פרשת כי תישא-הקשר בין מעשה הקטורת לאחדות העם/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תישא-הקשר בין  מעשה  הקטורת לאחדות העם.

שבת פרה

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה

ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך  וכיור הנחושת /

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ציווי ה' למשה לקחת סמים- לרקוח עבור הקטורת בקודש הקודשים/אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ העם דורש מאהרון הכהן- אליל / ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] Biblical painting

The golden calf

ציורי תנ"ך/ "מי לה' אלי"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות וקרנו פניו/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורי תנ"ך/ השימוש בכיור במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורי תנ"ך/ משה בדרך לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ושמרו בני ישראל את השבת..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,.

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת כי תישא - אחד הנושאים : הכנת הקטורת בידי משה כפי שהכתוב מתאר:  "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:  בַּד בְּבַד, יִהְיֶה.  לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ.  לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם.  וְהַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ, לַיהוָה.  אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו" [שמות  ל', ל"ד- ל"ח]

השאלות הן:

א] אילו חומרים הוצרך משה – להכנת  הקטורת?

ב] מה הייתה מטרת  הקטורת - למה נועדה?

ג] ממה  הוזהרו  עם ישראל?

תשובות

החומרים להכנת הקטורת.

על פי רש"י:  נָטָף - הוא צרי - כלומר שרף הנוטף מהעצים.

ר' שמעון אומר: הצרי הוא נוזל שרף הנוטף מ"עצי הקטף" [כריתות ו']

לדעת הרמב"ם: "נטף" הוא: "אילן  אפרסמון הנקרא בלסם" [שביעית פ"ז, מ"ז]

ּ"שְׁחֵלֶת"- ציפורן.

"ְחֶלְבְּנָה": על פי רש"י: הוא בעל ריח רע ונקרא: גלבנא , הוא נמנה עם  סממני הקטורת, ללמדנו: שלא יהיה לנו קל בעינינו לצרף  עמנו בקבוצת תעניותינו ותפילותינו – גם את פושעי ישראל שיהיו נמנים עמנו.

"ר' חנא בר ביזנא, א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה  מפושעי ישראל, אינה תענית, שהרי חלבנה - ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטורת" [כריתות ו']

רבינו בחיי סבור: "כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנין בכלל הצדיקים" - כלומר: שם שמים מתעלה ומתקדש כאשר גם הרשעים החוזרים בתשובה - נכללים בתוך הצדיקים.

"ּלְבֹנָה זַכָּה"

רש"ר מסביר: "סַמִּים" הוא נאמר באופן כללי לפי שמייצג את כל הבשמים.

ישנו צד שווה בתכונות של הסמים: : נָטָף, "שְׁחֵלֶת"-"וְחֶלְבְּנָה": כאשר מקטירים                                   אותם הם מעלים עשן כבד העולה  באופן  ישיר ומפיצים ריח ולמרות זאת לכל אחד מהם יש משהו מיוחד.

נָטָף - הוא מן אילן ולעומתו "שְׁחֵלֶת"- שייכת לגידולי  קרקע.

"חֶלְבְּנָה": מאופיינת בריח רע ולכן לא הייתה נכללת בין סממני הקטורת - לולא הייתה מוזכרת בפירוש.

ללבונה - חסרה אחת התכונות העיקריות – העשן שלה אינו עולה למעלה באופן ישיר. הוא אינו "מקטר ועולה" [כריתות ו']

על פי ההלכה אנו לומדים: שהקטורת עשויה מאחד עשר  סימנים: צרי, [נטף] ציפורן [שחלת],חלבנה, לבונה,, מור קציעה [קדה]שיבולת, נרד, כרכום, קושט. קילופה וקינמון. הסממנים האלה אינם מופיעים  בחלקים שווים, אלא  בכמויות שונות בשיעור קבוע כל אחד - ובנוסף על סמים אלה – נוהגים לקחת עשב "מעלה עשן " בורית כרשינה ויין קפריסין לצרכי ההכנה, מלח סדומית, שיש ספק אם הוא בא מצד דין "ממלח" המילה: "מְמֻלָּח" מתייחס  להוספת המלח סדומית, אך ישנם מפרשים  הסוברים: שהמילה "מְמֻלָּח"- מתייחס לאופן הכנת הקטורת - ערבוב הסמים..

תחילה יש לכתוש כל סממן בנפרד ולאחר מכן  יש לערבב את הסממנים באופן מאד יסודי עד שיערבבו ויתמזגו כל הסממנים יחדיו.

מטרת הקטורת

על פי רש"י – המטרה: להקטיר קטורת על מזבח הזהב שעמד באוהל מועד לפני הפרוכת-  אשר על ארון העדות ועל מזבח הזהב היה אהרון הכהן מקטיר את קטורת הסמים בבוקר ובערב.

רש"ר מסביר: גם שמן המשחה שרקח משה ונועד למשוח  על כלי המשכן וגם  קטורת הסמים מכריזים - על ייעוד עם ישראל המקדש וכליו - להיות  מופרשים ומיוחדים כסמל של תשוקה למצוא חן בעיני ה'. הקטורת מבטאת את ריח הניחוח כמטרה העליונה של כל המקדש בקיומה הטהור והמושלם ביותר. יש לשמור על חזון האומה הבא לידי ביטוי בקטורת.

בכתבי האר"י מובא: כי בזמן מגפה  סגולה להגיד את פרשת הקטורת.

כאשר עם ישראל נמצאים במצב של פירוד, באה עליהם מגפה, חלילה, וכנגד זה נוהגים להגיד את פרשת הקטורת שהיא משמרת אחדות - לשון: קיטרא"- קשר וחיבור.

הקטורת גם  מכפרת על לשון הרע [זבחים פ"ח, ע"ב] לשון הרע גורם לפירוד ומחלוקת כפי שנאמר: "לְתַאֲווָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד " [משלי י"ח, א] לפי שההולך רכיל גורם לפירוד הלבבות. והפירוד עשוי להביא למגפה-וכנגד זה תפקידה של הקטורת לחבר ולקשר את הפרודים.

כאשר אדם רואה בזולת חסרונות ומרכל עליו לשון הרע - הוא גורם לפירוד, אך כאשר כל אדם רואה רק את המעלות של רעהו - נעשה קשר וחיבור ונוצר "ציבור" - ראשי תיבות: צדיקים, בינוניים, רשעים.

הרמב"ם סבור: שבכל קהל בישראל יש מיעוט הפרוצים בעריות ורובם בגזל - וזה מהותו של ציבור - שהוא כלול מכל חלקי העם- צדיקים, בינוניים,  ורשעים.

לכן זו תכלית הקטורת שתכלול בתוכה חלבנה שמפיצה ריח לא נעים - מסמלת את החוטאים , אל נחשוב כלל שעדיף לערבב רק את כל הסימנים בעלי הניחוח הנפלא ללא חלבנה , היות  שהמגפה  נעצרת על ידי האחדות – של כל סוגי האנשים - רק כך יש ביכולתה לאחד  את כולם.

"בספרי  ה"בעל שם טוב" מסופר: כי ניתן להמתיק את הדין על ידי שינוי מקום האותיות בתוך המילה, כגון: להפוך- נגע - לעונג המילה: "צרה" למילה: 'רצה' כך ניתן להפוך –'נגף' ל'גפן'.

עם ישראל נמשל  לגפן: בגמרא [מסכת חולין צ"ב, ע"א] מובא: אשכולות מסמל: את תלמידי  החכמים ואילו הזמורות- אלו בעלי  בתים, העלים- אלו הם עמי הארץ, קונקנות - אלו אנשים ריקנים - אך כאשר כולם מתאחדים יחד - הגפן נהיה שלם ,אך מנגד כאשר  נוצר בין הקבוצות השונות פירוד, אין גפן כלל, הגפן במראהו עץ נאה למראה - אך כאשר חלקיו נפרדים זה מזה ה'גפן' נהפך ל'נגף'

גם עניין מחצית השקל – מטרתו - אחדות, כל ישראל מתאחדים לתכלית אחת לכן נאמר: "וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם" [שמות ל', י"ב]

ה"כלי יקר", מבאר: אף כאשר המניין הוא עניין של פירוד והפירוד מביא לנגף, מנגד כאשר כל אחד מביא  מחצית השקל- כך מתאחד עם  חברו ומשלים את החצי השני שלו. ועל ידי האחדות ביניהם ניצולים מפני ה'נגף' והנגף נהפך ל'גפן'.

הנה מסר יפה ומעניין:  בזמן שנכנס יעקב עם בגד העיזים לגופו וניגש אל יצחק אביו, אמר לו יצחק:

"וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה" [בראשית כ"ז, כ"ז]

תירגם יונתן בארמית - ראה ריח בני כריח קטורת הבשמים שעתידה להיות מוקרבת בהר הבית.

אזהרת התורה.

יש לציין כי התורה מזהירה:  "וְהַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ, לַיהוָה". 

על פי רש"י : לא לעשות קטורת לשמכם אלא רק לשם ה'!

עוד נאמר:" אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו"!

עוד יש לדעת - כי לגבי תקופתנו, כל עוד לא הוקם בית המקדש השלישי - ניתן לקיים את נושא הקטורת על ידי תפילת "פיטום הקטורת"

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק : כי משה היה מנהיג משכמו ומעלה וברוך כישרונות והיה מסוגל לרקוח -על פי ציווי ה' – הן את שמן המשחה שנועד למשוח בו את כלי המשכן והן לרקוח את קטורת הסמים שנועד להקטרת קטורת הכהן הגדול בקודש הקדושים. תפקיד נוסף יש לקטורת להביא לאחדות הלבבות  לו אנו זקוקים במיוחד בתקופה זו-

הקטורת מבטאת את ריח הניחוח כמטרה העליונה של כלי המקדש בקיומה הטהור והמושלם ביותר וכך גם האומה צריכה לשאוף להיות טהורה - מאוחדת ולהפיץ  ריח ניחוח בעיני ה' ולשמש אור לגויים. כדברי ה':

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ  וְשָׁכַנְתִּ֖י  בְּתוֹכָֽם" [שמות כ"ה, ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח- כיצד נעצרה המגפה בעם?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח - כיצד נעצרת המגפה בעם?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד.

/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)



 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ועדתו  הטוענים כנגד משה ואהרון: "רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה" [במדבר ט"ז, ג]

משה מציע לקורח ועדתו: לקחת מחתות עם קטורת וגם  את אהרון הוא מצווה לעשות כן, והיה האיש אשר יבחר על ידי ה' הוא ,הוא הקדוש האמתי! הוסיף משה ואמר להם: לא די לכם שנבחרתם לשרת את אלוקים בעבודת המשכן מתוקף - היותכם לוויים וכעת אתם מבקשים גם  כהונה ? בהמשך משה שולח שליחים לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב - אך הם סרבו לעלות אליו. לאחר שלקחו האנשים את מחתות האש עם הקטורת ונעמדו בפתח אוהל מועד עם משה ואהרון , קורח ועדתו מתאספים ,גם שם, מתגלה כבוד ה' אל כל העדה. אלוקים מבקש מאהרון ומשה להיבדל מקורח ועדתו, תגובת משה ואהרון ממש מרגשת! הם נופלים על פניהם  ומבקשים רחמים לפני ה' ואומרים: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף". [שם , ט"ז, כ"ב]

לבסוף התייצבו גם  דתן ואבירם עם משפחותיהם – אבל בפתח אוהליהם , לעומתם קורח היה ליד פתח אוהל מועד. ואז מודיע להם משה:

אתם תיווכחו לדעת, כי  כל מה  שעשיתי – נעשה- בשליחות אלוקית בלבד ולא על דעת עצמי - אם דתן ואבירם וכל הנלווים אליהם ימותו במיתה טבעית כדרך כל בשר ודם- יהיה זה אות כי אינני  פועל מתוך שליחות ה' וכל מה שעשיתי - עשיתי מתוך ליבי. אבל אם יתרחש נס- שלא כגדר הטבע והאדמה   תפתח את פיה ותבלע את האנשים האלה, אז תדעו כי  הם לא האמינו בשליחותי  ובכך הכעיסו את ה'.

בהמשך מתארת התורה- את העונש הכבד שקיבלו בציווי ה': "וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל"  [במדבר ט"ז, ל"א-  ל"ד]

תגובת  בני ישראל, הייתה: בריחה מהמקום- מרוב פחד ובהלה:  "וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם....." [שם,  ט"ז, ל"ד]   על  כעס בני ישראל אנו קוראים בהמשך  הפרשה:

"וַיִּלֹּנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר:  אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם יְהוָה"

העונש מאת אלוקים: מגפה על העם!

משה מבקש מאהרון: ללכת עם הקטורת בתוך  הקהל- במטרה  לעצור את המגפה הנוראה- כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הֵרֹמּוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע; וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף.  וַייִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם.  וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּיעָצַר, הַמַּגֵּפָה". [שם ,י"ז, ט'- י"ד]

השאלות הן:

א] מה משמעות השם: קרח ?

ב] על מה התלוננו בני ישראל ?

ג] כיצד נעצרה המגפה?

תשובות

קורח- משמעות שמו:

מתברר ששמו של  קרח נדרש על ידי- חז"ל בראשי תיבות:

ק -  קנאה- לפי שהיה מקנא במעמדם וגדולתם של משה ואהרון כמנהיגים על עם ישראל.

ר  - רוממות - היה רודף אחרי כתר  המנהיגות בעם - כדי לרכוש כבוד  ורוממות.

ח  - חמדן היה - הייתה לו תאווה  לאצטלה שאינו ראוי לה.

חכמים אמרו "על שלושה מידות אלו: הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [מסכת אבות ד', כ"א]

כמו כן, חז"ל, גוזרים את השם: "קורח" מלשון  קורחה- שנעשה קורחה- חורבן בישראל [סנהדרין ק"ט, ע"ב]

בדברים אלו חז"ל מבטאים את גודל הסכנה שריחפה על ישראל בתקופה הזו -כתוצאה  מהמחלוקת שקורח ואנשיו יצרו עד כי חז"ל פסקו:

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" [שם סנהדרין ק"ט] ועוד אמרו חכמנו:" עדת קורח לא היה להם חלק בארץ .

תלונות עם ישראל.

האגדה מספרת:

" וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון: אתם המתם את עם ה', ויקהלו על משה ועל אהרון ,וירא כבוד ה' ויכס הענן את אוהל מועד, וידבר ה' אל משה לאמור: הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע! ובדבר ה' את הדברים האלה ויחל הנגף  בעם"! על פי דברי האגדה: העם כיוון את הכעס כלפיי  המנהיגים: משה  ואהרון. והאשים אותם בכך שהם אשמים במוות של העם.

השל" ה  [הקדוש  רבי ישעיהו הלוי הורוביץ] סבור: כי העם התרעם  בשל העונש הכבד לאנשים שרק  הכבוד  העביר אותם על דעתם. והאמת שקורח ואנשיו היו קדושי  עליון.

"העמק דבר" מסביר באותו כיוון, היות ובני ישראל ראו - כי המחתות שבהן – מקריבי הקטורת עשו את עבודותיהם- קודשו לשם שמים- ועוד שימשו  אחר כך למזבח .מתוך כך- הסיקו מסקנה: שאם משה ואהרון לא היו גורמים למותם בכוונה- של מקריבי הקטורת - שמספרם היה  מאתיים וחמישים איש- הרי הם  היו חוזרים בתשובה.

החת"ם סופר גם  אומר: כי בני ישראל התבססו על מראית עיניהם- כי מחתותם של מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת-  נתקדשו לשמים- ומכאן שכוונת אנשים אלה- הייתה טהורה- כי אילו באמת היו חייבים מיתה, לא היה  הכלי שהשתמשו בו מתקבל ככלי שרת במשכן.

הרמב"ן אף הוא מסכים - כי משה ואהרון גרמו למה שקרה, במה שהשיאו להם עצה כזו להקטיר קטורת זרה,  לאחר שהצטוו על דבר זה מה'. הרי זה שהאדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו הייתה בציווי ה'! לפי שציווה: "העלו מסביב" אבל שריפת מאתיים וחמישים איש חשודה הייתה בעיניהם- כי היא נעשתה בציווי משה ואהרון בלבד. ועוד טוען הרמב"ן: כי העם אמר: "אתם המיתם.." במה שהעמדתם אותם כוהנים כמתחרים למשה ואהרון.  "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף"?

עצירת המגפה

האגדה מספרת:  כי משה אומר לאהרון ,  לקחת מחתה עם קטורת ולהתהלך עמה  בתוך מחנה העם- כדי לעצור  את המגפה.  ברגע הראשון, אהרון מסרב לבצע את הציווי באומרו: "הלהרגני אתה אומר, אחי.? הן הקריבו שני בניי - נדב ואביהוא אש זרה וימותו לפני ה', ועתה, אתה אומר אלי: הוצא את הקודש החוצה!?

אמר משה: ידוע תדע, אחי, כי ברגע דברך אלי את הדברים  האלה, החל הנגף בעם! 

ויהי אך אמר משה את הדבר הזה ויתעורר אהרון מאד ויאמר: לא ידעתי ולא עלתה על ליבי- כי  בי תלויים חיי בני ישראל: ועתה אמהרה לעשות כדברך, כי טוב אשר אמות אנוכי ואל ייפול משערת  איש מבני ישראל ארצה.

וימהר אהרון ויעש כדבר משה, וירץ אל תוך הקהל ויעמוד בין המתים ובין החיים , ותעצר המגפה..."

רבינו בחי מביא את דברי רז"ל: כשנכנס אהרון אל המחנה הוא מצא את מלאך המוות- עומד ומחבל, מיד עצר אותו ולא הניח לו להמשיך בכך, אלא נעמד בין החיים למתים, ואמר למלאך: אני באתי בשליחות משה, ענה לו המלאך: "אתה שלוחו של בשר ודם ואני שלוחו של הקב"ה, ענה לו אהרון: הרי הקב"ה ומשה נמצאים בפתח אוהל מועד- נלך אליהם. אך המלאך לא התייחס לדבריו- עד שאהרון עצרו במותניו והוליכו לשם. וכך המגפה נעצרה.

לסיכום, לאור האמור לעיל : בפרשה זו -  מתגלים משה ואהרון – מנהיגים – נשגבים , בעלי רחמים ומסירות נפש ,עד כי מבקשים רחמים על קורח ועדתו באומרם: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף" ?!

 מנגד, מתגלים קורח ואנשיו חסרי אחריות בהתנהגותם:

על כך אמר רבי שמעון בן יוחאי: משל לבני אדם שהיו יושבים בתוך ספינה ואחד מהם קדח חור בתוך דופן הספינה הגובל בתאו - בו הוא יושב.

אמרו לו חבריו: מדוע אתה קודח חור במקום ישיבתך?

ענה להם?  מה אכפת לכם,  אני קודח רק במקומי! אמרו לו: אתה גורם לכך שמי הים יציפו תכף את הספינה  ומה יהיה גורל כולנו?

בפרשתנו, אהרון הכהן- בציווי  משה- מצליח ,בסייעתא דשמיא ,לעצור את המגפה בעזרת  הקטורת.

מכאן לומדים :מה כוחה של מסירות נפש   וכוחה של הקטורת- המכילה: מיני בשמים מיוחדים ואף חלבנה שריחה פחות נעים - מסמלת את אחדות עם ישראל  ויפים דברי דוד המלך:

" תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב". [תהלים, קמ"א, ב]

 ציור מתוך ההפטרה:

מתוך: שמואל--[א,י"א]

 "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה.  וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)