פרשת בחקותי- כוחה של ברכה- מהי?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו היא האחרונה
בחומש ויקרא, ומתארת כיצד ניתן להגיע לעולם טוב יותר ויפה יותר – אם רק נקיים ונשמור
את המצוות הכתובות בתורה:
"אם בחֻקותי
תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה
ייתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם
לבטח בארצכם" [ויקרא כ"ו, ג -ז]
ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] לְמַה נועדו
הברכות ומה כוחן ?
ב ] מה משמעות הברכה:
"ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו" ?
ג] מה הקשר בין
האכילה לשובע - לבין הישיבה בבטחה בארץ ישראל ?
הברכות וייעודן.
בעל העיקרים סובר: כי הברכות מכוונות לאומה כולה באופן כללי , אין הכוונה לייעוד רוחני
בעולם הבא, אלא לעם ישראל ולבניו שיהיה
מושרש בארצו בעודו מבורך ומאושר.
בעל העקדה מסביר: כי לברכות יש ייעוד רוחני נעלה ביותר והכוונה להבטחה:
"ונתתי משכני בתוככם"- כלומר עצם העניין שהקב"ה ישכון בתוך עם
ישראל - זהו דבר מרומם ובעל עוצמה לעם כולו.
דעת הרמב"ם [בפירושו למשניות במסכת אבות]
שאם עם ישראל יקיים את המצוות הכתובות בתורה-הלכה למעשה, באופן מושלם,
הקב"ה יסיר מעלינו את כל המכשולים שעשויים לפגוע בחיים התקינים, וכך חיינו
יהיו על מי מנוחות יתאפשר לנו לקיים את שאיפותינו ונוכל להתברך בשכר שה' מבטיח, אך שכר זה משמש כאמצעי
בלבד לקיום התורה בשלמות.
רבי דוד צבי הופמן [בספרו על חומש ויקרא] סובר:
כי יש חמישה סוגים של ברכות:
א] ברכה המתארת את
פוריות הארץ: "ונתתי גשמכם בעתם" לפי הרמב"ן: זוהי ברכה שורשית
המבטיחה בנוסף על השובע -גם אויר נקי ומים
טובים שהם הצרכים היסודיים לחיי האדם. לא יהיה הפסק בין יבול ליבול, הדיש ימשך עד
הבציר והבציר ימשך עד עונת הזריעה וכך השובע הזה יהווה ליהודי את
מחייתו.
ב] ברכת השלום -
משמעות ברכה זו: שעם ישראל יזכה לשבת לבטח בארצו ולא יאלץ לעזוב חלילה את ארצו - על
מנת לחפש מקומות פרנסה אחרים בארצות שמעבר לים.
החיות לא יפריעו
למהלך החיים בארץ, היות והארץ תהיה מיושבת וגם אויבים מבחוץ לא יטרידו את העם
היושב בארצו.
ג] ברכת הניצחון על
האויב, אם בכל זאת האויב ינסה להטריד את עם ישראל התוצאה תהיה: שאנחנו נרדוף אותם והם: "ונפלו לפניכם בחרב".
ד] ברכת הריבוי
וההשגחה הפרטית על העם. הדבר יתבטא - בריבוי יושבי הארץ ומנגד צמצום התמותה בקרבו.
בנוסף הבטחה: "ואכלתם
ישן נושן" שהמשמעות- כלכלה פורחת הפירות לא ירקבו ויהיו מזן משובח.
ה] ברכת השראת השכינה
בקרב עם ישראל, כפי שנאמר: "ונתתי משכני בתוככם", זוהי השגחה לעיני כול.
ולא תהיה שום עילה לסילוק השכינה מתוך האוכלוסייה
בארץ. הדבר מתבטא במשפט:" והתהלכתי בתוככם
והייתי לכם לאלוקים"
הברכות המובטחות לעם-
הן בתנאי שילכו לאורה של תורה ויקיימו את המצוות ככתבן ולשונן, הדבר יביא לקיום
ויציבות ביטחונית לאומה כולה בארץ ישראל.
משמעות ברכת היבול
והפרי.
ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
מדרש ספרא אומר על הפסוק: "ונתנה הארץ יבולה" אין הכוונה שהעץ נותן פירות
כמו בימינו, אלא המשמעות למציאות שהייתה קיימת בגן העדן ,שם באותו יום שהעץ היה
נזרע- היה נותן גם פירות.
המלבי"ם מדגיש רעיון זה-ביתר שאת: הברכות המובטחות לעם- הן ברכות בגדר נס- מעל הטבע. ועל
כן מיותר היה לכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" שזה בגדר הטבע ומתקיים בימינו-לכן אמרו חז"ל: כי הארץ תיתן יבול כפי שהיה מצוי -טרם הקללה שבאה
על האדם הראשון בעקבות חטאו, והכוונה שבו ביום שהזרע נזרע- צמח העץ ונתן את פריו.
רש"י אומר: כי משמעות ההבטחה: "ועץ השדה ייתן פריו" היא: שגם עצי סרק
ייתנו פירות.
רש"י מסתמך על
כך שכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" וגם נאמר בדברים: [י"א, י"ז]
"ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן יבולה" הבטחה זו כוללת את
ברכת הפירות. אם כן, מדוע נוסף המשפט: "ועץ ייתן פריו "הרי זה מיותר? מכאן המסקנה: אפילו
עצי הסרק ייתנו פירות כאשר ברכה זו
תתקיים.
הקשר בין האכילה
לשובע והישיבה בבטחה בארץ.
"הכתב
והקבלה" מסביר: כי האכילה לשובע והישיבה בביטחון בארץ - הם דברים הקשורים זה
בזה, כי אם אדם אינו מוצא את מחייתו בארץ ישראל, הוא נאלץ לנטוש את מקום מולדתו
ולנדוד אל ארץ רחוקה, כפי שמסופר על אברהם אבינו - שנאלץ בזמן הרעב בארץ לעזוב את גבולותיה ולרדת למצרים ,כנאמר: "ויהי
רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד
הרעב בארץ" [בראשית י"ב,
י]
לכן בפרשתנו
ישנה הבטחה כפולה:" ואכלתם לשובע
בארצכם" והמשמעות שהארץ תיתן יבול
ולא יהיו דאגות פרנסה.
וכתוצאה מכך שיהיה
יבול בשפע ,לא יצטרך האדם לנדוד לארצות רחוקות, אלא ישב בארץ בבטחה ויזכה באכילת פרייה.
האבן עזרא מסביר רעיון זה כך: בזמן שיש
רעב בארץ ישנו הכרח לעזוב ולצאת את גבולותיה ממש כמו הקללות שקיבל קין , שתי קללות הקשורות אחת
בשנייה: "כי תעבוד את האדמה, לא תוסף
תת כוחה לך: "נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד, י"ב]
לסיכום, לאור האמור
לעיל, התורה מבטיחה כי אם עם ישראל ילך בדרך התורה יקיים וישמור את מצוותיה –
האומה כולה תזכה לברכות של חיים שלווים
ובטוחים.
המשך חוכמה אומר על כך: כי על ידי שמירת המצוות , הטבע יהיה מבורך וזוהי התגלות
אדירה מאד וברכות טבע אלו – הן מטרתן של העולם המתנהל ביד ה' בחוקת השמים והארץ.
מי ייתן ועם ישראל
יקיים את כל הציוויים וכך יזכה לחיי אושר ושלוה והשכינה תשרה תמיד בקרב עם ישראל, כפי
שמובטח. :"ונתתי משכני בתוככם"
