פרשת תולדות- מה סודו של יצחק להצלחתו בארץ המובטחת?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים לפרשת השבוע:
ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשה זו מעמידה במרכז
את יצחק ומתארת את תולדותיו: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את
יצחק.."[בראשית כ"ה, י"ט]
ניסיון הרעב בארץ- העובר
על יצחק בדומה לאביו אברהם, הוא מתכונן לרדת
למצרים, אך לפני כן הוא הולך לגרר אל אבימלך מלך פלישתים, אלא שאלוקים מצווה עליו
לא לעזוב את גבולות הארץ:
"וירא אליו ה'
ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך"[שם כ"ו, ב] יצחק מקיים את ציווי ה' ונשאר
בגרר. אך בהמשך אבימלך מגרש את יצחק : "..לך
מעמנו כי - עצמת ממנו מאד"
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מדגיש
כי אברהם הוליד את יצחק?
ב] אלוקים אוסר על
יצחק לעזוב את הארץ, מדוע?
ג] מהי הסיבה ליחס הרע של הפלישתים כלפי יצחק?
התשובות.
הדגשת הכתוב:
"אברהם הוליד את יצחק"
על פי רש"י: שני פירושים:
א]לפי הפשט: לאחר שה'
קרא לאברם -אברהם רק אז הוא הוליד את יצחק בנו.
ב] לפי הדרש: היות וליצני הדור היו אומרים ששרה נתעברה
מאבימלך ,שהרי שנים רבות קודם לכן הייתה
נשואה לאברהם ולא נתעברה, על כן הקב"ה דאג שיצחק יהיה דומה בקלסתר פניו לאביו
- אברהם.
כמה מחכמי ישראל
מתפלאים על כך, מדוע נקראים אותם אנשים הלועגים לשרה - ליצנים, הרי הם נחשבים
לרשעים?
אלא התשובה לכך היא: שאותם ליצנים כוונתם הייתה: שעל ידי שאברהם התפלל על אבימלך
ונשותיו שנענשו ולא הביאו ילדים לעולם - פקד
ה' את אברהם בהולדת יצחק, כפי שנאמר במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א]: "כל
המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"
בעצם אנשים אלה אמרו
דברים נכונים ,אלא באופן לא ברור אשר משתמע לשתי פנים, כך שהמאזין למילותיהם: "מאבימלך
נתעברה שרה" יחשוב במשמעות זולה וגסה ,לכן אנשים אלה מכונים בפי חכמנו: "ליצני
הדור" מכאן לומדים שאדם חייב להקפיד לדבר באופן ברור וטהור, "מוות וחיים
ביד הלשון" [משלי י"ח, כ"א]
אלוקים אוסר על יצחק
לעזוב את הארץ.
רש"י מפרש: יצחק רצה לרדת בזמן הרעב למצרים בדומה לאביו אברהם, אמר לו
הקב"ה: "אל תרד מצרימה" מהטעם שיצחק נחשב לעולה תמימה משעת העקדה ולכן
אין ראוי שיעזוב את הארץ המובטחת. כשם שעולה היוצאת מחוץ לעזרה נפסלת ואסורה, כך
נאסר על יצחק לצאת את גבולות ארץ ישראל.
אור החיים מפרש: "נתכוון לומר סתם לקבל עליו אמרי קדוש אל המקום אשר יאמר
אליו הגם שיהיה הפך רצונו, וליטול שכר על הדבר כי רצה הקב"ה לזכות
ידידיו"- מכאן שהקב"ה רצה לתת ליצחק שכר וזכות על כך שישב בארץ הקודש
כפי שציווה את אברהם אביו:" לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר
אראך" [שם י"ב, א]
ספורנו מסביר: כי הקב"ה התכוון לומר ליצחק -שלמרות הרעב בארץ ה' יהיה עמו
ויברכהו ולא יחסר לו מרעה לצאנו. ויברך אותו בממון ובמקנה וזאת מהסיבה: שה' נשבע
כבר לאברהם אביו- לתת לו ולזרעו את הארץ הזאת ולפיכך בהיותו גר במקום יהיה נשיא
אלוקים בתוכם ויקנה בה חזקה להוריש לזרעו.
יחסם של הפלישתים אל
יצחק.
כאשר יצחק משתקע בגרר
הרי כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם , הפלישתים סותמים אותם וממלאים בעפר.
רש"י מסביר : כי לפי שמסופר בהמשך הפרשה על יצחק שחפר את הבארות מחדש:" וישב יצחק ויחפור
את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו.." לפיכך הקדים הכתוב לתאר - שאת הבארות האלה סתמו הפלישתים
אחרי מותו של אברהם - בטענה כי הבארות הללו משמשים תקלה ומכשול מפני מחנות החיילים - שיבואו להילחם נגדם והבארות יספקו
להם מים.
רוב הפרשנים מסבירים : כי הגורם לסכסוך בן יצחק
לפלישתים ואבימלך בראשם - השנאה לישראל, שנאה זו מופיעה מצד
האויבים לאורך כל הדורות כלפי האומה היהודית ונמשכת עד ימינו.
התורה מסבירה את סתימת הבארות מתוך קנאת הפלישתים ביצחק כפי
שכתוב: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן בקר
ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים"
אותו אבימלך שבזמנו
כרת ברית עם אברהם אבינו: והתחייב לא לשקר לו, לנכדו ולנינו ,אינו עומד בדיבורו ומעביר את הקנאה אל
יצחק, והשנאה אצלו עד כדי כך גדולה שהוא
מגרש את יצחק ואומר: "לך מעמנו כי עצמת ממנו" .
למרות שיצחק עובר
למקום אחר שנאה זו אינה מרפה ממנו והולכת בעקבותיו. וגם שם מתקוטטים אתו בעניין הבארות שהוא חופר , אבל אבימלך ברוב
צביעותו בא אליו בהצעה חדשה של כריתת ברית ביניהם ,יצחק מגיב באומרו: "מדוע
באתם אלי ואתם שנאתם אותי" ?
תשובתו של
אבימלך מזכירה את האויבים שלנו היום: הוא
אומר ליצחק: "עשינו עמך רק טוב, ונשלחך בשלום" הוא כאילו עושה לו טובה
בכך שלא זרק אותו לשואה ,אלא איפשר לו לעזוב את ארצו אחרי שלקחו לו את האדמה
והבארות., על כך ישנו מדרש יפה:
בראשית רבה [ס"ד]: משל לארי שנתקע לו עצם בגרונו ,מיד הכריז: מי
שיצליח להוציא את העצם מגרונו- יבוא על שכרו. מיד הופיע עוף בעל צוואר ארוך וחרטום
מאורך במיוחד, והצליח להוציא את העצם מגרונו של ארי זה. תבע העוף את שכרו ,ענה לו
האריה: לא די לך שחרטומך שהיה בגרוני לא ניזוק ויצאת בשלום ולא בלעתיו, אתה עוד מעז לבקש על כך שכר?
הנמשל על פי
חז"ל: אבימלך טען בפני יצחק: היית בארצי ואני שלחתי אותך ריקם ,אבל יצאת בריא
ושלם, לא קרה לך דבר. על כך אתה חייב לגמול לי טובה.
מכאן שכל מה שקרה
ליצחק הוא תבנית הסכסוך בשרשרת ההיסטוריה של העם היהודי עד היום ממש.
זוהי בעיה אנטישמית.
"אוצר
חיים" מסביר: כי ניתן ללמוד מתגובתו של יצחק לגבי העתיד של
ישראל. על יצחק נאמר:"ויעתק משם",
הפתרון לאנטישמיות:
לעם ישראל יש ארץ אחת, וזוהי ארץ ישראל ולכן
עליו לגור רק שם ולתמיד.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: ניתן ללמוד כי כל שנאת הפלישתים
נבעה מתוך קנאה בהצלחתו של יצחק, יצחק
שציית לצוויי ה'- הצליח
לעלות ולהתעלות וזה היה סוד הצלחתו,
וכאשר הפלישתים באו לכרות אתו ברית ,הם
נתנו טעם לצעד זה: "ראו ראינו כי היה ה' עימך.."למרבה הצער, אותה
שנאה קיימת עד ימינו ועל מנת להתגבר עליה עלינו לציית לתורה הקדושה- ולמלאה ככתבה
ולשונה וליישב את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה. וכשם שיצחק הצליח בעזרת הבורא, כך עם ישראל בע"ה יזכה להגיע למנוחה והנחלה לעד- בארץ המובטחת.
אמן !
