פרשת
כי תצא: ממלחמה בעבר ובהווה-לגאולה.
מאמר
מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ עם ישראל יוצא להילחם נגד אויביו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "תמחה את זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמלק רודף tאחרי ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הלוחם ואשת יפת התואר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אכילת גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השארת עוללות לגר היתום והאלמנה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, ליתום ולאלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"[דברים כ"ב, ד]
ציורי תנ"ך/ מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ימין ושמאל תפרצי" / ציירה: אהובה קליין (c) [ציור מתוך ההפטרה בספר ישעיהו נ"ב]
"כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.
"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "
[מתוך ההפטרה, ישעיהו נ"ד, א]
ציורי תנ"ך/ ציון פוצחת ברינה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "
ציורי תנ"ך/ הבטחת ברית השלום לישראל [מתוך ההפטרה בספר ישעיהו] ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה פותחת בפסוק: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל –
אֹיְבֶיךָ ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".[דברים כ"א, י]
ומסיימת בזכירת מלחמת
עמלק:
"אֶבֶן
שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן,
יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה
אֵלֶּה: כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל. "זָכוֹר,
אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ
כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא,
אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה - אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת
הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. " [להלן
פרק כ"ה, ט"ז- י"ט]
פרשה זו היא המשך
פרשת שופטים.
גם שם התורה מדברת
על מלחמה: "כִּי - תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים
רַבִּים להִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ,.."
לגבי ההפטרה: הקורא
את התוכן יכול להתעודד ואף לשמוח בדברי הנחמה של ישעיהו הנביא:
"בְּרֶגַע
קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע
מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה". [ישעיהו נ"ד, ז'- ט']
השאלות
הן:
א] באיזו מלחמה מדובר בפרשה?
ב] דוגמאות למלחמות
ישראל - בעבר?
ג] ההווה - הקשר
למלחמת עמלק?
תשובות.
סוג המלחמה
בה התורה דנה:
לפי דברי
רש"י: מדובר במלחמת רשות- כאשר עם ישראל יעלה
בדעתו לצאת למלחמה על אויביו-רש"י מסתמך על המשך הפסוק – המזכיר את עניין
השבי והרי במלחמת ארץ ישראל אין לומר :"ושבית שביו" לכן כאן אין הכוונה
למלחמת יהושע שמטרתה הייתה כיבוש ארץ ישראל.
על פי רשי"-גם המלחמה המתוארת בפרשת שופטים - היא מלחמת רשות.
ב] ישנו הסבר נוסף :
כי מדובר במלחמת היצר של האדם.
"כִּי-תֵצֵא
לַמִּלְחָמָה" המילה:
"כי":- בגימטרייה: 30- כנגד שלושים ימי חודש אלול, מתברר כי בימים אלה
ממש עלינו לצאת למלחמה רוחנית- היינו-
מלחמת היצר- מהטעם כי התקופה- ימי סליחות
ורחמים אשר נחתמים- בע"ה ביום הדין.
"אלול" –ראשי
תיבות- "אני לדודי ודודי לי"
נשאלת השאלה: מדוע
מזכירים את ה"אני"-" לפני שמזכירים את ה [לדודי]?
התשובה לכך: כי האדם חייב לפעול במסירות נפש להקריב מעצמו הרבה לעבוד את ה'-
כדי לזכות בחכמה וכך זוכה שה' מרעיף עליו שפע מבורך משמים כפי שכתוב:' פתח לי פתח
כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח-כפתח של אולם'[שיר השירים רבה, ה', ג']
במילים אחרות: ראשית
האדם חייב לפתוח פתח קטן ורק אחר כך כתגובה - ה' פותח לו את כל השערים.
את הפתח הקטן – כמחט
האדם יוצר- באמצעות תפילה לה' עצם העניין שאדם שואף למשהו ומתפלל על כך לבוראו -
זו השתדלות ומאמץ - הגורמת להגעת הברכה.
חז"ל אומרים על כך: הרוצה להצליח בתורה צריך להרבות בישיבה, אך הרבה ניסו ולא
עלתה בידם, אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. [מסכת
תענית ח', ע"א]
"אמר רבי אלעזר:
גדולה תפילה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אף על
פי לא נענה, אלא בתפילה. ואמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר מן הקורבנות". [ברכות ל"ב, ע"ב]
מכך נלמד - מהי חשיבות ההשתדלות שלנו בתפילות לה' - על מנת לזכות להיכתב
ולהיחתם ביום הדין לשנה טובה בספר הצדיקים. [בהשראת הספר: "ויאמר ראובן"/ראובן
יוסופוב]
מלחמות
ישראל בעבר.
כתוב: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ;
וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"
האם באמת התוצאה תהיה
תמיד: "וּנְתָנוֹ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"?
מתברר שלא תמיד מובטח
לנו ניצחון.
אלא רק כאשר עם ישראל
עושה את רצון ה'- מנצחים במלחמה בסייעתא דשמיא. ולכך יש רמז בסוף פרשת שופטים:
"כִּי-תַעֲשֶׂה
הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה".[דברים, כ"א, ט']
מכאן אם עם ישראל יעשה את הישר בעיני ה' –מובטח לו: ניצחון.
ידוע כי יהושע יצא
למלחמה בעי ושם הייתה מפלה גדולה - כמובן שהדבר זעזע מאד את יהושע והדבר מוכיח -
כי אירוע זה היה בלתי צפוי!
לכן, מסופר שיהושע
מעלה עפר על ראשו יחד עם זקני ישראל. מתפלל אל ה' ונוקט באופן לשון קיצונית בתפילתו אל ה':
"וַיֹּאמֶר
יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת-הָעָם הַזֶּה
אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ
הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".[יהושע ז', ז']
כאן הזעזוע של יהושע
נורא!
מתברר שיהושע חשב- כי
עם ישראל נמצא מבחינה רוחנית ברמה גבוהה ולכן זה חילול ה'- אם עם ישראל נוצח במצב
כזה? כשהם שומרי תורה ומצוות ולכן יהושע שואל את ה'- מה יעשה לשמו הגדול?
ה' הסביר ליהושע כי
העם חטא - כי עכן מעל בכרם יריחו! יהושע
נרגע - כי אם העם חטא אפשר לתקן - ובאמת לאחר שסולק עכן - לא הייתה מפלה
נוספת לישראל בימי יהושע.
כי ישראל היו שרויים במעלתם!
מלחמה נוספת היא
מלחמת עמלק נגד עם ישראל
הכלי
יקר מסביר: כי כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים
לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם:
"רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא
תליא- על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו
מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי
רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה
שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן
הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא כאשר
הוא רואה איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל
עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר
הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן
פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב את הפרצה
וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל
ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד,
עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו!
המלחמה
בימים אלה וזכר מלחמת עמלק.
אנחנו נמצאים בעיצומם
של ימי מלחמה קשים - מלחמה רב זירתית
ואכן נשאלת השאלה- מה
עורר את האויבים להתאחד כולם נגדנו?
לעניות דעתי יש להתייחס
לדברי המשנה:
"עֲשָׂרָה
דּוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו;
שֶׁכָּל
הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי
הַמַּבּוּל.
עֲשָׂרָה
דּוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו;
שֶׁכָּל
הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו
שְׂכַר כֻּלָּם": [מסכת אבות. ה',
ב'] נראה לי, כי לאור ההתרחקות מהתורה וגם
המחלוקת הנוראה בחלק מן העם- שהיא
אינה לשם שמים.
הקב"ה שפך את
כעסו על בניו בארץ הקדושה אחרי תקופה ארוכה של רחמים,
כדברי דוד המלך: "אִם־ יְהֹוָ֥ה לֹא ־ יִשְׁמׇר ־
עִ֗֝יר שָׁ֤וְא שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר"[תהלים קכ"ז, א']
ומה שקרה, כנגד המחלוקת - התאחדו האויבים - שהם מזרע עמלק.
על כן עלינו, להילחם בהם עד הניצחון , בע"ה, ובנוסף יש לשוב להתחבר אל התורה
הקדושה וללכת בדרך הישר.
כדי להשיב אלינו את השליחות שלנו: לשמש אור לגויים-
ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד ובע"ה
במהרה דברי ישעיהו הנביא המופיעים בהפטרה יתגשמו:
בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים,
אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע
מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה".
לסיכום לאור האמור לעיל: כדי להגיע
לניצחון וגאולה עלינו לשוב לדרך התורה - שהיא הדרך הישרה כפי שנאמר: "כִּֽי־ תַעֲשֶׂ֥ה
הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה" [דברים כ"א, ט']
ציורי תנ"ך/ עמלק רודף אחרי ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
