‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Biblical paintings by Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Biblical paintings by Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 באוקטובר 2025

פרשת בראשית- כוח הדיבור עד היכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  בראשית-  כוח הדיבור  עד היכן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹוהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)


י

ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)

 



     ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)

 


                ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)




               ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)



            ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

         

              ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


                 ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



     ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)


            ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


                      ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



            ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"




           


ציור מתוך ההפטרה/לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)


        ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור מתוך ההפטרה/לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בראשית היא הראשונה הפותחת את חומש בראשית - הראשון   מתוך  חמישה חומשי התורה.

ספר זה – נקרא גם בשם ספר הישר - על שם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב שנקראו: ישרים כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים" ומדוע אפילו בלעם קרא לאבותינו בשם ישרים כפי שמתבטא בשירת "האזינו"- "הצור תמים  פועלו... צדיק וישר הוא" ?

התשובה , כי התורה באה לתת צידוק הדין של ה' על חורבן בית שני, לפי שבאותה  תקופה היו הרבה צדיקים וגדולי תורה, אך לא היו ישרים, הם  פעלו מתוך שנאת חינם ודבר זה אינו נסבל אצל הקב"ה, השואף לאהבת חינם בין הבריות , לכן נחרב המקדש  השני.

לעומתם אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב היו ישרים בנוסף על היותם אוהבי ה' וגם צדיקים, הם היו אוהבי בריות והתייחסו אליהם בכבוד כולל אל עובדי אלילים גויים ואומות העולם, כדוגמת: אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ועמורה ,למרות שלא אהב את התנהגותם ומעשיהם, לכן נקרא  ספר בראשית שהוא ספר הבריאה - ספר הישר  משום מעשה אבותינו [על פי העמק דבר]

בתחילת הפרשה אנו קוראים על סדר בריאת העולם כפי שכתוב:

" בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי ־ אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי ־ טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת ־ הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי ־ כֵן.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי" [בראשית, א', א'- ח'].

בהמשך אחד הנושאים בפרשה: רצח  הבל על ידי קין. כנאמר:  "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". [בראשית ד', ח']

בהפטרה אנו קוראים מתוך ספר ישעיהו את דברי הנביא,

להלן קטע מדבריו: "כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.  אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם".

 [ישעיהו מ"ב, ה'- י']

השאלות הן:

א] מאין לומדים כי ישנה חשיבות גדולה לכוח הדיבור?

ב] מה אמר קין להבל בהיותם בשדה?

ג] מאין כי רק אלוקים יכול להוציא אסיר לחופשי?

תשובות.

החשיבות הגדולה של כוח הדיבור אצל האדם.

במסכת אבות נאמר: "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת! אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים,

שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת;

וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים,

שֶׁמְּקַייְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת"

רש"י שואל: העולם היה יכול להיברא במאמר אחד-? והכוונה שה' ברא את העולם באמצעות הדיבור ומדוע נברא בעשרה מאמרות?

תשובתו: בתחילת הפרשה נאמר תשע פעמים: " וַיֹּאמֶר" ואילו המילה :"בראשית: גם נחשבת –למאמר, לפי שנאמר:

"בִּדְבַר יְהוָה, שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"[תהלים ל"ג, ו'] ה' ברא את כל הבריאה בדיבור, מכאן שהרשעים מאבדים את העולם  הזה שנברא בעשרה מאמרות - על ידי רוע מעשיהם ומידת הדין עתידה  להיפרע מהם ואילו הצדיקים יקבלו שכר טוב על מעשיהם הטובים בעולם – שנברא בעשרה מאמרות.

מכאן נלמד - כי אדם חייב לחסום את פיו שמא יעסוק בלשון הרע – או בקללות והעלבות את הזולת-ומהדיבור השלילי מגיעים ,חלילה למעשים נוראים!

הדיבור של קין והשפעתו הרעה על מעשיו.

נאמר: "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה"

אך לא כתוב מה אמר קין להבל?

רש"י עונה: נכנס אתו בדברי ריב כהכנה להריגתו.

האגדה מספרת: ביום ארבע עשר בניסן, אמר האדם הראשון : בליל זה עתידים ישראל להקריב קורבנות פסחים בבית המקדש בירושלים ויגרמו שמחה לה', לכן בניי: הקריבו גם אתם לה' קורבנות כדי שתהיו מקובלים לפניו.

הם חיפשו ומצאו ללכת אל הר המוריה. מקום שם עתידה להיבנות ירושלים ושם עתיד לעמוד המזבח בבית הבחירה.

הבל הביא ממיטב בכורות צאנו ואילו קין ערך תחילה משתה לעצמו ומהשארית של הסעודה הביא- שיבולים שנקלו על זרע פשתן- שהם פסולת ,בזמן שה' קיבל את מנחת הבל- את מנחת קין  ה' לא קיבל.

הדבר גרם לקין לקנאה – ניגש אל הבל ועמר לו: "הבה נחלק בינינו את העולם" מאחר והייתה הסכמה מצד הבל, לקח קין את האדמה לעובדה. ולהבל נתן את כל הצאן והבקר, אך הזהירו שלא ייגש לשטח שלו, קין עבד את האדמה והבל היה רועה את הצאן בשדה. התחיל קין לריב עם הבל ואמר לו: "ברח אחי עוף אל השמים  כי אין לך ולצאן מקום על  הארץ. אדמה זו שעתה עומד עליה עם הצאן - שייכת  לי !

ומי  נתן לך רשות וגם לצאנך לדרוך עליה והצמר שאתה לובש   שייך לי! הסר את בגד הצמר מעליך. וכך הריב הלך והתחזק עד שהבל ברח  וקין רדף אחריו,,, לבסוף קין רצח את הבל.

ניתן לראות- כי הכול החל  בדיבור ומשם זה הגיע לרצח!

על זה נאמר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁו"ֹ.[משלי, כ"א, כ"ג]

רק אלוקים יכול להוציא את האסירים לחופשי.

על פי הפרשה אנחנו לומדים  כי רק הקב"ה שברא את כל העולם הוא שולט על  כל הבריאה -על פני  כל תבל, על היום ועל הלילה ועל כל פרט ופרט ,אפילו הקטן ביותר שלא נראה לעין האדם.

לכן אומר ישעיהו הנביא:

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ". 

בהמשך הוא אומר: "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"

מכאן המסקנה: כי גם את האסיר ה' מוציא לחופשי  מבית האסורים- ואילו השופט עושה את רצון ה' בלבד!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם החטופים שהשתחררו לאחרונה מהמנהרות - הדבר נעשה בשליטת אלוקים בלבד. ועל ידי שליחי ה'.. ולא בגלל ההפגנות בכבישים ושנאת חינם. ולא בעבור מילות גנאי ואיומים.

ההוכחה: בברכות השחר אנו מברכים: "ברוך אתה .ה'  ..מתיר אסורים",

יפים וחשובים דברי דוד המלך:לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ".

בנוגע לכוח הדיבור – על פי חז"ל: חייב אדם לחשוב מה ברצונו להגיד- כי "ברית כרותה לשפתיים" המילים כה עוצמתיות -ההוכחה  שה' ברא את  העולם בעשרה מאמרות!


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 9 ביוני 2024

חג השבועות- הזכירה- ניצחון, השכחה- אסון!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- הזכירה- ניצחון, השכחה –אסון!

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לחג השבועות:


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׂ)




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





 Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגבלת העם סביב הר  סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות בידיו - לעיני עם ישראל





ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל -המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן..." [דברים כ"וב-ג]


ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ )  



ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"


ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]


ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



נמצאים אנו במרחק קצר מאד מחג השבועות , מן הראוי לעורר את הזיכרון שלנו- מה המשמעות של חג זה לעם ישראל?

 ממחרת חג הפסח  התחלנו לספור את העומר-על פי הציווי :

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".

[דברים ט"ז, ט'- י"ג]

 השאלות הן:

א] מה  חשיבות  חג השבועות – לעם היהודי?

ב] במה חשיבות החג  דווקא בימינו- כיצד?

 תשובות.

 חשיבות  חג השבועות.

מעמד הר סיני התרחש לפני שלושת אלפים ושלוש מאות ושלושים ושש שנים התאריך: ו' בסיון בשנת: בתמ"ח [2448] לבריאה.

א] חג שבועות: התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג - כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"

 

וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

 

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי שהכתוב  מציין:

 

"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד  נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם קדוש - כפי שהכתוב  מתאר:

 

"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות  י"ט, ג-י]

 

במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות- לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה  גבוהה בהשוואה ליתר העמים -  אלוקים  כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים על עצמם לקיים את התורה  ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית - העוברת מדור לדור כפי שנאמר:

 

"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]

 

קיום הברית של  קבלת התורה -   על ידי עם ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד-  הפרת הברית, חלילה- תגרום  לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.

 

ג] חג הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו עולים לרגל לבית המקדש  בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו על  עמלו- כפי שהתורה  מזהירה:  "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". [דברים ח],י"ז]

 

ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג, ט"ז] וכן נאמר:

 

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]

 

 אחת הסיבות שקוראים את  מגילת רות בשבועות- כי אף היא נחשבת  כמגילת הקציר.

 

 לפי שהיא  מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

 

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

 

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".

 

[שם, ב', כ"ג]

 

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"

 

כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

 חג השבועות בימינו.

בימינו – ימי מלחמת "חרבות ברזל"- חייבים אנחנו  לעצור ולשאול את עצמנו: "אייכה"?

 כפי ששאל הקב"ה את האדם הראשון - לאחר שאכל מהפרי האסור?

"וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה".[בראשית ג', ט']

 

 גם אנחנו צריכים לשאול מהיכן נוצרה השנאה לדת היהודית – דווקא בקרב אחינו בית ישראל?

 מה הפריע למיעוט הזה בתוכנו

 שנתפלל ביום הכיפורים ברחובה של עיר?

 מה גרם להם הניכור לריקוד עם ספרי תורה ברחובות- בזמן שזו מדינת ישראל הרי בהמנון המדינה- "התקווה" אנחנו שרים בבית האחרון:

"עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוותֵנוּ- הַתִּקְווָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ- אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם"

שואל הנביא ירמיהו: "מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ.  וַיֵּלְכוּ, אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם--וְאַחֲרֵי, הַבְּעָלִים, אֲשֶׁר לִמְּדוּם, אֲבוֹתָם".

 [ירמיהו ט', י"א- י"ד]

 כדי לשנות את המצב הזה עלינו – להשיב את שיעורי התנ"ך לתוכנית הלימודים- ביתר שאת, במוסדות החינוך השונים בארץ. וכל משפחה חייבת לדאוג שהתורה תהיה חלק בלתי נפרד מהחיים הגשמיים בביתה, כנאמר :

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ".[דברים ל"ב, ז]

ועלינו לזכור את הבטחת ה': "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'- זי]

 לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו להשיב את ספר הספרים לכל פינה בארץ ישראל מהטעם: תורה, ארץ ישראל ועם ישראל אחד הם!

ויפים וחשובים הפסוקים:

"וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.  רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" [דברים ד, ד-ז']

בחג השבועות כולנו הולכים לבתי הכנסת וכל הילדים משתתפים בקריאת עשרת הדיברות.

חג שבועות שמח לכל עם ישראל.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר