פרשת פקודי- הענן על המשכן- מה תפקידו
?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הענן מלווה את ישראל גם במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמוד האש מלווה את ישראל בלילה/ ציירה: אהובה קליין(c)
קליין (c)
פרשת פקודי היא האחרונה
בחומש שמות ומסיימת את תיאור הקמת המשכן
לפרטי פרטים בנוסף לפרשיות הקודמות: תרומה, תצוה, כי תישא, ויקהל .
חז"ל סוברים כי
בני ישראל נצטוו , על הקמת המשכן ממחרת
יום הכיפורים, לאחר שובו של משה מהר סיני -עם הלוחות השניים .
סיום מלאכת המשכן
מצוין בפרשתינו: "וַיְהִי
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם
הַמִּשְׁכָּן". [שמות, מ', י"ז] כל ההכנות וכל חלקי המשכן נמשכו פחות מחצי שנה
ומהלך זריז זה מוסבר בהכרת העם
שהקמת המשכן -יגרום לתיקון חטא העגל שבעקבותיו נסתלקה השכינה וכעת שוב
תשוב השכינה לשכון על עם ישראל.
בסיום הפרשה, התורה
מתארת: "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל
מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא- יָכֹול מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל
מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא
אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן
מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם. וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ,
עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן יְהוָה
עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי
כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל- מַסְעֵיהֶם". [שמות מ, ל"ד- ל"ח.]
השאלות הן:
א] מה מסמל הענן מעל המשכן?
ב] מדוע משה לא עסק במלאכת המשכן?
תשובות.
משמעות הענן.
נאמר:
"ּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם".
ספורנו מסביר: כי השכינה שרתה במשכן באופן
קבוע והענן שהיה מכיל את השכינה - לא זז משם אלא כשהיו צריכים ישראל - לנוע לדרכם.
הענן
, לא היה במשכן שילה, מימי יהושע עד סוף
תקופת השופטים וגם לא בבית ראשון ולא בבית שני, אבל לעתיד לבוא בבית השלישי שיבנה
במהרה בימינו , זה אכן יהיה כפי שמתואר בספר זכריה:
"וַאֲנִי
אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".[זכריה
ב, ט]
ראיתי
מדרש מעניין האומר: "אמר הקב"ה, בעולם הזה הייתה שכינתי
בינכם ולעינכם [ולא בתוככם פנימה] לעתיד לבוא - שכינה אינה זזה מכם לעולם, שנאמר: "וְשָׁכַנְתִּי,
בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל".
[מלכים-א, ו, י"ג] [מתוך "פרפראות
לתורה/ מנחם בקר"]
הגר"א
[הגאון רבנו אליהו מוילנא] אומר: "אף שהלך לפניהם הענן ביציאתם ממצרים, לא היה אלא לשעתו
עד הים, וגם לא היה לעיני כל ישראל, רק לפני הנביאים שבהם , מה שאין כן-מתפילת
משה ואילך, שהתפלל [בפרשת כי תישא] "ונפלינו
אני ועמך" והשיב לו הוא יתברך: "נגד כל עמך אעשה וגו' , וזהו: "לעיני כל ישראל" ועל זה
אנחנו מצפים: "כִּי עַיִן בְּעַיִן
יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן".[ישעיהו נ"ב, ח]
רבינו
בחיי
אומר על המילים: "כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה
לַיְלָה בּוֹ.."- מן הראוי היה שיהיה כתוב "ענן ביום ואש תהיה
בלילה", אלא בפסוק בא הכתוב לרמוז על מידת יום ועל מידת לילה. במקום המילה
"יום" נאמר: "יוֹמָם"-
ונכפלה האות מ' וזה לרמוז כך מידת הרחמים – מילה כפולה. ועצם המילה: "לַיְלָה" למעשה בא מהמילה: "ליל" ואילו הוספת האות
הה"א האחרונה במילה- הוא רמז למידת הדין שהיא שולטת בעיקר בלילה.
מידה
זו נמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה, וזה סוד הלשון באותיות המקרא וכן מה שכתוב ביהושע[ א, ח]
"לֹא-יָמוּשׁ
סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"
היה ראוי שיהיה כתוב שם: "והגית בו ביום ובלילה", אך הכתוב בא לרמוז
לנו: שספר התורה כולל את מידת הדין ואת מידת הרחמים.- הן בתורה
שבכתב והן בתורה שבעל פה.
ועוד
מוסיף רבינו בחיי: השכינה הייתה מחוברת לעם ישראל במדבר כמו שכתוב: "וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד
עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה. י וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן,
עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ..."
[שמות ל"ג, ט]
ובמשלו
של בלעם על עם ישראל נאמר : "מַה-טֹּבוּ
אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל".[ במדבר ,כ"ד, ה]
ענן
ה' היה מלווה את עם ישראל במדבר וכמה היה נאה המראה, כאשר בני ישראל חונים במדבר
,כל שבט עם דגלו השייך לו- בסדר מופתי -
המחנות הקדושים האלה- היו שקולים- כמחנה מלאכים ותרשישים כשהשכינה הייתה נראית
בענן- לכולם- כולל האנשים והגברים.
דרשו רז"ל: על דברי דוד המלך[ תהלים
פ"ה, י]
"אַךְ
קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ; לִשְׁכֹּן
כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ". אמר הקב"ה: בעולם הזה השריתי שכינתי ביניכם בבית המקדש, אך בגלל שחטאתם,
נסתלקה ממכם השכינה וְנָתַתִּי
מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם...." אבל בעתיד
לבוא- השכינה לא תמוש ממכם., כפי שהכתוב מציין:
"וְנָתַתִּי
מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי
לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם".[ויקרא כ"ו, י"א- י"ב] מכאן, שבעתיד,
ישנה הבטחה שתחזור הנבואה לישראל כמו בימים הקדומים והשכינה תשוב ,וכולם ילמדו את
דעת ה' בשפע חכמה ולא ילמדו עוד מלחמה. ה' יברא לעמו לב חדש ואילו את לב האבן יסיר
ויקרע. לא יהיה יצר הרע ולא שטן וזאת היא הנחמה שלנו בגאולה שלנו הקרובה.
התפארת
והכבוד ישובו לעם ישראל כפי שהיה בראשונה ועל כך הבטיח הנביא ישעיהו בחתימת ספרו- במילים:
"קוּמִי
אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח". [ישעיהו ס',א']
ואם בגאולה הראשונה- כאשר ה' הוציא את עם ישראל
ממצרים ,נראה לנו כבודו מתוך מחיצת ענן במדבר וה' ליווה אותנו לאורך כל הדרך במדבר
כפי שנאמר:
"אֲשֶׁר-עַיִן
בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן
אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" [במדבר
י"ד, י"ד].
הרי
שבעתיד לבוא עם ישראל יעלה לדרגה גבוהה יותר,נוכל לראות את השכינה ללא מחיצה נבדלת
ובלי ענן – כפי שהבטיח הנביא ישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו
יְרַנֵּנוּ: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ,
בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן" [ישעיהו
נ"ב, ח']
משה לא השתתף במלאכת המשכן?
על
פי מדרש תנחומא : כיוון שנשלמה מלאכת המשכן, הכול ציפו להשראת השכינה והם הצטערו שלא
שרתה השכינה , החליטו ללכת לחכמי הלב- ובקשו מהם שיעמידו את המשכן ואז תשרה השכינה, אך חכמי הלב, לא ידעו ולא יכלו להעמיד את המשכן וכשניסו
להעמידו היה מיד נופל.
הלכו
מיד אל בצלאל ואהליאב - האומנים, בקשו מהם שיעמידו את המשכן ואמרו להם: אתם הקמתם
את המשכן כנראה שעל ידכם ראוי שיעמוד. אך גם הם לא הצליחו
במשימה ,מיד היו אנשים מתחילים לרנן על משה: "תראו מה גרם לנו בן עמרם שהטריח
אותנו והוציא מאתנו כספים והבטיח שהקב"ה- ירד מהעליונים וישרה את שכינתו
במשכן כפי שהבטיח: "..ושכנתי בתוכם"
אולם,
הסיבה שעדיין לא שרתה השכינה במשכן- כיוון
שמשה היה מצטער שלא זכה להשתתף עם עושי המלאכה- במשכן. מסיבה זו לא הצליחו להקים
את המשכן.
הלכו
ישראל אצל משה ובקשו ממנו לגשת למשכן אם הכול נעשה כשורה? משה אישר שהכול נבנה
בהתאם להוראות, אם כך שאלו אותו- מדוע המשכן אינו עומד? משה היה מצטער על כך עד
שאמר לו הקב"ה" לפי שהיית מיצר היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן,
לפיכך לא יכלו אותם חכמים להעמידו בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו
עומד, שוב אינו עומד לעולם..."
ב"עץ
יוסף" ,כתב בשם המפרשים: משה לא השתתף במלאכת המשכן, חשב שיתנדבו הציבור
תחילה והוא ימלא את החסר בסוף, בדומה לנשיאים אך משה לא נענש כפי שהנשיאים נענשו
שהתורה החסירה להם אות מהשם שלהם כפי שכתוב
"הנשאם"
אם
כן מדוע לא נענש גם משה? התשובה בספר "דעת סופרים" : למשה היה תפקיד
למסור את התורה וללמדה את עם ישראל- וכדי שלא יתבטל בשליחות זו - לא עסק במלאכת
המשכן.
לסיכום לאור האמור לעיל: הענן מעל המשכן
שימש כמחיצה לשכינה- היה מלווה את עם ישראל במדבר לאורך כל הדרך, על פי
הנבואה השכינה עתידה לשוב לעם ישראל בגאולה הקרובה ולהגן על העם.
