‏הצגת רשומות עם תוויות . ציורי תנ"ך. אהובה קליין Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . ציורי תנ"ך. אהובה קליין Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 במאי 2024

פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה וההפטרה.



ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע נרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] (c)



ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך /קדושת ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]



ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ סמל מדינת ישראל-חרוט בסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c]




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נבואת הנחמה של עמוס [פרק ט']/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ציור להפטרה- עמוס, ט,]


פרשת קדושים

הפרשה פותחת במילים: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא  י"ט, א'-ג']

בפרשה זו:  אנו קוראים גם על שמירת השבת – שהיא קדושת הזמן וגם על קדושת המקום - שהיא ארץ ישראל.

השבת קוראים בהפטרה  בספר עמוס.

"הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר.  הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:  אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה.  כִּי-הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְכָל -הַגּוֹיִם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה, וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ.  בַּחֶרֶב יָמוּתוּ, כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי:  הָאֹמְרִים, לֹא-תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ--הָרָעָה.  בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם.  לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת-שְׁאֵרִית אֱדוֹם, וְכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי, עֲלֵיהֶם:  נְאֻם-יְהוָה, עֹשֶׂה זֹּאת. ......" [עמוס ט', ז'- ט"ו]

השאלות הן

א] משמעות ומידת הקדושה - כיצד?

ב] מה הקשר להפטרה [עמוס פרק ט']ורמזים  לימינו?

תשובות.

מידת הקדושה והמשמעות בפועל.

הגר"א - הגאון רבי אליהו מוילנא  מביא את דברי הגמרא- [שבת, ל"ג, ב']: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שהסתתרו מאימת השלטון ולמדו במשך שלוש עשרה שנה במערה - עד שיצאה בת קול ואמרה: "צאו ממערתכם". בכל מקום שעברו הביט רבי אלעזר באנשים הטרודים בהבלי העולם הזה - ואינם לומדים תורה, ואז היה  מענישם ואילו אביו - רבי שמעון היה מרפא אותם . ונשאלת השאלה מה הייתה סיבת השוני בין הנהגת הבן - רבי אלעזר לבין הנהגת האב - רבי שמעון?

התשובה: רבי אלעזר נכנס למערה בעודו נער צעיר, טרם הכיר את מנהגו של עולם ממש. ולכן כאשר ראה אנשים משחיתים את זמנם לבטלה - הקפיד עליהם  להענישם.

לעומתו, רבי שמעון שהיה כבר איש זקן כשנכנס למערה - היה יודע את טיב העולם והרגלי הבריות - אפילו שלוש עשרה שנים במערה לא השכיחו ממנו את התנהלות הבריות בעולם.- לכן הבין את צרכי האנשים  ופעל לרפאם.

לדעת הרמב"ם בספר המורה [חלק ג' פרק מ"ז]  המילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"- הכוונה: להתקדש בקיום המצווה, אשר מהן -  מן המצוות עצמן, נובעת ושופעת קדושה לישראל..

רבי צדוק הכהן מלובלין סבור: אנו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו..."- זאת כדי להכריז- כי המצוות הן, הן יסוד הקדושה. ואם תאמר שקשה לו לאדם להידבק במצוות ה' כתיקונן  אז תדע: "כי קדוש אני [הכוונה לקב"ה]  " ואני אעזור לכם - כי אני מקור הקדושה – וממקור קדושה זה שופעת קדושה לכל הבא להדבק במידותיו - כמאמרם ז"ל: "כל המקדש עצמו מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה, "קדושים תהיו - כי קדוש אני. ..".הרי אתם אינכם  צריכים ליצור את הקדושה היא כבר קיימת - וכל המתנהג בדרך התורה - בקדושה –הרי  היא נדבקת בו גם ללא יודעין.

רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת קדושים-"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל" ,זאת  במטרה ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .

רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה ברורה  שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות, אלא  הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים  כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.

"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל - ניתן להגיע למדרגות הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג, ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל  חלקי העם מאוחדים למחנה אחד -  כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: שנהיה פרושים מן העריות.

הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.

ההפטרה בספר  עמוס, [פרק ט']

"נאמר: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,..."

המלבי"ם  מסביר: כמו שהכושים אינם יכולים להתבולל בתוך העמים הלבנים ,כך גם עם ישראל: אין הם יכולים להתבולל בתוך שאר האומות בגלל הטיב המיוחד והמקורי המאפיין אותם. וההוכחה: שה' העלה את  בני ישראל ממצרים- מגלות קשה – למרות זאת הצליחו לשמור על ייחודם עד שה' הוציא אותם ממקום טמא זה בתור- "עם ישראל" - עם המיוחד במינו!

האם ה' יכול להגיד דברים אלה על הפלישתים שהוגלו לכפתור ולארם שהוגלו על ידי מלך אשור - בעודם פלישתים ובתור ארמים? הלא בזמן  גלותם נטמעו  בתוך העמים שמסביבתם ופשוט נמחקו מעל במת- העולם! לעומתם ,רק עם ישראל  מאופיינים בכוח הסבלנות ובעמידה איתנה להחזיק במהותם העצמית והמקורית- ובמיוחד גם בתוך גלות קשה בתוך הגויים!

"פירוש אהבת יהונתן"מסביר : חסד עושה אתנו ה' בכך-  שהגויים מבזים ומשפילים את העם שלנו- זאת למען שנתרחק מהם וחלילה לא נתבולל.

משל: לבת מלך שנשבתה  על ידי פראי אדם והיא משחירה את עצמה בכוונה - למען לא יחללו אותה שוביה - את כבודה!

עוד הסבר יפה:  בן עיר שלא ראה מהי עבודת אדמה של איכר בשדה. כאשר יראה –איכר זורע זרעים באדמה- ודאי יחשבהו לאדם שאינו שפוי בכך שהורס את גרגירי החיטה  באופן זה - אך אם יבוא אחרי תקופה מסוימת לשם ויראה את  הכול צומח ופורח יבין שהייתה כאן מטרה חשובה וחיונית ![כוכב  מיעקב – המגיד מדובנא].

אשר לימינו: עם ישראל שרוי במצב  של מלחמה  קיומית - חשכה ואור יחדיו מככבים ואין אנו רואים כי מטרות המלחמה  מתגשמות נכון להיום.

אך, מתפעלים אנו מהאחדות הנפלאה של חיילנו היקרים - המאוחדים בלב אחד ואל התורה הקדושה מחוברים.

מי ייתן ובקרוב נחזה בע"ה בניצחון מוחץ  -האויב האכזר ייצא מובס לעיני כל העולם.

יהי רצון שיתגשמו במהרה דברי הנביא עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.  וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם.  וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [שם ט', י"ג- ט"ו] אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 במאי 2023

פרשת בהר – בחוקותיי, אימתי נשב לבטח בארצנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהר – בחוקותיי, אימתי נשב לבטח בארצנו?

 מאמר מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשיות:



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/  ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן

 גם לחיית השדה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל..  תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/"כי  ימוך אחיך.." /ציירה: אהובה  קליין (c{ [שמן על בד] 




ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי  לחופשי בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (C)


ציורי תנ"ך/  "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' " [ויקרא כ"ו, ב]




ציורי תנ"ך/ שמירת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/  וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)






ציורי תנ"ך / "ואכלתם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא  כ"ו, ה]




ציורי תנ"ך/ ברכת השלום והשובע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ברכת השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכת השראת השכינה על ישראל/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי תלכו"/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/  "אם בחוקותיי תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה

 קליין(c)

ציורי תנ"ך/ברכת הפריון- עם ישראל מתרבה/ ציירה: אהובה קליין (c)


יצירותיי ליום ירושלים:


ציורי תנ"ך: ציירה: אהובה קליין (c)

"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.." [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  בית המקדש כגן פורח/ ציירה: אהובה קליין (c)




השבת אנו קוראים שתי פרשיות   "בהר- בחוקותי "

פרשת "בהר" פותחת  בפסוקים: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל -מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  דַּבֵּר אֶל -בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת - תְּבוּאָתָהּ.  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת -עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ". [ויקרא  כ"ה, א'-ו']

פרשת "בחוקתי" פותחת בפסוקים:

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת -בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן -הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".ויקרא כ"ו, ג'-ז]

השאלות הן:

א] מה  מבטא ההר בכלל ומה המיוחד בהר סיני?

ב] המשותף לפרשת בהר ולפרשת בחוקותי?

ג] הדרך להשיג את קירבת אלוקים.

תשובות.

משמעותו של כל הר והייחוד בהר סיני.

ההר- הוא שטח מורם מעל הקרקע , בולט בנוכחותו וכבר ממרחקים ניתן לראותו . בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות לסוגים שונים של הרים.

"הר האלוקים", "הר הבית", "הר  הזיתים". "הר ציון", "הר עשיו", "הר חרמון". "הר גריזים".....

קבלת התורה  הייתה על הר סיני , ישראל היו עומדים מול ההר, על כך אומר ישעיהו הנביא: "כָּל - יֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא- נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ".[ישעיהו י"ח, ג']  - כוונת הנביא ישעיהו: כשם שעם ישראל ראה נסים על הר סיני  בעת קבלת התורה  - כך עתיד עם ישראל לראות נסים בהר ציון .

כפי שנאמר לגבי הגאולה העתידית:"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַיהוָה, הַמְּלוּכָה". [עובדיה א', כ"א]

דוד המלך שואל : מי יעלה בהר ה' ?  כפי שנאמר: "מִזְמוֹר, לְדָוִד:    יְהוָה, מִי -יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי -יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק;    וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ". [תהלים  ט"ו, א-ג]

ההרים והגבעות הם גבוהים גם מבחינה רוחנית.

כדאי לדעת: אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב - מכונים בשם: הרים ואילו האימהות: שרה, רבקה ,לאה ורחל נקראות: גבעות.

כדברי ישעיהו הנביא:" "...וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת  מֹאזְנָיִם". [ישעיהו מ', י"ב]

הייחוד של הר סיני: זהו ההר הנמוך בהרים וזאת כדי  ליידע אותנו על חשיבות הענווה והצניעות.

התורה מתבוננת על  מידת הגאווה כדבר שלילי.

צפניה הנביא מגלה לנו - כי בעתיד יבוא יום ואלוקים יסיר מעם ישראל את הגאווה:

"בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ, אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ, בִּי:  כִּי -אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ, וְלֹא -תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד, בְּהַר קָדְשִׁי". [צפניה ג', י"א]

הרמב"ן באיגרתו - איגרת הרמב"ן: מתאר את חשיבות מידת הענווה:

"וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָווָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּידּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". וּבַעֲבוּר הָעֲנָווָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִיתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ..."[ חשוב לומר את האיגרת הזאת במלואה-פעם אחת בשבוע]

בהר סיני - עם ישראל קיבל את התורה – באחדות מלאה – כפי שנאמר בלשון יחיד : ".. וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

מתוך המילה:"  וַיִּחַן העם" נלמד - כי בני ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד - בעת מעמד הר סיני-היינו- קבלת התורה.

" וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז']המשמעות של בני ישראל הייתה:

על פי ספורנו: "נעשה ונשמע". "נעשה לתכלית שנשמע בקולו, כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. (ע"פ אבות א, ג), כעניין "עושי דברו לשמוע בקול דברו" (תהלים ק"ג, כ)

על פי רשב"ם: נעשה ונשמע. נעשה מה שדיבר וגם נשמע מה שיצוונו עוד מכאן ולהבא.

המשותף בין פרשת בהר לפרשת בחוקותי :

בעוד שבפרשת בהר התורה מתארת את המצוות ורש"י טוען: כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני - על כל פרטיה ודקדוקיה - כך כל מצוות התורה נאמרו על  הר סיני.

בפרשת בחוקתי  מתארת התורה את פסוקי התוכחה לישראל במידה שיפרו , חלילה, את  שבועתם  שנשבעו ביום מעמד הר סיני.

ברוב הקהילות נוהג בעל הקורא לקרוא פסוקים אלה - בקול נמוך ובחיפזון ויש גם כאלה היוצאים באותו זמן מבית הכנסת - מתוך חשש לעקוב  אחר פסוקים אלה - זאת עד סוף קריאת פסוקי התוכחה.

ה"חפץ חיים" אומר על כך: המנהג הזה הוא משל לאדם שהוזהר להימנע מללכת בדך מסוימת המלאה במכשולים - דוגמת קוצים וברקנים ומיני חיות  טורפות - אך האיש עושה עצמו שאינו מקשיב לכל המזהירים  ובשעה שפוסע  בדרך המסוכנת מכסה את ראשו בכסות - כדי שלא יראה את כל המכשולים בדרכו ואת החיות המהלכות בה - אדם זה אינו מעלה בדעתו כי התנהגות זאת גורמת לא רק  להקטנת הסכנות- אלה אף מגדילה את הסכנות והאיומים כלפיו.

כך הם אותם אנשים היוצאים מבית הכנסת בעת קריאת פסוקי התוכחה.

הדרך להשיג את קרבת אלוקים.

בפרשת בחוקותיי: נאמרו אוצרות של ברכות ביניהם: הברכה שעליה חוברו  שירים רבים מאת משוררים - זוהי  ברכת השלום שהכול מייחלים לבואה ולמימושה - מזה דורות ושנים:. "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד"

חז"ל מעירים על תחילת  פסוקי הברכות המתחילים באות א'

"אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ,....ומסתיימים באות ת': " וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". מכאן לומדים אנו: כי על עם ישראל  מוטל לקיים את כל המצוות בתורה מא' עד ת' - כתנאי להשגת כל הברכות.

על מנת לקיים  בפועל את כל התורה - חייב לזכור כל יהודי כי קבלת התורה בהר סיני - הוא  חוזה נצחי בין עם ישראל לקב"ה - על פי המילים שאמרו כאיש אחד  בלב אחד: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

דוד המלך  מדבר על-חשיבות  יראת אלוקים: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים  קי"א י]

רק אדם – בשר ודם. הנחשב לנזר הבריאה ומורם מעל כל בעלי חיים זכה  ביראת ה'.

ניתן להגיע ליראת אלוקים - על ידי התבוננות במעשה הבריאה האלוקי - בדומה לאבי האומה - אברהם אבינו שגילה את האמונה באל אחד וזכה להפיץ את האמונה  לכל הדורות.

במסכת אבות [ג', ט']  נאמר: "רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;ְ כָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַייֶּמֶת,.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד כי על ידי קיום מצוות התורה זוכים לכל הברכות ובמיוחד לשלום בארצנו הקדושה  שעליה השכינה שורה  כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;" [ תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

יהי רצון שנזכה בקרוב לקיים את התורה ככתבה ולשונה כנבואת הנביא: עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה, " [עמוס, ח', י"א]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר