‏הצגת רשומות עם תוויות יום הכיפורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יום הכיפורים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 באוקטובר 2024

יום כיפורים בזמן מלחמה -ממה התעלם יונה הנביא? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יום כיפורים בזמן מלחמה  -ממה התעלם יונה הנביא?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ה' מצווה את יונה ללכת אל נינווה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."



[יונה ד,ה-ו]




ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".









ציורי תנ"ך/ שמירת שבת/ אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר במוצאי יום כיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר  בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)




נמצאים אנו בתקופה מאד מיוחדת והיסטורית לכל עם ישראל - ימי מלחמה רב זירתית .  זה עתה סיימנו שלושה ימי תפילה - יומיים ראש השנה ושבת החותמת את ימי  הדין, שלושת ימים אלה היו מאד עוצמתיים מבחינה רוחנית, לפי שהשבת דבקה בהם והרי השבת היא מקור הברכה ולעניות דעתי - היו אלה שלושה ימים שניתן היה לשאוב מהם ברכה  ביטחון  וחיזוק  האמונה - בבורא עולם - כי בעקבות התשובה ,התפילה ומעשים טובים - מייחלים אנו  כי ה'  ירעיף על עם ישראל רחמים . בנוסף. כל הנסים שעברנו בימים אלה ועל כך יש להודות לה': "הודו לה' כי טוב כי לעולם  חסדו"

כעת לפנינו יום כיפור - היום הקדוש ביותר בשנה!

השאלות הן:

א] היכן  הציווי לקיים את יום  הכיפורים - בתורה?

ב] הטעם לקריאת ספר יונה ביום הכיפורים.?

תשובות.

הציווי בתורה לקיום יום הכיפורים.

א] "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם..." [ויקרא כ"ג ,כ"ו-ל"ב]

ב] וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..."[במדבר כ"ט, ז']

המטרה של יום קדוש זה על פי התורה:

"כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.” (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ט)

על פי הרמב"ם במורה נבוכים:

”טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הווידויים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.”

קריאת ספר יונה ביום הכיפורים.

ספר יונה  עוסק בנושא התשובה לכן - מתאימה  קריאתו דווקא ביום כיפור - הציווי אל יונה מפי ה'  ללכת אל נינווה - גרם לו לנסות להימנע  מכך: כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר.  קוּם לֵךְ אֶל- נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה--וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי.  וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה" [יונה א', א'-ג']

רש"י מסביר: שיונה רצה לברוח למקום שנקרא : תרשיש והוא נמצא מחוץ לגבולות ישראל, יונה החליט לברוח לשם -לפי שהיה סבור שאין השכינה שורה בחו"ל. אמר לו ה':  כי יש לו שלוחים לשלוח אחרי יונה ולהשיבו  משם!

משל לעבד של כהן שברח מרבו - לבית קברות, אמר לו רבו: יש לי עבדים לשלוח אחריך ולהשיבך משם.

במילים אחרות, משליחות ה' לא ניתן להתחמק!

מדוע חשש יונה ללכת אל נינווה? על כך עונה רש"י: יונה היה סבור שעובדי עבודה זרה הם קרובים לתשובה, אם הוא יזהיר אותם- הם יחזרו בתשובה  וכך יתברר - כביכול כי יונה נמצא מחייב  את ישראל שאינם מקשיבים  לדברי הנביאים. 

יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה- כפי שכתוב: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש.." [יונה א, ג]  

כאשר יונה מגיע ליפו הוא רוצה להבטיח את בריחתו , לכן שילם מראש ליורדי הים , טרם יצאה הספינה לדרכה ואפילו שילם הכול מראש דבר שלא היה מקובל ..

בהמשך. הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עמהם ,לכן  - בהתאם לעצתו - הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה' - הקיא את יונה ליבשה.

בסופו של דבר יונה הולך אל נינווה, הדרך אליה  הייתה צריכה לקחת - שלושה ימים- אבל הוא זוכה לקפיצת הדרך ומגיע במהלך של יום אחד .  אנשי נינווה חוזרים בתשובה - כפי שצפה ברוחו!.

הדבר הזה שובר את יונה , הוא מקים סוכה והקב"ה דואג לו לקיקיון המשמש לו צל - אך שמחתו אינה אורכת זמן רב - כי אלוקים מייבש את הקיקיון ,יונה מתעלף ומבקש למות מייאוש. אך אלוקים אומר לו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִידַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל -נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". [יונה, ד', ט'-י"א]

הקב"ה מסביר ליונה: אתה חס על הקיקיון שלא עמלת עבורו- אני לא אחוס על אנשים כה רבים בנינווה מהם ילדים קטנים שאינם יכולים להבחין בין שמאל לימין -בעבור אשמת הוריהם שלא חינכו אותם ויש גם בהמות רבות  שאינן ראויות לעונש כלל? [על פי פירוש מצודת דוד]

לסיכום .  לאור האמור לעיל: יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה.

מתוך קריאה בספר יונה ניתן ללמוד: על גדולת ה' בהשוואה לאפסות האדם - ההוכחה: יונה מנסה להתחמק מצווי ה' ובסוף הוא  מיישם את דברי ה' ונוכח להבין: "כי אין עד מלבדו"!    

מכאן ניתן להסיק : כי כל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה בקב"ה ולמלא  אחר צווי התורה באהבה  וביראת שמים. כך יזכה  לשפע של ברכה ושגשוג במשך כל השנה.. במילים אחרות אין להתעלם מרצון ה'!

וכמה מחכימים דברי שלמה המלך:

"רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישוַעֲצַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם"׃

[משלי  י"ט, כ"א]

ניתן בימים קשים –- אלה לשאוב עידוד ועוצמה רבה מדברי  יואל הנביא: אותה קראנו בשבת שובה.

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל -תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ. וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם. וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה--אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ--כִּי הִגְדִּיל, לַעֲשׂוֹת".

יהי רצון שדברי הנחמה יתגשמו במהרה - ועם ישראל יזכה לניצחון וגאולה שלמה. אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 30 באפריל 2019

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול- נוטל ידיו ורגליו ביום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- The High Cohen bathes his hands and feet

 "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ:  .........וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם".
[ויקרא ט"ז, ג-ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 23 באפריל 2019

הכהן הגדול וסגולתו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכהן הגדול וסגולתו

 שיר מאת: אהובה קליין ©

היום הקדוש בשנה

בתקופת המקדש מתנה

הכהן הגדול בהכנה

טרם מחילה וכפרה.



במים נועץ עיניו

נוטל ידיו ורגליו

מטהר מוחו ומחשבותיו

מודע  לאחריותו ומצוותיו.



בגדיו צחורים לתפארת

בליבו  צומחת גחלת

מתעלה מתעצמת כשלהבת

את  עם ישראל עוטפת.



במידת מסירות הנפש

שורפת עוונות ורפש

חיש יישא תפילה לאלוקים

למען מחיקת כל החטאים.



מלאכי השרת מקשיבים

לבית דין של מעלה נחפזים

בברכות הכהן מתחשבים

רחמים  על ישראל שואלים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: "אחרי מות" [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בספטמבר 2017

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכוהן / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכהן.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי בנושא: יום הכיפורים:
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את הקהל במוצאי יום הכיפורים בחוצות  ירושלים/ציירה:
אהובה קליין
(c)




ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן ושני השעירים לגורלות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן והשעיר המשתלח../ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


 ציורי תנ"ך/ רחיצת הרגליים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/הכהן הגדול מקטיר קטורת/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)


יום הכיפורים מוזכר  בתורה כיום מיוחד וקדוש החל בעשירי בתשרי כפי שמופיע בתורה מספר פעמים:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..."    [ויקרא כ"ג, כ"ו-ל"ב]

"וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..." [במדבר כ"ט ז-י"א]

בנוסף מופיע בחומש ויקרא :העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:

"ְונָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּורָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָייְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּוה ה' אֶת מֹשֶׁה". [ויקרא ט"ז]

הנביא ישעיהו פונה אל עם ישראל  לחזור בתשובה: "רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ הָרֵעַ".[ישעיהו א, ט"ו] ובהמשך אומר הנביא:" אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ." [שם,א, י"ח]

בנוסף לתענית ולשאר ההלכות של היום הקדוש והמיוחד הזה ,קוראים אנו בתפילה על עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים - בזמן שהמקדש היה קיים.

השאלות הן :

א] כיצד ניתן לכפר על החטאים בזמננו- באין  מקדש ובאין עבודת כוהנים?

ב] מה גנוז בעבודת הכהן הגדול ?

ג]  מסירות הנפש של הכוהן הגדול- כיצד?

תשובות

כפרה על החטאים בזמננו.

מתברר ,  שישנו כוח מיוחד לכפר על החטאים כפי שמסופר בזוהר הקדוש:   "אמר רבי פינחס, פעם אחת הייתי הולך בדרך, ופגשתי את אליהו הנביא זכור לטוב, ובקשתי ממנו שיאמר לי דבר טוב אשר בכוחו להועיל לבריות. אמר לי אליהו הנביא: גזירה גזר הקב"ה, והיו לפניו כל המלאכים הממונים לקטרג ולהזכיר את עוונותיו של האדם, שכל זמן שיאמרו בני האדם את פרשת הקורבנות שציווה משה רבינו בתורה, ויכוונו בהם, אזי כל המלאכים יזכירו אותו רק לטובה"

בנוסף כתוב: "אמר רבי כרוספדאי, כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ענייני הקורבנות והמנחות, ויכוון בהם, נכרתה ברית על זה, שהמלאכים המקטרגים שמזכירים את עוונותיו - לא יוכלו לעשות לו כל רע אלא רק טוב".

הזוהר הקדוש מביא אף ראיה מאברהם אבינו,בזמן שקיבל את פני שלושת המלאכים בסבר פנים יפות, נאמר:  "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" [בראשית י"ח]  כאן השאלה המתבקשת היא:  מה פירוש: "עליו"?

עונה הזוהר הקדוש: הרי היה צריך שיהיה כתוב: "ניצבים לפניו" ותשובתו: "עליו"- לעיין בדינו של אברהם. היות ונשמתו של אברהם חשה בזאת מיד, נאמר בהמשך: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם.." [בראשית י"ח, ז]- מסביר הזוהר הקדוש: זוהי פרשת הקורבנות, אברהם ראה שמעיינים בדינו, מיד רץ לבית המדרש כדי לעסוק בתורת המנחות והקורבנות.

נאמר במדרש רבה- שיר השירים: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם [בכוח יתכפרו עוונותינו?] אין לנו לשון  זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם הקב"ה: 'כחוט השני שפתותיך'- רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית [כלומר : אם תלמדו את פרשיות הקורבנות וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בזמן שהיה מקדש- אסלח לחטאיכם]

רבי אבהו אמר:[שמכאן לומדים]:" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ".[הושע י"ד ,ג] מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח? שְׂפָתֵינוּ"!

החפץ חיים מוכיח שלימוד עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- גורמת להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הוא מסתמך על מסכת מגילה, שם מסופר כאשר המן בא להלביש את  מרדכי על מנת להרכיבו על הסוס בחוצות העיר שושן, ראה שמרדכי עסוק בלימוד הלכות קמיצה, לפי שאותו יום היה ט"ז בניסן –יום תנופת העומר. באותו זמן הבחין מרדכי בהמן הרשע והציע לחכמים שלימד אותם את ההלכות- לנוס מפני המן-מהטעם שהבין שכוונותיו של רשע זה להורגו והוא דאג שהם לא יפגעו, החל מרדכי מתפלל לה', ראה זאת המן והחליט להמתין, עם סיום התפילה שאל  את מרדכי במה עסק הוא וחבריו? השיב לו מרדכי: בזמן שהמקדש היה קיים ,אדם שהיה מנדב מנחה היה מביא קומץ ומתכפר לו.

ענה לו המן: אם כך בא הקומץ ודחה את עשרת אלפים  כיכרות הכסף שלי- סכום שהמן היה מוכן לשלם לאוצר המלך אחשוורוש- על מנת להוציא לפועל את הגזירה נגד היהודים. מכאן ניתן להבין את  דברי הזוהר הקדוש: שהזכות ללמוד את  תורת הקורבנות עד כדי כך  חשוב-שמי שרוצה לקטרג- אינו מצליח להזיק ,אלא רק לגרום לטובה.

הגנוז- בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה: "שעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בן שהודיע לו בין שלא הודיע לו, הכול מתכפר בשעיר המשתלח, והוא בתנאי שעשה  תשובה"

במילים אחרות- עבודת הכהן ביום הכיפורים- מכפרת על עוונותיהם של עם ישראל.

רבי  אהרון הכהן – חתנו של החפץ חיים- מחבר הספר: "עבודת הקורבנות"  מבהיר : "נכון לכל איש זר אשר לא מזרע אהרון הכהן הוא, להכניס עצמו בזה, ולבקש לכהן בעבודה בעת אשר יש לאל ידו, הכוונה בזה היא: שהרי כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, אזי תימסר העבודה  דווקא  לידי הכוהנים כי אז העבודה  בזר פסולה, ועתה היא העת המוכשרת להיות גם זר- ככהן ! ומדוע יתעצל  כל איש נבון לעשות עבודה כאחד מן הכוהנים בני אהרון בעת שיש לאל ידו"?

מסירות הנפש של הכוהן.

בנוסף לכל ההכנות שהכהן עשה במשך שבעה ימים קודם יום הכיפורים וכל עבודתו המדוקדקת בבית המקדש ביום הקדוש בשנה, כאשר היה שב לביתו במוצאי החג היו תושבי ירושלים מחלקים לו כבוד רב, אף יותר מאשר בזמן שהלך לעבודתו לבית המקדש.

על כך ישנה עדות  מפי נוכרי רומי שסיפר: "וכל הכבוד הזה היו עושים לו בהיכנסו לבית המקדש. ואילו ביציאתו משם חולקים לו כבוד כפול ומכופל, כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, רובם באבוקות של שעווה לבנה דולקות, וכולם לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרים ברקמה ומלאים נרות, וספרו לי הכוהנים-כי הרבה מהשנים לא היה הכהן הגדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה, מפני דוחק העם העובר, וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים, לא  היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו לנשק את ידו ולבקש את ברכתו של הכהן הגדול אחרי שיצא בשלום מן הקודש הקודשים.

לסיכום, באין מקדש כיום, הלומד את סדר עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- ביום הכיפורים, זוכה שכל קטרוג לא ישפיע  עליו לרעה- אלא ההפך- הקטרוג  יגרום לו שיתכפרו עוונותיו והכל יהיה לטובה.

יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ובע"ה נחזה בבניין הבית השלישי    בעבודת הכוהנים ביום הכיפורים וברכת הכהן הגדול את עם ישראל בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום. אמן
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בצאת יום הכיפורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בצאת יום הכיפורים

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בצאת יום הכיפורים

הכהן  מאט צעדים

גופו  רפה מותש

פרי עמלו במקדש.



ליל חוצות ירושלים

הקהל מתאסף בינתיים

הכל נוהרים  לכבדו

איש ונרו בידו.



הרקיע מרבד עננים

חלונות הבתים קורנים

בצל כיפת שמים

הכהן מושיט  כפיים.



המתברך מזיל דמעה

לברכה ציפה שעה

המלאכים  לוטשים עיניים

מעתירים ברכות כמים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר