פרשת תצווה- משה לא נבחר לכהונה?
שבת זכור
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים שלי- לפרשת תצווה ושבת זכור.
ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים וסל מצות וסולת- למשכן/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכוהנים סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורים לפרשת זכור:
ציורי תנ"ך/ עונשו של עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו מתארת את
בגדי הכהונה והקדשת הכוהנים לתפקידם על ידי משה, מעניין ששמו של משה אינו מופיע באופן
מפורש בפרשה:
על כך כמה תשובות:
"בעל
הטורים" מסביר: כי הטעם לאי
הזכרת שמו של משה: היות ואחרי חטא העגל
ביקש מהקב"ה: "מחני נא מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב] מכאן שקללת חכם ,אפילו על תנאי - אינה שבה
ריקם.
הגאון מווילנה סובר
אחרת :לדעתו - היות ופרשה זו נקראת בשבוע בו אנו מציינים את יום פטירתו - ז' באדר – לכן אין שמו מופיע באופן גלוי בפרשה.
על מנת להעביר את
הכהונה ממשה לאהרון ,משה היה חייב לקדש את הכוהנים לתפקידם –בנוסף לבגדיהם המיוחדים
היה עליו לבצע כמה פעולות כפי שהכתוב מתאר: "וְזֶה הַדָּבָר
אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְקַדֵּשׁ אֹתָם--לְכַהֵן לִי: לְקַח פַּר אֶחָד
בֶּן-בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִם. וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת
מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת
חִטִּים, תַּעֲשֶׂה אֹתָם. וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל-סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ
אֹתָם בַּסָּל; וְאֶת-הַפָּר--וְאֵת, שְׁנֵי הָאֵילִם. וְאֶת-אַהֲרֹן
וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם,
בַּמָּיִם. ה וְלָקַחְתָּ אֶת-הַבְּגָדִים, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן
אֶת-הַכֻּתֹּנֶת, וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד, וְאֶת-הָאֵפֹד וְאֶת-הַחֹשֶׁן;
וְאָפַדְתָּ לוֹ, בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד. וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ;
וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, עַל-הַמִּצְנָפֶת. וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן
הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ. ...."
השאלות הן:
א] מה מסמלים - הפר
ושני האילים שמשה מביא למשכן?
ב] מדוע הועברה
הכהונה ממשה לאהרון אחרי שבעת ימי המילואים?
תשובות.
הפר ושני האילים -
הסמליות.
רבינו בחיי מסביר: באמצעות שני פירושים:
א] "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר,
וְאֵילִם שְׁנַיִם--תְּמִימִים." פר ושני אילים - סה"כ שלושה - כנגד שלושה אבות העולם: אברהם, יצחק, יעקב.
ב] על פי המדרש: "לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר,
וְאֵילִם שְׁנַיִם.." כמו שכתוב[ישעיהו מ"ו, י'] " מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" פר
אחד כנגד אהרן ,אילים שנים כנגד אלעזר ואיתמר - רמז ששני בני אהרון נדב ואביהוא עתידים
למות על ידי קורבן .
העברת הכהונה ממשה
לאהרון ובניו.
לאחר שמשה שימש ככהן
במשך שבעת ימי המילואים הוא מעביר את הכהונה לאהרון ובניו באופן של ציווי.
על פי דברי
חז"ל: [מסכת פסחים] משה נענש היות וסירב תחילה לקיים את שליחותו
למצרים, כפי שנאמר: "וייחר אף השם
במשה, ואמר לו הלא אהרון אחיך הלוי וכו' "
רבי שמעון בר יוחאי
אומר: "עכשיו הוא לוי ואתה כהן, מכאן ואילך הוא כהן ואתה לוי"
חכמים אומרים: כי לא קיימת כאן העברת הכהונה, אלא מלכתחילה לא נועד משה לשמש ככהן ,אלא
אך ורק בשבעת ימי המילואים.
חז"ל אומרים: כי משה שימש עם אהרון עד פטירתו, ורק מזרעו ואילך פסקה
הכהונה.
במדרש רבה שמות פרשה ב' נאמר בפירושה של המילה: "הנני" בסנה:
"הנני לכהונה, הנני למלכות"
על פי זה: משה התאווה
לשמש גם בכהונה גדולה, אבל הקב"ה אמר לו: "אל תקרב הלום"
אין הכהונה נתונה לך ,אלא לאהרון אחיך. כאן בפרשת תצווה כאשר ה' מצווה את
משה: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" הדבר היה רע בעיני משה.
"אמר לו
הקב"ה תורה שלי הייתה ונתתיה לך, שאילולא היא אבדתי עולם"
מכאן: שנתינת התורה
על ידי משה לעם ישראל -היא פיצוי על שלילת הכהונה ממנו.
עניין הקנאה של משה
נראית בעיני פרשנים אחדים תמוהה.
אבן עזרא מסביר: על משה הוטל התפקיד להנהיג את עם ישראל -היה עליו ללמדם תורה ולכן לא
היה לו פנאי לעבודת הכהונה.
כמו כן, אשתו של משה הייתה בת יתרו ובניו לא
נחשבו מיוחסים. לכן התורה שמה את הדגש על יחוסו של אהרון.
הסבר מעניין
ב"אהל יעקב" של המגיד מדובנא - על אי נתינת הכהונה למשה: הכהן נועד לחנך
ולהדריך את העם בו בזמן שהוא עצמו חייב לשמש להם דוגמא אישית.
אך משה עמד ברמה גבוהה מאד מעל כל ההמונים ואילו
מחנך העם צריך לבוא מתוך העם ולהיות נוכח בתוכו.
חז"ל אומרים: "יפתח בדורו כשמואל בדורו" אם שמואל היה חי בתקופת של
יפתח, לא היה מסוגל בגלל מעלותיו הגבוהות להשפיע על אותו הדור, היות וכל מנהיג
חייב להתאים לדור שלו..
בזמן חטא העגל
הקב"ה אומר למשה: "לך רד כי שיחת עמך"- הכוונה שיש לרדת - אל העם
ולמנוע את ההידרדרות.
לכן ה' אמר למשה: כי
התורה לא ניתנה ישירות מפי הגבורה לעם ישראל ,היות והעם לא היה מסוגל לקלוט את
התורה ממקור אלוקי באופן ישיר.
לכן משה היה מתווך בין עם ישראל לאלוקים. אי לכך מאותו הטעם נבחר אהרון לכהונה ולא משה,
כי משה היה מורם מהעם ולא היה ביכולתו להדריך את העם במציאות של אותו זמן.
לסיכום לאור האמור
לעיל- משה נועד להנהיג את עם ישראל והוא עשה זאת במסירות נפש, אך בהיותו מורם
מעם-לא ניתנה לו הכהונה, היות והכהן היה צריך לבוא מתוך העם.
ועל כן , כל אחד מילא
את שליחותו נאמנה.
יהי רצון שבית המקדש
השלישי יבנה במהרה ונזכה לחזות בעבודת הכהונה המתחדשת - במקום הקדוש. אמן ואמן.