‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 באוקטובר 2026

פרשת בראשית- כיצד ניתן להתחיל מבראשית?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

    פרשת  בראשית-  כיצד ניתן להתחיל מבראשית?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



                           ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)




           ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c



                     ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)



                  ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                       ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                   'וַיְבָרֶךְ אֱלֹוהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":



                    ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)



                  ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



             ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)



                         ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)



             ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)






                   ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                   ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)




           ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"

               / ציירה: אהובה קליין (c) 


פרשה זו פותחת את חומש  בראשית- בתיאור בריאת העולם על ידי אלוקים ככתוב: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי־אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם אֶחָד".[בראשית  פרק: א, א'- ו']

השאלות הן:

א] כיצד  עם ישראל מתחיל מבראשית לאחר התקפת האויבים לפני  3 שנים?

ב] מי ראוי בתקופה זו להנהיג את עם ישראל?

תשובות.

עם ישראל עבר מאורעות קשים  בעבר - כעת עליו להתחיל מבראשית.

ואכן נשאלת השאלה: כיצד  עם שלם מסוגל להתחיל מבראשית - דרך חדשה? דרך אשר תמנע  אסון בממדים כה גדולים להבא - במילים אחרות: להקדים רפואה למכה הבאה?

עלינו לדעת – כי התורה היא:  תורת חיים – ולמרות שהיא  עתיקת יומין – יש החושבים כי  אינה מתאימה לתקופתנו , זוהי טעות המסכנת את  חיינו  ממש!

מחשבה זו נובעת: מהמבט על חיינו  כאן בארצנו הקטנה - הרי החיים השתנו והתחדשו - היום אנחנו חיים בעידן המודרני - אין צורך ללכת לבאר לשאוב מים כרבקה הצדיקה וחברותיה - אלא  ברזי המים – נגישים בבתים וכך אנחנו מסתכלים על שאר אמצעי הנוחות - מעלית לעלות – ולא מדרגות - בתים רבי קומות – עם כמה מעליות, מכוניות - ולא גמלים וסוסים כבעבר- מטעם זה יש החושבים - כי עלינו לזרום עם  החיים המתחדשים מיום - ליום עם עוד ועוד חידושים ואין צורך בספר הספרים  העתיק.

אך דבר מופלא הוא - לקרוא כבר בתחילת החומש הראשון בפרשת בראשית דווקא על בריאת העולם?

על כך מביא רש"י את דברי  רבי יצחק: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה - אלא מפרשת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם...", שהיא מצווה ראשונה  שהצטוו עם ישראל - באכילת קורבן הפסח הפותחת במצוות קידוש החודש. - טרם יציאת העם  מארץ מצרים [שמות י"ב, ב]

אלא ,הסיבה היא: משום העניין שדרשו חכמים מן הכתוב מדברי דוד המלך: " כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד לְעַמּוֹ --  לָתֵת לָהֶם, נַחֲלַת גּוֹיִם" [תהלים  קי"א.] ה' גילה לעמו  ישראל – כי רק  להם יעניק את ארץ ישראל שהייתה בעבר נחלת גויים ואם יבואו הגויים ויגידו לנו: לסטים אתם שכבשתם את  שבע הארצות שהיו חיים בהם הגויים - ואתם מחזיקים בארצכם שלא כדין - לכן עליכם לענות להם: כל העולם הוא של הקב"ה – אשר הוא ברא - כפי שהתורה מעידה על כך, לכן הקב"ה שגם הארץ שייכת  - לו  הוא -  מעניק אותה למי שהוא חפץ ובעבר כאשר רצה ה' להעניק את  הארץ לשבעה הגויים עשה כן  -  וכשהיה ברצונו  לקח אותה מהם - כדי להנחיל אותה – אך ורק לישראל, מכאן שאין אנו ליסטים אלא בדין זכינו בה - שהרי קיבלנו אותה מאדון  הארץ!

הנה הוכחה: כי ממש בימים אלה האויבים באים ותובעים את המדינה לעצמם.

התורה - למרות היותה כה עתיקה - היא מספקת תשובה –מחכימה - בימים אלה לגויים -  כי אנחנו  זכינו  מכוח רצון ה'  בארצנו!

אך גרוע מזה, ממש בימים אלה של בחירות ישנם אנשים מתוכנו - - המעוניינים בכיסא ההנהגה  להנהיג את העם שלנו ולחלק את המדינה לשתי מדינות - זאת  בזמן  שהאויבים  שולטים על מספר רב מאד של מדינות משלהם -  עשירות במחצבים.....

לכן , צו השעה  לעזוב את המחלוקות בתוך העם ולעמוד על זכויותינו על אדמת ארץ ישראל , ארץ מולדתנו הבלעדית.

אך לא די בזאת, אלא, עלינו להתחבר לשורשים שלנו: אברהם יצחק ויעקב ולכן ספר "בראשית "נקרא גם בשם "ספר הישר "   המלמד אותנו מי היו אבותינו  שהיו ישרים - דוגמת אברהם, יצחק ויעקב...

כל מה שהתורה מספרת עליהם הם לא  סיפורים בעלמא, אלא באים ללמדנו: כיצד  ללמוד מהם להתמקד במידות הטובות - כמו  שכתוב:

"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ".[דברים ו', י"ח]

התורה היא: מלשון: הוראה ומלמדת אותנו  - כיצד  להימנע מפגם המידות  הרעות ולהתרחק  מהם.

במסכת אבות [ד', כ"א] נאמר: "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָוה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"- מתוך המידות הרעות האלה- מסתעפים כל המידות הרעות המוציאים את האדם מהעולם ועל כך אנו לומדים מהסיפור של קין שחטאו היה - שנפל במידת הקנאה, לפי שה' לא קיבל את  מנחתו ומתוך קנאה זו – רצח את הבל  כי ה' קיבל רק את מנחתו.

מכאן המסקנה: כי עלינו להתעלות על עצמנו להמשיך – מתחילת המלחמה הזו בדרך חדשה  המחוברת – לספר  הספרים ומדריכה אותנו מעתה - לשלוף את ספר התורה שלנו כנגד כל המקטרגים עלינו מבחוץ - לצטט להם  את הפסוקים המוכיחים כי ארץ ישראל שייכת רק לעם היהודי בלבד וגם מתוך הערב רב החי בתוכנו להסביר להם כי ארץ ישראל , תורת ישראל ועם ישראל הם אחד- ואין לאף עם זר זכות על הארץ שלנו!

היכולת לזהות מנהיגות טובה לעתיד לבוא.

הבה נתבונן  באדם הראשון, התורה מתארת: כי נברא ביום השישי לבריאה.

רש"י מסביר: כי טרם נברא  האדם ,אלוקים התייעץ עם המלכים כפי שנאמר בלשון רבים:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" [א', כ"ו' ] אלוקים התייעץ איתם מתוך ענוותנותו וכך בא ללמדנו שחילק כבוד למלאכים- כמי שנוטל מהם רשות ומדוע  דווקא בבריאת האדם נמלך בהם? והתשובה: כי האדם נברא בדמות המלאכים - שאף האדם יש בו  דעה להבין ולהשכיל. ומפאת חשיבותו היה חשש  שהמלאכים יקנאו בו.

בניגוד ליתר הנבראים שנבראו  במאמר  ה' – האדם נברא ממש בידיים כפי שנאמר: "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי;    וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה".[תהלים קל"ט, ה'] דוגמת  אמן בשר ודם  היוצר צורה מסוימת-אומנותית.

האדם נוצר על ידי ה', כביכול, על ידי חותם מיוחד.

אלוקים הטיל על  האדם תפקיד: לעבוד ולשמור על הגן כפי שכתוב:

ּ"ויקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.  וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ־ הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.."

רש"י מבאר: כי ה' לא לקח פיזית את האדם לגן עדן, אלא פיתה אותו  בדברי ריצוי - כך הוא נכנס לשם.

מעניין במיוחד שהאדם קרה בשמות לבעלי החיים ולעופות - ברוח הקודש וההוכחה - שהשמות האלה קיימים גם היום.

ראיתי הסבר יפה על כך: "אמר ר' אחא: בשעה שביקש הקב"ה לברוא את האדם נמלך [התייעץ] -  במלאכי השרת, אמר להם: "נעשה אדם" אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם, מה עשה? כינס והביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף, אמר להם" זה מה שמו? ולא היו יודעים, כיון שברא את האדם הראשון כינס כל בהמה, חיה ועוף והעבירם לפניו, אמר לו: מה שמותם של אלו? אמר אדם: לזה נאה  לקרוא שור, לזה חמור, לזה סוס, לזה גמל, לזה ארי, וכן כולם, ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקראות: "אדם"- לפי שנבראתי מן האדמה, ואני מה שמי? אמר לו: "אדני" לפי שאתה אדון לכל בריותיך".[בראשית רבה, י"ז, ה']

מכאן, לדעתי-אפשר להסיק כי האדם היה חכם מאד ואף הייתה לו רוח הקודש!

אך הכול השתנה עד רגע הופעת הנחש, כפי שנאמר: "וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה",[בראשית ג', א']:

"רבי יהודה בן תימא היה  אומר: אדם ראשון מסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולים לו בשר ומסננים לו יין, הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו" [סנהדרין נ"ט, ב']

התחיל הנחש לדבר על אלוקים והוא היה חכם מאד ופיקח מכל הבריות והזכיר הכתוב את מידת עורמתו וגדולתו - כי לפי מידת עורמתו - כך הייתה מידת מפלתו  כנגד זה שהנחש היה ערום מכל - כן נענש בחטאו להיות ארור ומקולל מכל שנאמר בו: "אָרוּר אַתָּה מִכָּל־ הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה.,[בראשית, ג', י"ד]

אחרי שאדם וחוה אכלו מהפרי האסור ניכרת לפתע ירידה  במידותיו  הרוחניות והוא מאשים את חוה ועונה לה' : "...... הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה לי מִן־ הָעֵץ וָאֹכֵל".[להלן ג' ,י"ב]

האדם האשים את חוה אשתו , זאת הייתה כפיות טובה!

העונש: "וּלְאָדָם אָמַר, כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת־ עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־ הָאֲדָמָה",

רש"י מבאר: כי האדמה תעלה לו דברים ארורים: כגון: זבובים ,פרעושים, נמלים וכאשר יזרע זרעים טובים- האדמה תיתן קוץ ודרדר. לאחר שה' עשה לאדם וחוה כותנות עור- גירש אותם מגן עדן.

מכאן נלמד: כי כשאדם נופל ברשת יצר הרע  דוגמת הנחש  הוא מתחיל להידרדר ללא גבול.

בימים אלה ממש  מופיעים בפנינו אישים רבים המשוכנעים בעצמם כי ראויים  להנהיג את  המדינה והעם: לעניות דעתי ניתן להבחין מי ראוי לתפקיד על פי העקרונות הבאים:

א] אם המועמד  מחובר לספר התנ"ך כולו - ואינו  סר ממנו ימין ושמאל ובעל מידות טובות וחיוביות - ומכבד את הבריות .

ב] קשוב לעם ישראל, משמש דוגמא אישית בהתנהגותו  היינו - במידותיו הטובות, צנוע  חכם, בעל ניסיון רב, אינו נופל ברשת  הנחש  - היינו יצר הרע -עצות רעות, שקרים, אלא תוכו כברו - פיו וליבו שווים. שומר על ארץ ישראל שהיא בבת עינו.

לסיכום לאור האמור לעיל: כדי להתחיל מבראשית: כל עם ישראל חייב לשוב ולהתחבר לספר התנ"ך .להיות מאוחדים באהבת חינם כאיש אחד בלב אחד ולהתרחק מהנחשים  מהמחלוקת ושנאת האחים - כי אין לנו ארץ אחרת. ויפים וחשובים דברי ישעיהו הנביא: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל הַר קׇדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"[ישעיהו  י"א, ט']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 30 בספטמבר 2026

שמחת תורה- כיצד נישא את מטען השמחה – לכל השנה? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

           שמחת תורה- כיצד נישא  את  מטען השמחה – לכל השנה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


                ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



                    ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


            ציורי תנ"ך/ משה  מברך את עם ישראל טרם מותו/ ציירה: אהובה  קליין(c)



                          [ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



             ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


    "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

                                      ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)



                   ציורי  תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)


                 ציורי תנ"ך/ שבט יששכר-ולימוד התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



       ציורי תנ"ך/ דוד המלך מצווה לשלמה בנו להתחבר לתורה כתנאי להצלחתו/ 

        ציירה: אהובה קליין (c)





     ציורי תנ"ך/ מיכל בת שאול מתבוננת בדוד  המכרכר לפני ארון ה'/ ציירה: 
     אהובה קליין (c}


 היום שחל לאחר "הושענא רבה"- נקרא בשם: שמחת תורה- ביום זה אין אנו יושבים כבר בסוכה, זה חג 

היום שחל לאחר "הושענא רבה"- נקרא בשם: שמחת תורה - ביום זה אין אנו יושבים כבר בסוכה, זה חג בפני עצמו ומברכים  ברכת: "שהחיינו" כנהוג בכל חג.

השאלות הן:

א] כיצד נחגוג את חג שמחת תורה - בשמחה גדולה ?

ג] באיזה אופן  נשאב את השמחה לכל השנה?

תשובות.

חג שמחה תורה כולו – שמחה:

את שמחת תורה אנחנו חוגגים בשמחה ובששון  מתוך יראת שמים- שהיא היסוד והבסיס להצלחת האדם בעבודת ה', על כך לומדים אנו מדברי משה בפרשת:  "וזאת הברכה":

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים—אֶת ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א] מסתבר כי המילה: "וְזֹאת"- רומזת על – יראת שמים, רוחניות וקדושה:

להלן  כמה  דוגמאות - למילה: "וזאת":

כאשר יעקב מברך את כל בניו – טרם מותו.:

"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר; וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם -אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם"  [בראשית  מ"ט, כ"ח]

בנוסף לברכות, יעקב מעביר מסר חשוב לבניו: שאם השכינה לא תהיה בכל  זמן – לנגד עיניהם - יראת השמים תיעדר מהם חלילה!

מתברר שאם אדם נושא תפילות, מתענה תעניות לומד תורה - ללא יראת שמים - כאילו לא עשה דבר!

מאין ההוכחה - כי אלוקים תובע  מכל יהודי, יראת שמים".

התשובה: לפי שנאמר: "וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ: כִּי אִם ־לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" [דברים י', י"ב]

ישעיהו הנביא אומר: "יִרְאַת יְהוָה, הִיא אוֹצָרוֹ".[ישעיהו ל"ג. ו']

התורה מצווה את הכהן הגדול : לבוא ביום הכיפורים לקודש הקודשים"

כנאמר: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל הַקֹּדֶשׁ:  בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וְאַיִל לְעֹלָה:[ויקרא ט"ז, ג']

גם דוד המלך בוטח  בה' - מתוך יראת שמים באומרו: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה--    לֹא יִירָא לִבִּי: אִם תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה  --    בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ" [תהלים  כ"ז, ג']

איוב מדגיש: "וַיֹּאמֶר, לָאָדָם--הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה";[איוב, כ"ח, כ"ח]

המסקנה: אדם בעל יראת שמים- הוא חכם. [בהשראת  "דורש ציון / רבי בן ציון מוצפי]

לעניות דעתי: כאשר האדם הוא בעל יראת שמים – הוא מבין: כי כל מה שהוא רואה – זה מאת: אלוקים ולכן יודה על כל הדברים שזוכה ליהנות מהם" "הודו לה' כי טוב" ולא יזקוף את הצלחתו על כוחו בלבד.

מכל האורחים הקדושים-המתארחים  בסוכה - ונקראים: "אושפיזין"- יש ללמוד את מעלות האמונה בה' ואהבת התורה:

להלן: כמה דוגמאות:

אברהם אבינו - הפיץ את האמונה  גם לאחרים ונקרא: "אבי האומה"

יצחק: שרד את "ניסיון העקדה" והלך בדרכי אביו – אברהם  ולכן זכה גם להצלחה כלכלית מרובה - היה ידוע כמפיץ תורה לאחרים.

דוד המלך אומר בהתלהבות: "מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כׇּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי". [תהלים קי"ט, צ"ז]

דוד המלך עד כדי כך שמח עם התורה - שהוא היה מגזים בשמחתו - יתר על המידה ומיכל  שהביטה בו – לא ראתה זאת בעין טובה - כפי שכתוב:

"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז, לִפְנֵי יְהוָה; וְדָוִד, חָגוּר אֵפוֹד בָּד. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, בִּתְרוּעָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר.  וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה, בָּא עִיר דָּוִד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ" .[שמואל- ב', פרק: ו', י"ד-י"ז]

בהמשך הכתוב מציין:" וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד--עַד, יוֹם מוֹתָהּ".[שם: ו', כ"ג] מכאן לומדים: כי היות ומיכל היה בליבה-  בזיון כלפי דוד  שהיה מפזז ומכרכר לפני ארון ה' ! לא זכתה מעולם ללדת.

ואילו כל המתאמץ לרקוד ולשמוח ולפזז יותר מהרגיל - זוכה לברכת הבנים!

מעשה שהיה:  יהודי שהמתין זמן רב להתברך בילדים - באותה שנה בשמחת תורה - התאמץ יתר על המידה בריקוד - וככלות השנה בשמחת תורה שלאחריה - ערך ברית לבנו בכורו. [בהשראת החוברת של הרב אברהם אלימלך בידרמן]

דוד המלך מגלה לשלמה בנו: כי אם ברצונו להצליח למלוך על עם ישראל  - הסגולה הגדולה ביותר- היא: להתחבר לספר התורה ולקיים את המצוות- כנאמר: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם. לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר—לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" [מלכים א', פרק: ב', א'- ה']

אכן הצלחתו של שלמה המלך ידועה לכל.

המתכון להמשך השמחה לכל השנה.

"שפת אמת"  מבאר: כידוע חג סוכות- נקרא גם בשם: "חג האסיף":

"וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה" [שמות ל"ד, כ"ב] כלומר: עיקר ותוקף  הקיום לכל השנה - ונקרא: "חג האסיף" שאוסף בו כוח ותוקף לכל השנה"

לכן  בשמחת תורה - אנחנו מגיעים לשיא השמחה - כוח ועוצמה - ורוקדים עם ספרי התורה בגיל ובשירה - כי שואבים את הכוח מחג הסוכות מאיסוף התבואה.

חז"ל סוברים: כי כל הזהיר בשמחה של התורה - בחג שמחת תורה—יש הוכחה - כי לא  יפסוק תורה מזרעו !

דברי משה  בתחילת הפרשה "וזאת הברכה": "תּוֹרָה צִוָּה ־ לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". מגלים לנו: כיצד נשמח גם אחרי חגי תשרי:

"ציווה"- מלשון צוותא: עם ישראל חייב לחיות באחדות - על מנת לקיים את התורה דרושה: שלמות ,אהבת חינם ואחריות של החברים זה לזה.

כי אדם יחיד אינו יכול לקיים את כל התורה כולה.

אך מאז שניתנה התורה-כוונת משה בברכתו לעם ישראל היא : עם ישראל חייב להיות מחובר אל התורה - לאורך כל החיים-זו אחריות לעד-מדור לדור!

"אל תהי קורא "מורשה" אלא מאורסה: מלמד שהתורה ארוסה לישראל שנאמר (הושע בו, כ"א): "וארשתיך לי לעולם". [על פי: שמות רבה, ל"ג, ז]וזו העוצמה של שמחת תורה-גם לכל השנה ....

פרשת "וזאת הברכה" מסתיימת במילים : "לְעֵינֵי כָּל ־ יִשְׂרָאֵל". האות האחרונה היא: ל' ואילו האות הראשונה בחומש בראשית היא: ב'- המופיעה בתחילתה המילהְּ: "ברֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים",יחד נוצרת המילה: "לב" - רעיון זה בא ללמד אותנו: כשם שאין להפסיק את פעילות הלב של האדם - אפילו לזמן קצר , כך אין אנו רשאים להפסיק במשך כל החיים את לימוד התורה. דוד המלך אומר: "תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ;    עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי".[תהלים  י"ט, ח']

לסיכום, לאור האמור לעיל: מכל חגי תשרי ובמיוחד מחג שמחת תורה - נוכל להמשיך לשאוב את עוצמת השמחה לכל השנה - באמצעות כוח לימוד התורה וההתמדה-היומיומית  בה - כדברי דוד המלך: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" [תהלים: א', א-ג]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר