פרשת וילך- מהי שירת
החיים של האדם?
מאמר מאת: אהובה קליין .
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך: "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבץ חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללווים- נושאי ארון הברית,/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."
[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]
ציירה: אהובה קליין (c)
המתבונן בפסוקי הפרשה – מבחין בפסוקים , כביכול -המנוגדים-
זה לזה: בתחילה נאמר:"וַיִּכְתֹּב
מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּוהֲנִים בְּנֵי לֵוִי,
הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"א, ט]
ומנגד
נאמר:
וְעַתָּה,
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ
אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:
לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב
וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים,
וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ
רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא
תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי
יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ,
אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי".[דברים ל"א,
י"ט-כ"ב]
בהמשך שוב נאמר:
"וַיְהִי
כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי
הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד,
תֻּמָּם..." [
שם ל"א, כ"ד]
השאלות הן:
א] מי כתב את השירה הזאת באמת?
ב] מהי שירת החיים?
תשובות.
כותב השירה
ומטרתה.
רש"י מסביר: כי השירה היא – התורה
כולה: משה כתב את כל התורה כולה. מטרת
השירה: שתהיה לעד ובעתיד כאשר עם ישראל יעבור תקופה של ייסורים ולא יבינו מדוע?-
תבוא השירה ותענה להם - מה הטעם לייסורים : ומדוע שירה זו תוכל להעיד על עם ישראל?
התשובה לכך: היות והיא נצחית.
הרמב"ן סבור: שעל דרך הפשט- נאמר למשה ויהושע שיכתבו את התורה. כי המטרה הייתה לעשות את יהושע נביא
בחיי משה.
אך למעשה, משה כתב
ואילו יהושע עומד לידו קורא ומראה לעם. כי
משה הוא העיקר ולכן ממנו שומעים ולומדים ובכל זאת- גם יהושע היה מלמד עם משה- כמו שנאמר:
"וַיָּבֹא
מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם: הוּא, וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן". [דברים ל"ב, י"ט].
אומר
רש"ר: כי מדייקים מדברי חז"ל
[מסכת נדרים] שמצוות: " כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת" הכוונה:
לכתוב את כל התורה כולה אשר השירה חותמת את דבריה שהרי הר"ן
,שואל אם הציווי מתייחס רק לשירה- איזו
עדות יש בה? תפקיד השירה לוודא את הכרתנו
שכל העליות והמורדות שלנו -תלויים בתפקיד שה' הציב לנו, אך לדעת את התפקיד
טוב- ניתן רק על ידי לימוד התורה כולה. ולכן הוא סבור שהשירה כוללת את כל התורה
שבכתב כפי שכתוב :"לקח את ספר התורה
הזה... והיה שם לעד"
הרב
סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: השירה תשמש עדות בין הקב"ה
לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.
כמו
שכתוב: "וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי
התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה מדור לדור.
מצד
אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה, אך מצד שני ישנה
הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.
רבינו בחיי מסביר: כי לדעתו, מדובר
ב"שירת האזינו" המופיעה בפרשה
הבאה, והיא נקראת בשם: שירה: היות והיא נאמרת תמיד בשירה וזימרה והיא גם כתובה- כפי שנוהגים
לכתוב שירה ועל כך דרשו רז"ל בספרי :
גדולתה של השירה היא בכך- שיש בה, עבר, הווה ויש בה - העולם הזה והעולם הבא.
מדרש תנחומא שואל: מפני מה כתובה כל השירה-
המדברת על העבר -בלשון נקבה ואילו השירה לעתיד - נאמרת בלשון זכר?
התשובה היא : לומר
לך: כשם שנקבה מתעברת, חוזרת ומתעברת כך
גם הגאולה שהייתה בעבר - נגאלים וחוזרים וגולים. אבל בעתיד כאשר נגאלים, שוב אינם
שבים יותר לגלות לכן החלק העתידי בשירה- נאמר בלשון זכר. כמו שנאמר: "בַּיּוֹם הַהוּא, יוּשַׁר
הַשִּׁיר-הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; עִיר עָז-לָנוּ, יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת
וָחֵל" [ישעיהו כ"ו, א]
עוד כתוב: "מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר
חָדָשׁ-- כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הוֹשִׁיעָה-לּוֹ
יְמִינוֹ, וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". [תהלים צ"ח, א]
שירת
החיים.
נאמר בגמרא:
"ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר: "אתה
באתי" [ מסכת מגילה ג] ומה הכוונה?
לפי שכתוב:
"וַיְהִי,
בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד
לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר
לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינו?ּ וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי
שַׂר-צְבָא-יְהוָה--עַתָּה בָאתִי; וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל-פָּנָיו אַרְצָה,
וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל-עַבְדּוֹ" [יהושע
ה, י"ג- י"ד]
ענה לו: אמש ביטלתם
[קורבן] תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, שאל אותו יהושע: ועל איזה
מהם באת? ענה לו : עכשיו לילה הייתם צריכים לעסוק בתורה- לפי שאינכם נלחמים
בלילה.[הסבר לפי רש"]
אמר הרב [כהנמן זצ"ל] ישנן שתי בחינות בתורה:
א] "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה
קְהִלַּת יַעֲקֹב". [דברים ל"ג, ד]
ב] "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם
אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת",
בעניין כתיבת התורה-
הרי התורה היא שירת החיים של האדם מישראל,
הרגשות העמוקות של האדם נובעים מתוך העיסוק בתורה, לכן אדם יבטא בתורה את כל ליבו
ונשמתו. התורה נוגעת במיתרים העדינים ביותר של נפש האדם וזה מתבטא במילים:
"וְעַתָּה,
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת.." לכן מה שמתואר בספר יהושע- התכוון
המלאך שהוא הופיע במטרה לומר: שמצד הבחינה:
"תורה ציווה לנו משה"- מצד עניין מצוות תלמוד תורה כשלעצמה- היו יכולים בני
ישראל- לפטור את עצמם- כי היו עסוקים
במהלך היום במלחמה- לכן לא על זה בא המלאך להוכיחם כאשר חרבו שלופה בידו,
אבל בעניין השירה שבתורה- אין שום הגבלות ואין פטורים היות ושירת התורה- תפקידה
למלא את כל ליבו של האדם ולכן כשיש מעט זמן פנוי יש לעסוק בתורה.
והאר"י
מלמד על
הפסוק:
"וַיֵּלֶךְ
יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק".[יהושע ח, י"ג] - שיהושע לן בעומקה של הלכה. – לא לימוד גרידא-
אלא לינה בעומק ההלכה כי השירה של התורה נובעת מעומקה של ההלכה וזאת כאשר האדם
משקיע את כל כולו בתורה הקדושה.[ על פי "לקח טוב"]
לאור האמור לעיל:
המסקנה היא: כי התורה- היא שירת החיים, ואדם חייב לנצל כל זמן פנוי ללמוד- בליבו
ונשמתו את התורה הכוללת בתוכה את כל
הזמנים, עבר, הווה ועתיד ויפה אמר דוד המלך:
"טוֹב
לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף". [תהלים
קי"ט]
