פחד, יראה וחרדה בעין התנ"ך.
מאמר מאת: אהובה
קליין.
הפחד-
תחושה פיזיולוגית שאינה נעימה הנגרמת מחשיפה לגירוי העלול לסכן את שלומינו, או את חיינו,
הוא חיוני למהלך חיים תקין- היות והוא משמש
אמצעי לאדם להיזהר ולהישמר מסכנות שונות.
בימים אלה כאשר גל
טרור פוקד את ארצנו, אנו נתקלים בתחושה זו ביתר שאת ויש לכך השלכות על חיי היום, יום.
יש המדירים רגליהם
ממקומות הומי אדם ויש אף הממעטים להסתובב ברחובות, ואף מסתגרים בבתיהם.
מנגד, ישנם השאננים שאינם
חוששים ומתנהלים רגיל.
מעניין , להתבונן
בספר הספרים -התנ"ך ולראות כיצד מתבצעת ההתמודדות עם הפחד?
אברהם אבינו מתמודד
בצורה מעניינת עם תחושה זו, כאשר הוא יורד
למצרים בעקבות הרעב בארץ, הוא מבין כי אשתו שרה
היא אישה יפה ועל כן
חושש מהמצרים, לפי שהיו שטופים בזימה, כולל מלכם - פרעה בכבודו ובעצמו [כדברי
רש"י]
אברהם מציע לשרה לשקר ולומר : "אמרי- נא אחותי את
- למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" [בראשית י"ב, י"ג]
רש"י מוסיף
ואומר: כי אברהם טמן את שרה בתיבה מפחד
שמא יהרגו אותו וייקחו אותה לעצמם.
לבסוף גילו אותה ואף
נלקחה לבית פרעה, אך בעקבות נגעים שה' הביא על פרעה, היא הושבה לאברהם בריאה
ושלמה.
ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
מקרה דומה קרה לאברהם
ושרה כאשר הגיעו לגרר, גם שם אמר שאשתו – אחותו, היא נלקחה לאבימלך, כאשר הוחזרה
ללא פגע, שאל אבימלך
מדוע אברהם אמר כי שרה היא אחותו?
תשובתו הייתה: "..כי
אמרתי רק אין- יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"[שם כ, י"א]
יעקב אבינו חושש מפני
יצחק אביו כאשר אמו מציעה לו להקדים את עשיו אחיו- בהבאת ציד ליצחק טרם מותו.
יעקב חושש שמא יצחק יגלה את התרמית, שהרי יעקב היה חלק ואילו
עשיו שעיר, לכן אמר: אולי ימושני אבי והייתי בעיניו -
כמתעתע והבאתי עלי
קללה ולא ברכה" אמו הרגיעה אותו: "עליי קללתי בני אך שמע בקולי" ונתנה
לו את בגד החמודות של
עשיו. לאחר שיעקב
קיבל את הברכה ראשון, לפני עשיו אחיו ,הגביר עשיו את שנאתו אליו, רבקה
האיצה ביעקב לעזוב את הבית לחרן.
היות וחששה לשלומו.
ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
שלמה המלך - החכם מכל
אדם- אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט,
כ"ה]
מבדילים אנו בין חרדה
לפחד: חרדה- משמעותה בהלה הגורמת לשתק את האדם לבלבלו בדרכי החשיבה
ואף לגרום לו
למוקש.
לעומת זאת הפחד- זהירות מבוקרת יותר המביאה את האדם לנהוג
בדרכים מתוך תבונה.
בחכמה ינהג האדם כאשר
יפחד מאלוקים, כפי שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך: כי אם ליראה
את ה'
אלוקיך ללכת בכל
דרכיו .."[דברים י"ב,י"ב]
"ראשית חכמה
יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם.." [תהלים קי"א, י]-דברי דוד המלך.
לסיכום, לאור האמור
לעיל, המסקנה היא : כי על האדם להתחשב ולהתמודד
בשעת סכנה כנאמר: "אשרי אדם
מפחד תמיד".
[משלי כ"ח,
י"ד]
הבה נייחל לימים
טובים ורגועים יותר- בהם הקערה תיהפך על פיה
ועם ישראל יתאחד ויתחזק וישמש אור לגויים ולא ידע
עוד פחד מפניהם.
יהי רצון שיתגשם בנו הפסוק: "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך
על פני העמים..."[דברים ב, כ"ה] . אמן !
