פרשת
ראה - ראיה – יראה - והקשר לחודש אלול.
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה וההפטרה:
ציורי תנ"ך/ הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין .(c)
- Biblical paintings
BY Ahuva Klein
Mount Gerizim and Mount Eival
ציורי תנ"ך / הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ראה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חציית מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי ואשתו -לחופשי- ונתינת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)
:
ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)
" אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]
הפרשה מתחילה במילים:
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--
הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה. אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה. לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם" [דברים י"א, כ"ו - ל"ב]
השאלות
הן:
א] מהי חשיבות הראיה
ומה הקשר לר"ח אלול?
ב] "וָהיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - מה המסר ?
תשובות.
משמעות
הראיה.
מתברר כי יש קשר
עוצמתי בין הראיה לחכמה - הראיה היא חכמה והחכמה היא ראיה.
אצל הקב"ה -
הראיה היא ראיית אמת וחכמה אמתית כפי שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" [דברים ד', ל"ה]
כאן הקב"ה – שהוא
מקור האור האין סוף פונה לכל יחיד ורומז לו: תחשוב היכן אתה נמצא . תחשוב על מעשיך
- האם אתה בדרך הנכונה ? האם הצבת לעצמך
מטרה בחיים - שאליה אתה שואף להגיע ?
יש בדברים אלה רמז גם
לחודש אלול שהרי – בשבת הקרובה ויום ראשון שאחריו - חל השנה ר"ח אלול
וארבעים יום טרם יום כיפור בהחלט זמן
מתאים ביותר לראות ולבדוק את עצמנו - האם אנחנו
בצד הנכון?
הרי נאמר: "...אָנֹכִי נֹתֵן
לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה" – לא כעונש ,אלא כבחירה, נאמר שלוש פעמים את המילה: "הַיּוֹם".
א]
"לִפְנֵיכֶם — הַיּוֹם"
ב]
"אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם"
ג]
"אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם":
כל אדם רואה - לפי
השכלתו ודעותיו. מסתבר - כשם שהקב"ה מסתכל ומתבונן בכל אחד ואחד- שהרי נאמר: "אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט"? [תהלים
צ"ד, ט'] - כך מעוניין שיכירו בגדולתו שהוא ה' כמו שנאמר :"וְרָאוּ, כָּל-בָּשָׂר, כִּי
אֲנִי יְהוָה" [יחזקאל כ"א,
ד]
והרי בניגוד לראיית
בני אדם- ראייתו של ה' היא בלתי מוגבלת ואין מישהו שיכול להסתתר מפניו כמו שאומר ירמיהו הנביא:
"אִם-
יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא- אֶרְאֶנּוּ? נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי
מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה".
[ירמיהו כ"ג, כ"ה]
[על פי "ספר
התמצית"/ מאיר ינאי]
ה"נתיבות
שלום" מביא הסבר מאד
מעניין[ בשם האר"י הקדוש]: כל אדם
שונה מרעהו וצריך שיראה מה השליחות שה' הטיל עליו - שבעבורה - ירדה נשמתו לעולם הזה, וכיצד יבדוק מה שליחותו? על ידי שיבחין מה הם
התנאים והכישורים שה' העניק לו שרק באמצעותם יוכל לממש את שליחותו בפועל - לתקן
תחום מסוים בעולם הזה- ואת אותו תיקון אף אחד לא יוכל לבצע- היות ולכל אדם אחר
העניק ה' תנאים מתאימים לשליחותו ואם האדם מגלה- מה שליחותו האמתית בעולם זה ואף
יממש אותה בפועל- אזי הוא זוכה לברכה בשליחותו המיוחדת לכך.
אך אם אינו מגלה -
מהי שליחותו שבעבורה ירד לעולם הזה- הרי
זו קללה.
ואם האדם פועל בשליחותו הייחודית במסירות נפש,
זו ההוכחה שהוא מקיים את שליחותו שנועדה לו בלבד לתקן בתחום המיוחד שלו - את
העולם.
זוהי הברכה שאליה
זוכה, אך אם אינו מגלה מהי שליחותו שנועדה רק לו - זוהי קללה.
הגאון מוילנא – מסביר: כי בתחילה ה' פונה
לכל אדם בלשון יחיד: "רְאֵה", אך מסיים בלשון רבים: "לִפְנֵיכֶם"
הרב בן ציון מוצפי מסביר את דברי הגאון מווילנא: הכוונה ל"תופעת העדר" ישנם
אנשים שפועלים מתוך השפעת האנשים שבסביבתם
וכאשר נשאלים: מדוע הם נוהגים כך? תשובתם: "כולם עושים כך"
כגוון: כולם לובשים כך, או כולם אוכלים מזון מסוים. לכן התורה פונה אל כל יחיד: "רְאֵה" - תשקול מחדש אם ראוי שתנהג בדרך הזו, שמא הדבר סותר את ההלכה! עליך
ללכת רק עם האמת!
"קדושת
הלוי" מסביר: על היהודי
לראות ולהתבונן בגדולת הבורא ויבין שאפילו המלאכים עושים באימה את מלאכתם
וידוע שאדם העובד את ה'- הוא מכונה בשם: שופר - מלשון: שפרו את מעשיכם, תקעו-
מלשון: "וַתֵּ֙קַע֙
כַּף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ"-נאמר כאשר יעקב נאבק עם שרו
של עשיו [בראשית ל"ב, כ"ו]
עבודת ה' אצל היהודי
צריכה להיות תקועה תמיד בלב היא צריכה
להיות חדשה כמו כאילו לא התחיל לעבוד את בוראו קודם לכן וזה מתבטא
במילים:
"שִׁירוּ
לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ.." [תהלים צ"ו, א]
על פי כל נושא הראיה
וההתבוננות של היהודי על עבודתו ושליחותו בעולם הזה מאד ראוי להתעורר כדי לראות נכון - לקראת בוא חודש
אלול, בע"ה ,בקרוב.
מעלת ארץ
ישראל.- מצוות ישוב ארץ ישראל.
נאמר: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ,
וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים
וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"
עוד נאמר: "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם,
וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם" [להן י"ב
,כ"ט]
בספרי נאמר: מהכלל שנאמר:" וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"
הכוונה: תירש את
נחלות הגויים בכנען ותשב בעריהם ובבתיהם - הייתי חושב שאינך רשאי להוסיף על הבניין
של הכנענים בארץ - תלמוד לומר, "וישַׁבְתֶּם -בָּהּ"
כל מקום שיהודי
מעוניין לבנות - שיבנה!
מעשה ברבי אליעזר בן
שמוע ואבי יוחנן הסנדלר- שהיו הולכים לנציבים שבבל אצל ר' יהודה בן בתירא ללמוד
אתו תורה .הגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל זקפו את עיניהם ובכו וזלגו
מעיניהם דמעות ומרוב צער שהצטערו שיצאו מתחום ארץ ישראל קרען בגדיהם וקראו את
הפסוקים: "וְיָרַשְׁתָּ
אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"
מיד שבו חזרה לארץ
ישראל - שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
המילים האלה:
"שקולה מצוות ארץ ישראל נגד כל המצוות שבתורה" מהווים את היסוד להגדרה
של מצוות כיבוש ארץ ישראל.
הרמב"ן טוען: כי זוהי מצוות עשה שישבו בארץ וירשו אותה בכל הדורות והנסיבות.
הר"ן בסוף מסכת
כתובות מביא בשם הראב"ד: שאף נשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל ואפילו עבדים כנענים יכולים לכוף את רבם להעלותם לארץ
ישראל וכך פסקו בעניין העלייה שאר הפוסקים.
הרב חיים לייב שמואלביץ מסביר בספרו: "שיחות מוסר" את ציווי ה' לעם ישראל:
"פְּנוּ
וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר
וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן,
עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.
רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת
לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם". [דברים
א, ז-ט]
נהר פרת אינו מארץ ישראל, אך היות ונזכר יחד עם
ארץ ישראל חשיבותו גדלה ולכן הכתוב קראו
בשם: " הַנָּהָר
הַגָּדֹל "
מכאן ניתן ללמוד: קל
וחומר על ארץ ישראל שהיא גורמת חשיבות לכל מי שנמצא בה. שהוא זוכה לעליה רוחנית גבוהה - כשהוא מצוי בה.
כמו שנאמר: "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב" [בראשית ב, י"ב]
"אין תורה כתורת
ארץ ישראל [מדרש רבה] אותם אנשים הלומדים בארץ ישראל – תורתם מעולה יותר והמסר
מתבטא גם בפסוק:
"כִּ֤י
מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר ־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם"׃[ ישעיהו ב', ג]
כמו כן, נאמר: שאין
הנבואה נגלית, אלא בארץ ישראל לכן יונה הנביא ברח לתרשיש - כדי שהנבואה לא תשרה עליו.
יש להתפלא שאנו הגרים
בארץ ישראל אין אנו מרגישים כפי שהיה צפוי מהשפעתה עלינו ,עניין זה לומדים אנו
מדברי חז"ל [דברים רבה, פ"ב: ח]: "אמר משה רבינו לפניו:
ריבונו של עולם- עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל ואני אינני נכנס? אמר לו
הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו- לא נקבר בארצו. יוסף
הודה בארצו מניין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" [בראשית
ל"ט, י "ד] ולא כפר אלא אמר:
"כִּי-גֻנֹּב
גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"
[בראשית מ, ט"ו] אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך כיצד? בנות יתרו
אומרות:"
וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים"; והוא שומע ושותק.."
ברגע שבנות יתרו אמרו
לאביהן: "איש מצרי" הייתה הכחשה
על יהדות משה, והוא הרי שמע ושתק! ולא מצאנו על כך שום תביעה עליו, אך יתכן שהוא
חשש להודות ביהדותו 'אך משום שלא הודה
בארץ בשתיקה - לכן נענש ולא זכה להיקבר
בארץ ישראל. בעבור זה לא הועילו לו
כל הבקשות שהיו לו אל ה',
כי "מי שלא הודה
בארצו - לא נקבר בארצו" מכאן נלמד את
ערכה הרוחני של ארץ ישראל שעשויה להשפיע עלינו לטובה –כמו שכתוב:
"אֶרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד
אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]מכאן
נלמד על החשיבות להודות על ארצנו הקדושה
ורק על ידי זה- נזכה לספוג מהשפעתה המיוחדת.
הרמב"ן סובר שמי שקונה חלק באדמת ארץ ישראל – הוא כקניית חלק לעולם הבא.
יעקב
אבינו קנה חלקת אדמה בשכם: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ,
מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה".מכאן: מי שיש לו חלק בארץ ישראל- נחשב כחלק
לעולם הבא.
בנות צלופחד ראויות
לשבח בזכות שבקשו ממשה: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ
אֲחֵי אָבִינוּ".[במדבר כ"ז, ד]
על הנשים לא נגזרה
גזירת המרגלים לא להיכנס לארץ - לפי שהן היו מחבבות את ארץ ישראל. הן בקשו חלק בה.
לסיכום לאור האמור לעיל, המילים: "ראה" , ראיה, יראה, אלול וארץ
ישראל- הן כאגודה אחת ויש בהן הרבה מן המשותף: אופן הראיה
של האדם- נובעת מתוך החכמה והראיה-גורמת ליראת שמים- וכל אדם על פי חכמתו
ורמתו, ארץ ישראל שונה מכל הארצות- היות וה' רואה ומביט בה באופן מיוחד כפי שנאמר:
"אֶרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד
אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א,
י"ב]
וההוכחה שהחכמה נובעת
מתוך היראה מתבטאת בדברי דוד המלך:
"רֵאשִׁית
חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ
עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים
קי"א ]
כן מדברי שלמה המלך:"תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת
קְדֹשִׁים בִּינָה". [משלי ט', י'] וטוב יעשה כל יהודי שהחל מחודש אלול יחזק את ראייתו ואת
יראת השמים שבו - יתקן את דרכיו
"וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים
כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" [דברים ד', ד]
