פרשת משפטים- מי היו שבעים מזקני ישראל?/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים - מי היו שבעים מזקני ישראל ?

 מאמר מאת: אהובה קליין


הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא  לחופשי/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים הזקנים לשבת לרגלי הר סיני/ ציירה: אהובה קליין
(c)



ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/" וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ"/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מנוחה בשבת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בפרשה זו מצווה משה לעלות להר סיני- כדי לקבל את לוחות הברית- כפי שהכתוב מתאר:  "וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל-יְהוָה, אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, מֵרָחֹק. וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל-יְהוָה, וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ; וְהָעָם, לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.   וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה.  וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה,  [שמות כ"ד, א- ה]

בהמשך נאמר: "וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ; וַיֶּחֱזוּ, אֶת-הָאֱלֹהִים, וַיֹּאכְלוּ, וַיִּשְׁתּוּ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם. וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים.  וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.  וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר"  [שם,כ"ד,י"א- ט"ז]

השאלות הן:

א] מי היו  שבעים הזקנים ומדוע לא מוזכרים שמותיהם?

ב] מה מרמזים לֻחֹת הָאֶבֶן?

תשובות

שבעים הזקנים

ראיתי מדרש מעניין  בספר: "פרפראות לתורה שמות" מאת: מנחם בקר: נאמר:" למה לא נתפרשו שמותם של הזקנים? אלא ללמד: שכל שלושה שעמדו שנתמנו - פלוני הדיין - כמשה ואהרון?, פלוני - כנדב  ואביהוא? פלוני  כאלדד ומידד?- החשיב הקב"ה שלושה קלי עולם= [קטנים בחכמה ובמידות] כשלושה חמורי עולם [גדולים וחשובים] לומר לך: ירובעל [גדעון] בדורו- כמשה בדורו: דן [שמשון] בדורו כאהרון בדורו- יפתח בדורו- כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס [מנהיג] על הציבור, הרי הוא כאביר שבאבירים [כגדול שבגדולים]

רש"ר מסביר: בעת שניתנו עשרת הדברות , משה היה עם העם למטה, רק במסירת המצוות אחריהן משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים, בכל אופן, נאמר  לפי [הרמב"ן] לאחר סיום החלק הראשון של מתן תורה בסיני בעוד שהעם הוזהר להתרחק מן ההר בפעם נוספת ורק משה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים הורשו לגשת אל ההר, גם פה היו  דרגות שונות, משה לבדו עלה לראש ההר ואילו המלווים הקרובים לאחר  שהביעו את הכנעתם לפני ה' כשהם משתחווים יחד עם משה- עומדים מרחוק בזמן שמשה עולה למעלה  וקרב אל ה' כך היו שלוש קבוצות של קהל עדת ישראל:

העם היה מורחק לגמרי מההר ואילו הקבוצה של אהרון הכוללים גם את בחירי העם - היו במרחק מסוים מראש ההר.

הרמב"ן סבור: כי הזקנים נכללים בתוך הקבוצה: "אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" יחד עם נדב ואביהוא ומדוע נקראו בשם זה? תשובתו: לפי שנאצל עליהם רוח אלוקים, וכך גם אומר הנביא ישעיהו:

"וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" [ישעיהו  מ"א, ט] נאצל  עליהם מרוח אלוקים., או הגדולים שנאצל עליהם כבוד מן המלכות.

"כלי יקר" מסביר בדומה לדברי הרמב"ן:

"אבל אלו הזקנים נדב ואביהוא ושבעים זקנים  היו מן האצילים אשר הואצל עליהם רוח הקודש שעל משה וניתן עליהם, לפיכך לא היו כמשה בנבואתו שלא אכל ושתה כשחזה פני אלוקים, אלא המה חזו את אלוקים ויאכלו וישתו, שהיו משתמשים בשני החלקים בחלקי השכל ובחלקי החומר- כי מצד השכל חזו את האלוקים ומצד החומר אכלו ושתו"  במילים אחרות- הזקנים גם שרתה עליהם רוח הקודש- אלא שברמתם הרוחנית היו פחותים ממשה, כי בעוד שמשה היה שרוי בצום כאשר היה בקרבת אלוקים, הרי הזקנים - לא ראו באספקלריא  המאירה בדומה למשה. משה היה ברמה כה גבוהה - שפניו האירו כחמה מכל  צד הוא היה מאיר בשני חלקיו - בחלק הרוחני ובחלק הגשמי. אך פני יהושע היו כלבנה - שמצד אחד  מאירה מצד שני הוא היה זך ונקי מבחינת הרוח ובכל זאת הוא לא זז מתוך המחנה כמו אחד מתוך העם -  ומצד החומר - היה אוכל ושותה בדומה לאותם הזקנים – האצילים - שרוח ה' שרתה עליהם.

רבינו בחיי מסביר: יהושע היה  משרתו של משה ונכלל בתוך שבעים הזקנים-אך הוא היה גדול מכולם מבחינה רוחנית.

מדרש תנחומא (בהעלותך, יד) מביא הסבר מעניין מי היו אותם שבעים זקנים?

"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" והיכן היו אותם הראשונים... עד שהיו ישראל במצרים היה להם שבעים זקנים שנאמר: "לך ואספת את זקני ישראל" (שמ' ג: טז), ועמהם יצאו ממצרים וכשעלה משה לקבל את התורה עלו עמו (שמ' כד)... כיון שעלה משה התנה עם ישראל שירד בסוף מ' יום, כיון ששהה ולא ירד (שמ' לב)... נתכנסו כל ישראל אצל הזקנים אמרו להם: משה התנה עמנו שירד לסוף מ' יום ולא ירד ושש שעות יותר אין אנו יודעין מה היה לו, אלא "קום עשה לנו אלהים" (שמ' לב: א). כיון ששמעו כך אמר להם: למה אתם מכעיסין למי שעשה לכם כל אותן הנסים והנפלאות? ולא שמעו להם והרגום... כיון שראה אהרון מה שעשו לזקנים... נתיירא הרבה שנאמר: "וירא אהרן ויבן מזבח" (שמ' לב: ה)... אחר זמן כשסלח להם הקב"ה אמר למשה: אספה לי שבעים איש, תחת אותן שבעים שנהרגו על קדושת שמי.

לוחות האבן.

מדרש חז"ל אומר: לוחות האבן - הם משל למדבר שהוא משובש בגדודי שודדים, מה עשה המלך? מיד הושיב שם גדודי צבא כדי לשמור על המקום, הנמשל: הקב"ה קרא לתורה בשם: "אבן" – לפי שנאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן",

יצר הרע קרוי "אבן" לפי שנאמר: "ַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". [יחזקאל ל"ו, כ"ו]

לפי זה, התורה היא אבן ויצר הרע –אבן- האבן- התורה  תשמור את האבן- יצר הרע- כלומר יש בכוח התורה להילחם נגד יצר הרע.

לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה ששבעים הזקנים- היו אנשים בדרגה רוחנית גבוהה, אלא שלא היו זהים בדרגתם הרוחנית למשה, הוא היה ממש זך - הן מבחינה רוחנית והן מבחינה  גשמית ,לא אכל ולא שתה כששהה  במחיצתו של בורא עולם בהר  סיני ואילו שבעים הזקנים לא פסחו על אכילה ושתייה, למרות היותם קדושים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבעים מזקני ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבעים מזקני ישראל

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 משה מצווה לעלות

 להוריד מההר הלוחות

 לחזות פני האלוקים

 כמלאך בין הערפילים.

 בטרם יעלה  על הסלעים

 פונה בדבריו  לאצילים

 שבעים זקנים  במספר

להמתין לשובו במדבר.

על מקלותיהם נשענים

בצימאון  לצוויו קשובים

בענווה וקדושה נכנעים

ימתינו לגדול  הנביאים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד לרגלי הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The people of Israel as one man in one heart

against Mount Sinai

" וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר".   

[שמות  י"ט, ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מהו הסוד למתכון אחדות העם?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונה כאיש אחד בלב אחד   לרגלי  הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית מן ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם- לבל יעלו להר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


 בפרשה זו , מתארת לנו התורה  את אחד מהאירועים החשובים  מאד בהיסטוריה היהודית:

 מעמד הר סיני:

 וכך הכתוב מתאר את   בני ישראל- טרם מעמד קבלת התורה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..... "

 [שמות י"ט, א- ז]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות של התאריך בו הגיעו ישראל למדבר סיני?

ב]  מה הטעם  בהזכרת חניית ישראל ברפידים- טרם הגעתם  למדבר סיני?

ג] כיצד  הגיעו ישראל לאחדות?

תשובות.

הזמן בו הגיעו ישראל למדבר סיני.

רש"י  - שואל על המילים:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה"?

בראש  חודש לא היה צריך לכתוב, אלא- ביום ההוא, מדוע   נאמר:

 "בַּיּוֹם הַזֶּה"?

ותשובתו: כשאתה לומד תורה- יהיו בעינך חדשים כאילו היום ניתנו, הסבר זה מתבסס על דברי  תנחומא:

"כשתהא לומד, אל יהיו  בעינך ישנים, אלא כאילו היום הזה ניתנו"

 רבינו בחיי מסביר: "בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי"- הוא חודש  סיון "בַּיּוֹם הַזֶּה"- ראש חודש היה וההוכחה לכך: שנאמר:

"וַיְהִי הַחֹדֶשׁ, וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על- (אֶל-) הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל" [שמואל-א, כ, כ"ד] ובהמשך כתוב: "וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד" [שם, כ, כ"ז]

  מכאן, שהכתוב בא ללמדנו: שהיו שני ימי ר"ח וההוכחה שבהמשך מתואר:

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, מַדּוּעַ לֹא-בָא בֶן-יִשַׁי גַּם-תְּמוֹל גַּם-הַיּוֹם, אֶל-הַלָּחֶם"?

ודרשו  רבותינו ז"ל- "ביום הזה"- היה ר"ח- כמו שכתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"

[שמות י"ב, ב]

בתאריך זה הגיעו בני ישראל למדבר סיני- הוא חורב.

 רבי ישראל  ליפקין מסלנט [מייסד תנועת ה"מוסר" בליטא] מציע רעיון יפה:

 כידוע התורה ניתן לעם ישראל לא במקום מדויק- אלא במדבר שומם גם הזמן אינו מדויק שהרי עד היום לא ברור לנו לגמרי האם התורה ניתנה ב: ו' בסיון? או, ב: ז' בסיון, או ביום השישי בשבוע, או בשבת. מכאן שהתורה- היא מעל הזמן ומעל המקום!

לעיתים ניתן לשמוע אנשים הטוענים: כי במקום מסוים- קשה ללמוד תורה ,או להתנהג ברוח התורה ולקיים את מצוותיה. או, יש הטוענים שבתקופתנו אין לנהוג כמו בימים ההם, אלא, חלילה יש להתאים את מצוות התורה  לימים שלנו, לכן  טוענים חכמים- כנגד דעות אלה-  שיהיו דברי התורה הנלמדים – כאילו היום ניתנו!

 רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש ]מסביר: "בַּיּוֹם הַזֶּה"- מיד שהגיעו למדבר סיני הקימו את המחנה וחנו כ"ישראל" נגד ההר ,לעומת זאת  לא כן כשהיו מגיעים למקום חדש במדבר, היו בודקים את השטח כדי לדעת אם הוא ראוי לחנייה, אך כאשר הגיעו לאזור הר סיני שהוא היה מקום  חפצם, לפי שכבר נאמר להם- שמכאן תצא ישועתם וכאן יקבלו על עצמם את עול עבודת ה'- מיד חנו ללא כל חישובים.

 הזכרת חניית ישראל ברפידים.

רש"י שואל על הנאמר: "בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"-

 מדוע התורה חוזרת ומסבירה מהיכן באו ישראל אל מדבר סיני? הרי הדבר הוזכר כבר לפני כן? התשובה: התורה רוצה להקיש את יציאתם מרפידים אל הגעתם למדבר סיני- מה הגעתם להר סיני הייתה בתשובה- אף יציאתם מרפידים הייתה בתשובה.

במילים אחרות כבר כשהיו ישראל ברפידים הם עשו תשובה אחרי שהתלוננו

"לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"? [שמות, י"ז, ז]

"שפת אמת" מסביר: כיון שנסעו מרפידים במטרה  ללכת להר סיני, זכו לאלתר- על ידי כוונה זו- לתשובה, לפי שהרצון להתקרב לתורה משפיע לבוא - לידי תשובה.

"שם שמואל" מבהיר: היות שברפידים בני ישראל היו רפי אונים  עד מאד "שרפו ידיהם מן התורה" חלשים ברוחם וכושלים- הם התחזקו כאשר באו  למדבר סיני ,ידעו שבאים לקבל את התורה ועצם הצפייה לקראת ההתגלות הגדולה העומדת להתרחש לנגד עיניהם- הדבר נתן בהם עוז ואומץ למלא את התפקיד האדיר הזה!

"בעל חדושי הרי"ם ז"ל  אומר: ישנו פתגם ידוע: "אם אי אפשר לעלות –מן ההכרח לרדת: ואני אומר: אם אי אפשר לעלות- מן ההכרח לעלות.."!

 "כלי יקר"  מסביר רעיון יפה -לגבי הזכרת: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים"- התורה רוצה להדגיש: כי במקום זה בני ישראל היו  בריב ובמחלוקת- היות כי מקום זה נקרא:"מסה ומריבה" "וְרפִידִים"- אותיות- פרידים- וזה על שם הפירוד שהיה בתוכם. ורז"ל דרשו מלשון "רף ידיים" כי על ידי הפירוד שהיה ביניהם- רפו ידיהם מהתורה ועכשיו שנסעו מרפידים-למדבר סיני- הסיעו עצמם מן הפירוד  לחניה מול הר סיני- מקום זה גרם להם להיות מאוחדים- באגודה אחת.

 ובמיוחד כאשר התבוננו בהר שהוא הנמוך שבהרים והבינו שהי בחר  דווקא לתת את התורה שם- על ידי זה , הם בחרו  במידת ההכנעה.

אחדות עם ישראל לרגלי הר סיני.

 נאמר:

"וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר"

רש"י מבהיר: לרגלי הר סיני- כל עם ישראל התאחדו כאיש אחד בלב אחד, לעומת זאת בשאר החניות- הם היו שרויים בתרעומת ובמחלוקת.

 "מכילתא"- מסביר: "כל מקום שהוא אומר: "ויסעו ויחנו" נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו כולם לב אחד, לכן נאמר : "וַיִּחַן"- בלשון יחיד ולא –"ויחנו"- בלשון רבים.

"כלי יקר" מסביר רעיון יפה: כל עוד שבני ישראל היו במצב של מחלוקת- לא היו ראויים לקבל את התורה- אלא עד אשר השלום יהיה ביניהם.

וכאשר השלום שרר ביניהם  - אז היו ראויים  לקבל את התורה על ידי משה מפי הגבורה- והתורה-  הרי מדריכה את האדם ללכת בדרך הישר.

 כפי שאמר שלמה המלך:

"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד" [קהלת י"ב, י"א] והתורה-  כל נתיבותיה שלום- כי כל עוד העם אינו מגובש כעם אחד, אלא המחלוקות ביניהם- האחד מתיר  בפסק הלכה, השני אוסר וכך כביכול התורה האחת מתנהלת  כשתי תורות לכן נאמר: "בחודש השלישי.." ביום הזה הם הגיעו למדבר סיני, כלומר  בחודש זה שמזלו תאומים מורה לנו להיות בדיבוק ואהבה שיחדיו יהיו תמים כתאומים זה לזה ואז   יהיה  השלום רב לאוהבי התורה ויש בכך גם רמז לשני לוחות הברית שהיו כתאומים- חמישה דיברות מול חמישה.

 ואמר  הצדיק מוורקה: "ויחן"- האחדות האמתית תתיכן- רק כאשר כל יהודי נושא  חן בעיני רעהו"  [הה"ק מהר"י מוורקה ז"ל]

"נחל קדומים" מסביר: האחדות תתיכן בתוך העם רק אשר ישנה מידה של ענווה בכל אחד-כלומר  שאין האחד מתגאה על רעהו. ולכן כאשר עם ישראל התבוננו בהר סיני והבחינו שהוא הנמוך בהרים מכאן למדו את מידת השפלות והענווה וכך  זכו להתאחד יחדיו כאיש אחד בלב אחד.

"הדרש והעיון" סובר- אם  בני ישראל מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד" אז זוכה מנהיגם גם להתעלות ומתעלה במדרגות האלוקות, כמו שנאמר:

"וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים" [שמות י"ט ,ג]

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי האחדות- היא דבר בעל חשיבות נעלה והיא הכרחית בכל עת לעם ישראל - וניתן ליישמה בפועל- מתוך יחס של כבוד לאיש לרעהו ומתוך אהבת חינם והכנעה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)