חג
השבועות- הזכירה- ניצחון, השכחה –אסון!
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לחג השבועות:
ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
Biblical paintings
First fruits from the tree
ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגבלת העם סביב הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ )
ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)
"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"
ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".
[תהלים קי"ט צ"ז]
ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה' כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)
נמצאים אנו במרחק קצר
מאד מחג השבועות , מן הראוי לעורר את הזיכרון שלנו- מה המשמעות של חג זה לעם ישראל?
ממחרת חג הפסח
התחלנו לספור את העומר-על פי הציווי :
"שִׁבְעָה
שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל
חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג
שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה
וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ,
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר
יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד
הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".
[דברים ט"ז, ט'-
י"ג]
השאלות הן:
א] מה חשיבות
חג השבועות – לעם היהודי?
ב] במה חשיבות החג דווקא בימינו- כיצד?
תשובות.
חשיבות
חג השבועות.
מעמד הר סיני התרחש
לפני שלושת אלפים ושלוש מאות ושלושים ושש שנים התאריך: ו' בסיון בשנת: בתמ"ח
[2448] לבריאה.
א] חג שבועות: התורה
איננה מציינת את התאריך המדויק של החג - כפי שהיא נוהגת
לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי
שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו סופרים שבע
שבתות עד חג שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא כ"ג]
"וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"
וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על צד הפשט, לפי שכל
עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו
-ממצרים" וכמו שאדם מצפה למשהו טוב ומשמח - סופר את
הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב
כדי לחגוג אותו בשמחה.
ב] חג מתן תורה: בחג
השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו
עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי
שהכתוב מציין:
"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם,
וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ,
וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם
קדוש - כפי שהכתוב מתאר:
"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה,
מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי
נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ
בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה
מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי
מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות י"ט, ג-י]
במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות-
לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה גבוהה בהשוואה ליתר העמים
- אלוקים כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים
על עצמם לקיים את התורה ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית -
העוברת מדור לדור כפי שנאמר:
"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא
יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא אִתְּכֶם,
לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם,
לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ
הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]
קיום הברית של קבלת התורה - על ידי עם
ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד- הפרת הברית, חלילה-
תגרום לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.
ג] חג
הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו
עולים לרגל לבית המקדש בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על
כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו
על עמלו- כפי שהתורה מזהירה: "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".
[דברים ח],י"ז]
ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי
מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג,
ט"ז] וכן נאמר:
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר
חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]
אחת הסיבות שקוראים את מגילת רות בשבועות- כי אף
היא נחשבת כמגילת הקציר.
לפי שהיא מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:
"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ
עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם,
בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד]
בהמשך יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה מתארת:
"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת
קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".
[שם, ב', כ"ג]
ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש
השנה פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על
פירות האילן"
כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.
חג השבועות בימינו.
בימינו – ימי מלחמת "חרבות ברזל"- חייבים אנחנו לעצור ולשאול את עצמנו: "אייכה"?
כפי ששאל הקב"ה את
האדם הראשון - לאחר שאכל מהפרי האסור?
"וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ,
אַיֶּכָּה".[בראשית ג', ט']
גם אנחנו צריכים לשאול
מהיכן נוצרה השנאה לדת היהודית – דווקא בקרב אחינו בית ישראל?
מה הפריע למיעוט הזה
בתוכנו
שנתפלל ביום הכיפורים
ברחובה של עיר?
מה גרם להם הניכור לריקוד
עם ספרי תורה ברחובות- בזמן שזו מדינת ישראל הרי בהמנון המדינה-
"התקווה" אנחנו שרים בבית האחרון:
"עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוותֵנוּ- הַתִּקְווָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ- אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם"
שואל הנביא ירמיהו: "מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן
אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה
הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.
וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר
נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ. וַיֵּלְכוּ, אַחֲרֵי שְׁרִרוּת
לִבָּם--וְאַחֲרֵי, הַבְּעָלִים, אֲשֶׁר לִמְּדוּם, אֲבוֹתָם".
[ירמיהו ט', י"א- י"ד]
כדי לשנות את המצב הזה עלינו – להשיב את שיעורי
התנ"ך לתוכנית הלימודים- ביתר שאת, במוסדות החינוך השונים בארץ. וכל משפחה
חייבת לדאוג שהתורה תהיה חלק בלתי נפרד מהחיים הגשמיים בביתה, כנאמר :
"זְכֹר
יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ
וְיֹאמְרוּ לָךְ".[דברים ל"ב, ז]
ועלינו לזכור את הבטחת
ה': "אִם-בְּחֻקֹּתַי,
תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה
הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ
אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע,
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם
וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא
כ"ו, ג'- זי]
לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו להשיב את ספר
הספרים לכל פינה בארץ ישראל מהטעם: תורה, ארץ ישראל ועם ישראל אחד הם!
ויפים וחשובים
הפסוקים:
"וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה,
אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.
רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי,
יְהוָה אֱלֹהָי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב
הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם,
וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" [דברים ד, ד-ז']
בחג השבועות כולנו
הולכים לבתי הכנסת וכל הילדים משתתפים בקריאת עשרת הדיברות.
חג
שבועות שמח לכל עם ישראל.
