פרשת
יתרו - מה
עורר את יתרו לבוא אל משה ?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יתרו שב למדבר עם ציפורה ובניה-לפגוש את משה./ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]
ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הפרשה מתארת כבר
בתחילתה כי יתרו שומע על נס קריעת ים סוף ושב
אל משה "וִישְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן,
חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל
עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא יְהוָה
אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה,
אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.
וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר
שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי
אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. ,,,,,,וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת
כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם
בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה.
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה
לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד
מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ
יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת
יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" [שמות י"ח ,א'- י"ב]
השאלות
הן:
א] מדוע יתרו בא - רק
לאחר שמועת הניסים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?
ב] מדוע סיפר משה ליתרו
על כל הקשיים שעברו בני ישראל?
ג] נאמר: :וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ
יְהוָה"- במה מתבטאת גדולת יתרו במילותיו"?
תשובות.
יתרו מגיע
אל משה לאחר ששומע על הנסים מאת ה'.
חז"ל [שמות רבה, כ"א, ו'] סוברים: בשעה שבא משה לקרוע את הים, סירב
הים בתחילה להיקרע למען ישראל -בטענה שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם נוצר רק ביום
השישי, מטעם זה, אין הים חייב להיקרע עבורו. מיד ה' הושיט ימינו על יד ימינו של
משה ואז נקרע הים!
הדבר דורש הסבר: מדוע
דווקא כאשר ה' הושיט את יד ימינו למשה - אז נקרע הים?
ה"אור
החיים" עונה על שאלה זו:[שמות י"ד, כ"ז] אלוקים
הציב תנאי בבריאת העולם - שכל הבריאה והטבע יהיו כפופים ומשועבדים לתורה ועמליה
וכל מי שיעמול במסירות נפש למען התורה הקדושה ויהגה בה – יומם ולילה יהיה בכוחו
לגזור ולעשות עם הטבע כרצונו, מטעם זה, סירב הים להיקרע כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה. לכן למשה לא היה את הכוח לקרוע את
הים. אך, הקב"ה טען שלמרות שבני ישראל עדיין לא קיבלו את התורה באופן מעשי, הם עתידים לקבל אותה ומכאן
שיש בכוחם למשול על הטבע, מטעם זה הניח ה' את ימינו בימינו של משה, היות וימין
רומז על התורה כפי שנאמר: "וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר
לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אש דת (אֵשׁ
דָּת) לָמוֹ" [דברים
ל"ג, כ']
נאמר במכילתא על הפסוק: "וַיָּבֹא,
עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות י"ז,
ח']:"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" כלומר : הם נחלשו בלימוד התורה לכן עמלק
בא להילחם נגדם.
על פי ההסברים ניתן
להבין את סיבת בואו של יתרו ופמלייתו - אל המדבר כדי לפגוש את משה, יתרו הבין את
העוצמה שיש בתורה.
בקריעת ים סוף הוא למד לדעת – כי על ידי
לימוד תורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל ממקרים רעים. עד כדי כך שאם יבוא על אדם
משהו שבדרך הטבע לא תהיה אפשרות להינצל מזה - הרי בזכות העיסוק בלימוד התורה וקיום
המצוות תהיה לו האפשרות להינצל !
הוא גם זכה ללמוד
סיבת מלחמתו של עמלק - נגד ישראל
כאשר הם מרפים ידיהם מן התורה.
על מנת להיות מחוברים
לתורה הקדושה חייבים לקיים את דברי חז"ל: "רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה ,וְאַל
תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ" לכן הלך יתרו ללמוד תורה אצל משה רבינו [על פי הספר "אור
השלום" ר' שלום ברגר]
ה"נתיבות
שלום" מסביר: כי אחרי
שנעשה לעם ישראל נס קריעת ים סוף וכל העולם ראה את הנס הגדול הזה ,קם עמלק בזמן של
כפירה ,לכן החליט יתרו, שאם ימשיך לשבת לבדו עלול
גם הוא להיפגע מהכפירה ועל כן חייב לקבל
על עצמו להיות יהודי ולבוא אל משה.
"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת
כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל ,,"
וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
מִצְרַיִם...",
על
פי רש"י בשם מכילתא: יתרו מודה שהכיר את ה' בעבר, אבל
עכשיו ביותר כי הרי ידוע שליתרו שבע בנות והוא היה כומר לעבודה זרה . ראה , שאין
בזה תועלת ,לכן הרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה. וכעת יתרו קרא לבני עירו ואמר להם:
עד עכשיו הייתי לשירותכם ,אך כעת אני זקן,
בחרו לכם כומר אחר- אז הם התחילו לנדות אותו – כדי שלא יזדקק לו אדם, לפיכך הוציא
את בנותיו, והרי כבר יתרו הגיע להכיר באלוקים עוד שהיה לבדו, אבל עכשיו אמונתו
התחזקה. כי יש אמונה של אדם שהוא בוחן
וחוקר ומשתכנע שיש בורא , אך אמונה זו אינה ראויה- כי היא מבוססת על חקירה
והכרה, אולם יתכן שחקירתו זו תביא אותו
,דווקא ,למסקנות הפוכות ועלול ,חלילה, לשוב להיות כופר, זוהי אמונה דוגמת שרי
העולם, אך אמונה של יהודי - היא אמונה תמימה בה' ללא חקירות. אמונה שלמה בלבד.
משה מספר ליתרו את כל הקשיים
שעברו עם ישראל.
בספר
"דולה ומשקה" הביא שם בשם "מי זהב" שאמרו חז"ל: [מסכת
יבמות, מ"ז, ע"א]
"גֵּר
שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ
לְהִתְגַּייֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים,
סְחוּפִים וּמְטֹרָפִין, וְיִסּוּרִין
בָּאִין עֲלֵיהֶם?
אִם
אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי
[אֵינִי רָאוּי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרְתָן וּמִי ייִתֵּן וְאֶזְכֶּה לְכָךְ]
מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד".
לכן משה סיפר את כל
התלאות והייסורים שעברו עם ישראל בדרך. מסתבר שרצה לבחון אותו.
"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה" - גדולת יתרו.
על קריאה זו של יתרו
נאמר במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי
הוא למשה ולשישים ריבוא [כל יוצאי מצרים] שלא אמרו "ברוך" [כלומר שלא
הודו אל ה' בקריאה: "ברוך ה'" עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'!
קריעת ים סוף
כללה תשבחות ושירות לה' ! וכי שירה זו מעוטת ערך להשוואת דברי יתרו
בתוך שני פסוקים בלבד?
אך אחרי התבוננות
מעמיקה בפרשיות התורה מגיעים לידי הבנה - שאכן דברי חז"ל צודקים לגבי מילות יתרו
– באומרו : " ברוך ה' " שהרי
משה ובני ישראל שיבחו והודו לה' על הנסים
והנפלאות שעשה להם ואילו יתרו בירך
ברכה לה' "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל" כאן
חז"ל רוצים ללמדנו: שלא די לו לאדם להכיר בחסדים שה' עושה עמו ועם קרוביו, אלא
על האדם להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם ולשבח את אלוקים גם על טובות , נסים וחסדים שעושה לאחרים.
יתרו זוכה לפרשה
שתיקרא על שמו - הוא היה הראשון שקרא: "ברוך ה' " זוהי אמרת
הודיה שעם ישראל אימץ בכול הדורות - יתרו
הפך ליתרון: "כיתרון האור מן החושך" [קהלת, ב, י"ג]
יש לציין – כי יתרו
פרש מעבודה זרה - התגייר יחד עם כל משפחתו ,למרות שהיה גדול הכמרים הוא גילה את
האמת האמתית של הקב"ה ואת ייחודם של עם ישראל והכיר בגדולת הבורא באומרו: "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל
יְהוָה מִכָּל -הָאֱלֹוהִים". בין יתר מעלותיו יש לציין כי היה הראשון לגלות את מה שנקרא
היום: "מינהל תקין" . חוש הארגון שלו מאשר "שיש יתרון לחכמה מן
הסכלות" [קהלת ב', י"ג] [מתוך
ספר התמצית למאיר ינאי]
הזוהר הקדוש אומר: כל העולם ראו את
גבורתו של הקב"ה , זעו ונעו .כולם היו מתבוננים ביתרו שנחשב לחכם והיה ממונה
על כל אלילי העולם , אך כאשר הבחינו שהוא נטש את העבודה זרה והכיר בגדולת אלוקים ,
גם הם התרחקו מעבודת האלילים והבינו שהיא חסרת תועלת , כתוצאה מכך נעשה כבוד ה' מרומם. לכן על עניין זה נכתבה
פרשה זו בתורה -כשכר ליתרו וכגמול על קידוש ה' הגדול שעשה בתבל.
לעמלק וליתרו יש יסוד
משותף, אולם , תהום עמוקה קיימת ביניהם - בעוד שעמלק ששמע על נס קריעת ים סוף בא
לצנן את "האמבטיה" ולקרר את האמונה בה'
בקרב עם ישראל ,לעומת זאת יתרו בא לחמם מחדש ה"אמבטיה" היינו - לחזק
את אמונת ישראל בה'.
לעניות דעתי, אדם שמודה לה' על כל דבר אפילו על הפעוט ביותר בעיניו – מוכיח - כי
הוא בעל יראת אלוקים ודבוק בבורא ברמ"ח אבריו אפילו בדבר שנראה טבעי רואה בו
נסים. דוגמת רעידת האדמה שהייתה השבוע בישראל וגרמה לפחד ובהלה - אך בהשוואה למידת האסון בקרב אומות העולם ,היינו -תורכיה וסוריה רואה
בעל האמונה - אלו אבדות קשות ספגו בנפש וברכוש ,על כך יודה לה' על הנס הגדול
שה' הגן עלינו במידת הרחמים ואילו עם הגויים נהג ה'
במידת הדין!
גם במקרה של יתרו -
הנס לא היה שלו באופן אישי, אלא של עם בני ישראל למרות זאת הכיר בגדולת ה'!
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד -כי ליתרו הייתה יראת שמים וגם חכמה.
הוא גילה את כוח התורה והאמונה בבורא עולם לאחר שהתבונן בנסים שאירעו לעם ישראל
בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק - הדבר עורר
אותו להתגייר ולהתחבר לעולם היהדות ועל כן ראוי הוא לזכות שפרשה זו תיקרא על שמו.
ויפים דברי דויד
המלך: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת
יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א ,י]
