יום רביעי, 28 באוגוסט 2024

פרשת ראה- רְאִיָּה ויִרְאָה - מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה-   רְאִיָּה  ויִרְאָה - מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה  קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/

 ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]


ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשת ראה - היא המשך פרשת עקב ופותחת  בפסוקים: " רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ -וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"  [דברים י"א, כ"ז - ל"ב]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת ראה לפרשת - עקב?

ב] מה המשותף לרְאִיָּה וליראה?

ג] מהו המסר מדברי ישעיהו  הקשור לפרשת ראה?

תשובות.

הקשר בין פרשת ראה לפרשת עקב.

רבי מרדכי מבלגורי סובר: כי  קיים קשר בין פרשת עקב לפרשה זו- פרשת ראה.

בסוף פרשת עקב  מדובר על הבטחת ארץ ישראל  לעם ישראל ,אך יש שם פסוק שראוי לשים – לב  אליו היטב  וזהו מסר נצחי לעם ישראל:

"לֹא - יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:  פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם". [דברים י"א, כ"ה] הסבר: ההרתעה הישראלית כלפי האויבים נתונה לתנאי שעם ישראל ישמור ויקיים את המצוות ורק אז  יהיו ראויים להיקרא בשם: "עם ה' " ומהטעם הזה נאמר בתחילת  פרשתנו:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

לעניות דעתי: בפרשת עקב יש גם את נושא הרְאִיָּה בפסוקים הבאים: נאמר לעם ישראל לזכור את אשר  ראו עיניהם בעבר:

"הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ " [הנסים הגדולים] שעשה ה' לעם ישראל.[דברים. ז', י"ט]

"כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה". [שם, פרק י"א, ז]- כאן מדובר בעיניים גשמיות .

ולהלן דוגמת ראייה אלוקית:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא". [פרק ט', י"ג]

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [שם  י"א, י"ב]

כפי שאנחנו משתקפים בראי כך גם משתקפים בשמים.

על פי הכתוב בפרשיות אלה- נראה שהקשר בין שתי הפרשיות- הוא ממש עוצמתי.

המשותף לרְאִיָּה  והיראה:

ראשית, המתבונן בשתי המלים: " רְאִיָּה  –"יראה"- מיד מבחין באותיות  הזהות - זה מול זה -  בסדר שונה ובשתי המילים ניתן להבחין במילה: ראי

במסכת אבות נאמר על הרְאִיָּה  :

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.,,,, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". [אבות פרק ב', ט']

עין טובה - הכוונה לאדם ששמח בחלקו.

על פי הרמב"ם - הכוונה: לאדם שמסתפק במועט וזוהי ממעלת המידות שבאדם.

לגבי - "הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד": זהו  אדם היודע להסיק מסקנות לגבי העתיד על סמך ההווה - וילמד את הנסתר מתוך המצב העכשווי.

במסכת אבות [ג', ט']נאמר על היראה :

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶיּמֶת".

המשמעות: יראת חטא אם היא קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.

הרי החכמה מתבטאת  איך שהאדם רואה את הדברים – איך הוא מבין את המצב שהוא רואה.

בתהלים נאמר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים קי"א, י']

באיגרת הרמב"ן: אנו קוראים , כיצד ניתן להגיע ליראת ה'?

"..וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָוה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ....";

בעל החתם סופר אומר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי-

אם הוסיף מצווה הכריע לכף זכות את כל העולם ואם עשה עברה - הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. "ראה" כל מעשה שאתה עושה עשוי להשפיע על העולם כולו לכאן או לכאן - כלומר לברכה או לקללה.

המשמעות של המילה: "ראה" = רְאִיָּה מלשון חוכמת ראיית האמת , כפי שנאמר: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב " [שמואל –א ט"ז, ז]

רק הקב"ה מסוגל לראות את האמת המדויקת ואילו האדם רואה כל אחד באופן  פרטי באופן שונה לפי מדרגתו וחוכמתו.

על הקב"ה נאמר:

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ". [דברים ד, ל"ב]

הקב"ה אומר לכל אדם: ראה היכן אתה נמצא? מה מצבך הרוחני? תחשוב על מהלך חייך והתכלית.

הקב"ה  מתבונן בכל אחד ואחד: וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה,," [יחזקאל כ"א, ד]

אין איש שיכול להתחמק מראייתו של ה' כפי שכתוב:

"אִם - יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא - אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

על כל אדם לראות את הטוב שבבריאה בדומה לקב"ה- כפי שנאמר:

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".

[בראשית א', ד']

אנחנו קרבים לחודש הרחמים והסליחות ומן הראוי שכל אחד יבדוק ויראה מה מצבו הרוחני ויבדוק את מאזן חייו.

המילה: "ראה" – הן אותיות: "האר"

כפי שאנחנו מתפללים  ופונים בבקשה  אל ה' יום, יום: "והאר עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".

במעמד הר סיני  נאמר: "וכל העם רואים את הקולות" [שמות כ, ט"ו]

יש ראיה שטחית ויש עמוקה יותר כפי שהדבר מתבטא בלימוד הגלוי שבתורה ולימוד הנסתר. נאמר: "והיו עינך רואות את מוריך..."[ישעיהו ל, כ]

דברי ישעיהו הנביא והקשר לפרשת ראה:

להלן קטע מתוך ההפטרה [ישעיהו  פרקים נ"ד- נ"ה- ו' ]

"עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים.  וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.  וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ. הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס, מֵאוֹתִי--מִי-גָר אִתָּךְ, עָלַיִךְ יִפּוֹל.  הן הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ--נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל. כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי--נְאֻם-יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"א- י"ז]

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".[ישעיהו נ"ה, ג']

ישעיהו הנביא ממשיל את ציון לאישה  ענייה שהיא מאד סוערת ומרגישה שלא מנחמים אותה - והנמשל: בני ירושלים -הגולים הנודדים ואינם מקבלים תנחומים- אך  כהרף עין הכול משתנה לטובה  אלוקים מיפה ומפאר את ירושלים - הבתים בירושלים מתייפים לכבודה  והרחובות מרוצפים באבנים יקרות. ירושלים זוכה שכל בניה לומדים תורה, ואפשר לראות שהכול מתחדש לטובה הגולים בירושלים.

כל זה בזכות המצוות – הבנים לומדים תורה - היהודים עוסקים בצדקה- וכך הכול מתהפך לטובה.

לאור האמור לעיל: אם הפרשה פותחת  בברכה והקללה - המסקנה מהפרשה ומדברי ישעיהו הנביא  היא: כי הכול  יכול להתהפך לטובה מתוך יראת שמים  וראיית הדרך הטובה שבה ילכו - זו - בסייעתא דשמיא - פותחת דף חדש לגולים בירושלים ויפים  וחשובים דברי  ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו  נ"ה, ג]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עֲנִיָּה סֹעֲרָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עֲנִיָּה סֹעֲרָה

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

הִיא בָּאָה מִגָּלוּת רְחוֹקָה

בַּת צִיּוֹן   עֲנִיָּה שְׁחוּקָה

הַדֶּרֶךְ רְצוּפַת מִכְשׁוֹלִים

אַךְ אוֹתָהּ לִוּוּ מַלְאָכִים.

 

לִבָּהּ נוֹשֵׂא אֶת רַגְלֶיהָ

סֹעֲרָה  מוֹחָא דִּמְעוֹתֶיהָ

מִתְנַחֶמֶת חִישׁ בִּתְפִלּוֹתֶיהָ.

מוֹדָה לָה' מְאִיצָה צְעָדֶיהָ.

 

לְפֶתַע כֹּה  מֻפְתַּעַת

קוֹלוֹת קְדֻשָּׁה שׁוֹמַעַת

כְּהֶרֶף עַיִן - כֻּלָּהּ נַחַת

הַשִּׂמְחָה אוֹתָהּ מַכְרַעַת.

 

יְרוּשָׁלַיִם קוֹרֶנֶת אוֹרָה

בָּנֶיהָ לוֹמְדֵי תּוֹרָה

בַּת צִיּוֹן צוֹעֶדֶת בְּבִטְחָה

מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת בְּתוֹכָהּ.

 

מִתְבּוֹנֶנֶת בְּיֹפִי הַשְּׁעָרִים

מִתְפַּעֶלֶת מֵאֲבָנִים וּצְבָעִים.

עַתָּה מוֹדׇה  לֶאֱלֹוקִים

 עַל כָּל הַטּוֹב וְהַחֲסָדִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת רְאֵה וְהַהַפְטָרָה  בִּישַׁעְיָהוּ [נ"ד-נ"ה-ו']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 21 באוגוסט 2024

פרשת עקב- התורה, עם ישראל, ארץ ישראל- הקשר? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת עקב – התורה עם ישראל ארץ ישראל-הקשר?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ 
 אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־יְהוָ֥ה אֱלֹוקיךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ברכת הארץ, הדגן והתירוש / ציירה: אהובה קליין (c)


" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".דברים ז',י"ג]

 







 

ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...." / ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מפרי  הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ "ארץ נתנה יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c) 




ציורי תנ"ך/ "לא תירא מהם"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ציון ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה".  [ישעיהו מ"ט, י"ח]




ציור מתוך ההפטרה: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"

ציירה: אהובה קליין (c)[ישעיהו מ"ט, י"ח]









ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו: "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.


" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"

ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי"

ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]


ציורי תנ"ך/  אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־יְהוָ֥ה אֱלֹוקיךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד/ ציירה: אהובה קליין (c)

הקורא פרשה זו מבחין – כי אין זו פרשה בפני עצמה, אלא - המשך לקודמתה , פרשת ואתחנן.

כך נאמר בפתיחת הפרשה: "וָהיָ֣ה עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת ־הַבְּרִית֙ וְאֶת הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ׃ וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵֽרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי ־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי ־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר ־אֲלָפֶ֨יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר ־נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל ־הָֽעַמִּ֑ים.." [דברים ז', י"ב- ט"ו]

בהמשך אלוקים דורש מעם ישראל: "וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵֽעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם ־לְ֠יִרְאָה אֶת ־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל ־דְּרָכָיו֙ וּלְאַֽהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת ־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל ־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל ־נַפְשֶֽׁךָ׃ לִשְׁמֹ֞ר אֶת ־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת ־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃ הֵ֚ן לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל ־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ רַ֧ק בַּֽאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל ־הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃ כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא ־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד"׃ [להלן ,י', י"ב- י"ח]

ארץ ישראל מיוחדת בהשוואה ליתר הארצות:

"וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה ־מָּֽיִם׃ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃[להלן, י"א, י"א]

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשת עקב לפרשת ואתחנן?

ב] מה הטעם בבחירה, בעם ישראל כעם נבחר?

ג] במה ייחודה של ארץ ישראל?

תשובות

פרשת עקב נסמכה לפרשת ואתחנן.

הגאון  רבי אליהו מווילנא מסביר: יש טעם לסמיכות הפרשיות: בסוף פרשת ואתחנן  נאמר:

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר".[דברים ז', ט']

ישנו חשש  שיאמר האדם: מדוע עלי לקיים מצוות?  כבר אבי שמר מצוות וה' משלם לבניו עד אלף דור- אם כך כבר בזכות אבי – מובטח לי שכר בזכותו.

מסתבר כי אותו אדם טועה בדיבורו - לפי שפרשו הקדמונים: [עיין דעת זקנים מבעלי תוספות] כי "שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו" המשמעות כמו:"  וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".[בראשית ל"ז, י"א] דבר הנאמר על חלום יוסף אשר שיתף את אביו - יעקב בסיפור חלומותיו.

יש לדעת , כי הקב"ה  הוא ממתין עם שכרו של הצדיק עד לרגע הנכון, ורק אם יזדמן מצאצאיו מי  שראוי לקבלו, אז ה' מעניק לו, גם את שכר זקנו, כלומר: אם הבן אינו הולך בדרכי אביו - ממתין ה' עם השכר  לנכדו, ואם גם הנכד אינו זכאי אזי ה' שומר את השכר לדור הרביעי - וכך הלאה - עד אלף דור. לכן נאמר בפתיחת הפרשה:

 "וָהיָ֣ה עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙.."

"וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת ־הַבְּרִית֙ וְאֶת הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ"׃

פרושו של המשפט: אם אתה  תשמור את המצוות - התוצאה תהיה: שה' יעניק לך את שכר אבותיך ולא ישמור את השכר לבניך כי  אתה, על פי מעשיך ראוי  לקבלו.

על כך דוגמא אצל יוצאי  מצרים שה' קיים עימם את החסד - שהבטיח עוד לאברהם למרות  שלא היו ראויים  לנסים גדולים אלא :

"לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה". [דברים, ח', ח']

כוונת הדברים:  מחמת זכות אבות לבד לא היה די ,אבל גם מחמת זכות עצמם לא  היה די - אלא רק בזכות שניהם  יחד  היו ראויים לחסד. אך הדורות הקודמים להם לא  היו ראויים כלל לחסד לכן ה' לא זכר  להם את ברית אבותיהם לגאול אותם  בימיהם !

אלוקים בחר  את עם ישראל- כעם הנבחר מכל העמים.

נאמר: "רַ֧ק בַּֽאֲבֹותיךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־ הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה"

רש"ר מסביר: כי ה' לא התקרב אל שום יצור כפי שהתקרב  אל עם ישראל, כי הוא בחר באבותינו מתוך כל משפחות האדמה והוא מצא אותם ראויים לאהבתו והוא בחר בהם "ובזרעם אחריהם" מכל העמים - כדי לשרת את מטרותיו המיוחדות למען  האנושות, ועל כן חובת עם ישראל  להיות ראויים לכך! וזה מחייב אותנו  להסיר כל פגם המנוגד לקשר זה.

זו הכוונה במילים הבאות.

"וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם" ועליכם להתנגד למרי של ליבכם -

עליכם לדאוג שליבכם ישמע לכם - ואתם תישמעו לה'- יש להתנגד למרי ופריקת העול של לבבכם עליכם לשלוט על מחשבותיכם ותאוותכם.

"וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד" - שחררו את עצמכם מכל עקשנות. של הרוח והרצון. עליכם להקשיב לדברי ה' והסירו מעליכם כל פגם העשוי להפריע לרצון ה'.

יש להישמע רק לה' שהוא מלך מלכי המלכים.

רש"י מסביר: כי עם ישראל הם חשוקים מכל העמים בידי ה'.

לכן ה' אומר לעם ישראל: הסירו את אוטם לבבכם - את האטימות –הכיסוי מהלב- כדי שיהיו פנויים להישמע לצוויי ה'..

דעת מקרא מסביר: אלוקים בחר בנו כעם- מתוך שבחר באבותינו מתוך אהבה וגם בזרעם אחריהם- "כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה" –זה מלשון קיום ואימות.

ה"נתיבות שלום" מסביר: עם ישראל חייב שיהיה לו יראת שמים. רק על ידי היראה ניתן להתגבר על כל המכשולים כדברי דוד המלך:  "יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה ׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד" [תהלים  י"ט, י']

ייחודה של ארץ ישראל

נאמר על ארץ ישראל: "אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י.. "ואחרי זה נאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי,.." [להלן  יא, י"ג]

הגאון מווילנא שואל: מדוע  נסמכו שני מקראות אלה?

תשובתו: אלוקים הבדיל בין ארץ מצרים לארץ ישראל - שהרי במצרים הנילוס עולה ומשקה אותה – באופן תדיר.

אבל ארץ ישראל התלויה במטר השמים - היא ארץ שה' דורש אותה תמיד ולכן מכאן עלינו להבין כי השגחת ה' על ארץ ישראל - היא תלויה - אם מקיימים את התורה בפועל, או ,חלילה, לא!

את התנאי הזה אנחנו אומרים בקריאת שמע:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ..." [להלן י"א, י"ג]

אך אם ,חלילה, אין מקיימים את המצוות. נאמר בהמשך:" וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר"

אדם הרוצה באמת להשיג את מימוש משאלותיו  מאלוקים - עליו להתפלל תפילה מתוך בקשה ותחנונים..

אמר רבי לוי:"אתה  מוצא דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם, וברר [ובחר] לו אחד מהם [אחד מכל סוג] ברא שבעה ימים- בחר לו   הקב"ה- שבת, שנאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":

ברא ארצות וברר לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר: "תמיד עיני ה' אלוקיך בה.." וכן הקב"ה קורא אותה: "ארצי"

שנאמר:"  וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד', ב'] ברא אומות וברר לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר:

"וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה"[דברים י"ד, ב']

לסיכום, לאור הנאמר לעיל - ניתן להסיק: כי עם ישראל הוא  עם נבחר אלוקים – ועל מנת לחיות בארץ ישראל המובטחת עוד  מימי אבותינו -עלינו להתחבר לתורה ומצוותיה ורק כך ניתן להגיע אל חיים טובים ורגועים.

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת -כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ:  לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ.  וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת -כָּל- הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם". [דברים  י"א, כ"ב-כ"ד]





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר