פרשת בלק- מדוע נכשל בלעם בקללת עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בלק- מדוע נכשל בלעם בקללת עם ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ בלק מתייעץ עם זקני מדיין(c) ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בלק משקיף על מושבם של עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ בלק שולח  מלאכים לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שליחת המלאכים אל בלעם/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אלוקים אינו מאשר לבלעם לקלל את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בלק חובש את אתונו/  ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בלעם ,האתון והמלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מה טובו אהלך יעקב  ..."/ ציירה: אהובה קליין (Cׂ

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בלק כועס על בלעם- על אי הצלחתו לקלל../ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אלוקים אינו מאשר לבלעם לקלל את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

פרשה זו פותחת ביראתו של בלק מלך מואב  וחששותיו מפני עוצמת עם ישראל כפי שנאמר:

"וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן ־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל ־אֲשֶׁר ־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב ־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל ־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַֽחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת ־כָּל־ סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן ־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל ־בִּלְעָ֣ם בֶּן ־בְּעֹ֗ר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל ־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵֽי ־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא ־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת ־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה ־לִּ֜י אֶת ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי ־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה ־בּ֔וֹ וַאֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ מִן ־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר ־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַֽאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר"׃ [במדבר כ"ב, ב'-ז]

בהמשך מתברר כי  אלוקים  מפתיע   את בלעם –נביא הגויים  כאשר נראה אליו במראות הלילה ומודיע לו כי לא ניתן לקלל את עם ישראל  היות  והעם מבורך!

השאלות הן:

א] מדוע חשש בלק מעוצמת עם ישראל?

ב] מה ניתן להסיק מתשובת ה' לבלעם?

תשובות.

בלק חושש מעוצמת ישראל.

ה"נתיבות שלום" סובר: כל עוד עם ישראל דבוקים בה' שום אומה איננה יכולה לשלוט עליהם. ואיש אינו יכול לפגוע בהם.

כדברי הרמב"ם: כאשר יהודי דבוק באלוקים אין שום דינים יכולים לשלוט עליו וכל הייסורים שקרו לצדיקים התרחשו ,רק ,בעת שהפסיקו  את דבקותם בה'- בזמן שיהודי דבוק בה' שום  רוע לא יכול לפגוע בו. זה ההבדל בין קללה לברכה: יהודי  זוכה לברכה – רק כאשר דבק בה' ואילו קללה באה על יהודי, חלילה, כאשר הוא מנותק מהדבקות בה', את הדבר הזה ידע בלעם -  בלעם גם ידע בדעת עליון - כי משה היה מידת הדעת של עם ישראל  ובניגוד לכך –בלעם-היה ההפך ממשה - דעת קליפה שמטרתה לנתק את ישראל מהדבקות בה'.

בלק היה  מכשף גדול  יותר מבלעם. הוא ידע שכל עוד עם ישראל דבוקים בה' שום אומה אינה  יכולה לפגוע בהם. הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. לכן הוא היה זקוק לקליפה של בלעם המסוגל לנתק את עם ישראל מדבקות  בה'.

האר"י הקדוש סובר: כי בלעם היה נשמת  לבן הארמי, גם  בהגדת פסח נאמר:  כי לבן ביקש לעקור את הכול כפי שכתוב: "ארמי אובד אבי"- הכוונה להאביד את האמונה של ישראל הקשורים לה' – כלומר להתנתק מאביהם שבשמים.

הרב בן ציון  מוצפי מסביר-על סמך דעת הפרשנים- כי בלק חקר- מה הסוד של עם ישראל, כיצד צלחו – במשך דורות – כל מיני מאורעות והגיעו  בכל זאת  לשרוד וגם להתרבות.

ראשית, בלק התפלא - כיצד הצליחו ישראל לצאת ממצרים בזמן שהיא שימשה - בית עבדים ולא היה מישהו שהצליח לצאת ממנה? מצרים שהיו בה מ"ט שערי טומאה- הייתה בולעת לתוכה את הכול .

בלק שם לב - כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה וכל מי שנכנס לשם לא הצליח להשתחרר מהמקום? אלא לשקוע שם. טומאת מצרים שאבה לתוכה אפילו את המתים שנשארו בתוכה- קל וחומר שלא היה ניתן לאנשים חיים לצאת משם?

למרבה הפלא, בלק מבחין שעם שלם יוצא ממצרים ולא לבדו- אלא גם עם רכושו! דבר שהוא פלאי פלאים בעיניו. הוא גם מתבונן כיצד העם הולך במדבר ארבעים שנה וחי על נסים: ירידת מן –מן השמים  עם  ישראל היו יכולים להרגיש כל אחד טעם שונה –על פי רצונו. והנס הנוסף שקרה-

חז"ל דרשו והובאו דבריהם ברש"י[שמות ט"ז, כ"א]:

נאמר על המן: "הנשאר בשדה נימוח, ונעשה נוזלים ושותים ממנו אילים וצבאים ואומות העולם צדים מהם וטועמים בהם –טעם מן. ויודעים מה שיבחם של ישראל"

בלק לא הבין שעם ישראל מונהג בהנהגה נסית -  על ידי ה' הוא נמנע מלהכיר בכך ,אלא היה חושב שמשה הוא: מכשף ויש לו כוחות מאגיים והוא נעזר בכוכבים ובמזלות ובאמצעים אחרים.

לכן  חשב בלק לקחת את בלעם, הנחשב בעיניו מכשף ויש בכוחו להילחם,  נגד כשפיו של משה.

כי כך דרכם של האויבים של עם ישראל - המסרבים להכיר בכוחו האדיר של בורא עולם!

לפי דברי "כלי יקר": ידוע כי דרכם של מלכים להתבונן בספר דברי הימים אשר שם ניתן לקרוא כל מה שהתרחש בדורות הקודמים - וזאת לעומת המון העם  אשר יודע את מה שמתרחש בהווה ,או מפי השמועה על העבר. לכן בלק קרא בספר את מה שעשה יעקב  כנגד האמורי, כפי שיעקב אומר זאת ליוסף בנו:

"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ:  אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי"   [בראשית מ"ח, כ"ב]

זה היה ניצחון של מעטים כנגד רבים-כנגד אומה שלמה-האמורי , זה כמובן גרם לחשש של בלק מפני ישראל.

דעת מקרא מסביר: פשוטי העם פחדו מפני הכוח הגדול של עם ישראל – שהראה במלחמה.

תשובת ה'  לבלעם.

כאשר באו השליחים של  בלק - מלך מואב -  אל בלעם וסיפרו לו את רצון בלק: שבלעם יקלל את ישראל, ביקש בלעם מהאנשים שילינו אצלו בלילה כדי שיקבל על כך את  תשובת ה':

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי; וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב, עִם-בִּלְעָם". [במדבר  כ"ב, ח'-ט']

רש"י מבאר: כי אין רוח הנבואה שורה על בלעם ,אלא בלילה. כך זה לגבי  כל נביאי אומות העולם.

בדומה ללבן הארמי:

"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה" [ בראשית ל"א, כ"ד]

לכן ביקש בלעם  מהשליחים להתעכב שם אצלו ללון בלילה.

תשובת ה' לבלעם הייתה:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא". [להלן: כ"ב, י"ב]

רש"י מבאר: אמר בלעם לה': אם כך אני אקלל במקומי את ישראל אמר לו ה'- אתה לא תָאֹר [לא תקלל את עם ישראל] אמר בלעם אל ה': אם כן אברכם - ענה לו ה': עם ישראל אינם זקוקים לברכתך כי הם מבורכים –משל אומרים לצרעה: איננו זקוקים לא מדובשך ולא מעוקצך.

תרגום 'יונתן' מפרש: הם מבורכים מה'  מימי אבותיהם ולכן אינם זקוקים לברכה נוספת ובוודאי שאין אפשרות לקללם.

דעת מקרא מסביר: רק אחרי תשובת ה' אליו- בלעם מבין כי הוא לקח על עצמו משימה לא פשוטה - אלא כבדה מאד.

אברבנאל סובר: כי קיללת בלעם - לא היה בכוחה לבטל זכותם של האבות וזכות מעמד הר סיני ,אך אם היה בלעם מקלל את ישראל- היו אומות העולם סומכים על הקללות ומתאמצים ביתר שאת- להילחם  נגד ישראל. ואילו ברכתו גרמה להם שלא הייתה בהם עוד רוח להילחם  נגד ישראל. ולכן זה היה חסד גדול של ה' עם ישראל. שמנע מבלעם לקלל ובסוף כפה עליו לברכם.

כפי שנאמר:

"וְלֹֽא ־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל ־בִּלְעָ֔ם וַיַּֽהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ"׃ [דברים כ"ג, ו']

לסיכום, לאור האמור לעיל:  הפרשה באה ללמדנו: כי  לא יתאפשר לאויבים לנצח את עם ישראל - לא באופן פיזי כדברי ישעיהו הנביא:

"כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח " [ישעיהו  נ"ד, י"ז]

ולא באופן רוחני - היות ויש לעם ישראל זכות אבות וזכות קבלת התורה. כדברי ה' אל  בלעם: שאינו יכול לקלל את ישראל.

דווקא בימים אלה - של מלחמה קיומית - עלינו  להתחזק באמונה ולהיות דבקים בה' ובתורה הקדושה - במטרה לנצח בע"ה  - את האויבים הקמים עלינו - ולהרבות בתפילות :

ולגבי עם ישראל אז והיום-  ניתן להסיק: כי עלינו להיות דבוקים בתורתנו הקדושה ולהתחזק באמונה  כנאמר:

"וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" [דברים ד', ד'[

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בִּלְעָם וְכִישְׁלוֹנוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

בִּלְעָם  וְכִישְׁלוֹנוֹ.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 בִּלְעָם נְבִיא גּוֹיִים

 נְבוּאָתוֹ  הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

 חָכְמָתוֹ דַּעַת עֶלְיוֹן

 קִלְלוֹתָיו פְּרִי דִּמְיוֹן.

 

מְצַפֶּה לְדִבְרֵי  אֱלוֹקִים

בַּחֲלוֹם הַלַּיִל-  מְסָרִים

נִשְׁעָן עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת

מְיַיחֵל לְקַבֵּל   תְּשׁוּבוֹת.

 

חַדְרֵי לִבּוֹ מִתְמַלְּאִים

שְׁאִיפוֹת  רְמִיסַת יְהוּדִים

נִיתּוּק משׁוֹשֶׁלֶת דּוֹרוֹת

מְחִיקַת  זְכוּת אָבוֹת.

 

יוֹדֵעַ סוֹדוֹת וְרָזִים

עִם נִבְחַר אֱלוֹקִים

תּוֹרָתָם נֶאֱבַק לְהַשְׁכִּיחַ

לְמַעַן מְזִימָּתוֹ תַּצְלִיחַ.

 

אַךְ מָה רַבָּה הָאַכְזָבָה

מִשְּׁאֵלָתוֹ  מִגְּבָהִים הִתְרַסְּקָה

עַם הַנֶּצַח לֹא יְאוֹר

כְּשֶׁמֶן זַיִת זַךְ- לָעַד טָהוֹר.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בָּלָק [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ.

 שִׁיר  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

לְפֶתַע   הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

עַם יִשְׂרָאֵל צָמֵא לְמַיִם

אֲלֵיהֶם מִיכָה נוֹשֵׂא רַגְלַיִם.

 

 נִיצָּב כְּאֶרֶז עַל הַסְּלָעִים

 מִתְבּוֹנֵן בַּקָּהָל הַנֶּאֱסָפִים

 הֵמָּה כְּצֹאן  אֹ֭בֵד תּוֹעִים

 אַחַר דֶּרֶךְ נְכוֹנָה תָּרִים.

 

 רוּחַ הַשְּׁכִינָה נוֹשֶׁבֶת

אֶת טִרְדָּתָם מְיַישֶּׁבֶת

עֵינֵיהֶם נוֹשְׂאִים לָרָקִיעַ

הַנָּבִיא עַל אוֹתִיּוֹת מַצְבִּיעַ.

 

יּוֹצְרוֹת מִלִּים בּוֹהֲקוֹת

אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל מְאִירוֹת

הוֹרָאוֹת ה' מַבְהִירוֹת

דַּרְכָּם  בַּאֲפֵלָה מְפַלְּסוֹת.

 

עֲשִׂיַּת מִשְׁפָּט וַחֲסָדִים

 דֻּגְמַת דַּרְכֵי אֱלוֹקִים

לְמִדּוֹת טוֹבוֹת נִדְרָשִׁים

בִּצְנִיעוּת וַעֲנָוָה מִתְהַדְּרִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת  בָּלָק [סֵפֶר מִיכָה ה-ו']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- הנבואה לישראל בפי בלעם והנביא מיכה!/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בלק-  הנבואה לישראל בפי בלעם והנביא מיכה!

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה ולהפטרה:

ציורי תנ"ך/ בלק משקיף על מחנה ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  בלק מדמה את ישראל לשור -

מְלַחֵךְ 

עשב בשדה/ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)

בלק שולח  מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שליחת המלאכים אל בלעם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/בלעם חובש את אתונו/  ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בלעם ,האתון והמלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

 בלק לוקח את  בלעם לראש פעור- כדי לקלל את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מה טובו אהלך יעקב  ..."/ ציירה: אהובה קליין (Cׂ)

ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בלק כועס על בלעם- על אי הצלחתו לקלל../ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Balak and Billaam on the top of Peor  mountain   "וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן"   [ במדבר כ"ג, כ"ח]

ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו מתארת את אשר אירע – אחרי כיבוש ארץ סיחון ועוג מלך הבשן . בני ישראל   זוכים להגיע עד החרמון , הם חונים באדמת מואב ההיסטורית - כפי שהכתוב  מתאר:

"וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ" [במדבר  כ"ב, א].

אך בפועל הם שולטים לכל אורך עבר הירדן המזרחי.

בתקופה זו בלק בן ציפור - מלך מואב  מחליט לפגוע בעם ישראל באופן מיוחד - כי אינו מסוגל להילחם בהם  בדרך הרגילה -  עמו שרוי בפחד  ואין להם צבא המסוגל להילחם כנגד עם ישראל. על כן החלטתו לפעול בדרך  שאינה שגרתית כפי שהכתוב מתאר:

"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל- סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר" [במדבר כ"ב, ב- ז]

מנגד, אם נעיין בהפטרה נמצא קטע מעניין המתקשר למשלו של בלעם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.  תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ.  וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא- תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.  וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ.  וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת- הַגּוֹיִם:  אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעו"ּ [מיכה ה, ז-י"ד]

השאלות הן:

א] מדוע החליט בלק להילחם נגד עם ישראל באופן ייחודי?

ב] כיצד דברי בלעם מתאימים לדברי הנביא מיכה בהפטרה?

תשובות.

החלטת בלק  להילחם באופן ייחודי נגד עם ישראל.

בלק בוחר להילחם  באמצעות  הפה - לקלל את עם ישראל , מסתבר שבחוכמתו מבחין בין שני  סוגי מלחמה:

מלחמה רוחנית - שבה נלחמים בכוח התורה - בכוח הרוחני של עם ישראל , כאן התוצאה תלויה בחוסן העם, האם העם יצליח  לשמור על ערכי היהדות דבר המגן עליו מפני כל האויבים וגורם אף לניסים גלויים [ כמו במלחמת היונים נגד המכבים]  כי ח"ו על - ידי  התנתקות מן היהדות ומסורת האבות - לא תהיה  לעם ישראל תקומה ולא  תישאר שארית.

מלחמה קונבנציונאלית - מלחמה באמצעות כלי נשק, עיקר הצלחתה- בידי שמים,

כמו שנאמר:" יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן."  [שמות י"ד, י"ד]

ובאמת ההיסטוריה מוכיחה - כי תמיד אלוקים מגן על עם ישראל: "כִּי לֹא יִיטֹּושׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב."[תהלים צ"ד, י"ד]

בלק ידע כי להילחם נגד ה' -  אין לו אף  סיכוי של הצלחה, אלא כישלון  מוחלט הידוע מראש.

מהטעם הזה - בחר במלחמה הרוחנית התלויה בעיקרה – בעם ישראל ובכוחם להשיב מלחמה שערה וחשב כי  לישראל יש כוח בפה  באמצעות  התפילה לכן גם הוא ישתמש ככלי מלחמה בפה על - ידי  קללות.

ְהַמִּדְרָשׁ מִסְפַּר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל בִּלְעָם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָּרוּךְ הוּא, וַיָּסֶת בָּלָק אֶת בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹם, יוֹם וְלֹא שָׁמַע בִּלְעָם אֶל בָּלָק מִפְּנֵי דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בִּלְעָם, וַיַּרְא בָּלָק כִּי לֹא שָׁמַע בִּלְעָם אַל דְּבָרוֹ, וַיָּקָם וְיֵלֵךְ אֶל מְקוֹמוֹ, וְגַם בִּלְעָם שָׁב אֶל אַרְצוֹ וְיֵלֵךְ מִשָּׁם מִדְיָנָהּ".

עוד מספר המדרש :  על שיטה נוספת להילחם באופן רוחני נגד ישראל : "וְיִירָאוּ בְּנֵי מוֹאָב מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִיקחוּ בְּנֵי מוֹאָב אֶת כָּל בְּנוֹתֵיהֶם וְכָל נְשֵׁיהֶם הַיפוֹת  תֹּאַר וְטוֹבוֹת הַמַּרְאֶה, וְיַלְבִּישׁוּ אוֹתָם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים יְקָרִים, וְיוֹשִׁיבוּ בְּנֵי מוֹאָב אֶת הַנָּשִׁים הַהִנָּהּ פָּתַח אָוהלֵיהֶם, לְמַעַן רְאוּת אוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִפְנוּ אֲלֵיהֶן וְלֹא יִלָּחֲמוּ אֶת מוֹאָב, וְיַעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי מוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיבוּ אִישׁ אֶת בִּתּוֹ וְאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פֶּתַח אָוהֳלוֹ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת מַעֲשֵׂה מוֹאָב וְיִפְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בָּנוֹת מוֹאָב, וְיִתְאַוּוּ לָהֶן וְיֵלְכוּ אֲלֵיהֶן".

למעשה, כוונת  בלק הייתה: לנתק את עם ישראל מתרבותם =  תורה ומצוות.

את זאת חשב להשיג באמצעות שיטות  של פיתוי לדבר עבירה ועל ידי קללות

ופגיעה בדת היהודית . זאת במטרה להביס את עם ישראל, חלילה.

דברי הנביא מיכה הנביא – בהפטרה - מזכירים את דברי  בלעם.

כפי שקראנו בפרשה, למרות כמה ניסיונות לקלל את עם ישראל - אין הדבר עולה בידו של בלעם ובמקום קללות יוצאות מפיו ברכות לעם ישראל - שניתן לחוש בהן גם בימינו!

למרות שבלק התעקש שבלעם יצליח לקלל את ישראל כמה פעמים, בסופו של דבר נאמרו שלוש ברכות לישראל ובפעם הרביעית – פתח בלעם ביוזמה משלו  והשמיע לבלק נבואה על מכה שעתידים ישראל להנחית על מואב  לעתיד לבוא: "וְעַתָּה, הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה, אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".[במדבר כ"ד, י"ד] בלעם מוכיח כי הוא קוסם מצליח שקללתו וברכתו תמיד  פעלו:

על כך התרשם בלק - מלך מואב ושלח לו שליחים והדריך אותם להגיד לבלעם:

"כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר" והנה התרחש נס גלוי וה' הפך את הקללות שבפי בלעם - לברכות והושיע את ישראל מפגיעה בו.

מסר חשוב  זה  מוזכר במילים אלה:

בחומש דברים: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה:  גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא - יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד - עוֹלָם.  עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ.  וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה:  כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים  כ"ג, ד- ו]

בספר יהושע: יהושע בן נון נושא נאום לפני מותו בכינוס בשכם ושם מזכיר את החסדים שעשה ה' לישראל:

"וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁלַח, וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--לְקַלֵּל אֶתְכֶם. וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם; וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם, וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ".

[יהושע, כ"ד, ט-י]

דברים אלה מזכיר גם מיכה הנביא בהפטרה:

"עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה". [מיכה ו, ה,]

דמיון נוסף בהפטרה : ניתן למצוא בין ברכותיו של בלעם לדברי הנביא מיכה.

בהפטרה מיכה אומר:  "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.  תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ".  [מיכה ה, ז- ט]

ואילו בלעם מנבא בפרשה:

"כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר". [במדבר כ"ד, ט]

עוד ברכה נבואית אומר בלעם על עם ישראל:

"כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:  הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.  מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל" [במדבר כ"ג, ט' ]

עם ישראל לעתיד לבוא – בדד ישב- לא יחשיב את עצמו כאחד מאומות העולם, הוא לא ילמד ממעשיהם והמידות הרעות שלהם. ואי אפשר יהיה בכלל למנות את מספרם - ברכה שהובטחה עוד  לאברהם אבינו  מאת: ה'

העם- ישב בדד- לא יתחשב בגויים.

 

הנביא מיכה מנבא  דברים דומים:

 

"וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא - תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.  וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ.  וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם—אֶת - הַגּוֹיִם:  אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ" – עם ישראל בניגוד לגויים עובדי עבודה זרה- יקבל סיוע אלוקי להשמיד את כל האלילים מתוכו.[מיכה ה, י"ב- י"ד]

 

ומנבא בלעם בפרשה: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם".[במדבר כ"ד, ה]

 

הנביא מיכה אומר בהפטרה מה רצון ה':

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ". [מיכה ו, ח]

 

אכן, השאיר הקב"ה ברכה נצחית שבכוחה לשמר את המקור הרוחני - שעליו נשען עם ישראל - מקומות תפילה, בתי כנסת ובתי מדרש.

כפי שכתוב בגמרא:" מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" [מסכת ברכות [ח, א]

מקום התפילה מאיר לישראל ומגן עליו לאורך כל הדורות ומבטיח את קיומו לעד.

משום כך  קבעו חז"ל בכל בוקר בתפילת שחרית : להתחיל דווקא בברכה שנאמרה על ידי בלעם הרשע: "מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל.."

בברכה זו טמון סוד קיום עם ישראל.

רצה בלעם לקלל ויצא מברך! פלאי פלאים - חסדי אלוקים!

לסיכום לאור האמור לעיל : ניתן להסיק: בהיות עם ישראל – עם נבחר ה' - המקיים את התורה ככתבה ולשונה הוא  - נמשל לאריה אשר יהיה מסוגל לטרוף את כל חיות היער וגם חיות הבית ,היינו, לנצח את כל הגויים ההולכים נגדו ומנגד הוא יהיה לברכה בקרב הארץ - כטל שאינו פוסק לעולם - משפיע לטובה גם על עמים אחרים..

אך עליו לזכור להתרחק מכל עבודה זרה ולא להיות כפוי טובה כלפי ה'   אלא-לזכור את כל הנסים שעשה ה' לעם ישראל בעבר ודברים אלו מקבילים לדברי בלק: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ"

 

יפים דבריו של בלעם: "מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"

 

וכמו כן דברי נבואת הנביא מיכה: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)