‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בנובמבר 2025

פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:


                         ציורי תנ"ך/רבקה ובניה- יעקב ועשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)




                      ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)






                              ציורי תנ"ך/ "ויגדלו הנערים....." / ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)


                              ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: 

                             אהובה קליין (c)


                                 ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                   ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





            ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק מגיעים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)






            ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)



יורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)




"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנאו

 אותו פלישתים"


[בראשית כ"ו, י"ג]


ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


פרשה זו מתארת  - כיצד תפילתו של יצחק לה' למען יהיו לו ולרבקה בנים - התקבלה בשמים.

אך מעניין כי  רבקה – בזמן הריונה הרגישה חוסר שקט והיה נראה לה משהו מוזר בהריון זה , משום כך הלכה לבית המדרש  של שם , לשאול מה פשר עניין זה?  כך התורה  מתארת את השתלשלות העניינים:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן ־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן־ אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת ־ רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"|. 

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם ־כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת־ יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן־ שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".[בראשית כה", כ"ב- כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הכפילות במילים: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק". 

ב] מי הם  שני הלאומים שרבקה נשאה בבטנה?

תשובות.

משמעות הכפילות בתיאור מוצאו של יצחק.

רש"ר מסביר: אין מה להתפלא על כך שישנה כפילות בתיאור מוצאו של יצחק וזאת מהטעם - כי בהמשך הכתוב מתאר את מוצאה של רבקה - לכן ההבדל בייחוס הוא מהווה את הסיבה למה שעומד להתרחש בהמשך: יצחק היה בן ארבעים שנה כאשר  נשא את רבקה לאישה ולמרות שאיפתו של אברהם שיצחק יישא אישה הגונה ,על אף שאברהם היה כבר זקן מאד ולא ידע את יום מותו - בכל זאת המתין עד שיצחק יהיה בן ארבעים שנה - כי אופיו של יצחק הוצרך להתחזק והיה צריך להגיע לעצמאות ובגרות מלאה וזאת  כדי שיהיה משענת לאשתו מבחינה  רוחנית וגם מבחינה גשמית.  רבקה הייתה צעירה מאד כפי שלמדנו מדברי חז"ל –שהיא עדיין לא  הייתה  בשלה מבחינה גופנית והייתה לה האפשרות להיות גדולה יותר כדי  שתגדל  תחת השפעתה האדירה של רוח אברהם ותידמה לשרה.

רבקה הייתה בת בתואל הארמי מפדן ארם – אחות לבן הארמי והכתוב מדגיש את תיאור רבקה לסביבתה המשפחתית. למרות שהכתוב כבר תיאר לנו את משפחתה.

בניגוד למשפחתה, הרי יצחק היה בנו של  אברהם ואברהם בלבד היה משפיע  עליו.

לכן יצחק נועד להיות בן  אמתי של אברהם. מנגד רבקה למרות שהיו לה מעלות טובות - היא  הייתה בת של אבא ארמי. היא  נולדה וגדלה בארם ואחיה לבן - שהיה רמאי – לכל מוצא פיו.

על כן נשאלת השאלה לאילו צאצאים אפשר לצפות מנישואין כאלה? ובמיוחד כדאי לזכור את דברי חז"ל: "רוב בנים הולכין אחר אחי האם"[גמרא: בבא בתרא, קי.]  לכן על ידי תיאור הפרטים על אברהם בכפילות ומנגד הפרטים  אצל רבקה, התורה מכינה אותנו לסתירה שתעלה  בהמשך- כך שלא יהיה זה פלא -  שעתיד להיוולד בן דוגמת עשיו ומנגד - נתפלא להבחין בבן  כמו יעקב.

למרות זאת  האגדה מתארת: כי רבקה הייתה צדיקה  ממש כמו שרה אמו של יצחק: היא הייתה דומה לשרה בכל הליכותיה!

ענני השכינה ירדו משמים והקיפו  את האוהל וכשנכנסה רבקה אל אוהל שרה , נדלק שוב נר התמיד, והאור התפשט בסביבת ביתם.

היות ורבקה הייתה דומה לשרה בכול- הדבר השכיח את אבלו של יצחק על שרה אמו.

שני הלאומים שרבקה נשאה ברחמה - זהותם.

הפסוק מתאר את האי שקט - ממנו סבלה רבקה בהריונה

כפי הכתוב: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי? "

על פי מפרשים רבים: התרוצצותם של הבנים ברחמה  של רבקה - חושפת את העתיד ומרמזת על המאבק הנצחי בין יעקב לעשיו זהו מאבק שכולל את כל המלחמות מתקופת דוד בין הטוב לבין הרע, בין חומר לרוח ובין והאור לחושך  המתגלמות  בדמותם של שני הבנים.

כוחות הרשע  בכל  גילוייהם - מתייחסים  לעשיו הרשע שהוא מהווה את יצר הרע ואילו הכוחות הטובים –מתייחסים ליעקב.

אברבנאל מבאר את מה שאמרו לרבקה כאשר באה לבית המדרש לדרוש את אלוקים: שני הבנים הם שני גויים השונים זה מזה גם מבחינה גזעית- כאילו אחד- מוצאו מהודו ואילו השני גרמני, הם משמשים גם שורש ללאומים המסתעפים מהם הלאה. בין שני אחים אלה - תתקיים מלחמה מתמדת ומריבות ללא הפסק במשך דורות רבים במהלך ההיסטוריה. היות ועשיו מסמל את החומר ומנגד - יעקב מסמל את הרוח נחרץ גורל המלחמה מראש ורב יעבוד  צעיר.

אברבנאל מביא דוגמאות לכך: באדום משלו מלכים  טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד  הכניע את אדום ושם בתוכה נציבים.

בימי בית שני  ניצח הורקנוס את אדום והכריח אותם להתגייר.

גלות רומא נקראת בפי חז"ל: גלות  אדום - על שם משמעותה של גלות זו - שלאחריה יבוא מלך המשיח כפי שנאמר:

"וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו" [להלן. כ"ה, כ"ו]

האגדה מספרת: התרוצצות הבנים ברחם רבקה גרמה לכך שכאשר הייתה עוברת ליד בית עבודת כוכבים, היה עשיו שואף לצאת וכשהייתה עוברת ליד בית- מדרש- היה יעקב מבקש לצאת- הבנים היו עולים ויורדים בתוך רחמה- כגלי ים סוערים.

היו רבים ביניהם זה אומר: "אני אצא ראשון" וזה אומר: "אני אצא ראשון"

אמר עשיו ליעקב: אם לא תרשה לי  לצאת תחילה, אהרוג את אמי בצאתי ממנה", אמר יעקב: "רשע זה, הרי הוא שופך דמים עוד לפני לידתו" עשיו טען: ישנו רק עולם אחד והוא  - העולם הזה ויעקב טען: "אחי ,שניים אנחנו לאבינו ושני עולמות יש לפנינו - עולם הזה ועולם הבא - העולם הזה יש בו אכילה ושתייה ומשא ומתן, אבל בעולם הבא נהנים מזיו השכינה"

אמר עשיו: "בוא נחלק את העולמות בינינו אתה תיקח את העולם  הבא ואני אקח את העולם הזה"

רש"י מסביר את הפסוק:

"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב"

עשיו  שיצא ראשון – היה אדמוני - סימן שיהיה  שופך דמים. ונקרא בשמו: עשיו - על סמך השיער הרב שהיה מכוסה בו  - כאדם בן שנים רבות.  יעקב שבא אחריו אחז בעקב אחיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: שני האחים עשיו ויעקב - נאבקים זה בזה , גם בימים אלה ממש  עשיו שואף  להתגבר גשמית על עם ישראל ,חלילה, כשהחרב  מונפת כלפינו ואילו יעקב -  מבין כי  על מנת לנצח את האויב  האכזר- לא די בנשק משוכלל ככל שיהיה  , אלא יש להתחזק ברוח התורה – להתחבר לתנ"ך ולחנך את ילדי ישראל  החל מהגיל הרך  לתורה ומצוות כולל שמירת שבת שהיא כלולה בעשרת הדיברות – כדברי ה' :

"אִם בְּחֻקוֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְוֺותי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,,,,,,, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'- ו']

כדברי זכריה הנביא: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹוחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".  [זכריה ד' ,ו']




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 23 באוקטובר 2025

פרשת נח- מה הקשר בין המבול לתורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נח- מה הקשר בין המבול לתורה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי  לפרשה:

     ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)



              ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נח משלח את העורב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)



                               ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                                        ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)


                   ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                        ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)



      ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)


     

        "וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)



            דור הפלגה מתאחדים בהחלטה לבנות מגדל ועיר/ ציירה: אהובה קליין (c)



                                ציורי תנ"ך/ דור הפלגה בונה עיר ומגדל/ ציירה: אהובה קליין (c)


                             ציורי תנ"ך אלוקים מפזר את דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם  ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

[ישעיהו נ"ה, ג']


ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא שולח את הצמאים לשתות מים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[אין מים, אלא תורה]

 [ישעינו נ"ה]



כבר במבט ראשון על הפרשה, ניתן להבחין:  כי סופה של פרשת בראשית - משמשת  כהקדמה לפרשת נח , לפי ששם  התורה מתארת לנו  את  הירידה המוסרית   בחברה האנושית, כנאמר: "וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל לִבּוֹ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם.  וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה" [בראשית ו', ו'- ט']

בתחילת פרשת נח נאמר:

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.  וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים—אֶת שֵׁם, אֶת־חָם וְאֶת יָפֶת.  וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה:  כִּי הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, עַל הָאָרֶץ.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי—כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ" [להלן: ו', ט'- י"ד].

ההפטרה היא בספר ישעיהו [נ"ד- נ"ה] ושם אנו קוראים את דברי ישעיהו הנביא האומר: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם-

.........הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.  הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ--לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".[נ"ה, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה חשב ה' על יצירת האדם ומה הסיבה להבאת המבול ?

ב] במה היה ייחודו של נח בדורו ?

ג]   מה כוונת הנביא ישעיהו  באומרו: "הוֹי כָּל־ צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם"?

תשובות.

מחשבת אלוקים  והבאת המבול על האנושות.

רש"י מסביר: כי הייתה נחמה לפני ה'  שברא את האדם בתחתונים ולא בעליונים - היכן שנמצא מקום המלאכים. אם האדם היה שם היה יכול לגרום להמרדה למעלה . כמו שגרם למטה בעולם הזה.

נאמר: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס". 

יש לדעת כי למרות יצריו ונטיותיו הרעות  של האדם- הרי בזכות הנפש השוכנת בתוכו המשמשת מעצור לחטוא בחטאים יותר ויותר קשים - הוא אינו מסוגל בקלות לרצוח בן אדם  ולחטוא חטאים אחרים קשים ואכזריים.

אך על פי  הפסוק הנ"ל:" וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ,.." ניכר שהאלוקות אשר בקרב האדם נשחתה  וכתוצאה מכך התמלאה הארץ חמס.

מתברר כי ללא תורה - יפשע  העם !

המדרש מספר: באותו דור  לא חסר לאנשים דבר,  כולם היו גיבורי כוח, עם לידת האדם באותו יום - היה בכוחו  אפילו להילחם עם השדים , היו זורעים למשך חמישים שנה והיו  בעלי- גבורה עוצמתית!

הם היו מסוגלים לרכב על סוס ובזמן שהסוס דוהר לעקור עץ ארז ממקומו - כל העולם היה לפניהם - היו יכולים לגור בכל מקום שרצו. בעצם לא חסר להם דבר - הם היו משופעים  בכלכלה, בטחון - ולא היה חסר להם מאומה.

מה כן היה חסר להם - דבר כה חשוב לקיום העולם?

התשובה: התורה הקדושה - לכן  כשהם מתרחקים מספר התורה גם אם יש להם מכל טוב  הנפש שלהם אינה מתמלאת  ובהמשך השגרה  משתלטת עליהם.

אין הם מסתפקים במה שיש להם - ומחפשים ריגושים.

במסכת אבות נאמר: "הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ" [מסכת אבות  ה', כ"ב] התורה מכילה חכמת  חיים לאורך כל הדורות . כאשר אדם מחובר לתורה – לא ירגיש צורך בשום מותרות!

אך עדיין מעניין מדוע ה' העניש את  הדור בעונש המבול, דווקא ?

ישנו פירוש המבאר : כי הקב"ה ברא את העולם בסדר מופתי - ה' הציב ליבשה  מקום מוגדר ומנגד לים ומקורות המים-  תחומים מוגדרים כמו שנאמר: גְּבוּל-שַׂמְתָּ, בַּל-יַעֲבֹרוּן;    בַּל-יְשֻׁבוּן, לְכַסּוֹת הָאָרֶץהַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים, בַּנְּחָלִים;    בֵּין הָרִים, יְהַלֵּכוּן.
יַשְׁקוּ, כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי;    יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם.
עֲלֵיהֶם, עוֹף-הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן;    מִבֵּין עֳפָאיִם, יִתְּנוּ-קוֹל.
מַשְׁקֶה הָרִים, מֵעֲלִיּוֹתָיו;    מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ, תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.
מַצְמִיחַ חָצִיר, לַבְּהֵמָה,    וְעֵשֶׂב, לַעֲבֹדַת הָאָדָם;
לְהוֹצִיא לֶחֶם,    מִן-הָאָרֶץ." [תהלים פרק: כ"ד, ט'- ט"ו]

אך כאשר בני האדם חוטאים בצורה כה מוגזמת ,משחיתים את הנפש האלוקית ופורצים את כל הגבולות - אז ה' פועל: מידה כנגד מידה  ופורץ גם את גבולות הים והיבשה וכך נוצר המבול!

נוח ויחודו בדורותיו.

בעל הטורים מדגיש את   סיבת הופעת שמו של נח בפסוק שלוש פעמים:" אלה תולדות נח, נח  איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח"[שם, ו, ט]

שלושה פירושים:

א].נח ראה ג' עולמות - עולם טרם המבול, עולם  שומם כתוצאה מהמבול, ועולם חדש בתום המבול.

ב] היה משלושה אנשים שכל אחד מהם הציל שלושה:

נח- הציל את שלושת בניו: שם, חם, יפת.

דניאל - הציל את חנניה, מישאל  ועזריה.

איוב - הציל את שלושת רעיו: אליפז התימני, בלדד  השוחי וצופר הנעמתי.

ג] נח היה - נח לשמים, נח לבריות ,נח לעליונים, נח לתחתונים ,נוח בעולם הזה , נח לעולם הבא.

בנוסף נחשב נח לאדם תמים  בתקופת דור המבול ודור הפלגה.

על פי בעלי התוספות  [ב"הדר זקנים"] נח מוזכר  שלוש פעמים בפסוק כנגד שלושת המידות שהצטיין בהם: "צדיק", "תמים", "את האלוקים התהלך.."

הרמב"ן מבאר: כי נח היה צדיק ותמים והמשמעות היא: שנחשב לזכאי ושלם בצדקו ,לפיכך היה ראוי שינצל מפני  עונש המבול  לפי שהצדיק זכאי בדין וזה - ההפך מדינו של רשע.

כפי שנאמר: "וְהִצְדִּיקוּ, אֶת הַצַּדִּיק, וְהִרְשִׁיעוּ, אֶת הָרָשָׁע" [דברים כ"ה, א]

פירוש נוסף של רבי אברהם: נח היה צדיק במעשיו ותמים בליבו, כפי שנאמר:

"תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ, מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ" [יחזקאל כ"ח, ט"ו]

ישנו פירוש יפה על השם :"נח"- בהיפוך אותיות-"חן"- כלומר מצא  חן בעיני ה' והמילה :"חן"- מופיעה בתורה שבעים  פעמים - כנגד-שבעים פנים לתורה [ספר התמצית/מאיר ינאי]

דברי  נבואת ישעיהו הנביא : "הוֹי כָּל־ צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם"

בדרך כלל המים בנוסף לתכליתם להשקות את האנושות – הם משולים  לדברי התורה הקדושה.

כדברי  ירמיהו הנביא: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי:  אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת--בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם". [ירמיהו ב', י"ג]

כוונתו – העם נטש את  בורות המים הטובים - מים חיים – מעיין שופע, זו - התורה  והלכו לחצוב להם בורות שגם כאשר היו ממלאים אותם במים  הם היו מחלחלים באדמה ומשאירים את הבורות ריקים . הנמשל: נטישת התורה  הקדושה והליכה אחרי עבודה זרה.

דוד המלך מתפלל: "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָה.[תהלים צ"ג, ד']

ישעיהו הנביא אומר:" הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים"

נאמר "וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ "[דברים י"א –י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל - קיים קשר בין קיום התורה שאותה קיבלנו במעמד הר  סיני במילים: "נעשה ונשמע"  לבין המים הטובים - גשמי ברכה ואילו – במצב של העדר הדבקות בתורה- התוצאה: מים  רעים לשתייה או שיטפונות ההורסים יבולים , בצורת, והגרוע מכול היה המבול שלא ישוב עוד כהבטחת ה',

יהי רצון שנזכה כולנו לשוב להתחבר לתורה הקדושה כדי  להיות מבורכים בשלום ובשלווה בארץ ישראל ולשמש אור לגויים. ויפים וחשובים דברי החכם: יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר:

"הִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם"[אבות, א', ד']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר