‏הצגת רשומות עם תוויות . Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 בנובמבר 2024

פרשת תולדות, עשיו ויעקב- מה הקשר לימינו ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  תולדות, עשיו ויעקב- מה הקשר לימינו ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ "ויגדלו הנערים....." / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין(c)   



ציורי תנ"ך/ יצחק ורבקה הולכים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הפלישתים מקנאים בעשירותו של יצחק / ציירה: אהובה קליין (c)

"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנא אותו פלישתים"




ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

פרשה זו  מתארת את לידת עשיו ויעקב – התאומים  של יצחק ורבקה , קדמו לכך תפילותיו של יצחק לה' - משנתקבלה התפילה, ורבקה הרגישה אי שקט בקרבה כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה". [בראשית כ"ה, כ"ב]

רבקה הלכה לבית המדרש של שם  ועבר - כדי לדרוש מה יהיה בסופה ?

על כך קיבלה בשורה לעתיד לבוא מפי השליח - שהוא שם בעצמו שקיבל תשובה  מאלוקים ומסר  לה ברוח הקודש .

"וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. 


  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.
[להלן ,כ"ה, כ"ג- כ"ט]

השאלות הן:

א] מה משמעות הבשורה שקיבלה  רבקה בבית המדרש ?

ב] כיצד ניתן להבין: כי יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה  את יעקב?

תשובות.

הבשורה לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ."

לפי דברי רש"י :התורה מציינת: במקום :"גויים"-"גיים"- בדומה לגאים-מלשון גדולה וגאונות וזאת  כדי לרמוז: כי משני הגויים האלה יצאו - שני גדולי עולם, האחד: אנטונינוס מלך אדום אשר בא מזרע עשיו. ורבי יהודה הנשיא - מזרע ישראל שחיו באותה  תקופה ועליהם נאמר: "שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות  החמה ולא בימות הגשמים" [מסכת עבודה זרה: י"א] הם היו עשירים ונכבדים והיו מרבים לערוך לחבריהם - סעודות , הצנון והחזרת -  היו חלק בלתי נפרד מהמזון שהגישו - גם שלא בעונת גידולם כאשר הם נמכרים ביוקר בשוק.

 

ולאומים = "שני לאומים" - שתי מלכויות. שני הלאומים לא יהיו שווים בגדולתם, אלא כאשר אחד נופל השני קם. גדולתו של כל אחד כרוכה  בנפילתו של אחיו!

ומביא דוגמא:"אמלאה החרבה" [יחזקאל  כ"ו, ב] - צור השייכת למלכות אדום אומרת: הנה אתמלא אני מן העיר ירושלים החרבה:  "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים"

"בעל  הטורים" מסביר את המילה: "גיים"-רמז ל- י'  אומות שבאו  להחריב את  בית המקדש כפי שכתוב:

"אָֽמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי    וְלֹֽא ־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם ־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ כִּ֤י נֽוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו    עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ אָֽהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים    מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַֽעֲמָלֵ֑ק    פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם  יו֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ גַּם ־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם    הָ֤יֽוּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי ־ל֣וֹט סֶֽלָה" [תהלים פ"ג, ה'- י']

בהמשך מביא הסבר  לפי  המדרש : שני גויים:  אחד מהם יצא מי שבונה את בית המקדש - שהוא גאון עוזינו [הכוונה לשלמה המלך כפי שכתוב]: "אֱמֹ֣ר ׀ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנְנִ֨י מְחַלֵּ֤ל אֶת־ מִקְדָּשִׁי֙ גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֔ם מַחְמַ֥ד עֵֽינֵיכֶ֖ם וּמַחְמַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם וּבְנֵיכֶ֧ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֛ם אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתֶּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ"[יחזקאל כ"ד, כ"א] ומי בא להחריב את המקדש? אספסיאנוס  הרשע.

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי - צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב".

התורה מתארת את השוני החזותי של שני האחים:

על עשיו נאמר: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו".

על פי "בעל הטורים":

א] "מלמד שהשחית רחם אמו ונתגולל בדם .

ב] "אדמוני"- מלשון אדם, שיצא בעל שיער כאדם גדול - דבר שלא אופייני לתינוק. "כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר"- שהיה מלא שערות כאדרת- ואין לפרש מלשון אדמימות.

על יעקב נאמר:

"וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב"

על פי רש"י: המביא מדרש אגדה: יעקב  היה אוחז בעקב עשיו מתוך  צדק - מהסיבה: כדי לעכבו מלצאת , זהו סימן לעתיד שאין עשיו יספיק לסיים את  מלכותו - עד שבא יעקב ולוקח ממנו.

נאמר עליו:ַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב" ואילו על עשיו נאמר: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו". 

על כך רש"י מסביר:- כולם קבעו את שמו 'עשיו'- הנגזר מלשון: 'עשיה' לפי שראו בו נעשה ונגמר בשיערו כילד גדול - ואינו  כתינוק  ,אלא עשוי וגמור.

אם כן מדוע נאמר בלשון יחיד על  יעקב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ"?

מלמד שהקב"ה בעצמו קרא לו בשם: יעקב על סופו.

בסברא אחרת: אמר הקב"ה: אתם קראתם לבכורכם בשם: עשיו, אף אני  אקרא לבני בכורי שם: והוא 'יעקב' הנקרא בכור. כמו שנאמר:

"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" [שמות  ד', ]

פירוש נוסף: אביו קרא לו בשם יעקב - על שם האחיזה שאחז בעקב של עשיו בעת הלידה.

התורה מתארת: כיצד היו שונים זה מזה שני האחים:  הרי עוד כשהיו ברחם אימם כבר נפרדו דרכיהם. כשהייתה הולכת רבקה ליד  פתח של  בית מדרש - היה רוצה יעקב לצאת וכשהייתה עוברת ליד מקום-של עבודה זרה  מיהר עשיו לצאת לשם.

פרוש ב] היו שני הבנים מתרוצצים בתוך רחמה של רבקה - וזה מתוך המילה:  'ריצוץ' ושבירה שהיו הבנים מתרוצצים - נלחמים ורבים זה עם זה. מתווכחים על נחלת שני עולמות - כלומר: העולם הזה והעולם הבא. לפי שכל אחד  מהם רצה לרשת את שני העולמות.

בהמשך התורה מתארת את השוני הבולט בין שני האחים:

"וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".

רש"י מסביר: כיון שהגיעו שניהם לגיל שלוש עשרה – כבר נראה - שיעקב פורש לבתי מדרשות ואילו עשיו  פונה לעבודה זרה.

איש יודע ציד - לפי שהיה עשיו יודע לצוד ולרמות את אביו והיה שואל אותו מיני שאלות כדי להטעות אותו. לדוגמא : אבא כיצד מעשרים את המלח? ואיך את התבן? [ אלה שני דברים  שאינם חייבים במעשר,  עשיו שאל שאלות אלה - כדי להרשים את אביו ,כי ידע שאביו מדקדק במצוות. עשיו גם היה איש שדה , איש בטל המתהלך בשדה וצד חיות ועופות בעזרת קשתו - להנאתו.

ואילו יעקב היה איש תם - אינו בקי בכל מה שעשיו עשה. אלא היה יושב אוהלים – היינו - יושב בבתי מדרשות – באוהלו של שם ואוהלו של עבר.

הכתוב מתאר: את אהבת יצחק לעשיו – "כי צייד בפיו".

על פי אונקלוס: יצחק  אהב את עשיו כי  מהצייד שלו - היה אוכל.

ולפי המדרש: היה עשיו  צד את אביו ומרמה בדבריו.

רבקה אהבה את יעקב, לעניות דעתי - היות ולאישה יש בינה יתרה-  היא זיהתה שיעקב הוא צדיק - ומחובר לתורה.

יש אומרים: שאין צורך לפרט מדוע  רבקה אהבה את יעקב - זה מובן מאד. לאור ההבדל החד בין שני האחים ניתן ללמוד : כי ההורים צריכים להיות מודעים להתנהגות ילדיהם עוד בהיותם קטנים ולחנך אותם בדרך הטובה - כי כאשר הם כבר גדולים קשה לשנות את דרכם.

אולם לגבי עשיו ויעקב - לכל אחד מהם שליחות משלו: כאשר קולו של יעקב מתגבר - היינו קול התורה,,  ידי עשיו  נחלשות ואינו יכול לגבור על יעקב - אך כאשר  קולו של יעקב נחלש - היינו מתרחק מהתורה - עשיו מתחזק ונלחם בו.

לסיכום , לאור האמור לעיל: נלמד גם לגבי ימינו -  כאשר אנחנו נתונים במלחמה קיומית עלינו להתעורר – לשוב  ולהתחבר לתורה הקדושה - ולהאיר אור לאומות העולם, כי זו השליחות שלנו! התורה וארץ ישראל - תלויים זה בזה, כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם    וַֽעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים  יִירָֽשׁוּ׃ בַּֽעֲב֤וּר יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו    וְתֽוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוַּ הֽלְלוּ־יָֽהּ" [תהלים ק"ה, ׃מ"ד- מ"ה]

כלומר – ארץ ישראל נתונה בידנו כאשר אנחנו מקיימים את מצוות התורה.






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בנובמבר 2024

פרשת: לך-לך, מה בישר המלאך להגר- על עתיד ישמעאל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת לך- לך.- מה בישר המלאך להגר- על עתיד ישמעאל?

 מאמר מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / הולדת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c}


ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "אל תירא כי עימך אני"/ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ישעיהו  מ']


בפרשה זו התורה מתארת את  הגר והולדת בנה – ישמעאל : הכול  החל מהרגע ששרה הביאה את הגר אל אברהם  - כדברי הכתוב:  "וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי. וַתִּיקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּיתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה". [בראשית  ט"ז, א- ד]

השאלות הן:

א] מדוע שרה הביאה את הגר  לאברהם דווקא בתום עשר שנים,  מאז ישיבתם בכנען?

ב] מה הייתה הסיבה ששרה גירשה את הגר ?

ג] מה בישר  המלאך להגר?

תשובות

שרה מביאה את הגר אל אברהם.

נאמר:" וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר" [להלן:  ט"ז, א'].

רש"י מסביר: הגר הייתה שפחה מצרית - בת פרעה  - מלך מצרים וכיצד נעשתה שפחה לשרה? התשובה לכך: כאשר ראה פרעה את הנסים שנעשו  לשרה כשנלקחה לביתו - בעת שאברהם ירד למצרים  עם שרה - מפאת הרעב בארץ – החליט פרעה כי הדבר יהיה לטובת בתו: כפי שנאמר:

"וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִישָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.  וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם". [לעיל, י"ב, ט"ו- ט"ז]

פרעה אמר בליבו : מוטב  לו שתהא בתו אפילו שפחה בבית זה של אברהם ושרה ולא גבירה ובעלת בית  מכובדת בבית אחר. כך התורה מתארת את החלטת  שרה להביא לאברהם את הגר לאישה:

"וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לאִשָּׁה". [בראשית  ט"ז, ג'- ד']

רש"י מסביר: כל מקום בתורה ששם נאמר :'לקיחה' באדם , אין הכוונה ללקיחה בידיים - כלקיחת מטלטלים, אלא - לקיחה בדברים –בשכנוע - באמצעות מילים  יפות - כך לקחה שרה את הגר בדברי ריצוי שאמרה:  אשרייך שזכית להידבק בגוף קדוש כזה. את זאת עשתה שרה בתום חלוף עשר שנים  שהייתה נשואה  לאברהם ועדיין לא ילדה בנים. מהטעם שהמועד הזה- הוא זמן שקבעו חכמים  - לאישה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה - הוא חייב לישא  אישה אחרת. כדי לקיים מצוות פריה ורביה.

אך עשר השנים האלה אינן נמנות מהיום שנשא אברהם את שרה באור כשדים, אלא רק משנכנסו לארץ כנען - ועדיין לא ילדה. כוונת הכתוב ללמדנו: שאין ישיבה מחוץ לגבולות הארץ כלולה במניין - לכן כל זמן השהות מחוץ לגבולות כנען - ששרה ואברהם גרו שם - אינו נחשב ששהתה ולא ילדה לו כדי לחייב את אברהם לישא אישה אחרת. [מסכת יבמות ס"ד] וזאת שבשנים הללו עדיין לא הובטח  לאברהם בנים. שעדיין אלוקים לא הבטיח לו את ההבטחה: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל..."[ שם י"ב, ב'] אלא עד שיגיע לארץ ישראל.

רש"י  מסביר: הייתה עוד סיבה להבאת הגר לבית  שרה :כי שרה  חשבה  שבזכות צער- שתכניס לביתה את  צרתה [ כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד - קרויות: 'צרות' זו לזו]  אולי גם היא  תהיה בהריון.

שרה מגרשת את הגר:

על פי רש"י: כיון שראתה הגר שהיא בהריון היא התחילה לזלזל  בצדקתה  של שרה - התחילה לחשוד בה שאומנם כלפי חוץ היא נראית צדקת ,אבל למעשה אינה צדקת. ההוכחה שגם אחרי שנים רבות עם אברהם, שרה לא התעברה ואילו הגר – התעברה  מיד.

בעקבות זאת  שרה מבקשת מאברהם - לגרש את אמתה המצרית! ענה לה אברהם :

",,,,,הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" [לעיל ט"ז, ו']

אכן היא בורחת מפני שרה למדבר - לפי ששרה מעבידה אותה קשה ובנוסף  הגר הפילה את  עוברה - לפי ששרה נתנה  בה עין הרע -בדרך פוגש אותה מלאך ופונה אליה בשמה ושואל: להיכן פניה מועדות ותשובתה:  כי בורחת היא מפני שרה .

בשורת המלאך להגר ולידת ישמעאל ואופיו .

המלאך מצווה  על הגר לשוב אל שרה :" וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה .... [לעיל ,ט"ז, ט'- י"ג] 

המלאך מבשר להגר: כי כאשר תשוב אל  אברהם ושרה- היא תהיה שוב בהריון  ועליה לקרוא לבן שיולד בשם "ישמעאל"

להלן דוגמא דומה לכך שמלאך פונה אל אישה  ומבשר הריון  בתנ"ך: "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ--כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן-הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד פְּלִשְׁתִּים". [שופטים י"ג, ה']

הכוונה  לאשת מנוח שמתבשרת על ידי  מלאך שתלד את שמשון הגיבור.

אך בניגוד לשמשון שעתיד להושיע את ישראל - הרי על ישמעאל המלאך מבשר את הנבואה:

"וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל - עָנְיֵךְ.  וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן".[להלן ט"ז, י"ב]

רש"י מסביר: "פֶּרֶא אָדָם"- "פֶּרֶא"- הוא שמו של חמור הבר הגדל במדבריות. ומכאן לומדים את המשמעות של פרא אדם שהוא כינוי  לאדם שאינו גר בישוב כדרך העולם, אלא אוהב להסתובב במדבריות לצוד חיות. הדבר הזה כמובן מתגשם, כנאמר:

"וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן" [להלן , כ"א, כ'-כ"א]

הכתוב מתאר את ישמעאל במילים:" יָדוֹ בַכֹּל" הפירוש:

על פי רש"י: ידו של ישמעאל פוגעת בכולם – שיהיה ליסטים יושב במדבר ושודד את העוברים בו.

"וְיַד כֹּל בּוֹ"; ידיהם של הבריות יפגעו בו - לפי שעולם יהיו שונאים את ישמעאל ומתגרים בו - מתקוטטים ונלחמים בו.

נאמר:" וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן"-זוהי ברכת ריבוי - לפי שזרעו יהיה כה גדול ורב עד שבכל מקום שישכנו אחיהם ישכנו אף הם.

"חיזקוני" מפרש: את המשמעות של: "פֶּרֶא אָדָם"- הולך עם סחורתו עד  מרחקים במקום שאין מכירים אותו כמו שמסופר:

"וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה". [להלן ,ל"ז, כ"ה] הכוונה לקבוצת הישמעאלים שהגיעו כשאחי יוסף השליכוהו לבור – הם קנו את יוסף וירדו אתו למצרים.

"חיזקוני" מסביר גם את המילים: "וְיַד כֹּל בּוֹ"; שהיה נושא משא ומתן על הסחורה שברשותו. ואילו המשמעות של המילים:" וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן"- נחלותיו יתפשטו בין כל אחיו מרוב עושר.

מעניין לציין – כי כאשר הגר ילדה את בנה ,אברהם העניק  לו את השם:" יִשְׁמָעֵאל,"

רש"י מסיק  על כך: כי  לאברהם היה רוח הקודש - לפי שנתן את השם הזה לבנו, למרות שלא פגש בעצמו את המלאך!

הכתוב מציין: "וְאַבְרָם, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים, בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל, לְאַבְרָם"

ואכן לאיזה צורך הוזכר  גילו של אברהם ? התשובה: להודיע לשבחו של ישמעאל – כי היה בן  י"ג שנה כאשר נימול יחד עם  אברהם שהיה אז בן  תשעים ותשע שנים ,למרות שהיה כבר ילד בוגר הסכים שימולו אותו ולא עיכב!

לגבי עתידו של ישמעאל מסביר הזוהר הקדוש: על הזמן הזה שישמעאל  נולד בעולם ואחר כך נימול - על כך ה' הרחיק אותו מדבקות עליונה בה' ונתן להם חלק למטה בארץ ישראל, ובעבור שנימול עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקה - בזמן שעם ישראל היה בגלות - כמו שהמילה שלהם ריקנית ללא שלמות ובכל זאת יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם עד שתכלה הזכות שלהם בארץ!

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות היום - כיצד מתנהל ישמעאל מול ישראל ודברי חז"ל קורמים עור וגידים  לנגד עיננו:

'למה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד לשמוע הקדוש ברוך הוא באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות - בארץ באחרית הימים -לפיכך נקרא שמו ישמעאל'.

[מדרש פרקי דרבי אליעזר פרק לא]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר