‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך/ אהובה קליין (c)Biblical paintings by Ahuva Klein.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך/ אהובה קליין (c)Biblical paintings by Ahuva Klein.. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 בנובמבר 2025

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


                          ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)


          ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




           ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

           [שמן על בד]

               "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


            ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת"


ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליי



               ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
                [שמן על בד]


                          ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין בבאר והצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו   מוכיחה כבר בתחילתה - כי יעקב מכבד את הוריו וממלא את רצונם לעזוב את בית הוריו ללכת לארם כפי שנאמר בסוף פרשת: תולדות: "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם". [בראשית כ"ח. ז']

בתחילת  פרשה זו נאמר: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה"

לאחר  חלום סולם יעקב - כאשר ה' הבטיח ליעקב - כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק  לעם ישראל ,הוא ממשיך ללכת ומגיע לבני קדם כנאמר:

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם.  וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹובְצִים עָלֶיהָ -- כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל־פִּי הַבְּאֵר.  וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת ־ הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל—לֹא ־עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ.  וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.  עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת ־ לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ|".[להלן כ"ט, א'-  י"א]-

השאלות הן:

א]  מה ניתן ללמוד על אישיותו של  יעקב?

ב]  האם זיווגו של אדם מן השמים?

תשובות.

אופיו  ואישיותו של יעקב.

רש"י  מפרש את המילים:"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם": משהתבשר יעקב מאת ה' בבשורה  טובה, שיזכה לשמירה עליו – אז נשא  ליבו את רגליו ונעשה קל בהליכתו - [על פי פירוש בראשית רבה].

רש"ר  מסביר: עתה  יעקב הפך לאיש אחר לא עוד "ויצא יעקב" אלא "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו". לא רגליו של האדם מוליכות  אותו אלא האדם נושא רגליו- הנשמה החיה שבאדם נושאת ונושאת את גופו. בהרגשה זו יעקב הולך להיפגש עם עתידו הוא חש ביטחון רב ושמחה, אך מבחינה גשמית הוא חסר כול , מלבד המקל שאוחז בידו.

מתברר, כי האבן אשר כיסתה את הבאר הייתה גדולה וזאת  בזמן שבאר המיועדת לציבור -  היה  מן  הראוי-  לכסותה בכיסוי קל בלבד, כדי להקל על אנשים רבים שהיו באים והיו ראויים לגישה נוחה למי הבאר.- לכן זה מלמד על אופיים של  בני ארם האנשים שם לא היו בוטחים איש ברעהו- אלא מקנאים זה בזה. חלילה  שהאחד ישאב כמות גדולה של מים מחברו - זו הסיבה  לכיסוי  הכבד -  ורק בנוכחות רבים ובכוחות משותפים - היו יכולים להשתמש עם  הבאר.

יעקב מטיף לרועים מוסר  וקורא לעדרים "מקנה" רכוש - ועל ידי כך הוא מזכיר להם  את חובתם כלפי הבעלים. אין להניח לצאן לשכב  בעצלתיים. אלא יש להביא אותם למרעה..

יעקב הרים את האבן הכבדה מעל הבאר בקלילות- על פי דברי רש"י - הוא הסיר את האבן כפקק מעל פי הצלוחית.

אגדת חז"ל מתארת: את הסיבה לכוח הרב  שהיה ליעקב שהיה שקול כנגד כוחם של אנשים רבים - כי כאשר יצא יעקב  מבאר שבע לכיוון חרן - ירד עליו טל של תחיה מן השמים ונעשה גיבור חיל ואביר כוח , גבורתו זו עמדה לו גם כאשר נאבק עם מלאך אלוקים וניצח אותו- לכן הצליח בקלות להרים את האבן הגדולה שרק אנשים רבים יחד - היו מסוגלים להרים.

רש"ר מציין:  כי ליעקב לא היה שום רכוש גשמי , מה שהיה בולט ביותר הוא - כוחו הגופני - דברים שאחרים היו יכולים לעשות יחדיו בכוחות משותפים - עשה יעקב לבדו ללא מאמץ. גופו הבריא היה "הנכס" החשוב ביותר  לעתיד. את זאת ניתן להשיג על ידי חיים  טהורים בעבר. וזה היסוד לעושר וכבוד. שהתורה מעניקה בידה השמאלית, כנאמר:

"אֹרֶךְ יָמִים, בִּימִינָהּ;    בִּשְׂמֹאלָהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד".[משלי ,ג', ט"ז]

המעלה השנייה והחשובה של יעקב היא : חוש הצדק והיושר - דוגמת משה  שגם הוא מצא את עתידו ליד הבאר. כך גם יעקב אינו סובל בגידה או השתמטות מחובה - זוהי נאמנות ואחריות.

המעלה השלישית  של יעקב: ההתלהבות לעבוד והזריזות בעשייה - המאפשרים לו להגיש עזרה  גם במקום שאין הדבר נוגע לענייניו- דבר שלא היינו מצפים מאיש תם יושב אוהלים.

אישיות זאת של יעקב  מכילה את כל התכונות המיוחדות של עם ישראל . העם שנועד לייצג בכבוד שווה את מבחר משלחי היד השונים הגשמיים והרוחניים בחיים. כוחותיו של יעקב היו כה מרובים ושונים - זה מזה עד כי כל אחד מבניו יכול להגיד כי את כישרונו קיבל מאביו.

זיווגו של אדם  מאין?

יעקב פוגש את רחל בזמן שמצליח לגולל את האבן מעל פי הבאר ולהשקות את העדרים..

רש"ר מסביר את הפסוק:"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת ־ קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [להלן כ"ט, י"א]

למרות שראה יעקב את רחל והייתה יפה מאד הסתכל עליה כקרובת משפחה וזאת ניתן להבחין על פי דמעותיו - ובמיוחד לאחר שהיה מרוחק מבית הוריו ולא ראה פנים מוכרות ולפתע רואה את רחל בת אחי אמו. אז דמות אמו עולה בזיכרונו והדבר מרגש אותו עד דמעות ומכאן שהנשיקה הייתה תמימה לגמרי וגם בזמן דאגתו לצאן היה מכבד את אמו ויש להניח  כי רחל חשבה עליו שאינו  שפוי בנפשו , כאשר נישק  אותה ונפל על צווארה.

נאמר עליה: "וְרָחֵל, הָיְיתָה, יְפַת־ תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה"  [להלן, כ"ט ,י"ז]

הגר"א [ הגאון רבי אליהו מוילנא ] - מסביר: על ידי  ספר  משלי האומר:" שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִישָּׁה יִרְאַת־ יְהוָה, הִיא -תִתְהַלָּל" [משלי ל"א, ל']. גם שאר האימהות השתבחו בחן וביופי.

אלא מתי " שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי"?  כאשר אין יראת שמים כמו שנאמר: "נֶזֶם זָהָב, בְּאַף חֲזִיר--    אִישָּׁה יָפָה, וְסָרַת טָעַם". [משלי י"א ,כ"ב] הכוונה: כשם שנזם זהב באף חזיר הוא דבר יפה במקום הלא נכון - היות והחזיר מכניס את אפו לאשפה - כך היופי אינו מתאים לאישה שאין לה יראת שמים , אבל אישה עם יראת שמים - החן והיופי הן מעלה גדולה. לכן "אישה יראת ה' היא תתהלל"

אכן נשאלת השאלה: האם זיווגו של אדם מן השמים?

רבי פינחס בשם ר' אבהו אומר: מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש, אלא מן הקב"ה.

בתורה מנין?

"וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" [בראשית כ"ד, נ']

בנביאים מאין? כתוב: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא" [שופטים י"ד, ד']

בכתובים מאין?  "כתוב: " וּמֵיְהוָה אִישָּׁה מַשְׂכָּלֶת". [משלי י"ט, י"ד]

יש שהוא הולך אצל  זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו, יצחק- זיווגו בא אצלו שנאמר:

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" [בראשית  כ"ד, ס"ג].

יעקב הלך  אצל זיווגו שכתוב:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". [בראשית כ"ח, י']

לסיכום, לאור האמור לעיל, מסתבר כי זיווגו של אדם משמים  יעקב ורחל נפגשו ליד באר מים - ואין מים אלא תורה ושניהם  היו בעלי יראת שמים  ומשמשים  עמוד אש  לעם ישראל לדורות.

 יהי רצון שנזכה להתגשמות נבואת ירמיהו הנביא במהרה:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע ......בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, .....קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה", אמן ואמן.

 [ירמיהו ל"ג, י'- י"א]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

פרשת נח - דור הפלגה - גורלם והמסקנות לעתיד ישראל? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נח - דור הפלגה - גורלם והמסקנות לעתיד ישראל?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:



דור הפלגה מתאחדים בהחלטה לבנות מגדל ועיר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דור הפלגה בונה עיר ומגדל/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך אלוקים מפזר את דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין(c)









ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נח משלח את העורב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)


     

"וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשתנו אנחנו קוראים  על דור הפלגה שהחליטו  לבנות מגדל שראשו בשמים וכך התורה מתארת זאת :

"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ"  [בראשית י"א, א-י']

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה ובמה נענשו?

ב] מדוע ירד ה'  להתבונן בדור הפלגה - הרי ה' מסוגל לראות מכל מקום?

תשובות.

חטאם של דור הפלגה ועונשם.

על פי ב"ר: שני פירושים:

א] הם תכננו - בעקבות  מחשבתם - כביכול  ה'  ברא  לו את העליונים ואילו להם – את התחתונים , לכן החליטו לבנות מגדל ובראשו  תכננו להציב עבודת כוכבים   ועליה חרב הנראית כאילו  היא נלחמת באלוקים.

ב] תנחומא מסביר :כי הם אמרו דברים חדים: שאחת לאלף ותרנ"ו שנים: הרקיע מתמוטט, [זו  התקופה מבריאת העולם ועד דור המבול] לכן רצו להקים מגדל תומך בשמים - אחד בצפון והשני בדרום ,אחד במערב ואחד בצד מזרח - המגדל שבנו היה בצד המזרחי ועל זה נאמר: " וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם"

למטרה זו מצאו בקעה שתכיל את כולם - זו הייתה בקעת שינער. חששם היה ממכה  שתבוא עליהם והם יתפזרו.

יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם - היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

ה"כלי יקר"  מסביר  את הפסוק: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" : כל התנהגות של דור הפלגה – היא על דרך:  דברי חז"ל שאמרו: "כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם. פיזור לרשעים טוב להם וטוב  לעולם ואילו אצל צדיקים הכול הפוך , הטעם לכך  : לפי שהרשעים כאשר מתכנסים - הם חושבים עצות רעות על אחרים , בנוסף יעשו ביניהם -  מחלוקות ,מריבות ושנאות - זאת הקנאה שיש בהם והיא ודאי לא לשם שמים , אלא חושבים על עצמם איך לעשות עבורם שֵׁם בארץ - ועיקר הסיבה לכך שכל אחד מהם יש לו תכלית חיצונית - המחלקת את ליבם זה מזה, האחד יתהווה  לעושר וכבוד והשני לרוב מאכל , האחד לפריצות וזה ירצה לעשות לעצמו שם  - להיות גבוה  מעל גבוה, מתוך כך המריבה ממשמשת ובאה  מהסיבה שאין להם מטרה אחת - אלא דרכים רבות ורעות.

כל אחד מתוך הקבוצה רוצה לשאוף להגיע במעלה גבוהה יותר מחברו , לכן עדיף לפזר  קבוצה זו וזה עדיף על הקיבוץ שלהם כפי שנאמר: "כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה    כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּֽרְד֗וּ  כָּל ־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן" [תהלים צ"ב, י']

כמו שנאמר: בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם    כִּֽי ־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר"׃[שם,, נ"ה, י']

לעומת הרשעים, הצדיקים כאשר מתכנסים יחדיו - התכלית  שלהם מאחדת אותם.

דוגמת הצדיקים המתאספים ללמוד יחדיו תורה כדברי דוד המלך:

"שָׁלוֹם רָב, לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ;  וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל".[תהלים קי"ט, קס"ה]

דור הפלגה התאפיין בתחילה על  ידי שלכולם הייתה שפה אחת ודברים אחדים והיה שלום ביניהם , אך הם חששו שמא במשך הזמן כשיתרבו בארץ  - הם יאלצו להתפזר - מהטעם שלא תישא אותם הארץ להתיישב במקום אחד וכתוצאה מכך הם יגיעו למלחמות - כי  תמיד מלחמה מצויה בין יושבי מדינה זו למדינה אחרת.

הדבר הבולט ביותר של דור הפלגה היה שאמרו: "ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם"- בכך התגלתה המזימה שלהם -  כוונתם הייתה שיתפרסם שמם בעולם וכולם יקראו בשמם  וגם  שאפו שכל אחד ישתרר על חברו ולהיות גדול ממנו ,כי כך דרכם של קבוצות שכול מטרתם לפרסם ולהגדיל שמם על כן החליט ה' לפזרם בעולם!

על ידי הפיזור שלהם בעולם - טוב יהיה להם וטוב לעולם-כי לעולם אין שלום בין אנשים שכל מטרתם לעשות שֵׁם לעצמם בארץ!

רז"ל סוברים  שאנשים אלה , בסופו של דבר  השכינה אינה חשובה אצלם , כי תחילה הם פעלו בארץ לעשות לעצמם שֵׁם ,אך בהמשך שאפו לחלוק על מלכות ה' כביכול ומכאן נלמד כמה רעה מידה זו שגרמה לחורבן שני בתי המקדש! ומעכבת את בניין הבית השלישי!

המצב הזה ימשך בתוכנו עד ה' יסיר מעלינו את הגאווה ונהיה עם עני  ונחסה בה' , ככתוב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ, עַם עָנִי וָדָל; וְחָסוּ, בְּשֵׁם יְהוָה".[צפניה  ג', י"ב]

אלוקים יורד לראות את  העיר והמגדל שדור הפלגה הקים.

"וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹות אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם". 

רש"י מסביר: אין ה' צריך לרדת כדי לראות מקרוב את הנעשה למטה  הכול גלוי  לפניו ,אלא התורה באה ללמד את הדיינים שלא ירשיעו את  הנידון ויחייבו אותו בדין, עד שיראו ויבינו את כל הפרטים לעומק [על פי מדרש תנחומא ]

שואל רשי": מדוע מודגש כי הי ירד לראות את העיר והמגדל  "אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם"? הרי ברור שהם היו בני אדם ולא  חמורים וגמלים? אלא רצה הכתוב להדגיש: שאנשים אלה היו בני האדם הראשון  והיו דומים לו בדעות שלהם , כשם שהאדם הראשון היה כפוי טובה כלפי ה' והאשים את אשתו שנתנה לו את הפרי באומרו: "הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל" [בראשית ג/, י"ב] בדומה לכך גם בני דור הפלגה כפו בטובה ומרדו בה' שהביא להם את כל השפע והציל אותם מן המבול!

"נתיבות שלום " מסביר: כאשר דור הפלגה התיישבו ב שנער הם היו אנשים בעלי נפש רעה וכאשר הם יושבים יחדיו כוח הרע שבהם מתחזק. כי האחדות מכפילה את  כוח הרע לממדים גדולים.

ולכן ה' ירד–לראות את תכונות הנפש  מקרוב שהן , היו רעות  ולכן הייתה דעת עליון לבלבל שפתם ולפזרם  מכינוסם.

לא היה בזה משמעות של עונש ,אלא חסד, כי בהשוואה לדור המבול שהשחיתו דרכם והיוו את שורש הרע היו ראויים לכיליון , אבל אלה דור הפלגה לפחות רצו להתאחד  יחדיו ,למרות מטרותיהם שהיו פסולות , מכאן יש לקחת את  גודל עניין האחדות בעבודת ה'.

גם אם יהודים מתכנסים ואינם מדברים בעניין יראת ה', הרי אהבת הלבבות מצרפם - לאור אחד - נר ה'. אז כל הנרות כביכול מצטרפים לאבוקה אחת גדולה וממילא כל הרעים שבתוכם יתפרדו מהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי דווקא בימינו כאשר עדיין  ישנן  קבוצות באחדות נטולת יראת שמים-  וישנן מחלוקות לא לשם שמים - זהו  דבר  שמעכב את בניין הבית השלישי – וראוי להתייחס לדברי המשנה: כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵיּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם ,זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ :[מסכת אבות ה', י"ז]

יהי רצון ודברי נבואת צפניה יתממשו בקרוב: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא -יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן תַּרְמִית:  כִּי-הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ, וְאֵין מַחֲרִיד- רָנִּי, בַּת-צִיּוֹן--הָרִיעוּ, יִשְׂרָאֵל; שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל-לֵב, בַּת יְרוּשָׁלִָם. הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ, פִּנָּה אֹויְבֵךְ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ, לֹא-תִירְאִי רָע עוֹד".[צפניה ג', י"ג- ט"ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר