פרשת
ואתחנן - מסר
אקטואלי חשוב לעם ישראל !
"שבת נחמו"
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך /משה משקיף על ארץ ישראל /ציירה: אהובה קליין (C)
ציורי תנ"ך/ משה מתפלל ומתחנן לפני ה' לכניסתו לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל מרוחק מהר סיני בשלושת ימי ההגבלה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"
[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ]
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורים מתוך ההפטרה: ישעיהו פרק מ'
"על הר- גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" [ישעיהו מ,ט]
ציורי תנ"ך/ "שבת נחמו"- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה
וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".
מתוך ההפטרה[ישעיהו מ', ג-ה]
ציור מתוך ההפטרה [ישעיהו מ]
"כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל"
ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ']
"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה....."
משה מספר לעם כיצד מתחנן
אל ה' להיכנס לארץ ישראל - הארץ המובטחת - ומהי תשובת אלוקים אליו: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת -הָאָרֶץ
הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.
וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה". [דברים ג', כ"ה -
כ"ו]
בהמשך התורה
מתארת איזו התנהגות צריכה לאפיין את העם הנכנס לארץ ישראל.
"
רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה
אֱלֹהָי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב
הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא
חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:
אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק
עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.
כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה
אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל
הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. רַק הִישָּׁמֶר לְךָ
וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ
וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ,
וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".[דברים ד'. ה- י']
עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר
וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ, וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ
אֶת-הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹותֶיךָ" [להלן: ו'. י"ח].
השבת קוראים בהפטרה את נבואת הנחמה בספר ישעיהו: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹוהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ".[מתוך ספר ישעיהו, פרק מ', א'-ב']
השאלות
הן:
א] מדוע משה תולה את
אשמת העם באי כניסתו לארץ?
ב] מהו התנאי להצלחת
עם ישראל להתיישב בארץ המובטחת?
ג] כיצד מבטא הנביא
ישעיהו את כוח הרוזנים והשופטים?
תשובות.
תלונת משה
כלפי עם ישראל - על אי כניסתו לארץ המובטחת.
משה אומר לעם ישראל: "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי
לְמַעַנְכֶם,
וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי
עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".
על פי רש"י: "וַיִּתְעַבֵּר
יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם",
הי התמלא כעס על משה -
ואומר משה לבני ישראל: ואתם גרמתם לי לכך – כפי שנאמר: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם." [תהלים ק"ו, ל"ב]
בנוגע למילים:
"רַב-
לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".
רש"י מסביר שלא יאמרו: כמה קשה הרב - והתלמיד כמה סרבן מפציר. על פי [מסכת סוטה
י"ג]:
די לך. אל תרבה לבקש,
כדי שלא יאמרו: הרב כמה קשה שאינו שומע
לתלמיד . תלמיד כמה
סרבן - מפציר, הכוונה שלא תפציר, שאם בכל זאת תמשיך להרבות לבקש להיכנס לארץ יאמרו: הרב כמה קשה..
פירוש ב' : שמור לך רב טוב הצפון לך.
האגדה מספרת:
"וְיִפְרֹשׁ
מֹשֶׁה כַּפָּיו אֶל ה' וַיֹּאמֶר: אָנָּא
ה' אֶחְיֶה נָא וַאֲסַפֵּר
מַעֲשֶׂיךָ יָה: וַיֹּאמֶר ה': לוֹ טֹובוּ
חַיִּים אֲרֻוכִּים לִבְנֵי אָדָם - כִּי עַתָּה לֹא
מֵתוּ גַּם אֲבוֹתֶיךָ: וְעַתָּה אִם תֹּאבֶה וְהָיִיתָ עוֹד אֶלֶף שָׁנִים וְנָתַתִּי לְךָ אֶת
שְׁאֵלָתְךָ, אֶפֶס כִּי לֹא יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַיָּמִים
הָרַבִּים הָאֵלֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְהָם! וִימָרְרוּ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת מֹשֶׁה עַד
מְאֹד וְיֹאמַר: ה' אֱלוֹקִי הִנֵּה אָנֹכִי בָּטַלְתִּי אֶת גִּזְרתְךָ- אֲשֶׁר
אָמַרְתָּ לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה הוֹאֵל נָא וּבִטַּלְתָּ
אַתָּה גִּזְרתְךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי:
"לֹא
תַּעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ ! וַיַּעַן ה' וְיֹאמַר: אִם אֲבַטֵּל אֶת אוֹמְרֵי לֹא
תַּעֲבֹר אֶת הָאָרֶץ- וּבָטַלְתָּ גַּם אַתָּה אָומְרֵךְ אֵלַי: סְלַח נָא
לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה!!
וַיְהִי
כְּשָׁמוֹעַ מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִתְעוֹרֵר מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל
הַ' וְיֹאמַר: ה' אֱלוּקַי! טוֹב אֲשֶׁר אָמוּת אָנוֹכִי וּמֵאָה אֲנָשִׁים
כָּמוֹנִי יָמוּתוּ וְאֶל תְּאֵונָה אֶל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל רָעָה!
וְיוֹסֵף מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל ה' וַיֹּאמֶר: הַכַּמּוּת הַמְּרַגְּלִים אֲשֶׁר
רָאוּ אֶת טוּב הָאָרֶץ וְיוֹצִיאוּ דִּיבָּתָהּ יָמוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא רָאָה
אוֹתָהּ וִיהַלְּלָהּ אֶל כָּל הָעָם? הֵן אַתָּה ה' יָדַעְתָּ כִּי לֹא לְמַעַן
אוֹכְלֵי אֶת פְּרִי הָאָרֶץ לְמַעַן שֹׂבַע מִטּוּבָהּ אָנֹכִי שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ
לַהֲבִיאֵנִי אֵלֶיהָ, כִּי אִם מֵחֶפְצִי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת
בָּאָרֶץ..."
התנאי להצלחת עם ישראל בארץ המובטחת:
עם ישראל חייב לשמור את המצוות המופיעות בעשרת הדברות - את החוקים והמשפטים שנאמרו בהר סיני .
בתורה ישנם שלושה
חלקים: חוקים, משפטים ותורות:
החוקים הם: מצוות שאין בהן שום טעם, כגון: מצוות פרה אדומה ואומות העולם שואלות :"מה טעם יש בהן?
משפטים: המצוות המובנות על ידי ההיגיון והשכל הישר שאפילו אם לא היו נאמרים
בתורה - היו מובנים לבני האדם בעצמם.
גם לגבי מצוות אלה,
אומות העולם שואלות: מה הרעש הזה בתורה
הרי גם להם יש נימוסים כאלה למרות שלא
קיבלוה בתורה משלהם.
תורות: אלו מצוות שבני אדם לא היו יכולים להשיגן בעצמם באמצעות שכלם ורק
כעת לאחר שנכתבו בתורה ואחרי שמתבוננים
לעומקן –ניתן להבין את טעמן וגדלותן.
לכן יוצא ,אפוא, כי
מ"התורות"- ניתן להבין שגם החוקים והמשפטים- הם צודקים אמיתיים וקדושים
ויש בהם קדושה עליונה.
מתוך התבוננות העמים
בהם - יבינו שגם החוקים והמשפטים מכילים צדק אלוקי וקדושה עילאית בתורה שלנו.. [על
פי "כנפי נשרים"]
"וְעָשִׂיתָ
הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ.."
רש"י מסביר: הכוונה לפשרה לפנים משורת הדין.
דעת מקרא מסביר: יש לקיים את המצוות שה' ציוונו - והוא הישר והטוב בעיניו.
ורז"ל דרשו פסוק זה שמהווה מצווה
בפני עצמה והכוונה: שמלבד המצוות שאתם
חייבים לקיימן. יש לבחור את הדרך הישר והטוב גם במקום שלא צוונו במפורש בתורה. כאשר נקיים את המצוות
בארצנו המובטחת- נוכל ליהנות מטובה- ארץ זבת חלב ודבש.
דברי
ישעיהו הנביא על כוחם של הרוזנים והשופטים:[נבואה אקטואלית]
"הַנּוֹתֵן
רוֹזְנִים, לְאָיִן; שֹׁפְטֵי אֶרֶץ, כַּתֹּהוּ עָשָׂה. אַף בַּל-נִטָּעוּ, אַף בַּל-זֹרָעוּ--אַף
בַּל-שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ, גִּזְעָם; וְגַם-נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה
כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם".
על פי המלבי"ם: כוונת ישעיהו הנביא: שבעתיד ה' יבטל את כוח הרוזנים - שהם שרי העצה – היועצים - ואלוקים
אינו זקוק לעצתם.
יש הבדל בין הרוזנים -
שהם שרי העצה ושופטי ארץ הם הממונים על ענייני המשפט, אלוקים בעתיד הקרוב יבטל את עצת הרוזנים ויפר את כוח השופטים הם
יהיו לצמח שלא ניטע - חלשים ויתייבשו והסערה תישא אותם כקש וה' ישבר את שלטונם!
לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי ארץ ישראל – הארץ המובטחת
לעם ישראל- שונה מכל הארצות ומתוך קדושתה המיוחדת -עם ישראל חייב להתאים את עצמו
לארץ ישראל- לעשות את הטוב והישר לקיים את
המצוות והחוקים - רק כך יוכל להגיע
למנוחה ולשלווה בארצו.
על פי הנביא ישעיהו -
אותם רוזנים- ושופטים- שאינם פועלים כראוי
ייעלמו בסערה. כמה אקטואלי לימים אלה במיוחד- עלינו לזכור כי ארצנו המובטחת
שונה מכל הארצות הן ברוחניותה והן בגשמיותה כנאמר:
"וְהָאָרֶץ,
אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר
הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד
אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"א, י"ב]
