‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 במאי 2026

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


            ציורי תנ"ך/ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"[שיר השירים :ח', ז']


       ציורי תנ"ך/ ההכנות  לקראת  מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן והחצר/ ציירה: אהובה קליין (c)




              ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ הכוהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                          ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז,ג]




                             ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



              ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

   [מתוך שופטים פרק י"ג]

                        
                               ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)


       ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


                 ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ) [מגילת רות]

                                       "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

         ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


           ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז


       ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)


                         
 ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)


השנה חג השבועות מופיע – צמוד ליום שבת בה נקרא את פרשת נשא. חג זה הוא אחד מבין שלושת הרגלים: החל בתאריך: ו' בסיוון  המקור לכך מופיע בתורה:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג שבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

מקור נוסף לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה" [ויקרא כ"ג, ט"ו]

בחג שבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות.

פרשת נשא - היא הארוכה ביותר בתורה - כוללת 176 פסוקים. בשבת זו קוראים בהפטרה  בספר שופטים [י"ג, י"ב] "ויהי איש אחד עד: "בין צרעה ובין אשתאול" [פסוק כ"ה]

השאלות הן

א] מהו המסר  העכשווי לעם ישראל -  בימי מלחמה אלה?

ב] מה נלמד מפרשת נשא - על נושא השלום?

ג] מדוע נקראת מגילת רות  בחג השבועות?

תשובות.

המסר העכשווי לעם ישראל בימי מלחמה אלה.

כידוע - חג שבועות הוא גם חג מתן תורה -  במעמד היסטורי זה כל עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כפי שנאמר: "וַיִּחַן ־ שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

על פי רש"י – המילה: "וַיִּחַן"- בלשון יחיד- מוכיחה - כי כל עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וענו יחדיו פה אחד: "כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שם, י"ט, ח']

חשוב לדעת – מדוע התורה ניתנה - דווקא  בהר סיני?

על פי מדרש "שוחר טוב", [פרק ס"ח] אמר: רבי יוסי:" סיני מהיכן בא? מהר המוריה! כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה"

על פי מדרש זה ניתן להבין: כי כל אשר התרחש בהר המוריה - שם נעקד יצחק - נעשה גם כאן בהר סיני , המשמעות היא: כאשר אברהם שמע את ציווי ה' ללכת להר המוריה לעקוד את בנו יצחק, הוא לא שאל שאלות  כגון: הרי יצחק בנו נולד בגיל כה מאוחר- כעת יש לעקוד אותו?

אומנם היה זה ניסיון שה' ניסה את אברהם לראות אם יש לו יראת שמים? במשך שלושה ימים הלך אברהם – להר המוריה,  בזמן ההליכה הוא היה יכול לחשוב על  הציווי הקשה הזה ולהתחרט, אך אברהם מילא את ציווי ה' בנאמנות גדולה ובסוף ניסיון העקדה – כאשר יצחק ניצל, אמר ה' לאברהם:

"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" [בראשית כ"ב, י"ב]

בדומה לכך ה' ציווה את משה להגיד לעם ישראל  טרם מתן תורה:

האם  יהיו מוכנים  להיות מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: והם  הסכימו לכך בלב שלם. אחר כך נדרשו להמתין שלושה ימים בזמן זה  הם התקדשו וכיבסו בגדיהם , אך אז היו יכולים להרהר על הכנות אלה לקבלת התורה ואף להתחרט - על הסכמתם ! אך  הם כל כך התרגשו ואף חלקם  פחדו מהמעמד הנשגב הזה כנאמר:

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" [שמות י"ט, ט"ז]

הם אמרו: "וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם ־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד—וָמָתְנוּ".[דברים ה', כ"א]

מכאן  אנו לומדים: כי כשם שאברהם עמד בניסיון העקדה ופעל בזריזות ללא  הססנות כך עם ישראל- עמד בניסיון ופעל ביראת שמים ובנאמנות מלאה לציווי ה'.

הרמב"ם מסביר את הנכס הערכי והנצחי של מעמד הר סיני ב"איגרת תימן":

"זכרו מעמד הר סיני וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם הזהרנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על  תלמודו הוא מה שנאמר:' רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.  יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב' בהמשך מדגיש הרמב"ם את חשיבות  לימוד בנינו את לימוד התורה.. [בהשראת דברי הרב, ד"ר מאיר צבי גרוזמן בספרו:" על המועדים"

בימים אלה כאשר  האלימות של קבוצת נוער מגיעה עד שפיכות דמים, עלינו לדעת כי הסיבה לכך : העדר  חינוך לחשיבות התורה ואהבת הזולת.

משום כך : עלינו להגביר את שיעורי התנ"ך בחינוך הנוער- החל מהגיל הרך וההורים חייבים לשמש דוגמא חיובית לילדיהם גם בבית.

חשיבות נושא השלום בתורה ובדברי שלמה המלך:

נאמר בפרשת נשא:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

אומרים חז"ל: "גדול השלום –- שכל הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה  מביאן על ישראל- חותמין [מסתיימים] בשלום.

ב"קריאת שמע"- "הפורש סוכת שלום..." [בתפילת ערבית שבלילות שבת ויום טוב] בתפילה ["שמונה עשרה"]:"עושה שלום במרומיו.." בברכת כוהנים: "וישם לך שלום"

כמו כן נמשלה התורה לשלום כפי שכתוב: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־ נֹעַם;    וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".[משלי ג', י"ז]

בהפטרה-לפרשת נשא-אנו קוראים [שופטים, י"ג ] על שמשון הגיבור שהיה נזיר מבטן ולידה.

שמשון היה התקווה הגדולה של עם ישראל להיוושע. אלא שהתנ"ך מתאר את חייו כרצופים במעשי גבורה  אשר משתלבים –בהם פרשיות של נשים.

חז"ל מדגישים את הסתירה בין הייעוד של שמשון: להושיע את ישראל :- "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא" אך בנגוד לתפקידו  "שמשון הלך אחר עיניו"

לעניות דעתי, יתכן  שהקריאה על שמשון הגיבור- מוכיחה לנו  מה קורה כאשר  סוטים הצידה מצווי התורה - אל דרך  הנוגדת  את צוויי ה'.

אומר שלמה המלך:" מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" [שיר השירים, ח'],

ההסבר: "מים רבים" כינוי הוא לאומות העולם עובדי האלילים -המנסים לקלקל את קשר האהבה בין הקב"ה לעם ישראל-כדברי ישעיהו הנביא:

"הוֹי, הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים, יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה".[ישעיהו. י"ז, י"ב- י"ג]

הנהרות הוא כינוי: לשרים והמלכים של האומות. הם לא יצליחו לשטוף את אהבת ה'  לכנסת ישראל- לקב"ה- על ידי חוזק, אימה ואיומים, או פיתוי והסתה [על פי רש"י]

המסקנה שהתורה הקדושה בה דבוקים עם ישראל- היא מגינה ומצילה את העם מהאויבים הרוצים חלילה, לכלותה.

מגילת רות נקראת בחג השבועות:

א] כידוע -"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין.[ייסורים] אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".[מסכת  ברכות רף ה']

בקריאת מגילת רות  אנו לומדים  על רות - כי היא עברה ייסורים ואובדן משפחתי קשה  לפי - שאיבדה את בעלה, עזבה את ארץ מולדתה - מואב והתלוותה לחמותה נעמי בחוסר כול ובסופו של דבר קיבלה עליה את התורה והתגיירה.

ב]  מגילת רות  מתארת את מה שאירע  בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִילַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".[שם, ב', כ"ג]

לסיכום ,לאור האמור לעיל: המסקנה: – כי התורה היא כה עוצמתית יש בכוחה להציל את עם ישראל  מכל פגע ומלחמות האויבים:

כדברי דוד המלך: "וְהָיָה  --  כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־ פַּלְגֵי ־מָיִם" [תהלים א, ג']:  ואין מים אלא: תורה.

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 במאי 2022

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא ,חג השבועות ומגילת רות- מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי   לפרשה ולחג השבועות.



ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ


ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]

  monk / painter, Ahuva Klein (c)] [oil on canvas 




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]




ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



יצירותיי בנושא: חג השבועות ומגילת רות.


ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ )   



ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"



ציורי תנ"ך/ הגבלת העם סביב הר  סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׂ)



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות בידיו - לעיני עם ישראל




פרשה  נשא -  היא הפרשה הארוכה  ביותר בתורה, בעיקר בשל התיאור המפורט של מתנות הנשיאים שהביאו לחנוכת  המזבח במדבר.

היא גם כוללת את הציווי למשה בנושא ברכת הכוהנים - כלשון הכתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם".  [במדבר ו', כ"ב-   כ"ז]

פרשת נשא נקראת צמוד לחג השבועות - היא הגדולה בפרשיות התורה וכוללת בתוכה ; 176 פסוקים . בדומה לכך  ניתן לקרוא את פרק קי"ט בתהלים הוא גם הארוך ביותר בספר ומספר הפסוקים בו  גם : 176 ומעניין במיוחד לגלות כי בתורה שבעל פה - מסכת בבא בתרא שהיא המסכת הגדולה ביותר במסכתות הש"ס  שבתלמוד הבבלי והיא כוללת גם  176 דפים.

השנה - עם צאת השבת אנו  חוגגים את חג השבועות - הבא עלינו לטובה וחג זה שהוא אחד משלושת הרגלים. חל בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג השבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות

מגילת רות  מתארת את מה שארע בתקופת השופטים, אלימלך שהיה גר בבית לחם בתקופת הרעב בארץ , נוטש את המקום ועובר לגור בשדה מואב יחד עם אשתו ושני בניו ,שם אשתו: נעמי. שמות בניו: מחלון וכיליון.

כאן חז"ל דרשו את אלימלך לגנאי: ואמרו: אלימלך גדול הדור היה וגם עשיר ואת הארץ נטש מסיבת קמצנותו , לא היה מעוניין לפרנס את העניים- באזור מגוריו -  והפיל את העניין על  לבם של עם ישראל.

ארץ מואב שוכנת  למזרח  ים המלח.

בהמשך -המגילה מתארת את מה שאירע לאלימלך ובניו:  אלימלך נפטר ושני בניו נשאו נשים מואביות .שם אחת: עורפה ושם השנייה: רות. הם המשיכו לגור שם עשר שנים וכעבור תקופה זו ,שני בניה של נעמי נפטרו. נעמי  מחליטה לשוב  אל ארץ יהודה:

בתחילה שתי כלותיה מתלוות אליה , אך  נעמי מפצירה בהן שתשובנה לבתיהן, עורפה אומנם נפרדת ממנה, אך רות נשארת אתה ומתלווה אליה כפי שנאמר:

"וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.  וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.  וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.  בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.  וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.  וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי, כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי? " [מגילת רות  א', י'- י"ט]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת נשא לחג שבועות?

ב] מי הייתה רות - ומהי גדולתה?

ג] מדוע  נוהגים לקרוא את מגילת רות, דווקא בחג השבועות?

תשובות.

הקשר בין פרשת נשא למגילת רות.

ישנן כמה נקודות משותפות:

א] חז"ל סבורים: שאין זה מקרה שפרשה כה  ארוכה נקראת בצמוד לחג השבועות - - חג מתן תורה. חז"ל הורו לנו  לחבב תמיד את התורה ולהרגיש כאילו ניתנה לנו ממש עכשיו ,כפי שנאמר: "בכל יום תהיה בעינך  כחדשה" [מסכת  ברכות ט', ע"ב] אך ככל שעם ישראל  קרובים לחג מתן תורה - חשים ברעב להשביע נפשם – בתורה הקדושה -  במידה יתרה  ואחת ההוכחות לכך: היא אורכה של פרשת נשא .

ב]  רבי חנוך צבי לוין מסביר: הרי ידוע שאהרון הכהן היה "אוהב שלום ורודף שלום" כפי שנאמר במסכת אבות [א', י"ב] את המידה הטובה הזו הנחיל אהרון לבניו ולדורות הבאים.

לכן ה' ציווה שאהרון ובניו יברכו את עם ישראל. כדי שיהיו בעלי מידה  טובה- של אהבת איש  את רעהו - ובאופן  זה יהיו  כל  שבטי ישראל מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

 מטעם זה: בזמן שהכוהנים עולים לדוכן אומרים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה"

במצב זה היו שרויים עם ישראל בזמן שקיבלו את התורה לרגלי הר סיני.

ההוכחה לכך שנאמר בזמן מתן תורה: "וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". [שמות י"ט, ב]

נאמר על עם ישראל בלשון   יחיד:"ויחן"-  ולא נאמר בלשון רבים: "ויחנו" מכאן שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד.

רות - וגדולתה.

רות - כלתה של נעמי עומדת במבחן הנאמנות  כלפיה ושומרת  לה אמונים. איננה מוכנה לעזוב את  נעמי , למרות הפצרותיה- והטעם הוא:

היא מעוניינת להתחבר לעם היהודי.

רות מוכנה רק להידבק אל נעמי  באומרה:

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".

על פי דעת מקרא: השיחה בין נעמי לכלותיה נאמרות בלשון שירה, היינו: בצלעות מקבילות ומילים חוזרות ולשון נופל על לשון.

לפנינו  דמויות אציליות של כלה וחמותה , ובניגוד לכך שיש והיחסים בן הכלה לחמותה - אינם נחמדים - הרי כאן הכלה נאמנה לחמותה גם אחרי מות בעלה. היא נשבעת שלא תעזוב אותה עד יומה האחרון.

המסקנה העולה מן המגילה: שהכלות - בקשו ללכת עם נעמי במטרה שתוכלנה להקים את שם המתים , אך נראה שנעמי חששה שהן לא  תוכלנה להינשא בארץ ישראל, לכן ניסתה לדבר על ליבן לשוב לשדי מואב. עורפה השתכנעה מדברי  נעמי ושבה אל ארצה. אולם מנגד - רות דבקה בנעמי בעמה ובאלוקי ישראל- באומרה:

" כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.  .."

מגילת רות נקראת דווקא בחג השבועות.

שתי הכלות המואביות - מצטרפות  אל נעמי אך נעמי מעוניינת להגיע למולדתה בגפה , בדרך עורפה נוטשת, (מעניין כי שמה מרמז על דרכה -היא מפנה עורף לנעמי) אך לעומתה - רות דבקה בה ואומרת לה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" [מגילת רות  א, י"ז]

על כך אמרו  חז"ל :כי יש לקרוא את מגילת רות: "ללמדך כמה שכר טוב  יש לגומלי  חסדים". בהמשך כתוב: "ותלכנה שתיהן"[רות א, י"ט]

על כך אומר רש"י: "כיוון  שרות  החליטה להתגייר השווה אותה הכתוב לנעמי- מכאן ניתן ללמוד עד כמה חביבים הגרים על ה'.

כל האירוע התרחש: "בתחילת קציר שעורים "- והדבר מתאים להפליא- לחג הקציר.

לפי המסורת , ידוע כי דוד המלך נפטר בחג השבועות - דוד היה הנין של רות.

רות המואבייה התגיירה וקבלה על עצמה את היהדות בדומה לעם ישראל שקיבלו עליהם את התורה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי  קיים קשר בין פרשת נשא לחג השבועות, חג השבועות נקרא גם בשם: חג מתן תורה - הרי פרשת נשא היא הארוכה ביותר בחומש במדבר וככל שעם ישראל קרב לחג השבועות חש את הצימאון למידה יתרה של לימוד התורה - גם ברכת כוהנים המסמלת אחדות ואהבת ישראל - מאפיינת את מעמד הר סיני - לפי שכל העם קיבל את התורה - כאיש אחד בלב אחד, במגילת רות  מתגלית לעיננו רות המואבייה שהייתה מוכנה לקבל את התורה כולה ולהתגייר בניגוד לעורפה.

לכן זכתה לנין : דוד המלך.

היות ודוד המלך נולד בחג השבועות וגם נפטר בחג השבועות - - לכן יש הנוהגים לקרוא את ספר תהלים בחג .

מה יפים דברי דוד המלך על התורה הקדושה באומרו: "תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ;    עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי."  [תהלים י"ט, ח]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר