אברהם והליכתו.
שיר מאת: אהובה קליין ©
ויהי אברהם מואס
באלילים
בחכמה ותבונה מגלה
אלוקים
אור כשדים כבשן האש
אותו לא ירתיע לא
ייאש.
לציוויי
עליון מציית באהבה
בזה
הרגע ללא השהיה
בחדרי ליבו ניצתת
להבה
משנס מותניו רגליו
כאילה.
אל ארץ כנען נושא
רגליים
שרעפים עליו יביטו משמים
שרה, לוט, עבדים
ושפחות
יצטרפו ללוותו בהרים
וגבעות.
בדרך שאדם חפץ להגיע
לשם יוליכהו גם
במפתיע
רצון האדם כבודו תמיד
אם רק יחפוץ ובדרכו
יתמיד.
הערה: השיר
בהשראת פרשת לך-לך [חומש בראשית]
