‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נשא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נשא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 במאי 2026

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


            ציורי תנ"ך/ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"[שיר השירים :ח', ז']


       ציורי תנ"ך/ ההכנות  לקראת  מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן והחצר/ ציירה: אהובה קליין (c)




              ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ הכוהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                          ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז,ג]




                             ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



              ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

   [מתוך שופטים פרק י"ג]

                        
                               ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)


       ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


                 ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ) [מגילת רות]

                                       "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

         ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


           ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז


       ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)


                         
 ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)


השנה חג השבועות מופיע – צמוד ליום שבת בה נקרא את פרשת נשא. חג זה הוא אחד מבין שלושת הרגלים: החל בתאריך: ו' בסיוון  המקור לכך מופיע בתורה:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג שבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

מקור נוסף לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה" [ויקרא כ"ג, ט"ו]

בחג שבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות.

פרשת נשא - היא הארוכה ביותר בתורה - כוללת 176 פסוקים. בשבת זו קוראים בהפטרה  בספר שופטים [י"ג, י"ב] "ויהי איש אחד עד: "בין צרעה ובין אשתאול" [פסוק כ"ה]

השאלות הן

א] מהו המסר  העכשווי לעם ישראל -  בימי מלחמה אלה?

ב] מה נלמד מפרשת נשא - על נושא השלום?

ג] מדוע נקראת מגילת רות  בחג השבועות?

תשובות.

המסר העכשווי לעם ישראל בימי מלחמה אלה.

כידוע - חג שבועות הוא גם חג מתן תורה -  במעמד היסטורי זה כל עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כפי שנאמר: "וַיִּחַן ־ שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

על פי רש"י – המילה: "וַיִּחַן"- בלשון יחיד- מוכיחה - כי כל עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וענו יחדיו פה אחד: "כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שם, י"ט, ח']

חשוב לדעת – מדוע התורה ניתנה - דווקא  בהר סיני?

על פי מדרש "שוחר טוב", [פרק ס"ח] אמר: רבי יוסי:" סיני מהיכן בא? מהר המוריה! כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה"

על פי מדרש זה ניתן להבין: כי כל אשר התרחש בהר המוריה - שם נעקד יצחק - נעשה גם כאן בהר סיני , המשמעות היא: כאשר אברהם שמע את ציווי ה' ללכת להר המוריה לעקוד את בנו יצחק, הוא לא שאל שאלות  כגון: הרי יצחק בנו נולד בגיל כה מאוחר- כעת יש לעקוד אותו?

אומנם היה זה ניסיון שה' ניסה את אברהם לראות אם יש לו יראת שמים? במשך שלושה ימים הלך אברהם – להר המוריה,  בזמן ההליכה הוא היה יכול לחשוב על  הציווי הקשה הזה ולהתחרט, אך אברהם מילא את ציווי ה' בנאמנות גדולה ובסוף ניסיון העקדה – כאשר יצחק ניצל, אמר ה' לאברהם:

"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" [בראשית כ"ב, י"ב]

בדומה לכך ה' ציווה את משה להגיד לעם ישראל  טרם מתן תורה:

האם  יהיו מוכנים  להיות מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: והם  הסכימו לכך בלב שלם. אחר כך נדרשו להמתין שלושה ימים בזמן זה  הם התקדשו וכיבסו בגדיהם , אך אז היו יכולים להרהר על הכנות אלה לקבלת התורה ואף להתחרט - על הסכמתם ! אך  הם כל כך התרגשו ואף חלקם  פחדו מהמעמד הנשגב הזה כנאמר:

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" [שמות י"ט, ט"ז]

הם אמרו: "וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם ־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד—וָמָתְנוּ".[דברים ה', כ"א]

מכאן  אנו לומדים: כי כשם שאברהם עמד בניסיון העקדה ופעל בזריזות ללא  הססנות כך עם ישראל- עמד בניסיון ופעל ביראת שמים ובנאמנות מלאה לציווי ה'.

הרמב"ם מסביר את הנכס הערכי והנצחי של מעמד הר סיני ב"איגרת תימן":

"זכרו מעמד הר סיני וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם הזהרנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על  תלמודו הוא מה שנאמר:' רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.  יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב' בהמשך מדגיש הרמב"ם את חשיבות  לימוד בנינו את לימוד התורה.. [בהשראת דברי הרב, ד"ר מאיר צבי גרוזמן בספרו:" על המועדים"

בימים אלה כאשר  האלימות של קבוצת נוער מגיעה עד שפיכות דמים, עלינו לדעת כי הסיבה לכך : העדר  חינוך לחשיבות התורה ואהבת הזולת.

משום כך : עלינו להגביר את שיעורי התנ"ך בחינוך הנוער- החל מהגיל הרך וההורים חייבים לשמש דוגמא חיובית לילדיהם גם בבית.

חשיבות נושא השלום בתורה ובדברי שלמה המלך:

נאמר בפרשת נשא:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

אומרים חז"ל: "גדול השלום –- שכל הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה  מביאן על ישראל- חותמין [מסתיימים] בשלום.

ב"קריאת שמע"- "הפורש סוכת שלום..." [בתפילת ערבית שבלילות שבת ויום טוב] בתפילה ["שמונה עשרה"]:"עושה שלום במרומיו.." בברכת כוהנים: "וישם לך שלום"

כמו כן נמשלה התורה לשלום כפי שכתוב: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־ נֹעַם;    וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".[משלי ג', י"ז]

בהפטרה-לפרשת נשא-אנו קוראים [שופטים, י"ג ] על שמשון הגיבור שהיה נזיר מבטן ולידה.

שמשון היה התקווה הגדולה של עם ישראל להיוושע. אלא שהתנ"ך מתאר את חייו כרצופים במעשי גבורה  אשר משתלבים –בהם פרשיות של נשים.

חז"ל מדגישים את הסתירה בין הייעוד של שמשון: להושיע את ישראל :- "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא" אך בנגוד לתפקידו  "שמשון הלך אחר עיניו"

לעניות דעתי, יתכן  שהקריאה על שמשון הגיבור- מוכיחה לנו  מה קורה כאשר  סוטים הצידה מצווי התורה - אל דרך  הנוגדת  את צוויי ה'.

אומר שלמה המלך:" מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" [שיר השירים, ח'],

ההסבר: "מים רבים" כינוי הוא לאומות העולם עובדי האלילים -המנסים לקלקל את קשר האהבה בין הקב"ה לעם ישראל-כדברי ישעיהו הנביא:

"הוֹי, הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים, יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה".[ישעיהו. י"ז, י"ב- י"ג]

הנהרות הוא כינוי: לשרים והמלכים של האומות. הם לא יצליחו לשטוף את אהבת ה'  לכנסת ישראל- לקב"ה- על ידי חוזק, אימה ואיומים, או פיתוי והסתה [על פי רש"י]

המסקנה שהתורה הקדושה בה דבוקים עם ישראל- היא מגינה ומצילה את העם מהאויבים הרוצים חלילה, לכלותה.

מגילת רות נקראת בחג השבועות:

א] כידוע -"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין.[ייסורים] אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".[מסכת  ברכות רף ה']

בקריאת מגילת רות  אנו לומדים  על רות - כי היא עברה ייסורים ואובדן משפחתי קשה  לפי - שאיבדה את בעלה, עזבה את ארץ מולדתה - מואב והתלוותה לחמותה נעמי בחוסר כול ובסופו של דבר קיבלה עליה את התורה והתגיירה.

ב]  מגילת רות  מתארת את מה שאירע  בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִילַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".[שם, ב', כ"ג]

לסיכום ,לאור האמור לעיל: המסקנה: – כי התורה היא כה עוצמתית יש בכוחה להציל את עם ישראל  מכל פגע ומלחמות האויבים:

כדברי דוד המלך: "וְהָיָה  --  כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־ פַּלְגֵי ־מָיִם" [תהלים א, ג']:  ואין מים אלא: תורה.

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 ביוני 2025

פרשת נשא- כיצד נגיע לניצחון בימינו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא- כיצד נגיע לניצחון בימינו?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)





ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]

  monk / painter, Ahuva Klein (c)] [oil on canvas 




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]





ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך שופטים פרק י"ג]


אחד הנושאים בפרשה הוא: הנזיר, כפי שהתורה מתארת: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל ־מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  אִישׁ אוֹ ־אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר-- לְהַזִּיר, לַיהוָה.  מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל ־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.  כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ:  מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד ־זָג--לֹא יֹאכֵל.  כָּל ־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא ־יַעֲבֹר עַל ־רֹאשׁוֹ:  עַד ־מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר ־יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ.  כָּל ־יְמֵי הַזִּירוֹ, לַיהוָה, עַל ־נֶפֶשׁ מֵת, לֹא יָבֹא. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ – לֹא ־יִטַּמָּא לָהֶם, בְּמֹתָם:  כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו, עַל ־רֹאשׁוֹ.  כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא, לַיהוָה".[במדבר, ו', א'-ט]

בהפטרה: בספר שופטים: אנחנו  קוראים על שמשון שהיה נזיר מבטן ולידה:

"וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד ־פְּלִשְׁתִּים, אַרְבָּעִים שָׁנָה".

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה, וְלֹא יָלָדָה.  וַיֵּרָא מַלְאַךְ ־יְהוָה, אֶל ־הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה ־נָא אַתְּ ־עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן.  וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל ־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל ־תֹּאכְלִי, כָּל־טָמֵא.  כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא ־יַעֲלֶה עַל ־רֹאשׁוֹ—כִּי ־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן ־הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת ־יִשְׂרָאֵל--מִיַּד פְּלִשְׁתִּים". [שופטים פרק: י"ג, א'- ו ]

השאלות הן:

א] על איזה נזיר מדברת הפרשה.?

ב] מה הקשר בין שמשון הגיבור בהפטרה לבין פרשת נשא?

תשובות.

מהות הנזיר בפרשה.

הנזיר המופיע בפרשה: מקבל עליו שלושה דברים:

א] הוא פורש מן היין.

ב] מתרחק מהטומאה.

ג] מגדל שיער ראשו.

דעת  מקרא מסביר: הנזיר אינו חייב להתבודד ולהתרחק מחברת אנשים - בדומה לנזירים בעמי קדם ובזמנים מאוחרים יותר אין הנזירות המופיעה  בתורה  נחשבת לספגנות. בתורה שלנו, החיים קדושים הם, והנזירות באה להעלות את דרגת קדושתם. כאן מדובר על איש, או אישה שאינו נזיר מבטן ולידה וגם אינו נזיר עד סוף ימיו. ובזה הוא נבדל מן הכוהנים. לפי שהם קדושים מרגע לידתם עד יומם האחרון. הנזיר  בפרשתנו, מקבל עליו את הנזירות מבלי שמישהו מהצד יטיל עליו זאת על ידי נדר. ונזירות מוגבלת בזמן לפי נדרו.

יש גם סתם נזירות שלושים יום. [נזיר .א', ג']נזירות זאת נקראת: "נזירות התורה"

נאמר במסכת סוטה [ב', ע"א]

"רבי [הכוונה לרבי יהודה הנשיא]אומר: למה נסמכה פרשת נזיר – לפרשת סוטה?

תשובתו: לומר לך – שכל הרואה סוטה בקלקולה – יזיר [יפריש] עצמו מן היין.

הגמרא שואלת: מדוע שינה רבי יהודה הנשיא [עורך המשנה] את סדר התוכן בתורה והקדים את  מסכת  "נזיר" למסכת  "סוטה"?

על כך עונה הגמרא: בסדר המסכתות בש"ס נסמכה מסכת  "נזיר" למסכת "נדרים" לפי שהנזירות באה בעקבות נדר ואחריה באה מסכת: "סוטה" על מנת להפיק לקח טוב מקלקול הסוטה ולהתנזר משתיית יין  שלא לצורך.

רש"י מסביר : מדובר באדם שמתנזר מיין ושיכר.

דעת מקרא מבאר: הנזיר נודר נדר שיפריש את עצמו מדברים  מסוימים למען עבודת ה'.

השם נגזר מן הפועל "נזר"- התרחק, התבדל.

משמעות נוספת : השם: "נזר" = עטרה, כתר, תכשיט זהב על הראש- המשמש שם נרדף לנזירות, בגלל השיער העוטר את ראשו. כדי שיפריש עצמו לשם שמים.

הנזיר אינו אוכל ענבים ,חרצנים, [הגרעינים של הגפן] אינו אוכל את הזג  שהם הקליפות שעוטפות את הפרי. מגדל את שיערו פרע במשך כל תקופת הנזירות שלקח על עצמו. ותער לא יעבור על ראשו.

כמוכן, הנזיר אינו רשאי להיטמא לקרובי משפחה שנפטרו עד תום תקופת  הנזירות שקיבל על עצמו. בכך הוא  דומה לכוהן גדול שאינו רשאי להיטמא לקרובי משפחתו. פרט למת מצווה.

בעל ספר החינוך - רבי אהרון הלוי מעלה את השאלה:

מדוע החמירה התורה בנזיר יותר ממה שהחמירה בכוהן הדיוט? שמותר לו להיטמא לבני משפחתו הקרובים [ויקרא כ"א, א'-ג'].

על כך תשובתו: הכוהן התקדש מבטן ולידה. מבלי שנתן לכך את הסכמתו  לכן התורה הקלה אתו.

כי "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" [משלי כ', י"ז] והתירה לו להיטמא לשבעה קרובי משפחתו [אביו, אמו,, בנו, בתו, אחיו, אחותו. שלא נישאה ואשתו.

לעומתו , הנזיר מרצונו קיבל עליו את כל האיסורים המוטלים עליו  וסביר להניח : שהוא יצליח לעמוד בניסיון כה קשה שלא יטמא לקרובי משפחתו.

הקשר להפטרה - על שמשון הגיבור.

נושא הנזיר  מזכיר לנו את נזירותו של שמשון הגיבור , אלא ששמשון היה נזיר מבטן ולידה - כפי שהודיע המלאך לאמו:

אנחנו קוראים על איש בשם מנוח שהיה גר בצרעה והוא השתייך לשבט דן, אשתו הייתה עקרה והנה באחד הימים מלאך משמים פוגש את האישה בשדה, כפי שכתוב:

"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ־יְהוָה, אֶל ־הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה ־נָא אַתְּ ־עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן.  וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל ־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל ־תֹּאכְלִי, כָּל־טָמֵא.  כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא ־יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹּ ־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן ־הַבָּטֶן..."

על פי המלבי"ם: מתוך דברי המלאך לאשת מנוח ניתן להבין: כי עליה להתרחק מדברים הגורמים ,בדרך הטבע נזק , לעובר ומלבד זה עליה להתנהג כדין הנזירות, נאסר עליה שתיית יין ושיכר ועליה להימנע מאכילת מזון טמא. היא עתידה ללדת בן שמורא לא יעלה על ראשו - כלומר לא יעלה תער לגלח שיערו. היות והוא נזיר כבר  טרם נולד – משום כך לפני שיצא לאוויר העולם אמו צריכה להימנע ממאכלים האסורים על הנזיר. הייעוד של שמשון: להושיע את עם ישראל מיד פלישתים.

אכן זו הייתה בשורה טובה- שכוונתה להוכיח :כי ניתן לנצח את האויב הפלישתי ומי שיתחיל בכך- הוא שמשון הגיבור.

חשוב לציין, כי בתקופת שמשון המצב הרוחני בעם ישראל היה ירוד והפלישתים שלטו עליהם.

בתלמוד ישנו מאמר חז"ל הסובר כי: "חד אמר לפי פרנס חד אמר- פרנס לפי הדור. באותה תקופה העם השלים עם גורל השעבוד לפלישתים ולא ניסה להתמרד. מטרת הופעתו של המלאך  הייתה להבטיח ששמשון יחל להושיע את ישראל. וזאת במטרה לתת לעם באותה תקופה- תקווה  כי אפשרי בהחלט לנצח את האויב הפלישתי.

במדרש ישנה דעה: כי הנזירות שהוטלה על שמשון - נועדה לרסן  את יצרו הגדול:

"גלוי היה לפני הקב"ה ששמשון היה הולך אחר עיניו, לפיכך, הזהירו בנזיר שלא שותה יין –לפי שהיין מביא לידי זימה ומה בזמן שהיה נזיר- הלך אחר עיניו, אילו - היה שותה לא  היה לו תקנה לעולם מרוב שהיה רודף אחר זימה" הנזירות שהוטלה על שמשון מצד אחד באה לרסן את יצרו אך מנגד- לחזק את גבורתו המיוחדת שניתנה לו מאת ה' – כדי להציל את עם ישראל ויתכן שבדברי המלאך: "וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל"—ישנו רמז: כי שמשון רק יתחיל להושיע את העם אבל לא ימשיך...

שמשון  היה בחיר ה',  הוא היה שונה משופטים אחרים -בגלל היותו נזיר מבטן ולידה ,הוא לא עמד בראש צבא ולא השתמש  בכלי נשק מקובלים לאותו זמן. לא היה לו ניצחון אמתי ולא הנחיל תבוסה לפלישתים. הוא שפט את ישראל עשרים ושתיים שנה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, שמשון היה שופט – אך לא הצליח להביס את הפלישתים.

לעניות דעתי, היות ועם ישראל היו באותה תקופה במצב רוחני  ירוד- הדבר  הפריע  לזכות בניצחון מוחץ כנגד  הפלישתים. ולכן גם בימים אלה ממש כאשר אנחנו נלחמים כנגד האויבים בשבע חזיתות, על מנת להגיע לניצחון - עלינו להיות מאוחדים , לשוב להתחבר לספר הספרים כדי שנזכה להגשים את נבואת ישעיהו הנביא:

"לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים."[ישעיהו  י"א, ט']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר