כוחה של נתינה ודאגה לזולת- בעין התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כוחה של נתינה ודאגה לזולת - בעין התנ"ך.

 מאת: אהובה קליין.

עם פתיחת עונת האביב צועדים  אנו  לתוך פריחה משכרת וריח ניחוח - "ניצנים נראו בארץ עת זמיר הגיע" ברקע השמש מחייכת ושולחת  את קרניה החמימות – הציפורים מצייצות  וכולם שמחים ..

אווירה אופטימית נפלאה זו  מלווה אותנו  בעודנו  עסוקים בניקיונות לחג הפסח, מפנים דברים שאין לנו עוד  צורך בהם. חשים  רצון להתחדש בביגוד, הנעלה, או רהיטים לבית לכבוד חג  החירות הממשמש ובא.

אולם בד בבד -עלינו לעצור ולחשוב גם על הזולת , שמא  הוא נצרך למזון, או  לביגוד, זוהי הזדמנות נפלאה לתרום  לנזקקים, ,ממון, ושאר דברים.

אחת המצוות המוזכרות  בתורה היא :התייחסות לאיש העני [דברים, ט"ו, ז-ט]

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא  תאמץ את—לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתות תפתח את ידך.."

הכוונה בכפילות הלשון : "פתוח תפתח" היא : שעל ידי שאתה נותן צדקה לנצרך אתה פותח שער לא רק לאחרים, אלא גם לעצמך.

בנושא הקמצנות אמר שלמה המלך: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם, איש אשר ייתן לו האלוקים עושר נכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו כי איש נוכרי יאכילנו" [קהלת ו']- בשעה שאתה נותן צדקה לעני, אתה פותח את השער הסגור שלך לנפשך  - ותתרפא מהעניין הרע הזה של חוסר שליטה בנכסיך אתה.

אור החיים  אומר: כשאדם נותן צדקה לעניים-  פותחים לו  משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון" –הכוונה- פתח את ידך.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל  תורמים חומרים  לחכמי הלב- עבור המשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

באופן זה כאשר אנחנו חושבים על   הזולת -  אנו חשים  אחריות – עם  ישראל ערבים זה לזה, כולם נרתמים לתרום למען  הזולת , ערבות הדדית מעין זו ראינו בזמן הקמת המשכן שקדם לבניית המקדש ,עם ישראל מגיע בהמוניו ותורם חומרים שונים בעין יפה - למען המשכן וכליו, על אומני המשכן נותר רק לקחת מתוך  תרומה זו את כל החומרים, כפי שנאמר: "והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן.." [שמות  כ"ח, ה] הדבר גורם להתלכדות העם סביב מטרה מרכזית אחת. עם ישראל אינו קובץ של יחידים שכל יחיד דואג  לעצמו, אלא כל אחד חייב למלא את שליחותו נאמנה למען  כלל ישראל  ולעבודת ה' וקידוש שמו בארץ ובעולם. כך כל אחד אחראי על הכלל, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. התנהגות זאת של התלכדות העם  מביאה לאחווה ושלום בין איש לרעהו.

במדרש קהלת רבה ז, נאמר: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שייתקן אחריך".

 על ידי שאדם מיטיב את מעשיו- דואג לנצרך-  הוא מתקן את העולם הזה וגם את כל העולמות העליונים.

הרי הקב"ה ברא את האדם כנזר הבריאה , האדם  מעל כל היצורים ובמעשיו יש לו השפעה על הבריאה כולה. אדם ההולך בדרך ישרה ועושה מעשים טובים- גורם לתיקון העולם הזה וגם את כל העולמות העליונים , אך כאשר הוא חוטא חלילה ועושה מעשים רעים ,ההשפעה  מגיעה  לכל הרבדים. מכאן ילמד האדם לנהוג באחריות כלפי מעשיו וכלפי הכלל.

לאור האמור לעיל- הבה נתלכד כאיש אחד בלב אחד ונתרום בעין יפה לנצרכים.

 ויהי רצון  שיקוים בנו הפסוק:" כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת." [ישעיהו נ"ו, א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הקשר לחכמה, תבונה ודעת- כיצד? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הקשר לחכמה, תבונה ודעת - כיצד?

 מאמר מאת : אהובה קליין .

פרשת תרומה-   פותחת בציווי הקב"ה את משה לעם ישראל להביא תרומה להקמת המשכן:

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּיקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".

לאחר שהתורה מפרטת את כל סוגי החומרים הכלולים בהבאת החומרים במסגרת התרומה- היא  מציבה את  התכלית:

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש  ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מהי מהות התרומה?

ב] מהו כוחו של המקדש?

תשובות.

מהות התרומה.

רש"י  מדגיש: "ויקחו לי תרומה"— לי – לשמי - [ לשם ה' ]

על פי רש"י: תרומה מלשון הפרשה, וכך פירש גם אונקלוס ובאופן זה פירשו גם חז"ל.

 [ מסכת יומא כ"ב]

המשמעות: "ויקחו לי" : הפרשה- שאדם מפריש מכספו - על מנת לתת נדבה.

"תיקחו לי תרומה"- היא הנתינה.

"ידבנו  ליבו"- מלשון נדבה והמשמעות- רצון טוב.

"תיקחו  את תרומתי"- אמרו רבותינו: מדובר בשלוש תרומות:

א] תרומת בקע לגולגולת- שמהם נעשו האדנים של המשכן. כפי שמפורש בפרשת: "באלה פקודי": "ואחת תרומת המזבח בקע לגולגולת"

ב]  לקופות- מהם לקנות קורבנות ציבור.

ג] תרומת המשכן- נדבה של כל אחד ואחד.

 שלוש  התרומות הללו רמוזות בתחילת הפרשה במילים: "תרומה", "תרומתי", "התרומה"

רבינו בחיי מביא רעיון יפה: שלושת התרומות- כנגד שלוש  תרומות שהעולם נתרומם בהן,

החכמה, התבונה והדעת. כפי שכתוב במשלי [ ג, י"ח]: "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו", ונרמז במעשה המשכן, מפני שהמשכן שקול כבריאת העולם ולכן הוזכרו כאן שלושת התרומות.

עוד מוסיף רבינו בחיי רעיון נפלא: נאמר: ב"פרקי דרבי אליעזר": "בשלושתן בנה שלמה בית מקדש שכן הזכיר הכתוב על חירם [מלכים א, ז] "בן אישה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש  צורי חורש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת"  וכן בשלושתן עתיד להבנות, הוא שהזכיר עליו שלמה עליו השלום ברוח הקודש[משלי כ"ד]"בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו"  ושלושתן עתיד הקב"ה ליתן לישראל במתנה שנאמר: [שם ב]:"כי ה' יתן חכמה וגו', נתן אין כתיב כאן, אלא ייתן, מפיו דעת ותבונה, ושלושתן יינתנו למלך המשיח שנאמר: "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו'- רוח דעת ויראת ה' "[ישעיהו י"א, א]

רבי גדליה מלינץ בספרו: "תשואות חן": מסביר- כי מדובר  בציווי זה באוספי צדקה, שצריכים להתכוון במעשיהם לשם שמים, אבל נותני צדקה, אפילו אם ייתנו שלא לשמה- הדבר  נחשב לצדקה  מוחלטת.

 בעל המלבי"ם מסביר: שאילו היה כתוב: "ויתנו לי תרומה" היו חושבים בני ישראל שמוטלת על כל אדם חובה לתת נדבה למשכן., אלא שה' רצה רק מתרומות שנתרמו מתוך רצון טוב ומהתנדבות מעמקי הלב שהיא אמיתית וישרה. ולא מתוך אילוץ, לכן התורה אינה מזכירה כאן לשון: נתינה, אלא לשון לקיחה, ועל ידי זה נצטוו בני ישראל למנות גבאים שייקחו את התרומה: "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה, ב]

כוחו של המקדש.

 התורה מדגישה כי תכלית התרומה היא:

"ועשו לי מקדש ושכנתי  בתוכם"  מעניינים דברי מדרש רבה [שמות ל"ג, א] שם נאמר: "ויקחו לי תרומה", הה"ד [משלי ג]:"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו", אל תעזובו את המקח שנתתי לכם, יש לך אדם לוקח מקח, יש בו זהב ואין בו כסף, יש בו כסף ואין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף שנאמר: "אמרות ה'  טהורות כסף צרוף ",יש בו זהב, שנאמר: "הנחמדים מזהב פז רב.." [תהלים י"ט]   מדרש זה בא ללמדנו את ערכה המושלם של התורה הקדושה.

בעולם הגשמי- אין מושלמות, אדם שיש לו זהב שהיא מתכת יקרה מאד לא בהכרח שיש לו הכול, ודאי יש לו חיסרון בתחום אחר. אך בהשוואה לכך התורה היא: הטוב המושלם, כפי שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל  תעזובו"  לכן הקב"ה מצווה על עם ישראל שלעולם לא יעזבו את התורה.

 והמדרש ממשיך במשל: משל למלך שהייתה לו בת יחידה בא מלך אחד והשתדך איתה ורצה לקחתה לארצו, אמר לו  האב: זוהי בתי היחידה, אינני יכול בלעדיה אך אינני יכול להגיד לך שלא  תיקח אותה, לפי שהיא כבר אשתך, לכן בקשתי היא: כל מקום שתלך  תקציב לי חדר שאוכל לדור אצלכם, כי איני יכול לעזוב אותה, הנמשל לכך: אמר הקב"ה לישראל: אני הענקתי לכם את התורה ואינני יכול לפרוש ממנה, ולהגיד לכם שאל תיטלו אותה ,גם איני יכול בלעדיה ,לפיכך  כל מקום שאתם הולכים עשו לי בית אחד אצלכם שאדור בו, כפי שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

על פי מדרש זה אנו למדים: כי לא די ללמוד את התורה כחכמה בפני עצמה , אלא התורה חייבת להיות מקושרת אל הקב"ה על ידי שנהיה מחוברים אליה באופן תמידי - הלכה למעשה. הקב"ה מעוניין להיות נוכח בכל מקום שלומדים את תורתו.  על כן לימוד התורה חייב להתבצע מתוך יראת שמים ויראת חטא והקב"ה מעוניין להיות נוכח בכל מקום שלומדים את תורתו. הלומד תורה שהוא מזדהה עם הלימוד וקשור לאלוקים- הופך במרוצת הזמן לתלמיד חכם. התורה כה יקרה שאפילו הקב"ה אינו יכול להתנתק ממנה ואף אנו חייבים להיות מחוברים אליה לנצח. בנוסף עלינו לזכור כי אנו יקרים לה'  כאותה בת מלך שחשובה הייתה לאביה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי:  כי תכלית התרומה היא: בניית המשכן, שנעשה בכוח  החכמה  התבונה והדעת  וכל זה כנגד בריאת  העולם  על ידי ה'.

עם ישראל בכלל ובפרט חייב להיות מקושר אל ה' על ידי: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" כל אחד יפנה מקום בליבו  למשכן שבו ישכון הקב"ה והמשכן  מסמל את התורה- מקור החכמה, הבינה והדעת.

"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו- עץ חיים היא למחזיקים בה" [משלי ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציווי התרומה / שיר מאת: אהובה קליין

שמים זוהרים אור בוהק

משה לקול אלוקים מזדעק

ציווי  מקבל משמים

לקחת תרומה מנקיי כפיים.

 

למען הקמת המשכן

מעשה ידי אומן

ע"פ חכמה  תבונה ודעת

עין רואה  אוזן שומעת.

 

המשכן  בלב כל אחד

דבוק ביחיד והמיוחד

שרשרת פניני חוכמה

מהתורה שואבת כוחה.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)