‏הצגת רשומות עם תוויות לאה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לאה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 בדצמבר 2022

פרשת וישלח - רכישת השדה בשכם ומעידת דינה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח - רכישת השדה בשכם ומעידת דינה.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה



ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c




ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




אחד הנושאים בפרשה: יעקב רוכש בכסף מלא  את השדה בשכם.  כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.  וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".  [בראשית  ל"ג, י"ח]

בתום תיאור קניית השדה על ידי יעקב מיד בני חמור - אבי שכם, מסופר על מעידתה של דינה שיצאה מביתה לפגוש את בנות הארץ:

"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ.  וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.  וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ, בְּדִינָה בַּת-יַעֲקֹב; וַיֶּאֱהַב, אֶת-הַנַּעֲרָ, וַיְדַבֵּר, עַל-לֵב הַנַּעֲרָ.  וַיֹּאמֶר שְׁכֶם, אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר:  קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה.  וְיַעֲקֹב שָׁמַע, כִּי טִמֵּא אֶת-דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה; וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב, עַד-בֹּאָם.  וַיֵּצֵא חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, אֶל-יַעֲקֹב, לְדַבֵּר, אִתּוֹ. ....."[ להלן  ל"ד, א'-ז]

 השאלות הן:

 א] "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם.."- מה המשמעות?

 ב] מדוע יעקב  רוכש את חלקת השדה בשכם?

 ג] מה היה הגורם למעידתה של דינה?

תשובות.

יעקב מגיע שָׁלֵם לעיר שכם.

על פי רש"י: יעקב מגיע שלם בכל ענייניו - הוא – בריא בגופו לפי שהתרפא מצליעתו  - שהיה צולע על ירכו .

היה שלם גם בממונו למרות ששלח לעשיו דורון.

היה שלם גם בתורתו לפי שלא שכח את תלמודו במשך עשרים שנה בשהותו בבית לבן.

בנוגע למילים: "בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם" שואל רש"י - הרי הדבר נאמר כבר  פעם אחת "וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים.  וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ, וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם:  לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן". [להלן:  ל"א, י"ח]

תשובת רש"י: זוהי תופעה הדומה לאדם האומר  לחברו בדרך פלא: יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם ,כך גם כאן הכתוב מציין את הפלא שבדבר - כלומר , יעקב הגיע שלם בכל ענייניו , למרות שבא  מפדן ארם , לא נפגע מלבן   ולא מעשיו - ששניהם התחברו להזיק ליעקב.

רש"ר מסביר: יעקב היה שלם באופן מושלם הן מבחינה גופנית והן מבחינה רוחנית , היה לו יושר מוסרי וזאת בתחשב  בסכנות המוסריות שאדם נחשף אליהם במאבק - למען השגת עצמאות חומרית.

בנוסף, המילה "שלם" מציינת מיזוג מושלם והתאמה גמורה בין החיצוניות של הדברים לפנימיותם .

ה"כלי יקר" מוסיף משהו מעניין [רז"ל, בראשית רבה]: המילה: "שלם"- ראשי תיבות- שאר, לימוד, ממון. שאר- זה גופו

יעקב רוכש חלקת שדה בשכם.

יעקב מגיע אל שכם - ורוכש אדמה - כפי שהכתוב מציין: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה". 

על פי חז"ל: באה התורה ללמדנו דרך ארץ - כשיהיה אדם עולה לארץ ישראל מארץ אחרת במידה  והוא עשיר ירגיל עצמו לקנות מקום – אחוזה בארץ ישראל.

רש"י מסביר: יעקב רכש את חלקת השדה בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.   

"קְשִׂיטָה"-    הוא שם מטבע של כסף.

ה"כלי היקר" מסביר: מטרת יעקב ברכישת חלקת השדה בשכם הייתה: כי רצה לבנות שם מזבח ולא רצה לעלות  עולות ה'  חינם.

בדומה למה שעשה דוד המלך:

"וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים".  [שמואל ב', כ"ד, כ"ד]

מדוע קנה  דוד את הגורן בכסף מלא - לעניות דעתי, ראה שלעתיד לבוא יבואו האויבים ויטענו כי שטח הר הבית שלהם. אך על ידי הקנייה בכסף מלא את המקום - יש יכולת לסתור את טענתם.

ה"כלי יקר" מוסיף ואומר - כי יעקב קנה  את חלקת השדה בשכם במאה קשיטה - כנגד המזבח שבבית העולמים שהיה גובהו  מאה אמה. וזאת על מנת לכפר על כל חטא שנמשך מחטאו של אדם הראשון שנברא מקצה השמים ועד קצהו, ונתמעט בחטאו והגיע למאה אמה - על כן  גובה המקדש – היה : מאה אמה - כי משם נוצר האדם – כמו שנאמר:

"מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי", [שמות כ, כ] - מקום הארץ - היה  גם סיבה לחטא.

בספר הזוהר הקדוש נאמר: שיעקב זכה לנצח את יצר הרע - ויצר הרע הוא  שרו של עשיו.

גם בבראשית רבה נאמר:

"נתגוששת עם העליונים ויכולת להם" ולכן נקרא יעקב גם בשם "ישראל" כי כלול בשמו-  "א-ל"- כלומר: " שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל כי "אל" – לשון של חוזק וגבורה,  ויעקב תיקן את חטאו של האדם הראשון – לפי שאדם הראשון נכנע ליצרו ואילו יעקב זכה לנצחו. כך זכה יעקב להתעלות על כל הבריאה.

מעידתה של דינה.

נאמר:  "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"

רש"י מתפלא על תיאור דינה: "דִינָה בַּת-לֵאָה". הרי היא הייתה גם בת יעקב ובדרך כלל הכתוב מייחס את הבת לאבא ?

התשובה היא: על  שם יציאתה  מביתה לשוק היא נקראת: בת  לאה, לפי שהייתה  דומה לאימה שאף היא אישה היוצאת מביתה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן-הַשָּׂדֶה, בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא,.." [להלן  ל', ט"ז]

על כך משל: הנאמר על ירושלים:

"הִנֵּה, כָּל-הַמֹּשֵׁל, עָלַיִךְ יִמְשֹׁל, לֵאמֹר:  כְּאִמָּה, בִּתָּהּ".[יחזקאל ט"ז, מ"ד]

כשם שהבת לומדת מדרכי אמה - כך בני ירושלים למדו מדרכם הרעה של הכנענים שישבו שם בתחילה.[ירושלמי, סנהדרין ב]

תוצאת  יציאתה מביתה הייתה - ששכם בן חמור בא עליה כדרכה - אבל הוסיף לענות אותה - שלא מדרכה.

הוא דיבר על לב דינה ואמר לה: דברי פיתוי המתיישבים על הלב - תראי כיצד  השקיע אביך בעד חלקת שדה  קטנה-כמה ממון רב בזבז [מאה קשיטה] אני אשא אותך לאישה וכך תקבלי את כל העיר וכל שדותיה.

"בעל הטורים" מסביר: היות ויעקב לא נתן את דינה לעשיו - לפי שהטמין אותה בתיבה מפניו - נענש שיצאה דינה בתו לראות בבנות הארץ ונבעלה על ידי שכם.

עוד נאמר במדרש - יעקב לא ביקש להשיאה למהול [לעשיו] – לכן היא נישאה לערל.

רבינו בחיי מוסיף : יעקב לא ביקש שדינה  תינשא  בהיתר לכן תינשא באיסור.

יעקב נענש  בעניין דינה מכמה סיבות:

א] יעקב אמר ללבן: "וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר"[בראשית ל', ל"ג]

ב] לפי שמנע את דינה מעשיו אחיו כנאמר לעיל.

ג] כי לקח לעצמו שררה [שליטה] לכן אמר לו ה':

"אַל-תִּתְהַלֵּל, בְּיוֹם מָחָר:    כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם". [משלי כ"ז, א']

אתה אמרת: "וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי"- מחר בתך יוצאת ומתענה.

על השאלה באיזה אופן יצאה דינה מביתה?

עונה רבינו בחיי: דינה יצאה מביתה מקושטת כשם שיצאה גם לאה לקראת יעקב.

כפי שכתוב: "וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ .."כלומר יצאנית בת יצאנית והכתוב  מגנה את האישה כשהיא יצאנית  כפי שנאמר:

"הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת;    בְּבֵיתָהּ, לֹא-יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ. פַּעַם, בַּחוּץ--פַּעַם בָּרְחֹבוֹת";

[ משלי ז'. י"א- י"ב]

אבל כאשר היא צנועה  הכתוב משבח אותה: "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה" [תהלים  מ"ה, י"ד]

המדרש מספר: כי שכם בן חמור נשיא הארץ, שמע על יעקב העשיר  והנכבד ועל בתו הצנועה והחסודה וחשב לקחת אותה לאישה, אך הוא ידע כי  מתוך צניעותה אינה יוצאת מביתה, על כן שכר להקת מחול מקומית בשם: "בנות הארץ" וציווה  עליהן לרקוד ולשיר בקרבת מגוריה - דינה שמעה את הרעש והצלילים ויצאה מביתה לראות את בנות הארץ וכך שכם יצא וחטף אותה.

[ על פי ספר "מעשי אבות"]

"ספר הישר"  גם מתאר את שמחת בנות אנשי העיר, אלא מתאר זאת קצת בצורה שונה: דינה לא יצאה לבדה, אלא עם רחל ולאה והשפחות ושם שכם בן חמור התעניין בדינה – שאל את אנשיו לזהותה  ואז חטף אותה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי יעקב קנה את חלקת השדה בשכם  באמצעות ממון שהיה ברשותו,

רצה בכך להשאיר הוכחות לדורות הבאים - כי המקום נרכש בכסף מלא ובכך  לסתור את טענות המקטרגים הטוענים – כי המקום הוא "כיבוש"

יעקב רצה להקים שם מזבח ולכן היה צורך לשלם עבור השטח.

ממעידתה של דינה - בת יעקב ניתן ללמוד על חשיבות הצניעות והזהירות – להימנע ללכת לסביבה שלילית - כי הדבר עלול להזיק לחייה של יהודייה – בת טובים.

כמאמר הפתגם הידוע  "אמור לי מי חברך ואומר לך – מי אתה"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 בנובמבר 2022

פרשת ויצא.-הדאגה להבטחת הארץ ולהבטחת הבנים./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא.-הדאגה  להבטחת הארץ  ולהבטחת הבנים.

.מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/

  ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת".




ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו מגוללת בפנינו תקופה ארוכה בחיי יעקב אבינו כפי שהתורה  פותחת עם דבר יציאתו ממקום מגוריו בבאר שבע:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה".[בראשית כ"ח, י']

בתקופה זו הוא שוהה מחוץ  לגבולות ארץ ישראל – ועושה זאת מתוך חוסר ברירה - כפי שקראנו בסוף פרשת תולדות:

"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַןקוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.  וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן -לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.  וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם--אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל, הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו".[בראשית כ"ח, ב'-ו']

יצחק מדגיש את הבטחת הארץ והבטחת הבנים ליעקב.

גם יעקב מחובר לארץ ישראל ברמ"ח איבריו לאורך כל הדרך - ואחרי שחולם את  חלום הסולם - מלאכים עולים ויורדים, הוא  נודר:

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים". [להלן כ"ה, כ'-כ"א]

השאיפה הזאת חייבת ללוות כל יהודי הנאלץ לצאת את גבולות הארץ המובטחת - בכל עת - כדי שיהיה  משתוקק ברגע שיתאפשר לו  לשוב אל ארץ  ישראל הקדושה, לחזור ולהשתקע בה.

בפרשה זו התורה מתארת כיצד יעקב נושא שתי נשים: את לאה ואחר כך את רחל, אמנם יעקב חפץ היה לשאת את רחל לאישה  כי - זו הייתה אהבה ממבט ראשון - כפי שהכתוב מתאר:

"עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.  וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ". [להלן [כ"ט, ט'- י"ג]

"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה"  [כ"ט, י"ח]

אך לבן רימה אותו ותחילה נתן לו את לאה לאישה וכשיעקב בא אליו בטענות ענה לו לבן: "לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה.  מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת".

אכן יעקב מילא את בקשת לבן ובסופו של דבר זכה לשאת גם את רחל לאישה.

במהלך הזמן: רחל שמה לב - כי לאה יולדת ילדים ואילו היא עצמה ,עדיין אינה זוכה לכך ,לכן פונה אל יעקב בבקשה:

"וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.  בַיִּחַר- אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן". [להלן ל', א'-ג]

השאלות הן:

א] כיצד מתגלה - חשיבות  הבטחת הארץ - לעם ישראל בפרשה?

ב]  במה ייחודה של רחל ?

ג] מאין לנו כי ישנה חשיבות גדולה לתפילה?

תשובות.

חשיבות הבטחת הארץ  בעיני אבותינו.

ה"שפת אמת" סובר: כי מחשבתו של יעקב  על ארץ ישראל - הייתה דבוקה בו במהלך כל שהותו מחוץ לגבולות הארץ כפי שנאמר בסוף הפרשה:

"וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". [להלן  ל"ב, ב]

גם רבקה - אמו דבקה בארץ הקודש והיא מדגישה זאת ליעקב בנה - טרם יצא את גבולות הארץ:

"וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי; וְקוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי, חָרָנָה.  וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים--עַד אֲשֶׁר-תָּשׁוּב, חֲמַת אָחִיךָ".[ כ"ז, מ"ג- מ"ה]

כוונת רבקה בברכתה זו את יעקב : שהייתו בחוץ לארץ - כמה זמן שתארך – תראה בעיניו כימים אחדים בלבד- מתוך געגועיו ודבקותו למולדתו ולבית הוריו בארץ.

רש"י מדגיש: כאשר יעקב נודר נדר לה':

"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים". יעקב מבקש שה' יקיים את ההבטחה - שיזכה לשוב בשלום לבית אביו כמו שהבטיח לו ה':

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ". [בראשית כ"ח, ט"ו]

רחל ואישיותה המיוחדת.

לדברי רש"י  כאשר יעקב פוגש לראשונה את רחל ליד באר המים  הוא מסייע לרועים להסיר את האבן מעל פי הבאר -  באופן קל ביותר - ללא התאמצות - כאדם המסיר פקק במהירות מעל בקבוק , הדבר מוכיח: כי כוחו של יעקב היה רב מאד.

בכך שיעקב בוכה - הדבר מוכיח שהוא רואה ברוח הקודש שרחל אינה נכנסת  אתו לקבורה.

שהרי היא נקברה בדרך לבית לחם כפי שקראנו: "וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל- קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם". [להלן ל"ה, י"ט]

רש"י נותן הסבר נוסף לבכייתו:

לפי שיעקב בא בידיים  ריקות – הוא חשב בלבו: "אליעזר עבד אברהם כשבא לקחת אישה ליצחק - היו בידיו מתנות רבות - נזמים, צמידים, ומגדנות אך אני  אין בידי כלום!

הטעם למצבו זה היה מהסיבה: שאליפז - בנו של עשיו רדף אחריו במטרה להורגו  והנה הצליח להשיגו בדרכו לחרן, אולם היות ואליפז גדל בחיקו של יעקב בביתו ובמשפחתו של יצחק היו לו ייסורי מצפון - אם יעלה בידיו, חלילה לפגוע לרעה ביעקב .לכן נמנע מלעשות כן, פנה אל יעקב ושאל:

מה אעשה כדי לקיים את ציווי של אבא להורגך?

ענה לו יעקב:' טול את כל מה שבידי וכיון שתהפוך אותי לעני חסר- כל, כבר קיימת בזה את ציווי אביך- שהרי העני חשוב כמת' העני  נצרך-לעזרת הבריות.

נאמר על רחל: "וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה".[ להלן: כ"ט, י"ז]

רש"י מסביר: יפת תואר הייתה רחל לפי שצורת הפרצוף - קווי פניה מתוקנים ומתוארים בתבנית יפה , גם הכוונה לצורה הכללית שלה ובנוסף הייתה יפת מראה - היה לה מאור פנים.

רחל הייתה צדיקה מאד - לפני שאמורה הייתה להינשא ליעקב: יעקב מסר לה סימנים מיוחדים [מצוות הפרשת חלה, נר שבת, נידה] והוסכם ביניהם שתאמר לו אותם בליל הנישואין - כדי שלבן לא יחליף אותה במישהי אחרת, אך כאשר ראתה  רחל שנותנים  ליעקב את לאה במקומה - לא רצתה שלאה תתבייש כי אינה יודעת את הסימנים - מיד מסרה לה אותם. לכן חשב יעקב - שהיא רחל.

מתוך כך אנו למדים שרחל הייתה אישה  טובת לב - לפי שהייתה מוכנה להקריב למען לאה את הסימנים - ובלבד שלא תיפגע אחותה מבושת פנים. חיצוניותה ופנימיותה - הקרינו אישיות של אישה, אצילית, צדיקה ונאה. על כן אין פלא שיעקב כה חשק בה - לקחתה לאישה.

חשיבותה של תפילה.

בפרשה זו מתארת התורה על  רצונה העז של רחל  בבנים. היא פונה אל יעקב ואומרת לו:

"ותֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם - אַיִן מֵתָה אָנֹכִי". 

רש"י מסביר: כאשר רחל אומרת את המילים: "מֵתָה אָנֹכִי". 

אין הכוונה – מתה ממש, אלא , נחשבת כאילו מתה, מכאן  יש ללמוד: מי שאין לו בנים- נחשב כמת - לפי שאין לחייו המשכיות.

רש"י  שואל: האם רחל התקנאה בלאה בהצלחתה ובטובתה?  ממש לא!

היא קינאה במעשיה הטובים וחשבה: אילו  לאה לא הייתה צדיקה יותר ממני – לא הייתה זוכה לבנים בעוד שאני לא זכיתי [ ב"ר]

כעת כאשר מבקשת רחל מיעקב: "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"

כוונתה : תן לי בנים על ידי תפילותיך כי כך נהג גם אביך יצחק לאמך - רבקה ולכן  יצחק התפלל עליה , התוצאה הייתה שזכתה לבנים, אף אתה התפלל עליי

תשובת יעקב הייתה: וכי אני במקומו של הקב"ה? - הרי ה' הוא פוקד את העקרות ואין את צריכה להתלונן כלפיי שאין לך עדיין בנים.

הרי אביך התפלל  כי לא היו לו בנים   היות והתפלל על עצמו – הייתה תפילתו  קרובה יותר להתקבל - אצל ה'.

כפי שאמרו חז"ל: יפה תפילת החולה על עצמו יותר מתפילת אחרים עליו.

אבל אני כבר זכיתי לבנים ורק ממך מנע ה' פרי בטן ולא ממני

על כן  עלייך מוטלת התפילה על כך.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מתגלה חשיבות  הבטחת הארץ והבנים- ליעקב:

".. וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ". [להלן כ"ח, י"ג-ט"ז]

הדאגה  להבטחת הארץ -  שגורה בדברי יצחק  ,רבקה ובדברי יעקב , הבטחת הבנים מתבטאת בדברי רחל ליעקב בדבר  התפילה: "הָבָה - לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי". 



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר