פרשת בהר-האומנם מסר אלוקי
מהר סיני- לישראל ?
מאמר מאת: אהובה קליין ©
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל.. תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "כי ימוך אחיך.." /ציירה: אהובה קליין (c{ [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי לחופשי בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (C)
ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' " [ויקרא כ"ו, ב]
ציורי תנ"ך/ וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך / "ואכלתם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא כ"ו, ה]
ציורי תנ"ך/ ברכת השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת השראת השכינה על ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת בהר - האומנם מסר אלוקי מהר סיני לישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשה זו פותחת
בפסוקים: "וַיְדַבֵּר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹור.
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כִּי תָבֹואוּ
אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת
לַיהוָה. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ,
וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן
יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:
שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. "[ויקרא כ"ה, א'-
ג']
בהמשך מדובר על גאולת
הקרקע : "וְהָאָרֶץ,
לֹא תִימָּכֵר לִצְמִיתֻות--כִּי-לִי,
הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים
אַתֶּם, עִמָּדִי. וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻוזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ".[כ"ה, כ"ג]
ההפטרה השבת היא:[
ספר ירמיהו ל"ב, ו'- כ"ח]
"וַיֹּאמֶר,
יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלַי
לֵאמֹור. הִנֵּה חֲנַמְאֵל , בֶּן-שַׁלֻּם דֹּודְךָ, בָּא אֵלֶיךָ, לֵאמֹור: קְנֵה לְךָ, אֶת-שָׂדִי אֲשֶׁר
בַּעֲנָתוֹת--כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה, לִקְנוֹת. וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן-דֹּדִי כִּדְבַר
יְהוָה, אֶל-חֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת-שָׂדִי
אֲשֶׁר-בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי-לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻושָּׁה
וּלְךָ הַגְּאֻלָּה, קְנֵה-לָךְ; וָאֵדַע, כִּי דְבַר-יְהוָה הוּא. וָאֶקְנֶה, אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת חֲנַמְאֵל
בֶּן-דֹּדִי, אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה-לּוֹ, אֶת-הַכֶּסֶף, שִׁבְעָה
שְׁקָלִים, וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. וָאֶכְתֹּוב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּום, וָאָעֵד
עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף, בְּמֹאזְנָיִם.
וָאֶקַּח, אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה, אֶת-הֶחָתוּם הַמִּצְווָה וְהַחֻוקִּים,
וְאֶת-הַגָּלוּי. וָאֶתֵּן אֶת-הַסֵּפֶר
הַמִּקְנָה, אֶל-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה בֶּן-מַחְסֵיָה, לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל
דֹּדִי, וּלְעֵינֵי הָעֵדִים ......
וַיְהִי,
דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר.
הִנֵּה אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵי כָּל-בָּשָׂר--הֲמִמֶּנִּי, יִפָּלֵא
כָּל-דָּבָר?"
השאלות
הן:
א] מהם המסרים מהר סיני בימינו - לעם ישראל?
ב] מהי חשיבות שנת השמיטה ומצוות גאולת הקרקע?
ג] מה הקשר בין
ההפטרה בספר ירמיהו ל"ב - לפרשה?
תשובות.
המסרים לעם ישראל בימינו:
נאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹור. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ
אֲלֵיהֶם, כִּי תָבֹואוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה
הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. .."
כשעם
ישראל קיבלו את התורה נאמר:
וַיִּסְעוּ
מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן
-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר".[שמות
י"ט , ב']
לא נאמר:
"ויחנו" אלא "ויחן" מכאן אנו לומדים: כי עם ישראל היו באחדות
מלאה - כאיש אחד בלב אחד.
נאמר ”וַיִּקַּח
סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה
וְנִשְׁמָע.” (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז') מכאן ההוכחה שכל עם ישראל
קיבלו את התורה כאיש אחד בלב אחד.
"אור
החיים " אומר :"צריך
לדעת למה הזכיר הר סיני במצווה זו והגם שרבותינו ז"ל אמרו: [תורת כוהנים] כי
ללמד בא: שכל המצוות נאמרו בכללותיהן ופרטותיהן בסיני. עדיין יש מקום לשאלתנו: למה
לא לימד זה, אלא במצווה זו בדיוק ולא במצווה ראשונה , או אחרונה ואולי כי לצד שהזכיר מתנת ארץ ישראל
הכתוב: " אֲשֶׁר
אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. "דקדק לומר בהר סיני. לומר כי מחמת הר סיני, פירוש מה שקיבלו בו - היא:
שנגמרה המתנה, שעל מנת התורה –נתן ה' את הארץ"
במילים
אחרות, מסביר לנו הפרשן: "אור החיים"- מצוות שמיטה נקשרה במיוחד בהר
סיני- כדי להדגיש: שעל ידי קיום התורה באופן מעשי-ה' העניק לנו את הארץ.
הרמב"ם [פרק ג' מהלכות זכיה] טוען: שאסור לתת לעובדי
כוכבים מתנת חינם ועל כן עם ישראל לפני
שקיבלו את התורה דינם היה כעכו"ם ואילו לאחר שקיבלו את התורה היו ראויים לקבל
מתנת חינם לכן הזכיר את הר סיני– כי שם קיבלו את התורה ובזכות זאת- ה'
נותן לישראל את הארץ וגם בפרשת קדושים נאמר:
"וְכִי
-תָבֹואוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ.."
[לעיל: י"ט, כ"ג] עתה ניתן להבין מדוע
מוזכרת מצווה התלויה בארץ
דווקא בפרשה זו ולא אחרת.
דוד המלך מזכיר את מתנת ארץ ישראל – לעם ישראל בתנאי שיקיימו את
מצוות התורה- כפי שנאמר:
"
וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;
וַעֲמַל לְאֻומִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻוקָּיו- וְתוֹרֹותָיו יִנְצֹרוּ ;הַלְלוּ-יָהּ".
[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
הר זה
נמוך לעומת יתר ההרים - לפי שהוא מסמל את
הצניעות והענווה. יש בכך מסר חזק לכל העם – בכלל ובפרט- לסגל תמיד את מידת הענווה והצניעות.
הרמב"ן
באיגרתו [איגרת
הרמב"ן] אומר: "וכאשר תינצל מן הכעס, תעלה על ליבך מידת הענווה, שהיא
מידה טובה מכל המידות הטובות. שנאמר::עקב ענוה יראת ה' ובעבור הענווה, תעלה על
ליבך מידת היראה, כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך" .
על פי
ההסברים הנ"ל: ניתן להבין את המסרים לעם ישראל –
א] החובה
לאחדות העם - כפי שהיו מאוחדים לרגלי הר סיני בזמן קבלת התורה.
ב] על מנת
להתיישב בארץ ישראל - חייבים לקיים את התורה ככתבה ולשונה. אי קיום מצוות התורה - אינה מאפשרת לחיות בארץ ישראל בשקט ובשלווה .
ג]
"למה נמשלה תורה למים, מה מים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך אף דברי
תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה עליו (תענית ז'.).
ד] האגדה
מספרת: "וישמע ה' את ריב ההרים ויאמר: למה תריבו כולכם? הן לא תדמו אל הר
סיני ולא תשוו לו- כי גם על הר תבור ,גם
על הר הכרמל עבדו בני אדם אלוהים
אחרים וישתחוו למעשה ידם!
אולם הר
סיני טהור הוא וקדוש, לא נגעה עוד בו יד איש אלוקים לשבתו"- מאגדה זו עם ישראל מקבל את
המסר להיות טהור וקדוש.
בספר
גלילי זהב ישנו מדרש: "גאות אדם תשפילני" - זה
תבור וכרמל, שבאו מסוף העולם, מתגאים לומר: שאנו גבוהים ועלינו הקב"ה נותן את
התורה. "ושפל רוח יתמוך כבוד" - זה סיני שהשפיל עצמו לומר שאני נמוך.
וע"כ תמך הקב"ה כבודו עליו ונתנה עליו התורה, וזכה לכל הכבוד הזה. כמה
דתימא "וירד ה' על הר סיני".
מכאן - עם
ישראל לומד: כי עליו להיות צנוע ושפל רוח.
חשיבות מצוות
שנת השמיטה.
"בעל
עקדת יצחק סובר: השמיטה
והיובל הם: "חלונות לפקוח עיניים
עיוורות השקועות בדמיוני הזמן" הם נועדו להביא את האדם להכרה: כי העולם נברא
ופועל ברצון ה' שלא יחשוב שהצלחתו תלויה
בעבודתו ולא יתאמץ יתר על המידה - למען השגת עושר-אלא יסתפק להשיג את
מחייתו בלבד.
הרב יצחק
ברויאר מסביר בספרו:
בשמיטה כל מהלכי הטבע - הם הכרה בריבונות אלוקים ומעידים על קדושתה בבחינת:
"שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙
מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־ קֹ֖דֶשׁ
הֽוּא" [שמות ג'-.
ה'] זו סגולתה של ארץ ישראל.- ארץ ישראל
לעומת שאר אומות העולם- שוכבת בזרועות בוראה והשמיטה באה להורות כי לא רק ליהודי
יש שבת- גם הארץ זקוקה לשבת- במשך שש שנים היא מושאלת ליהודי ואילו בשנת השמיטה-
היא עוברת לריבונות אלוקים.
בנוסף
השמיטה גורמת לבטל את המעמדות ואת רכוש הפרט למשך שנה אחת.
יש גם
בשנת השמיטה שוויון בין אדם והחי - שניהם רשאים לזכות מן ההפקר.
רש"ר
מסביר את עניין
גאולת הקרקע: המוכר רכוש לצמיתות- מעביר את הקרקע לבעלות של מישהו אחר בקביעות וכן לא יעשה! ה' לא העניק לנו
את ארץ ישראל-כדי לשלוט בה כרצוננו. כי
הארץ שייכת לה'
לכן,
למוכר יש זכות לגאול את השדה כשחלפו שתי שנים מהמכירה רשאי המוכר ,או אחד מקרוביו
לקנות חזרה את השדה ,הרכוש יכול לחזור לבעלות של בעליו הראשונים. ובתנאי שעברו שנתיים.
הקשר
להפטרה:[ספר ירמיהו ל"ב]
בעניין
מצוות גאולת הקרקע המופיע בפרשתנו: מצווה ה'
את ירמיהו הנביא לקנות את השדה מבן
דודו: חֲנַמְאֵל,
בֶּן-שַׁלֻּם- אשר בענתות-
ירמיהו באותו זמן כלוא בחצר המטרה על ידי צדקיהו מלך יהודה שכעס עליו היות וניבא: שמלך
בבל ילכוד את ירושלים והוא יילקח לשבי בבל וינקרו את עיניו ואז כבר לא יזכה יותר
לראות את הארץ. ואכן ירמיהו קונה את השדה מחנמאל בשבעה שקלים ועשרה סלעי כסף.
לסיכום לאור הנאמר לעיל: לומדים אנו: כי מצוות שמיטה
מוזכרת במיוחד בקשר להר סיני- למרות שגם יתר המצוות ניתנו עם התורה על הר זה - אלא
שעלינו לדעת: כי בארץ ישראל עלינו להתנהג בקדושה באחדות , אהבת חינם, ובצניעות
ולהתחבר אל התורה אותה קיבלנו פה אחד במילים: "נעשה ונשמע" וכל
התרחקות מהתורה- גורמת לייסורים ומלחמות עם האויבים חלילה.
כמה
משמעותי הפסוק:
"אֶ֕רֶץ
אֲשֶׁר ־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"[ דברים
י"א, י"ב]
