‏הצגת רשומות עם תוויות שיר השירים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 באפריל 2023

שיר השירים- הקשר לאביב, לחג הפסח ולגאולת ישראל.מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר השירים- הקשר לאביב, לחג הפסח ולגאולת ישראל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לשיר השירים.

ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ " הניצנים נראו בארץ....."/ ציירה: אהובה קליין (c)

"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

[שיר השירים ג, י"א]

ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים".

[שיר השירים ו' י"א]

ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).

ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)

ציורים בנושא חג הפסח- חג החירות.

ציורי תנ"ך/ קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כוסו שך אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג הפסח מציין את יציאת עם ישראל ממצרים - מעבדות לחרות.

ארבעה שמות לחג:

א] חג האביב - היות והחג חל בעונת האביב.

ב] חג החרות - מהטעם שיצאנו מעבדות לחירות.

ג] חג המצות - היות ואוכלים בו מצות ולא חמץ.

בשבת חול המועד - חג הפסח נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את שיר השירים - המגילה שכתב שלמה המלך.

המגילה פותחת במילים:

"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ--נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ".[שיר השירים א', א-ה']

בשיר השירים ישנו דגש רב על עונת האביב :

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת -מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב]

השאלות הן:

א] מהי מעלת שיר השירים וחשיבותה ?

ב] משמעות עונת האביב - מה מיוחד בה?

ג] מה הטעם לקריאת "שיר השירים" בשבת חול המועד פסח?

תשובות.

מעלת שיר השירים.

על פי מדרש שיר השירים: ניתן להבין מהי חשיבותה של מגילת שיר השירים: "שיר שהוא חביב מכל השירים - בו שבח לקב"ה: "רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז" [להלן ה, י"א'] שבח לתורה -"וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". שבח לישראל, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" [להלן ב', ב] שבח קיבוץ גלויות: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" [להלן ד'-ח']

למה כל השירים מרווחין [ אין בין השורות רווח] והיא דחוקה? [צפופה ללא רווחים]? משום שרמוז בו שיעבוד [שיעבוד מצרים] - דכתיב : "מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים" להלן [ג', ג] [מדרש שיר השירים].

עוד הסבר יפה על מעלת "שיר השירים"

"ללמדך שחכמתו של שלמה - שקולה כנגד התורה. רבי עקיבא אומר: אילו לא ניתנה שיר השירים בתורה כדאי הייתה לנהוג את העולם, ומניין שהחכמה שקולה כתורה? שנאמר: "חָכְמָה וּמוּסָר, אֱווִילִים בָּזוּ".[משלי א', ז']

מוסר: זו תורה שנאמר: "שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל- תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ" [שם פסוק, ח] ולא עוד שהקדים חכמה לתורה, שנאמר:" רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה-- שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ - עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים קי"א]

ר' אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין תורה. אם אין בידך יראת חטא, אין בידך תורה, לפי שקדמה חכמתו של שלמה, שאמר עליו הכתוב: "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה, אֶת-יְהוָה",[מלכים-א, ג', ג'] ַ[שיר השירים זוטא]

עוד על חשיבות "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".

"עשר שירות הן: שיר אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה , שיר השירים עולם הבא שנאמר: "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ" [ישעיהו מ"ב, י], שיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח , שיר השירים שבח שבחים, שכל השירים שנאמרו אמרום נביאים בני הדיוטות. אבל שיר השירים אמרו: מלך בן מלך, נביא בן נביא, נשיא בן נשיא , דבר אחר: שיר השירים אשר לשלמה. כל השירים שנאמרו, לשעבר היו אומרים את השירה שעל ידיהן הייתה הגאולה, לפיכך היו אומרים שירה לפני הקב"ה, עומד לעשות ניצחון לבניו, הוא עתיד לומר שירה לבניו [שיר השירים זוטא] כלומר: בעתיד גם ה' ישיב בשירה לבניו - בני ישראל.

השם: שלמה:

"שלוש שמות נקרא לו: ידידיה, קהלת, שלמה, ר' יהושע אומר: שבעה: אגור, יקה, למואל, איתיאל.

עונת האביב וייחודה.

נאמר בשיר השירים:

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַייִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב, י"א-ט"ו]

רש"י מסביר: הנה הסתיו עבר – המשמעות: אין טורח בדרך- במילים אחרות - זו עונה נוחה. "דעת מקרא" שם את הדגש על המילה: "ניצנים" פרחי השדה היו מכונים בשם ניצנים - לפי שהם מנצנצים ומאירים בגוונים השונים שלהם.

עת הזמיר- הכוונה לציפורים המזמרות.

יש אומרים: הזמיר הוא עוף המזמר בקול נעים והוא מקבוצת העופות הנודדים - דוגמת התור המקביל לו.

לגבי התור- הכוונה: לתורים ובני יונה והעופות דרכם להיות משוררים ומצפצפים בתקופת ניסן.

רש"י מסביר: "עת הזמיר הגיע": העופות נותנים זמר וקול ערב להולכי דרכים.

"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ", לאחר שהתאנה מתכסה בעלים - היא מוציאה מתוכה בתחילת האביב פגים שהם צבורים, צבורים , של מאות פרחים קטנטנים עטויי עטיפה משותפת . המביט עליהם מרחוק - רואה בעיניו כאילו אגסים קטנים , בהמשך הם מבשילים ונעשים פירות זעירים והמעטפת שעטפה אותם הופכת לציפוי הפרי. "חנטה" הוציאה מתוכה את הפירות. [דעת מקרא] "ְהַגְּפָנִים" רש"י מסביר: כאשר נופל הפרח של שיח הגפן והענבים מובדלים זה מזה כל ענב בנפרד נקרא בשם: "סמדר"

הטעמים לקריאת שיר השירים בחול המועד פסח.

א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק של עם ישראל - לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת - מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל נמשלה ליונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר , היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות, מה היו דומים באותה שעה ? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים , שם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח חג האביב. "הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

ג[ יש הסוברים כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד עד כמה מעלת מגילת "שיר השירים" גדולה - כתב אותה החכם באדם, מלך, בן מלך - שלמה ששמו מסמל גם את השלום ששרר בתקופתו.

יש הסוברים:כי זהו שיר המעולה מכל השירים שבעולם.

אמרו חז"ל :כל 'שלמה' שבשיר השירים הוא קודש ועל פי דבריהם השם 'שלמה' הוא כינוי לקב"ה שהוא המלך והשלום שלו.

כל שיר השירים הוא משל והאהבה בין הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

על כן ניתן להסיק: כי ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח. ויהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה אמן ואמן דוגמת דברי הנביא עמוס:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן©

הַשָּׁמַיִם עָטוּ עֲנָנִים וְרֻדִּים

כְּהֶרֶף עַיִן חָלְפוּ יָמִים

הָאֲדָמָה רָוְותָה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה

סָפְקָה כַּפֶּיהָ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי

צְאִי נָא הִתְלַוִּי לְצִדִּי

לָחַשׁ שְׁלֹמֹה לְאֵשֶׁת חֵיקוֹ

נִיחוֹחַ אֲבִיבִי עָלָה בְּאַפּוֹ.

יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מֵהָאַרְמוֹן

לַחֲזוֹת בְּגֹדֶל הַחִיזָּיוֹן

מַרְאֶה אַדִּיר-יְדֵי עֶלְיוֹן

הוֹד וְהָדָר מֵעַל כָּל דִּמְיוֹן.

הָרוּחַ נָשְׁבָה קַלּוֹת

הַנִּיצָּנִים יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת

בְּלִוּוּי שִׁירַת הַזָּמִיר

הַתּוֹר הִצְטָרֵף לַשִּׁיר.

אֱלוֹקִים אוֹרֵג תָּוכְנִיּוֹת

לַעֲתִיד דּוֹרֵי דּוֹרוֹת

לְבָנָיו יָבִיא גְּאֻלָּה

יוֹצִיאֵם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת שִׁיר הַשִּׁירִים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 1 באפריל 2021

שיר השירים- בחג הפסח- מדוע?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר השירים - בחג הפסח - מדוע?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לשביעי של חג פסח- מתוך שיר השירים:

ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)

"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

[שיר השירים ג,י"א]

ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שיר השירים ו' י"א]

ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).

בשבת חול המועד של חג הפסח - נוהגים לקרוא את שיר השירים בבית הכנסת לפני קריאת התורה.

רש"י מסביר: "ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן ולהתאונן בגלות זה כבודם הראשון ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל - העמים לאמור: "וְאָמְרָה, אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל-אִישִׁי הָרִאשׁוֹן--כִּי טוֹב לִי אָז, מֵעָתָּה"[הושע ב, ט]ויזכרו את חסדיו" וְהִתְוַודּוּ אֶת- עֲוֺנָם וְאֶת - עֲוֺן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי", [ויקרא כ"ו, מ] ואת הטובות שה' אמר לתת להם באחרית הימים ויסד ספר הזה ברוח הקודש, בלשון אישה צרורה - "וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד-יוֹם מֻתָן, אַלְמְנוּת חַיּוּת". [שמואל "ב, כ, ג] משתוקקת על בעלה מתרפקת על דודה, מזכרת אהבת נעוריה – אליו ומודה על פשעה, אף דודה צר לו בצרתה [ישעהו. ס"ג, ט] ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופייה וכישרון פעליה, אשר בהם נקשר עמה באהבה עזה, להודיע כי לא מליבו עינה [איכה ג, ל"ג] ולא שלוחיה שלוחיו [ישעיהו ג, א] כי עוד היא אשתו והוא אישה [בעלה] [הושע ב, ד] והוא עתיד לשוב אליה"

על פי רש"י - שיר השירים - הוא משל: לקשר מתמשך – לאורך הדורות בין כנסת ישראל לבין הדוד - שהוא מלך מלכי המלכים.

השאלות הן:

א] מה משמעות השם: "שיר השירים"

ב] מאין ההוכחה - שאין זה סיפור אהבה בין איש לאישה - אלא כדברי רש"י - קשר בין ה' לעם ישראל?

ג] מה פירוש הדימוי- "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַווָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"?

ד] מה הטעם לקריאת שיר השירים בשבת חול המועד של פסח?

תשובות.

"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".

חז"ל אומרים "כל שלמה האמורים בשיר השירים = קודש, מלך שהשלום שלו. שיר שהוא על כל השירים אשר נאמר להקב"ה – מאת עדתו ועמו - כנסת ישראל".

אמר רבי עקיבא: "לא היה העולם כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל- שכל הכתובים- קודש ושיר השירים קודש קודשים " [מ' ידיים ג' ה']

אמר ר' אליעזר בן עזריה: למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה חיטים ונתנה לנחתום, אמר לו: הוצא לי כך וכך סולת. כך וכך סובין, כך וכך מורסן - וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת מנופה ומעולה [מתוך תנחומא פרשת תצווה] - כך כל הכתובים - קודש ושיר השירים - קודש קודשים.

על פי דעת מקרא: "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".- פסוק זה מהווה כותרת לספר כולו וניתן לפרש אותו בכמה דרכים:

א] יש המבארים: זהו השיר המעולה ביותר - שאותו אמר שלמה המלך- לפי שנאמר על שלמה: "וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" [מלכים א, ה, י"ב].

ב] יש המפרשים: זהו שיר המחובר המלוקט - מתוך שירי שלמה [על פי רש"י בדברי המבוא]

ג] חז"ל סבורים: כי השם: שלמה המופיע בשיר השירים - קודש ולכן השם שלמה הוא כינוי לקב"ה - שהוא ידוע כמלך שהשלום שלו.

כפי שנאמר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו". [איוב כ"ה, ב'] לכן פירוש הפסוק:- השיר המעולה בשירים שאמרה: כנסת ישראל- לפני המלך שהשלום שלו.

ד] לפי דברי רבי עקיבא: אין העולם כדאי כמו היום שניתן בו שיר השירים לעם ישראל - שכל הכתובים קודש - אך לעומתם - שיר השירים - קודש קודשים.

על פי ילקו"ט מופיע בספר כיסא רחמים להחיד"א : כתב שלמה המלך את ספריו בעצמו ונגנז - עד שבאו חזקיהו ואנשיו ופרשו אותם וכתבו אותם בין הכתובים.

על פי תורה שבעל פה: מעשיו של שלמה היו משולשים: לפי שכתב שלושה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים.

לגבי סדר כתיבת ספריו - רבו המחלוקות.

ההוכחה- שיר השירים מסמל את הקשר בין ה' לעם ישראל.

דוגמאות:

א] נאמר: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה"-

[שיר השירים, א', ה']

רש"י מסביר: את המילים האלה אומרת כנסת ישראל - לאומות העולם: אני שחורה במעשים שלי - אך נאה במעשה אבותיי וגם בתוך מעשיי - ישנם דברים נאים, ואם יש בי את חטא העגל - מנגד יש לי את הזכות הנפלאה שקיבלתי את התורה וקורא לאומות - "בנות ירושלים" - על שם שהיא עתידה לשמש מטרופולין - עיר בירה - מקום מרכזי לכל האומות כפי שמנבא הנביא: יחזקאל: וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת"

ב] "לְסֻוסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי". [שם א', ט]-

על פי דעת מקרא: כמו הסוסה שפרעה מלך מצרים ,בכבודו ובעצמו רכב עליה כשרדף אחריכם - סוסה זו הייתה המשובחת שבסוסות והייתה מקושטת במיני תכשיטים וגורמת התפעלות בעיני המתבוננים בה - אני מדמה אותך - את עם ישראל.

ג] "קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת".

רמז לעם ישראל שהיה כבר נואש מלצפות לגאולה אחרי כל כך הרבה שנים- עד תום ארבע מאות שנה שנאמרו לאברהם בברית בין הבתרים:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג]

"נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"

על מילים אלה נכתבו פירושים רבים: תורים וחרוזים הם מיני תכשיטים מביזת הים שנאספו אחר קריעת ים סוף.

הגר"א מסביר: שהקב"ה נתן לנו שני סוגי תכשיטים: "תורים" הוא תכשיט מיוחד לראש העשוי מקשה אחת, והוא כנגד התורה שהיא מקשה אחת, והגיון התורה מיוחד לאברי הראש (לְחָיַיִךְ). תורים ברבים מרמז על תורה שבכתב ותורה שבע"פ. "חרוזים" הוא תכשיט העשוי מכמה אבנים ומרגליות קטנות מקובצות יחד, והוא כנגד המצוות שכל אחת עומדת בפני עצמה, ומיוחדים לאברי הגוף (צַוָּוארֵךְ).

על פי רש"י: "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים" שורות נזמי אוזן- עגילים ומצחת זהב.

ועל הצוואר - ענק זהב ומרגליות חרוזות בפתילי זהב של ביזת הים- לפי פירוש זה - הכוונה לעם ישראל שהתקשט בתכשיטים מביזת הים בזמן יציאתו ממצרים.

על פי דעת מקרא: הכוונה: לחייך הם נאים - והתכשיטים – מיני תכשיטים הערוכים בשורות, שורות העשויים בדמות עוף - תור ולפי זה התכשיטים של הרעיה- מדומים לרסן המקושט על פני הסוסה- כדברי ישעיהו הנביא: "עַד-צַוָּאר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם, בְּנָפַת שָׁוְא; וְרֶסֶן מַתְעֶה, עַל לְחָיֵי עַמִּים" [ישעיהו ל', כ"ח]

קריאת שיר השירים בחג הפסח.

על כך כמה טעמים מתוך רבים.:

א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק של עם ישראל - לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל נמשלה ליונה וכאן הכוונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר , הם היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות ולמה היו דומים באותה שעה? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים ושם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח חג האביב.

"הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

[שיר השירים ב, י"ב]

ג] יש הסוברים כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק – כי : שיר השירים- הוא קודש קודשים ונכתב על ידי שלמה המלך בעצמו והמנהג לקוראו בחג הפסח - מהטעם שמרמז על יציאת מצרים ופסח - חג האביב.

יהי רצון שנזכה להתגשמות דברי הנביא מיכה במהרה בימינו:

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה. ז, ט"ו]

יצירותיי מתוך פרשת :בשלח: