‏הצגת רשומות עם תוויות שביעי של פסח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שביעי של פסח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 באפריל 2022

שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ נס  יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 



ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ


ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



יורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שירת דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג פסח – הוא אחד משלושת הרגלים על פי הכתובים: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם". [דברים ט"ז, ט"ז]

ביום השביעי של פסח - התרחש אחד הנסים הגדולים לעם ישראל בהיסטוריה קריעת ים סוף -  המים  התחלקו מימינם ומשמאלם  ובתווך - עם ישראל  היו פוסעים בבטחה על היבשה.

שביעי של פסח מכונה בפי הראשונים: "חג האמונה"

ביום זה - האחרון לחג הפסח: קוראים בתורה: את תחילת פרשת: "בשלח" {מפרק י"ד עד פרק ט"ו, כ"ז} ומפטירים [בספר שמואל ב' , כ"ב] שירת דוד.

השאלות הן:

א] מה מאפיין את  שירת הים - בזמן יציאת מצרים?

ב] מה מאפיין  את - שירת דוד?

ג] מה הקשר בין שירת הים לשירתו של דוד המלך?

תשובות

שירת הים.

נשאלת השאלה - מדוע הים נחצה לשניים?

התנא שמעון איש קטרון עונה:- מפני שהים ראה את ארונו של יוסף בים - מיד  נס מפניו וקרע את עצמו - יש כאן מידה כנגד מידה: כפי שיוסף נס מפני אשת פוטיפר- כך הים נס - כנאמר :

"וַתִּתְפְּשֵׂהוְּּ בבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.  וַיְהִי, כִּרְאוֹתָהּ, כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ, בְּיָדָהּ; וַיָּנָס, הַחוּצָה. וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ,.." [בראשית ל"ט, י"ב- י"ג]

עוד נאמר:

"הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן, יִסֹּב לְאָחוֹר" [תהלים קי"ד, ג']

אמרו חז"ל: כאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" [שמות  ט"ו, ח]"כשראו מים של ים אהבה שאהב הקב"ה את ישראל, השפילו מים עצמם בשביל כבוד ישראל, ואף הים השפיל עצמו ועשה עצמו שנים עשר דרכים – כנגד שנים עשר שבטי ישראל והגביה למעלה שש מאות אמות והקפיא עצמו מלמטה והמתיק את מימיו ועשה את עצמו כחומה, ונעשו בה חלונות  שהיו ישראל רואים זה את זה ומהללים להקב"ה בשירה ותשבחות ומהלכים בתוך הים  - כאדם שמהלך בביתו עד שיצאו ליבשה, לכך נאמר:

"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" ! [על פי מדרש ויושע]

נאמר- בשירת הים: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם".[שמות  י"ד, כ"ט]

"בשעה שירדו ישראל לים- ירד גבריאל עמהם והקיפם ושמרם כחומה והיה מכריז במים לימין: היזהרו בישראל שעתידין לקבל תורה מימינו של הקב"ה, ולשמאל היה אומר: היזהרו באלו שהן עתידין להניח תפילין  בשמאל,  ולמים שלפניהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין - שיהיו חותמין לפניהם בברית, ושלאחריהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין להראות קשר של תפילין וכנף  ציציותיהן מאחוריהן. [ מדרש: אבכיר]

שירת הים מאפיינת את גאולת מצרים וכן את הגאולה העתידית , הדבר רמוז בשורה הראשונה של שירת הים:

"אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה.. "המילים: "אָז יָשִׁיר"   מבטאות: אז כאשר נגאלו ישראל ויצאו ממצרים [בלשון עבר] והמילה: "יָשִׁיר"- שהיא בלשון עתיד - מרמזת  על השירה בגאולה העתידית.

המסר הנוסף  קודם שירת הים הוא :כוח האמונה שבהם התחזקו עם ישראל  לאור כל הניסים שחזו במו עיניהם, כפי שנאמר:

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות  י"ד, ל"א]

 שירת דוד.

את שירת דוד נהוג להגיד בהפטרה [שמואל כ"ב] בשביעי  של פסח.

כך מתחילה השירה:

"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,  בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ 

מִכַּף כָּל -אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.  וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 

וּמְפַלְטִי-לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;  מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, 

מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,  מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.  מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ..."

המלבי"ם מסביר: מדובר בשיר תהילה שחיבר דוד המלך בצעירותו כשהיה שקוע בייסוריו, ובכל פעם שהיה ניצל מאחת הצרות היה שר שירה זו.

בזקנותו כאשר חיבר את ספר תהלים - כלל את השירה הזו  בתוך יתר המזמורים [פרק י"ח בתהלים]

היות ואת ספר תהלים חיבר דוד המלך  למטרת כל עם ישראל – בכול הדורות- שיוכל כל אחד לשפוך את שיחו לפני ה' ,דוד המלך שינה שם כמה פרטים - על מנת שהפרקים יתאימו לכל יחיד מישראל.

מתברר כי דוד המלך היה שר את השירה שחיבר בכל פעם  מחדש - כאשר  נושע מייסוריו  שוב וגם כאשר שאול היה רודף אותו.

דוד המלך מתפלל - את השירה בכל מצב - גם בימים רגועים דוד  קורא לה' בשם: "מהולל"

אך יש מצב של משברים - משברי מוות - עד כי דוד מרגיש סכנת חיים  ממש –אפילו שהוא עומד להיקבר בשאול.

כאשר הוא נמצא בצרה גדולה הוא פונה לה' והקב"ה גורם לרעידת אדמה ומפיל את אויביו , גם הרי הגעש החלו לבעור כאות לכעס ה' על אויביו.

האש הזאת מסמלת את כעס ה' על כל אויביו של דוד.

באיזשהו שלב  חש דוד שהאש היוצאת מההרים מסכנת אף את חייו.

הוא מתפלל והעננים הכהים מורידים גשם - נוצר שיטפון ואז דוד מתפלל לה'  ומבקש שה' יציל אותו מהשיטפון - שבא עליו.

את שירת דוד  מאפיינת האמונה העצומה שיש לדוד בה'  ואת יראת האלוקים שבו.

השירה הזו - כתובה במבנה כיאסטי [מוצלב]

[זהו מבנה ספרותי מיוחד  אשר משפט הפתיחה מקביל בסגנונו ותוכנו למשפט הסיום, ואילו המשפט השני מקביל בתוכנו ובסגנונו למשפט  קודם משפט הסיום, וכו' . אך במרכז, נמצא משפט שאין לו הקבלה.]

המסרים העיקריים מתוך השירה הזו: עזרת ה' בייסורים הבאים עליו בזה אחר זה. שבח לבורא עולם וניצחונו של דוד על אויביו.

הקשר בין שירת הים לשירת דוד

לעניות דעתי, ראשית, הדבר הבולט והמשותף  בשני המקומות הוא : שירה לכבוד ה' ביום הניצחון על האויבים.

בשני המקומות - אנו מוצאים מילים זהות - או רעיון זהה - להלן כמה דוגמאות :

בשירת הים: "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה"

בשירת דוד: "וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַיהֹוָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהֹוָ֥ה אֹת֛וֹ"

בשירת הים:

"תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ".

בשירת דוד: "עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל"- המשותף למשפטים אלה- הוא- כעסו של ה' על האויבים.

כוחו של ה'  מופיע גם במים:

בשירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם,.."

בשירת  דוד:

"וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל   בְּגַעֲרַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ"

 קבלת עול מלכות שמים מודגשת בשני המקומות:

בשירת הים: "יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד".

בשירת דוד - בסופה נאמר: "מגדיל מִגְדּ֖וֹל יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה ־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד ־עוֹלָֽם"

בשני המקומות - מודגש כי הישועה באה רק - ממקור אלוקי בלבד.

בשירת הים כתוב: "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי  לִישׁוּעָה";

בשירת דוד  נאמר: "חַי־יְהֹוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י   וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי"

לסיכום, לאור האמור לעיל  הקשר בין שירת הים ושירת דוד הוא  : הדבקות בהקב"ה - אמירת שירה לכבודו והדגשת מלכותו הנצחית מה שאין כן  בשלטון בני אדם  בשר ודם. ומעל הכול האמונה בבורא עולם הכול יכול!

על כן ראויים להיקרא - שירת הים – בתורה ושירת דוד – בהפטרה ביום שביעי של פסח - שהרי שביעי של  פסח  הוא - חג האמונה!  יום בו חצו ישראל את ים סוף וראו במו עיניהם נסים גדולים בידי ה'.

דוד המלך מצא לנכון  לשיר - לעת זקנתו לאחר שניצל מכל  אויביו גם  משאול. [כדברי רש"י]

המילים של דוד המלך- המבטאים את הדרגה המרוממת שאליה הגיע :

"וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי"׃ מילים אלה מרמזות את הנאמר בתורה:     "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים  י"ח, י"ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 1 באפריל 2021

שיר השירים- בחג הפסח- מדוע?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שיר השירים - בחג הפסח - מדוע?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לשביעי של חג פסח- מתוך שיר השירים:



ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."
 [שיר השירים ג,י"א]


ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים".

[שיר השירים ו' י"א]


ציורי תנ"ך/
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).

בשבת חול המועד של חג הפסח - נוהגים לקרוא את שיר השירים בבית הכנסת לפני קריאת התורה.

רש"י מסביר: "ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן ולהתאונן בגלות זה כבודם הראשון ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל - העמים לאמור: "וְאָמְרָה, אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל-אִישִׁי הָרִאשׁוֹן--כִּי טוֹב לִי אָז, מֵעָתָּה"[הושע ב, ט]ויזכרו את חסדיו"  וְהִתְוַודּוּ אֶת- עֲוֺנָם  וְאֶת - עֲוֺן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי", [ויקרא כ"ו, מ] ואת הטובות שה' אמר לתת להם  באחרית הימים  ויסד ספר הזה ברוח הקודש, בלשון אישה צרורה - "וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד-יוֹם מֻתָן, אַלְמְנוּת חַיּוּת". [שמואל "ב, כ, ג] משתוקקת על בעלה מתרפקת על דודה, מזכרת אהבת נעוריה – אליו ומודה על פשעה, אף דודה צר לו בצרתה [ישעהו. ס"ג, ט] ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופייה וכישרון פעליה, אשר בהם נקשר עמה באהבה עזה, להודיע כי לא מליבו עינה [איכה ג, ל"ג] ולא שלוחיה  שלוחיו [ישעיהו ג, א] כי עוד היא אשתו והוא אישה [בעלה] [הושע ב, ד] והוא עתיד לשוב אליה"

על פי רש"י - שיר השירים - הוא משל: לקשר מתמשך –  לאורך הדורות בין כנסת ישראל לבין הדוד - שהוא מלך מלכי המלכים.

השאלות הן:

א] מה משמעות השם: "שיר השירים"

ב] מאין ההוכחה - שאין זה סיפור אהבה בין איש לאישה - אלא כדברי רש"י - קשר בין ה' לעם ישראל?

ג] מה פירוש הדימוי- "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַווָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"?

ד] מה הטעם לקריאת שיר השירים בשבת חול המועד של פסח?

תשובות.

"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".

חז"ל אומרים "כל שלמה האמורים בשיר השירים = קודש, מלך שהשלום שלו. שיר שהוא על כל השירים אשר נאמר להקב"ה – מאת עדתו ועמו - כנסת ישראל".

אמר רבי עקיבא: "לא היה העולם כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל- שכל הכתובים- קודש ושיר השירים קודש קודשים " [מ' ידיים ג' ה']

אמר ר' אליעזר   בן עזריה: למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה חיטים ונתנה לנחתום, אמר לו: הוצא לי כך וכך סולת. כך וכך סובין, כך וכך  מורסן - וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת מנופה ומעולה [מתוך תנחומא פרשת תצווה] - כך כל הכתובים - קודש ושיר השירים - קודש קודשים.

על פי דעת מקרא: "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".-  פסוק זה מהווה כותרת לספר כולו וניתן לפרש אותו בכמה דרכים:

א] יש המבארים: זהו השיר המעולה ביותר - שאותו אמר שלמה המלך- לפי שנאמר על שלמה: "וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" [מלכים א, ה, י"ב].

ב] יש המפרשים: זהו שיר המחובר המלוקט - מתוך שירי שלמה [על פי רש"י בדברי המבוא]

ג] חז"ל סבורים: כי השם: שלמה המופיע בשיר השירים - קודש ולכן השם שלמה הוא כינוי לקב"ה - שהוא ידוע כמלך שהשלום שלו.

כפי שנאמר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו". [איוב כ"ה, ב'] לכן  פירוש הפסוק:- השיר המעולה בשירים שאמרה: כנסת ישראל- לפני המלך שהשלום שלו.

ד] לפי דברי רבי עקיבא: אין העולם כדאי כמו היום שניתן בו שיר השירים לעם ישראל - שכל הכתובים קודש - אך לעומתם - שיר השירים - קודש קודשים.

על פי  ילקו"ט מופיע בספר כיסא רחמים להחיד"א : כתב שלמה המלך את ספריו בעצמו ונגנז - עד שבאו חזקיהו ואנשיו ופרשו אותם וכתבו אותם בין הכתובים.

על פי תורה שבעל פה: מעשיו של שלמה היו משולשים: לפי שכתב שלושה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים.

לגבי סדר כתיבת ספריו - רבו המחלוקות.

ההוכחה- שיר השירים מסמל את הקשר בין ה' לעם ישראל.

דוגמאות:

א] נאמר: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה"-

 [שיר השירים, א', ה']

רש"י מסביר: את המילים האלה אומרת כנסת ישראל - לאומות העולם: אני שחורה במעשים שלי - אך נאה במעשה אבותיי וגם בתוך מעשיי - ישנם דברים נאים, ואם יש בי את חטא העגל - מנגד יש לי את הזכות הנפלאה שקיבלתי את התורה וקורא לאומות - "בנות ירושלים" -  על שם שהיא עתידה לשמש מטרופולין - עיר בירה - מקום מרכזי לכל האומות כפי שמנבא הנביא: יחזקאל: וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת"

 ב] "לְסֻוסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי". [שם  א', ט]-

על פי דעת מקרא:  כמו הסוסה שפרעה מלך מצרים ,בכבודו ובעצמו רכב עליה כשרדף אחריכם - סוסה זו  הייתה המשובחת שבסוסות והייתה מקושטת במיני תכשיטים וגורמת  התפעלות בעיני המתבוננים בה - אני מדמה אותך - את עם ישראל.

ג] "קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת".

רמז לעם ישראל שהיה כבר נואש מלצפות לגאולה אחרי כל כך הרבה שנים- עד תום ארבע מאות שנה שנאמרו לאברהם בברית בין הבתרים:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית  ט"ו, י"ג]

"נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"

על מילים אלה נכתבו פירושים רבים: תורים וחרוזים הם מיני תכשיטים מביזת הים שנאספו אחר קריעת ים סוף.

הגר"א מסביר: שהקב"ה נתן לנו שני סוגי תכשיטים: "תורים" הוא תכשיט מיוחד לראש העשוי מקשה אחת, והוא כנגד התורה שהיא מקשה אחת, והגיון התורה מיוחד לאברי הראש (לְחָיַיִךְ). תורים ברבים מרמז על תורה שבכתב ותורה שבע"פ. "חרוזים" הוא תכשיט העשוי מכמה אבנים ומרגליות קטנות מקובצות יחד, והוא כנגד המצוות שכל אחת עומדת בפני עצמה, ומיוחדים לאברי הגוף (צַוָּוארֵךְ).

על פי רש"י: "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים" שורות נזמי אוזן- עגילים ומצחת זהב.

ועל הצוואר - ענק זהב ומרגליות חרוזות בפתילי זהב של ביזת הים- לפי פירוש זה - הכוונה לעם ישראל שהתקשט בתכשיטים מביזת הים בזמן יציאתו ממצרים.

על פי דעת מקרא: הכוונה: לחייך הם נאים - והתכשיטים – מיני תכשיטים הערוכים בשורות, שורות  העשויים בדמות עוף - תור ולפי זה התכשיטים של הרעיה- מדומים לרסן המקושט על פני הסוסה- כדברי ישעיהו הנביא: "עַד-צַוָּאר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם, בְּנָפַת שָׁוְא; וְרֶסֶן מַתְעֶה, עַל לְחָיֵי עַמִּים"  [ישעיהו ל', כ"ח]

קריאת שיר השירים בחג הפסח.

על כך כמה טעמים מתוך רבים.:

א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק  של עם ישראל -  לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל  נמשלה ליונה וכאן הכוונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר , הם היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות ולמה היו דומים באותה שעה? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים ושם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח  חג האביב.

"הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

 [שיר השירים  ב, י"ב]

ג] יש  הסוברים  כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק – כי : שיר השירים- הוא קודש קודשים ונכתב על ידי שלמה המלך בעצמו  והמנהג לקוראו בחג הפסח - מהטעם שמרמז על יציאת מצרים ופסח - חג האביב.

 יהי רצון שנזכה להתגשמות דברי הנביא מיכה במהרה בימינו:

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה. ז, ט"ו]

יצירותיי מתוך פרשת :בשלח:



ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל / ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה..ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו?
[שמות י"ב,ו]

*  כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עבדים היינו../ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר