פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
]
ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן
/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו שוב אברהם מתנסה בניסיון קשה. אלוקים מצווה אותו לקחת את בנו יחידו יצחק ולעקוד אותו בהר המוריה כנאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה ; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" [בראשית כ"ב, א'- ו'].
השאלות
הן:
א] מה כוונת הכתוב: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה"?
ב] מי הם שני הנערים
שליוו את אברהם - והיכן היה יצחק בתום העקדה?
ג] היכן הייתה שרה
במעשה העקדה - ומה הייתה מטרת העקדה?
תשובות
"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"
על פי רש"י: שני פירושים:
א] יש מרבותינו
הסוברים: כי הניסיון הזה התרחש לאחר דברי
השטן שהיה מקטרג לפני ה' ואומר לו: מכל
סעודה שעשה אברהם לפניך, [ביום שנגמל יצחק
ואברהם עשה לו משתה ]ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם
מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק".[לעיל, כ"א, ח']
אברהם - לא הקריב
לפניך אפילו פר אחד, או איל אחד.
ענה לו ה': את כל
המשתה עשה אברהם בשביל בנו ,אבל למעני היה מוכן לתת אפילו את הבן עצמו – כלומר -
אם הייתי אומר לו שיזבח אותו לפניי - לא היה מעכב!
לכן הניסיון הזה של העקדה
בא להוכיח: כמה אברהם היה צדיק.
ב] יש אומרים: אחר דבריו
של ישמעאל - שהיה מתפאר – מתגאה - על
יצחק שמל בן שלוש עשרה שנה ולא התנגד לכך - למרות שהייתה לו כבר הבנה בעניין - [הייסורים
הכרוכים בכך]
ענה לו יצחק: באיבר
אחד אתה רוצה לירא אותי? אין לך שום זכות
להתגאות בכך אילו הקב"ה אמר לי
שאקריב את עצמי – לא הייתי מעכב זאת.
מכאן , אחר הדברים
האלה בא - להוכיח את צדקתו של יצחק והנה גם הוכחה כי אברהם אביו היה צדיק : כאשר ה' קורא לו הוא עונה: "הִנֵּנִי".
על כך אומר רש"י: כך היא ענייתם של חסידים - כך עונים הצדיקים לקריאתו של ה'. המילה : "הִנֵּנִי"
היא לשון ענווה - לשון של ביטול והכנעה - כאומר: "הנני" מוכן ומזומן לפניך לעשות את
כל מה שתצווה עלי.
זהותם של
שני הנערים שהתלוו אל אברהם ויצחק.
המתבונן על אופן היענותו של
אברהם לקיים את ניסיון העקדה, מתרשם על פי הכתוב - שאברהם מזדרז לקיים את
הציווי ללא שאלות וקושיות - כפי הכתוב:
"וַיַּשְׁכֵּם
אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת -חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו
אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ,
אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים".
רש"י
מסביר: "וַיַּשְׁכֵּם"-
אברהם קם בבוקר בשעה מוקדמת - לפי שהזדרז
במצווה והשכים טרם נץ החמה [פסחים ד]
"וַיַּחֲבֹשׁ":
אברהם בעצמו חבש את החמור ולא נעזר בעבדיו. לפי שאהבה מקלקלת את השורה [האהבה
מסוגלת לשנות ולשבש את הסדר הרגיל הנהוג.]
אברהם
שחיבב את המצווה , הוא שינה ממנהגו – עשה
זאת בעצמו, למרות שלא היה רגיל לכך - וכאן
לא נעזר בנעריו.
הנערים
היו: ישמעאל ואליעזר, והוא הוצרך לקחת אותם אתו מהטעם: שאין אדם חשוב רשאי לצאת
לדרך - ללא ליווי של שני אנשים באופן שאם האחד
יצטרך לנקביו ויתרחק יהיה השני עומד עמו ולא יאלץ להישאר לבד אפילו שעה אחת קלה
.
על
פי תנחומא:
לקח אברהם אתו את שני הנערים : ישמעאל ואליעזר,
מתוך מחשבה שעד שהוא ילך להקריב את יצחק, ישמרו הם על הכלים , מיד נוצרה
תחרות בין ישמעאל ואליעזר.
אמר
ישמעאל: עכשיו אברהם מקריב את יצחק בנו לעולה, ואני בנו בכורו לכן אני היורש של
אברהם. אמר לו אליעזר: אביך כבר גירש אותך
בעבר למדבר. ואילו אני העבד שלו המשרת אותו ביום וגם בלילה - ולכן אני היורש
ובאותו זמן רוח הקודש מקשיבה ומשיבה: לא זה יורש ולא זה יורש.
משחזר
אברהם מן העקדה - אל משרתיו, יצחק היכן היה? הוא אינו מוזכר ששב עם אביו אל
הנערים.
על
כך שתי תשובות:
א]
על פי הפשט: יצחק חזר עם אביו ופשוט אינו מוזכר בפסוק, כי היה טפל ונלווה אל אביו.
ב]
לפי המדרש - מלאכים לקחוהו לבית המדרש של שם [ויש אומרים: לגן עדן] שם למד תורה
במשך שלוש שנים ואילו אברהם ונעריו חזרו
לבאר שבע - לתקופה קצרה - כי ביתו היה
בחברון.
שרה בזמן העקדה ומטרת ניסיון העקדה.
במדרש
נאמר כאשר ה' ציווה את אברהם:
"וְלֶךְ-לְךָ,
אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר
אֹמַר אֵלֶיךָ".
באותה
שעה הרהר אברהם בלבו ואמר: מה אעשה? אם אני אודיע לשרה - נשים דעתן קלה, ואם איני
מודיעה ואגנוב אותו, כיון שלא תהא רואה אותו - תחנוק את עצמה, מה עשה אברהם? אמר
לשרה: תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום. ענתה לו: מה סיבה של שמחה זו? אמר לה:
זקנים כמונו נולד להם בן בזקנותם - ולא
ישמחו? הלכה וקנתה את המאכל. בזמן הסעודה אמר לה: את יודעת כשהייתי בן שלוש שנים
הכרתי את בוראי, ונער זה גדל ולא קיבל חינוך. ויש מקום אחד ששם מחנכים את התינוקות
ואקח אותו לשם, אמרה לו קחנו לשלום , השכים אברהם בבקר ואמר: שמא שרה תתחרט על
תשובתה ותסרב לקיים את דבריה, לכן אקום
מוקדם בעודה ישנה-ועוד הייתי מעוניין שלא יראו אותנו בני אדם.[מדרש תנחומא]
ה"נתיבות
שלום"
מבאר:[על פי ב"ר , נ"ה, ו']
העמידה
בניסיון היא כמו נס { תורן } של ספינה שהכול רואים אותו מרחוק - היות והוא גבוה מאד, כמו שנאמר
בתהלים:
"נָ֘תַ֤תָּה
לִּֽירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס" [תהלים ס', ו'] הניסיונות שה' מביא
ליראיו הם מתנה מן השמים - כי על ידי כך היהודי מתגדל ומתרומם ומתעלה בדומה
לנס בראש הספינה וכך הניסיונות מגבירים את
היהודי לדרגות עילאיות ולדרגה הגבוהה מסוגל להגיע היהודי רק על ידי הניסיונות.
לאור
האמור לעיל: ניתן להסיק: כי גם בימינו - תקופה של מלחמה רב זירתית , נלמד מאברהם אבינו - לעמוד בניסיונות הקשים בתקופה
זו במיוחד - על ידי שנתחזק באהבת חינם ובאחדות העם - נתחבר לתורה הקדושה , נרבה במצוות וחסדים
ובאופן זה נקיים את השליחות של עם ישראל –
להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש וכך נוכל
להאיר – ולשמש אור לגויים.
יפים
וחשובים דברי המשנה במסכת אבות:
"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו
הַשָּׁלוֹם, ְעָמַד בְּכֻולָּם;
לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו
הַשָּׁלוֹם"
[מסכת
אבות ה' ]
[מסכת אבות ה', ג']
