חנוכה- העוצמה הטמונה בנרות חנוכה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכה -  העוצמה הטמונה בנרות חנוכה.

מאמר מאת: אהובה קליין.

מתוך עיון בכתובים, ידוע כי אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת הנשיאים, מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]





ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



הגשת סופגניות לאור נרות חנוכה/ ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]



לאור נרות חנוכה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

החנוכייה  על אדן החלון/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]







חנוכייה על אדן החלון והמשחק בסביבון/
ציירה: אהובה  קליין(c)



נס ניצחון המכבים/ציירה: אהובה קליין.(c) [שמן על בד]

הרמב"ן סובר: שפרשה זו אמורה בנרות חנוכה וכך הוא מפרש: "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן ,אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך: מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת, מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 



ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  אור השכינה בירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה הבוער/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר מפיץ אור/ציירה: אהובה קליין(c)
מתברר  כי קיים הבדל משמעותי בין הדלקת נרות שבת לבין הדלקת נרות חנוכה. בשבת נוסח הברכה הוא: "מקדש השבת", השבת מסמלת את אורו של בורא עולם לפי שה' מאיר לכל העולם ובכך יש בכוחה של השבת להשפיע קדושה על כל העולם.

לעם ישראל ניתנת האפשרות להדליק נרות חנוכה- נרות שכביכול יש בהם את אותה עוצמה  המצויה בנרות השבת, אלא  שבעוד שנרות שבת מפיצים בנו את הקדושה- הרי מנגד-  נרות חנוכה  באים להורות לנו כיצד  להאיר גם את ימי החול באורו של ה'.

הרי נאמר בתורה: "..קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא, י"ט, א]  והכוונה היא שיש לחיות חיי קדושה לא רק בשבתות  וחגים , אלא גם בימי החול כאשר אדם מכוון שכל מעשיו יהיו מתוך קדושה, לדוגמא הוא אוכל את מזונו כדי שיהיה לו הכוח ללמוד תורה. או ,אם חורש את השדה יחשוב על המטרה קדושה - לדוגמא שיוכל לתרום מעשר לעניים וירגיל עצמו תמיד לנהוג בקדושה.

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הדלקת נרות בחנוכה ,לא רק שיש בכוחם להפיץ קדושה ואורה, אלא הם באים להזכיר לנו כיצד לחיות נכון במשך כל ימות החול: חנוכה – מלשון חינוך- עלינו לפעול תמיד מתוך קדושה, ולקבל השראה מתוך נרות חנוכה להאיר גם את כל ימות השבוע לחיות באור הקדושה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט על עולם החינוך בתנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט על עולם החינוך בתנ"ך / מאת: אהובה קליין.

כידוע ,מאז ומתמיד, קיימת שאיפה להעלות ולשפר את רמת החינוך בארץ.

רבות הן התוכניות במערכת החינוך –כחול אשר על שפת הים- המשתנות, מתחלפות ,קמות ונופלות ,לעיתים גם בשל חילופי השלטון.

ישנם פסיכולוגים הטוענים: כי הילד נולד עם  יסודות הטבועים בו -מבטן ולידה והדבר משפיע עליו לאורך כל חייו לחיוב ,או לשלילה.

ויש  החולקים עליהם בטענה : כי הילד נולד כלוח חלק וכל החינוך נרכש במהלך חייו בסביבתו הקרובה.

ישנו גם ויכוח נדוש האוחז  בדעה כי: החינוך בעיקרו בא מהבית. ויש הסוברים אחרת: כי עיקר החינוך מקורו במוסדות החינוך.

אך המסקנה המתבקשת והברורה היא : שילוב של שני הדברים יחד .

ההוכחה כי הילד בא לעולם עם מטען מולד ולא כלוח חלק מתגלה בכתובים:

רבקה ,אשת יעקב , בהיותה נושאת   ברחמה את בניה-יעקב ועשיו. חשה כי הם מתרוצצים בקרבה ועל כן הלכה לדרוש את ה' שיגיד לה מה יהיה בסופה?

תשובת אלוקים הייתה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו.." [בראשית כ"ה, כ"ג]

ציורי תנ"ך/ רבקה ושני בניה:יעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ואכן יעקב היה איש תם, יושב אוהלים ואילו עשיו איש ציד –איש שדה שפיו וליבו אינם שווים והיה מחניף  לאביו בשאלות מתוך עורמה, אביו אהב אותו. אולם רבקה אהבה את  יעקב - את יושרו.

האיבה  התגברה בין שני האחים בשל הברכות שקיבל יעקב מאביהם יצחק  ומאותו יום עשיו ביקש להרוג את יעקב אחיו.

נשאלת השאלה, מדוע ההורים לא  הצליחו לחנך גם את עשיו שילך בדרך ישרה בדומה לאחיו יעקב ?

על כך ישנה דעה :כי ההורים שגו בכך שלא התחשבו בהבדלים העמוקים בין האחים וכביכול דרשו משניהם את אותם  הדברים, היה עליהם לנקוט בהצעתו של שלמה המלך:" חנוך את הנער על פי דרכו"- כלומר להתחשב באופיים השונה ולהתאים את החינוך לכל ילד בהתאם לנטיותיו ואופיו.

רעיון זה אנו מתבקשים ליישם גם בליל הסדר, כאשר אנו נתקלים בארבעת הבנים ועלינו להשיב לשאלותיהם באופן שונה בהתאם לאופיים הנבדל איש מרעהו..

בנוסף ,מנקודה חינוכית שני ההורים חייבים ללכת בראש אחד, כי ברגע ששניהם נוטים לכיוונים מנוגדים הדבר פוגע בחינוך הילדים.

ציורי תנ"ך/"שאל אביך ויגדך.."/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

בפרשת האזינו הכתוב מלמדנו:" "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך...." [דברים ל"ב, ז]

כלומר ,הזקן -שבדרך כלל נחשב חכם- יכול ללמד את הצעיר ועל כן טוב יעשה הילד שיציית לזקן החכם ויפנה אליו בשאלות.

לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי על מנת להצליח בחינוך הילד, יש להתחשב באישיותו ותכונותיו האופייניות  לו.

על ההורים לשמש דוגמא אישית באורח חייהם ודרך ארץ- לספק להם סביבה חיובית וטובה.

גם אמצעי התקשורת: הרדיו והטלוויזיה   ינהגו בתבונה אם ישדרו תכניות ללא אלימות פיסית ומילולית, אלא נושאים המעשירים את חינוך הנוער.

 בסופו של דבר המטרה : לשאת לראשנו :"כתר שם טוב" כפי שנאמר במסכת אבות: "שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה, וכתר שם טוב עולה על גביהן" [מסכת אבות ד, י"ג]

מי ייתן ונשכיל ליישם את הדרכים הנכונות להעלאת החינוך לנתיב הרצוי.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)