פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]

הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ כנען והתנהלות יוסף מול אחיו,כאשר יעקב אוהב את יוסף יותר מכל בניו וזה גורם להם לשנוא אותו .

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את –בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:

וישראל אהב את- יוסף מכל- בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז, א-ה]

בהמשך  מתוארים חלומות יוסף המגבירים את המתח והשנאה מצד האחים כלפיו.





ציורי תנ"ך/ חלום יוסף- צבא השמים משתחווים אליו/ ציירה: אהובה קליין
 (c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ובתום  תיאור היחסים העכורים בין יוסף לאחיו, הוא נשלח  בציווי אביו אל אחיו: "..לך- נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר "
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
Biblical painting
By Ahuva Klein

כאשר יוסף מגיע לאחיו לאחר שקיבל הדרכה מה "איש" שפגש בדרך על מקום הימצאותם, שנאתם מרקיעה  שחקים עד כדי רצון להורגו: "ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו: ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו.."[שם  ל"ז, י"ח-כ"א]

השאלות הן:

א] מדוע תלה הכתוב את תולדות יעקב ביוסף דווקא?

ב] מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו, למרות שנאתם כלפיו?

ג]  שנאת האחים אל יוסף ממה נבעה וכיצד התגברה?

תולדות יעקב יוסף.

רשי" מפרש: כי כתוב [עובדיה א, י"ח]"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש". היות ועם ישראל נמשל לאש ויוסף ללהבה, מתוך יוסף יוצא ניצוץ השורף את עשיו וכל זרעו- שנמשלו לקש הנשרף בקלות ובמהירות.

רש"י מוסיף בהמשך ואומר: כי הסיבה הראשונה שגרמה ליעקב לשינוי מקום מושבו היא: מכירת יוסף  על ידי אחיו לישמעאלים ובהמשך גלגולו למצרים ועקב כך ירידת כל המשפחה לשם . – זה כפשוטו.

מדרש אגדה: ישנן כמה סיבות לקשר ההדוק בין יעקב ליוסף:

א] כל מטרת עבודתו של יעקב אצל לבן הארמי הייתה -על מנת להשיג את רחל לאישה- כדי להביא ממנה בן וכך כל התולדות בהמשך- היו בזכות  יוסף.

ב] יוסף זיו איקונין ליעקב- כלומר  אור פניו היה דומה במראה ליעקב אביו .

בבראשית רבה נאמר: כל מה שאירע ליעקב-אירע  גם ליוסף, שניהם היו שנואים על אחיהם- יעקב היה שנוא על עשיו ,כפי שהכתוב מציין: "וישטום עשיו את יעקב[שם כ"ז, מ"א] ויוסף על אחיו, כפי שנאמר: "וישנאו אותו...[ל"ז, ד]

גם יעקב וגם עשיו היו נתונים לאיומים על חייהם: עשיו אמר: "ואהרגה את יעקב אחי.." [ ש ם ,כ"ז, מ"א]

ואחיו של יוסף איימו: "ועתה לכו ונהרגהו"

שניהם נולדו מהולים.

את שניהם ליוו מלאכים.

וישנם עוד דברים רבים זהים ביניהם.[כפי שמצוין בבראשית רבה]

ועוד נדרש: שיעקב רצה לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף- כל הצרות הקורות  את יוסף, כי בשעה שצדיקים מנסים לנוח בשלווה, באה מידת הדין לפני הקב"ה ואומרת: "לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא, אלא שמבקשים  לישב  בשלווה בעולם הזה" כלומר הצדיקים בנוסף לשכר בעולם הבא מבקשים גם שלווה בעולם הזה ?

ה"כלי יקר" מפרש-על פי מדרש: יוסף היה עיקר תולדותיו של יעקב, כי יעקב רצה לשבת במקום מגורי אביו-בארץ כנען מהסיבה :לכבד את אביו -בכך רצה לתקן  את העבר- את כל אותה תקופה שהיה מחוץ לבית ולא הייתה באפשרותו להיות במחיצת אביו ולכבדו, ומשכך רצונו היה לשבת בשלוה , למרות זאת קפצה עליו רוגזו של יוסף- על מנת שייענש בעבור אותה תקופה שלא היה ביכולתו לכבד את יצחק בעודו עיקר זרעו.

ועונשו היה : מידה כנגד מידה, כמספר הימים שהוא לא היה בקשר עם הוריו גם יוסף לא היה בקשר אתו- אותו יוסף שהוא עיקר תולדות שלו.

יעקב שולח את יוסף אל אחיו.

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: הדבר נעשה מתוך מטרה חינוכית ,היות ויוסף היה רגיל לדבר בגנות אחיו, ככתוב: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"[שם ל"ז, ב]

אביו רצה להרגילו להתרחק מהרגל פסול זה ולתקן את דרכיו ובכך לראות דווקא את שלמות אחיו ולא חסרונם, לכן אמר לו: "לך- נא ראה את שלום אחיך"

אור החיים סבור: כי יעקב לא חשש לשלוח את יוסף אל אחיו היות וידע כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.

לכן לא חשש לשלומו והיה בטוח שישוב אליו בשלום.

על פי חז"ל במדרש תנחומא: רצה הקב"ה לקיים את מה שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים.

ולפי זה עם ישראל עתיד לרדת למצרים, וכל הירידה מתחילה מהרגע שיעקב מצווה על יוסף: "..הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם"- לכן כל מה שאמר יעקב ליוסף – היה זה דיבורו של ה'.

רעיון עמוק זה מתבטא בדברי חז"ל: "וישלחהו מעמק  חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך"- לכן יעקב עושה את הדברים מתוך רצון ה'.

אברבנאל אומר: כי אין  זה מוכיח על שלילת הבחירה החופשית, שהרי הירידה למצרים כבר הייתה גזירה מלמעלה, אלא רצה הכתוב ללמדנו: מה  כוחה  של שנאת חינם  ומה היא מסוגלת לגרום-לאילו תוצאות רעות ומסוכנות.

מכאן יש ללמוד לקח לדורות להתרחק  משנאת  אחים.

שנאת האחים אל יוסף.

שנאת האחים אל יוסף  נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.

ומעניין כי על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על  צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:

שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.

לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.

ואונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר –לימד גם את יוסף.

לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו-  אור פניו של יוסף היה דומה לפני אביו.

כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו

הגבירו את השנאה  כלפיו.

כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד-

התנכלו להמיתו-  על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.

רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.

וחכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו  לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.

בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש  אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו  ונראה מה- יהיו  חלומותיו"?

עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש: ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו-דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו"[שם ל"ז, כ"א-כ"ג]

רש"י אומר:  כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו -  אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים  בחטא- את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.

רבינו בחיי טוען: כי ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת  דם ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.
Biblical painting
By Ahuva Klein

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כל ההתרחשויות בפרשה מוכיחות-כי בעוד שיעקב שאף לשבת בשלווה ולהירגע מכל ניסיונותיו בחיים, בישיבה של מעלה הקב"ה רצה אחרת, היות והמטרה

הייתה להגשים את הירידה למצרים- כפי שאלוקים הבטיח לאברהם בברית בן הבתרים.

ועל זה נאמר במדרש תנחומא: "לכו חזו מפעלות  אלוקים"

ובקרוב בע"ה תתגשם הנבואה: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש"





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך-מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך –לך- מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

 

הפרשה פותחת בניסיונות שנתנסה אברהם אבינו:

במסכת אבות נאמר "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם עליו השלום"

כבר בתחילת הפרשה -התורה מתארת את  שלושת הניסיונות הראשונים:

ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הניסיון הראשון: באור כשדים ששם הפילו נמרוד לתוך כבשן האש וניצל, אין הדבר מפורש בתורה, אלה בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים"[בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ: "..לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"[שם י"ב, א-ב]

הניסיון השני: הרעב בארץ: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה-

ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי- יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו: אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך  וחייתה נפשי בגללך"[י"ב, י-י"ד]

הניסיון השלישי: פרעה כועס על אברהם לאחר שלקח אליו את שרי והתברר לו כי היא אשתו  ולא אחותו: "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה—זאת עשית לי למה לא—הגדת לי כי אשתך היא: למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך:"[שם י"ב, י"ח-כ]

השאלות הן:

א] ניסיון הרעב בארץ- מה המיוחד בו?

ב] מה המשמעות של הירידה למצרים?

ג] מדוע פרעה נענש בנגעים?

 

ניסיון הרעב בארץ.

 

הרמב"ם[במסכת אבות ה, ג] אומר: כי ניסיון הרעב בארץ היה ניסיון גדול -לפי שהקב"ה הבטיח לאברהם כי היעוד שלו בארץ ישראל:"ואעשך לגוי גדול"

והנה דווקא  בארץ כנען נוצר מצב של רעב.

רש"י אומר: כי הרעב היה אך ורק בארץ כנען ולא בשאר חלקי העולם, לפי שהקב"ה  רצה לנסות את אברהם אם יהרהר אחרי דבר ה' ,בו בזמן-שהבטיח לו כי  בארץ כנען ייהנה  מטובה וברכה. ודווקא עכשיו הוא גורם לו לעזוב את המקום מפני הרעב.

משמעות הירידה למצרים:

רבינו בחיי  מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי המצב הזה שבו נתון אברהם, - יש בו דמיון מדהים לגבי זרעו בגלות מצרים שהרי המצרים לקחו את שרי אשתו, וכעונש הקב"ה  נקם נקמתו בנגעים אצל פרעה ולבסוף פרעה השיב את שרי לאברהם ואברהם יוצא ממצרים במקנה, בכסף וזהב. וגם ציווה עליו פרעה אנשים לשלחם. כל התרחשויות אלו אירעו גם לבניו.

בבראשית רבה דורשים רז"ל: "כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ. ובישראל כתיב[בראשית מ"ה, ו] כי זה שנתיים הרעב. באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת  תחיון. באברהם כתיב[בראשית י"ב] וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב[שמות י"א] עוד נגע  אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב[בראשית י"ב] ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך. ובישראל כתיב[שמות י"ב] ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי.

ובאברהם כתיב [בראשית י"ב] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו,

 ובישראל כתיב[שמות י"ב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב[בראשית י"ג] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב[שמות י"ב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, באברהם כתיב[בראשית י"ג] וילך למסעיו, ובישראל כתיב:[שמות י"ב] וייסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה"

גם הרמב"ן  מדגיש  את רעיון עניין האבות והבנים:

1]האבות מלמדים את הבנים   מהי דרך ההתנהגות-במצבים מסוימים מתוקף היותם אבות האומה.

2] הקב"ה קובע את עתיד הבנים על פי מה שהתרחש לאבות.

3] מעשיהם של אבותינו משפיעים על עתיד הדורות הבאים.

 

 

פרעה נענש בנגעים.

רבינו בחיי שואל : מה פשעו של פרעה, הרי הוא האמין ששריי היא אשת אברהם?

אלא ,בפני הציבור אמרה שרה כי היא אחותו של אברהם, אך לפרעה גילתה את האמת שאכן היא אשת אברהם, מתוך נקודת הנחה שמלך היושב על כיסא מלכותו לא יגרום עוול, אך פרעה אמר לה כי הוא מאמין רק לדברים הראשונים שאמרה, ולא לכך שהיא אשת אברהם. מטעם זה פרעה נענש בנגעים.

וכשהתלונן בפני אברהם: "למה לא- הגדת לי כי אשתך היא"? הרי הוא האמין רק לאברהם ולא  לשרה.

רש"י  המסתמך על בראשית רבה- מפרש: כי הקב"ה הביא על פרעה "ראתן" –שהוא אחד ממיני השחין -כדי שלא יתקרב לשרי, הנגעים באו גם על אנשי ביתו.

ולפי המדרש: ארמונו של פרעה לקה בנגעים לרבות כתליו ,עמודיו וכליו.

ועל פי דיבורה של שרי, שהייתה אומרת למלאך: "הך" והמלאך היה מכה את  מלך מצרים בנגעים.

ופרעה לא נהג כאבימלך שאמר לאברהם לאחר שהשיב לו את שרה: "הנה ארצי לפניך[בראשית כ, ט"ו] והסכים שיישאר לגור שם, אלא בניגוד לכך, פרעה אומר: "לך" ולא נתן לו אפשרות לשהות במקום, כדי למנוע שיכשלו בה בני אדם, לפי שידע  פרעה והכיר את המצרים שהם שטופי זימה ועליהם נאמר:[יחזקאל כ"ג, כ]"וזרמת סוסים זרמתם" הכוונה: להתנהגות של פריצות.

פרעה נהג כך כדי לשלחו בשלום.

ולפי אונקלוס: פרעה שילח את אברהם ואשתו בכבוד.

כאשר אברהם שב לארץ ישראל-הוא ופמלייתו  שבים עם רכוש רב, כפי שהכתוב מציין:

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[שם י"ג, ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אברהם בעל אמונה איתנה, הוא עומד בניסיונות ,אינו שואל שאלות את ה', אלא נוהג כפי שהתורה דורשת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[דברים  י"ח, י"ג]

ומעניינים במיוחד כל ההתרחשויות במצרים אשר עוברים עליו ואשתו, כפי שחז"ל אומרים- אכן הם סימן למה שעתיד להתרחש במצרים לזרעו,

כפי שנאמר בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה[לאברהם] שב, אתה סימן לבניך".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)