווגו בא אצלו שנאמר:

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" [בראשית  כ"ד, ס"ג].

יעקב הלך  אצל זיווגו שכתוב:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". [בראשית כ"ח, י']

לסיכום, לאור האמור לעיל, מסתבר כי זיווגו של אדם משמים  יעקב ורחל נפגשו ליד באר מים - ואין מים אלא תורה ושניהם  היו בעלי יראת שמים  ומשמשים  עמוד אש  לעם ישראל לדורות.

 יהי רצון שנזכה להתגשמות נבואת ירמיהו הנביא במהרה:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע ......בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, .....קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה", אמן ואמן.

 [ירמיהו ל"ג, י'- י"א]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 25 בספטמבר 2025

פרשת וילך- שבת שובה-הליכה –לאורך שנת תשפ"ו?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וילך- שבת שובה-הליכה –לאורך  שנת תשפ"ו?

הפרשה פותחת בפסוקים:

יצירותיי לפרשה  ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר וצום/ציירה: אהובה קליין (c)

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה"


ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבת חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."

[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים בבית  הכנסת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

הפרשה פותחת בפסוקים:

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם—לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹייִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.  וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְווָה, אֲשֶׁר צִווִּיתִי אֶתְכֶם.  חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ".[דברים  ל"א ,א'- ז']

ההפטרה  היא בספר הושע: להלן מבחר פסוקים מההפטרה:

"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ.  קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ" [הושע י"ד, ב'-ד']

"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדיִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם" [י"ד, י']

עוד קטע [כמנהג האשכנזים]

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ.  וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם". 

[יואל ב ,ט"ו-כ]

"מִי-אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ:  לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל חַטֹּאותָם.  תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם".   [מיכה ז, י"ח- כ]

השאלות הן:

א] כיצד נלך – לאורך שנת – תשפ"ו?

ב] שבת שובה מהי?

ג] מהי המשמעות של יום הכיפורים ?

תשובות.

הליכת עם  ישראל לאורך שנת תשפ"ו

ימי הסתיו נותנים את  אותותיהם ביד ה'- רוחות  נושבות מידי פעם והימים הולכים ומתקצרים ,זה עתה  קיבלנו את שנת תשפ"ו עלינו  בתפילות ובתחנונים מלווים בתקיעות שופר. ומייחלים  רק לטוב  ולגאולה.

בראש השנה  קיבלנו עול מלכות שמים-  והבטחה  מאת אלוקים:

"אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ" כלומר- לא לפחד מכל האויבים סביבנו-

כי ה' , בכבודו ובעצמו הולך עם - עם ישראל לאורך כל הדורות, ועל כן עלינו ללכת עם אבינו שבשמים לאורך כל הדרך על מנת להגיע לייעוד של עם  ישראל- לחיות בארץ ישראל שהובטחה רק לעם ישראל –מאוחדים  אל נשכח כי יש ביננו – לאלוקים - חוזה חתום: יחדיו  קיבלנו את התורה לרגלי הר סיני – כאיש אחד בלב אחד כנאמר:

"וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר ־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שמות י"ט, ח']

כעת אנחנו  נמצאים בתוך עשרת ימי תשובה - שהם כנגד עשרת הדברות.

"החיד"א מסביר את הפסוק: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."

"תָּמִים תִּהְיֶה"- בגימטרייא: 910- "תשרי"  וכאן רמוז כי יהודי  צריך לשוב ולתקן – היינו- שיהיה תמים בחודש תשרי כי עבודת חודש תשרי "ירח האיתנים" להגיע  מכאן והלאה  למדרגה- להיות תמים עם ה'!

ישעיהו הנביא  מורה לנו: "בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה" [ישעיהו ב', ה']

נאמר: "דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ" [מסכת אבות  א', ג'] וכשנדע שפנינו אל חיים טובים בארצנו לא נרתע מהניסיונות הקמים עלינו בדרך!

אומר שלמה המלך: "..בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח.. "יהודי ילך תמים ושלם עם אמונה בה' – דוגמת  יעקב אבינו  שנאמר עליו:".. וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" [בראשית  כ"ח, י']

חשיבותה של  שבת שובה.

שבת סמוך ליום הכיפורים נקראת בשם: "שבת שובה" על שם דברי הנביא הושע: "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

על פי הגמרא: [ מסכת יומא, פ"ו, ע"ב]  "גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד, שנאמר:' שובה ישראל עד ה' אלוהיך".

"נחל שורק" [פרשת וילך אות א] אומר: כי במילה  "תשובה" רמוזים כל המעשים הנדרשים לאדם כדי לשוב בתשובה והם :"תענית, שק, אפר, בכייה, הספד"

תענית: במהלך עשרת ימי  תשובה מתענים פעמיים: צום גדליה וצום יום הכיפורים. שהוא יום גדול ונשגב.

הספד - הכוונה לבכי, שיצטער על עוונותיו  בעבר ויתחרט וכאשר מוריד את  דמעותיו – כל דמעה מוחקת לו עוון.

משמעות יום הכיפורים

יום הכיפורים - הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי עם ישראל, כפי שכתוב:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה.  וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ.   וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ.   כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.  לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם; עַם יִשְׂרָאֵל שָׁב לְבוֹרְאוֹ]   [ויקרא כ"ג, כ"ו- ל"ג]

ידוע שיהודי חייב לבוא טהור ושלם לקראת יום הכיפורים ועליו לבקש סליחה מרעהו , שמא פגע בו  כי אין יום הכיפורים מכפר על חטאים שבין אדם לחברו-  אלא אם כן- ביקש סליחה ממנו והתחייב לא לפגוע בו ועל חטאים בין אדם למקום, יהודי צריך להביע חרטה על מעשיו בעבר ולהתחייב שמעתה יוצא אל דרך  חדשה של אמונה בה' –כלומר: ללכת בדרך התורה הקדושה.

הנביא יואל אומר: "תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים"

התשובה חייבת  לכלול את כל עם ישראל החל מהגיל הרך.

תפקיד השופר לעורר את העם הנבחר לתשובה- בה'!

ישנה זכות גדולה לאנשים שמחליטים לשוב בתשובה ולקיים את שמירת השבת ויתר עשרת הדברות - פשוט לפתוח דף חדש בחיים.

אלוקים ממש נשבע לסלוח לבעלי התשובה:

אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי ־ אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־ אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם  בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה:  שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית יִשְׂרָאֵל.[יחזקאל ל"ג, י"א.]

לסיכום, לאור האמור לעיל: כדי שנזכה  ללכת  למקומות טובים ושמחים - נשכיל לשוב ולהתחבר אל תורתנו הקדושה  בפועל  באחדות מלאה – טהורים כדברי רבי עקיבא: "מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל".[משנה-סוף יומא]

וכדברי דוד המלך: "שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי -- בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת  הָיוּ רַגְלֵינו ּ--  בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה   --    כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה ־ לָּהּ יַחְדָּיו" אמן ואמן. [תהלים  קכ"ב ]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר