פרשת שופטים- הקשר בין
משפט צדק לירושת הארץ!
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא
חשוב של משפט צדק כפי שהכתוב מתאר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל- שעריך
אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא
תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים
ויסלף דברי צדיקים: צדק, צדק תרדוף למען
תחיה וירשת את—הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" [דברים ט"ז, כ]
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את עם ישראל טרם יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים/ ציירה אהובה קליין(c]
השאלות הן:
א] מדוע נסמכה פרשת
שופטים לנושא הרגלים בסוף פרשת ראה?
ב] מהי הדרך להגיע
למשפט צדק?
ג] מה הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ ?
תשובות.
הקשר בין פרשת שופטים
לנושא הרגלים.
רבינו בחיי מסביר: נסמכה פרשת שופטים לפרשת הרגלים מהטעם: כי למרות שעם ישראל היו
נוהגים לעלות לבית המקדש בירושלים בשלושת הרגלים והיו נפגשים שם עם הכוהנים,
הלוויים ומורי התורה והיה באפשרותם לשאול אותם על דרך קיום המצוות באופן נכון, למרות זאת,
התורה חייבה להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי הערים - היות והשופטים הם חכמים
ובקיאים בענייני הדת והמצוות ובהתאם לכך פוסקים את הדין ואילו השוטרים דואגים שפסק
הדין יצא לפועל - הלכה למעשה ,כי יש בידם את
כל אמצעי הענישה המקובלים.
הדרך
לקיים משפט צדק.
ה"כלי יקר" מפרש: כי על השופט להיות מושלם בכל המעלות- במילים אחרות- "קשוט עצמך
תחילה" ואם השופט ידאג ליושרו המושלם יוכל גם לשפוט בצדק את העם.
בדומה לרעיון זה אומר
רבי יעקב יוסף מפולנאה: בראש
וראשונה על השופט לשפוט ולבדוק את עצמו ורק אחרי זה - הוא רשאי לבדוק את הזולת.
בנוסף השופט חייב להיזהר שלא יהיו לו שתי מידות של משפט, מצד אחד- כלפי עצמו הוא
מקל, אך מנגד כלפי אחרים הוא מחמיר, אלא במידה שהשופט מודד לעצמו ינהג כך כלפי
האחרים.
רבי שמחה בונים
מפשיסחה אומר : פירוש הקרוב מאד
לקודמיו: "שופטים ושוטרים תיתן לך" כאשר השופט מתרכז במעשיו בקביעות - אזי
הוא מגיע לדרגה כזו שהוא רואה את חסרונותיו ומנגד את המעלות והיתרונות אצל הזולת.
ובאופן זה הוא ישפוט את העם - "משפט
צדק" אך אם השופט נוהג
במהופך, היינו, מחסרונותיו הוא מתעלם ושם
דגש על חסרונות האחרים, כך הוא מעוות את הדין ואינו פועל בצדק! יש
להיזהר לא להטות משפט ועל עניין איסור לקיחת שוחד בפרשת משפטים
[שמות כ"ג, ח] מסביר רש"י: על סמך הספרי : "ושוחד לא תיקח"
אפילו לשפוט אמת ,ובוודאי שאסור לשופט להשתמש
בשוחד על מנת לפסוק לטובת אותו אדם ששילם לו.
רבי אלעזר מגרמיזה, בעל
"הרוקח" [שהיה מחכמי אשכנז
בתקופת המאה הי"ג] היה מפרש את האותיות: "שחד" במובן
"חשד" וממילה זו יש ללמוד : כי על השופט להתרחק מעניין השוחד ובנוסף על
כך לחיות חיי צניעות כדי שהציבור לא יחשוד בו על כך שלוקח שוחד. ועל כך
מתאים להגיד את דברי חז"ל: "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" [מסכת
חולין מ"ד, ע"ב ]
בנוגע למילים:
"צדק, צדק תרדוף"
על פי פשוטו של מקרא:
ניתן להבין כי על השופט מוטל התפקיד לרדוף אחר הצדק עד להשגתו ולכן המילה
:"צדק" מופיעה פעמיים.
אבן עזרא מביא שני פירושים:
א] במילים
:"צדק, צדק תרדוף" הכתוב פונה דווקא אל בעלי הריב הבאים להתדיין בפני
השופט והם חייבים לכוון אחר הצדק ,בין אם
הדבר כרוך ברווח, או הפסד.
ב] הפניה במילים הנ"ל אל השופט עצמו, עליו להיות ברדיפה מתמדת על מנת
להשיג את הצדק פעם אחר פעם כל ימי חייו.
רבי שמחה בונים
מפשיסחה אומר על הכפילות: "צדק, צדק תרדוף"- מכאן יש לרדוף אחר הצדק
בדרך של צדק ויושר היות ועל מנת להשיג מטרה קדושה- יש לפעול בדרכים קדושות
וטהורות.
על נושא זה נאמר
במסכת סנהדרין [ל"ב, ע"ב] בפני הדיין ,או השופט ישנן שתי דרכים לשפוט
בצדק והן:
א] על ידי הכרעת הדין
לטובת אחד מבעלי הדין.
ב] על ידי עשיית פשרה
בין שני הצדדים – הבאים להתדיין בפני השופט. על השופט מוטלת האחריות באיזו דרך
לבחור כדי להשיג את מירב הצדק בפסק הדין.
רבינו בחיי מסביר: ראוי שכל אחד מישראל יהיה חייב לרדוף אחר הצדק בשני מישורים:
על ידי דיבור ועל ידי מעשה.
כפי שנאמר: "שארית
ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג]
רבינו בחיי מביא את מדרש ויקרא רבה: בנושא המשפט ישנן שישה לאוין:
לכן מסופר שהיו שש מעלות לכיסאו של שלמה המלך כפי שכתוב [ בדברי הימים –ב, ט]"ושש
מעלות לכיסא, והכרוז היה עומד לפני כיסאו של שלמה, כיון שהיה עולה במעלה ראשונה
היה הכרוז אומר: לא תטה משפט, שניה: היה
הכרוז אומר לא תכיר פנים, שלישית : היה הכרוז אומר: לא תיקח שוחד, רביעית היה
הכרוז אומר: לא תיטע, חמישית היה אומר :ולא תקים, שישית: לא תזבח"
ומדוע היה צורך
להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,
רבי שלמה קלוגר
מסביר: באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין ולשפוט
בצדק, היות ולא יווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט דבר
שמסוגל לפגוע במשפט צדק.
הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ.
רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:
א] למען העולם הבא - תחיה
בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.
ב] למען הצדק בעולם
הזה - תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה
המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת
הדין שיש בה חסד , ה' ישיג צדק עליון
שהוא העולם הבא וצדק תחתון בארץ ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק
:כי הצדק הוא יסוד חשוב בחיי העם ועל כן יש לרדוף אחריו בהתמדה- רק בתנאי זה
ישנו קיום לעם ישראל בארצנו הקדושה . ויהי רצון שתפילתנו תתקבל במהרה: "השיבה שופטינו בראשונה.."
אמן ואמן.
