‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בשלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בשלח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 28 בינואר 2026

פרשת בשלח - מאין כי סופם של אויבי ישראל להישמד? מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בשלח - מאין כי סופם של אויבי ישראל להישמד?

מאת: אהובה קליין.



              ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                        ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 



                    ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ)





 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/

 ציירה: אהובה קליין







           ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c)





                          ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)




                       ציורי תנ"ך/ משה משליך עץ להמתקת המים במרה/ ציירה: אהובה קליין (c)




                              ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)




             ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)
 


           ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                        ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)




             ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                      ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)




                        ציורי תנ"ך/  איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה  קליין (c)







 


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





           ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




                   ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת בשלח מתארת את כל הנסים שקרו לעם ישראל  מהרגע שיצאו ממצרים כפי  שנאמר בראשיתה.

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".[ שמות: י"ג, י"ז- כ']

השבת בה קוראים את פרשת בשלח- נקראת בשם : "שבת שירה" –על שם שירת הים ששרו בני ישראל כשחצו את ים סוף בנסי נסים.

הקורא את הפרשה והן את ההפטרה- פשוט נדהם מהתוכן אשר כה משקף את התקופה העכשווית שלנו- הן את האירועים המתרחשים  סמוך ל"שבת שירה" והן המסרים העכשוויים המלמדים את  דרך המנהיגים והעם  שלנו :

כיצד  להבין את האויבים סביבנו - את כוונתם ומה נדרש בזמן זה ממש מתוך העם שלנו ומהמנהיגות?

השאלות הן

א] כיצד משמש משה דוגמא אישית לעם ישראל?

ב]  מה הרתיע  את האויבים אז - ועשוי להרתיע גם היום?

תשובות.

משה משמש דוגמא אישית  לעם ישראל

התורה מציינת כי משה לקח אתו את עצמות יוסף למטרת קבורה בישראל!

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".

על פי הגמרא נאמר: "תנו רבנן: בוא וראה כמה  חביבים מצוות על משה רבינו.

שכל  ישראל התעסקו בביזה ,והוא נתעסק במצוות, שנאמר: "חכם לב ייקח מצוות" [סוטה י"ג, ע"א]

בזמן שהמצרים טבעו בים סוף וגופותיהם  הועלו אל היבשה ועם ישראל היו מנצלים את ההזדמנות הנדירה להרוויח הון בביזת המצרים, משה לא התפתה ללכת אחר הכסף והזהב- אלא היה משקיע את זמנו  במצוות כבוד המת ומטפל בעצמות יוסף - לפי שהתורה  והמצוות  יקרים מפז ופנינים  כדברי דוד המלך:

"מִשְׁפְּטֵי ־ יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב;    וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים"[תהלים  י"ט, י'- י"א]

הנה גם בימים אלה  - ההנהגה שלנו  המחוברת לתנ"ך  מיישמת את השבת עצמותיו של החייל  האחרון שהיה באדמות עזה :  גיבור ישראל  האחרון : רן  גואילי    הי"ד!  שהובא לקבר ישראל.

כמה סמלי הדבר  ממש בימים אלה!

מדהים במיוחד לקבל את השבת הקרובה - "שבת שירה"  המשקפת את הרגשות של עם ישראל גם בימים אלה ממש -התרוממות הרוח - כי כל השבויים והחללים הושבו לאדמת המולדת.

מעניין כי פרשת בשלח כוללת נושאים  רבים: כגון: הנסים שנעשו לעם ישראל: קריעת ים סוף, במדבר, ירידת המן , עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילות...... ובכל זאת, הדגש על השירה שבה הביעו כולם את האמונה העוצמתית  בה' ובמשה עבדו! שהתעוררה בתוכם בראותם את כל הנסים שה' עשה להם כנאמר:

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־ הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות י"ד, ט"ו]

הרתעת האויבים בזמן שעם ישראל  נושע.

נאמר בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן;  חִיל  אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.  אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי  אֱדוֹם--  אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד;  נָמֹגוּ,  כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה  וָפַחַד,  בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן:  עַד- יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה,  עַד יַעֲבֹר עַם זוּ  קָנִיתָ". 

אגדת חז"ל מתארת: נס  קריעת ים סוף וטביעת המצרים בתוכו הגיע לאוזני העמים בכל העולם, רבים מהם כעסו מאד שהוכחה אפסות האלוהים שהאמינו בו  -דווקא - על ידי אלוקי ישראל בהטביעו את המצרים שכול הפסלים שלהם לא הצליחו להושיעם, קינאו עמי העולם בעם ישראל שהפכו מעבדים מדוכאים - לגיבורים משוחררים ההולכים בארץ חדשה שתהיה שלהם ובידיהם  כל אוצרות המצרים,

ארץ מצרים נהרסה. העמים  שנתנו עד אותה תקופה מיסים למצרים הפסיקו לשלם  להם את המס - מכיוון שמלכות מצרים לא משלה עוד בשום עם,  להפך, הם עצמם נהרגו במכות מצרים, טבעו   בים סוף והמעט שנשאר נותר ללא רכוש!

הפלישתים ששכנו בקרבת ארץ ישראל ושמעו על כוונת עם ישראל לעבור דרך ארצם,-  פחדו מאד שינקמו בהם על שהרגו לפני שנים את בני שבט אפרים שיצאו ממצרים לפני שהגיע זמן הגאולה.

מלכי מואב - פחדו שבני ישראל ינקמו בהם בגלל המריבה שהייתה לפני שנים רבות בין רועי אברהם לבין רועי לוט - אבי המואבים.

מלכי כנען - פחדו  מאד מכיוון שידעו שארצם הובטחה לבני ישראל, ואם אלוקי ישראל מבטיח להם את ארץ כנען לא יוכל שום כוח שבעולם לעצור בעדו מלקיים את הבטחתו!

מכאן שכל העמים פחדו מבני ישראל –לפי שה' אלוקיהם שומר עליהם ומסייע להם תמיד.

מסקנה: נלמד שסופם של כל האויבים שיציקו לעם ישראל בעתיד -להישמד מן העולם כמו שהושמדו המצרים.

מתברר, כי מקור הכוח של עם ישראל להשגת ההרתעה, הניצחון והגאולה הוא – דווקא: רמת החיבור לתורה  ,קיום המצוות והאמונה.  התורה מתארת מצב שעם ישראל מגיעים למרה - והמים שם מרים ואין הם יכולים לשתות - כפי שנאמר:

"וַיָּבֹאוּ מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, מָרָה.  וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". [שמות  ט"ו, כ"ג- כ"ו]

רש"ר מסביר: כי כאן במקרה שהמים נעשו מרים עם ישראל קיבלו מה' תזכורת : כי  כל חיי עם ישראל  ינוצלו לעבודת ה', היינו - לקיום חוקים ומצוות  וזאת הייתה הקדמה לתורת ה' שעליהם  ללמדה במדבר. ואז משה הצטווה לזרוק גזע עץ למים שהיו מרים במשך שלושה ימים וכתוצאה  מכך המים  הומתקו..

כאן עם ישראל למדו כי על ידי קיום המצוות – יומתקו להם החיים.

יהוו רפואה לכל תחלואי הגוף והחברה.

על פי רש"י שם ה' נתן מקצת פרשיות התורה לישראל: שבת, פרה אדומה ודינים.

ה"נתיבות שלום" מסביר: כי המים מרמזים על התורה עבודת ה' ותפילה - והנה מה שקרה לאחר שהם היו בשיא האמונה בה' והיה נדמה שכח הבחירה נלקח מהם.

יצר הרע התגבר עליהם - ולפתע הרגישו מרירות בתורה ועבודה ובכל דבר שבקדושה - דבר המהווה ניסיון קשה אצל יהודי - כאשר נלקח ממנו הטעם ואינו מרגיש תענוג ומתיקות בעבודת ה'!

לעניות דעתי. העץ שמשה הצטווה להשליך אל המים – מרמז כי רק התורה  תשמש לנו הכוח המחזק ומגן על עם ישראל לאורך כל הדורות.

כדברי שלמה המלך האומר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." [משלי ג' י"ח]

מצודת דוד מסביר: "למחזיקים בה" –לאוחזים בה היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג  היהודי את החיים!

לסיכום,  לאור האמור לעיל, אני לומדים כי על ידי חיבור עם ישראל לתורה הקדושה וקיום המצוות- הדבר מעניק לנו כוח רוחני עוצמתי  ומשפיע על כוח ההרתעה של עם ישראל- בנוסף לכוח הגשמי - של צבא העם, הגורם שהאויבים יפחדו, ומנגד כאשר חלה הדרדרות רוחנית חלילה – כוח ההרתעה נחלש והאויב מרים ראש - דוגמת עמלק המופיע בסוף הפרשה - ה' מבטיח:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי ־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" [להלן י"ז, י"ד]

מההפטרה  מסר משירת דבורה הנביאה והשופטת:

כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ, יְהוָה,  וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ;

[שופטים ה',  ל"א]. 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 5 בפברואר 2025

יְדֵי מֹשֶׁה-עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה?/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יְדֵי מֹשֶׁה-עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה?

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת הִגִּיעוּ הָעָם לִרְפִידִים

 לְפֶתַע עִם מֹשֶׁה רָבִים

 הֵחֵלּוּ - תּוֹבְעִים מַיִם!

 צַעֲקָתָם הִרְעִידָה שָׁמַיִם.

 

רָפוּ יְדֵיהֶם  מֵהַתּוֹרָה

כַּמָּה אָיוֹם וְנוֹרָא

בָּאָה עֲלֵיהֶם צָרָה

אָחֲזָה בָּהֶם צָמָא.

 

חִישׁ הִתְעַלְּמוּ מֵהַנִּסִּים

אֲכִילַת מָן וּשְׁלֵוִים

תָּבְעוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם

הִתְעַלְּמוּ מִמַּתְּנוֹת שָׁמַיִם.

 

וְיָבוֹא עֲמָלֵק וְיִלָּחֵם

בְּיִשְׂרָאֵל לְלֹא רַחֵם

יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲרִי שָׂשׂ לַמִּלְחָמָה

מֹשֶׁה, חוּר וְאַהֲרֹן -עָלוּ לַגִּבְעָה.

 

יְדֵי מֹשֶׁה אוֹחֲזִים הַשְּׁנַיִם

אוֹתָן  מֵרִים  כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

יוֹשֵׁב  אֲרוּכוֹת עַל אֶבֶן כֹּה גְּדוֹלָה

יָדָיו אֲמוּנָה עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת- פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 בינואר 2024

פרשת בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת   בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר.

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:

ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)











ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 




יורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין


 (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך מתוך ההפטרה: ספר שופטים


ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



שבת בה אנו קוראים  פרשה זו – נקראת: "שבת שירה" מהטעם  שמשה ועם ישראל  שרו את שירת הים אחרי נס קריעת ים סוף  וטביעת רודפיהם המצרים בים.

שירה זו נקרא בע"ה בשבת הקרובה בבתי הכנסת במנגינה יפה וחגיגית בעוד כל  קהל המתפללים עומד על רגליו, כמו כן אנו נוהגים לומר פרשת שירה זו בכל בוקר בתפילת שחרית.

על פי  הלוח העברי, "שבת שירה"  נקראת בימים הסמוכים לט"ו בשבט.

הפרשה פותחת בפסוק:

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: ..."[שמות  י"ג, י"ז]

לאחר שבני ישראל עברו את הים בנסי נסים  ומגיעים למדבר הגדול הם מתלוננים בפני משה ואהרון כפי שכתוב:

"וַיִּלּוֹנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.  וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי -יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא. ".[פרק ט"ז, ב'-ה']

השאלות הן:

א] מדוע  ה' מונע מישראל  ללכת דרך ארץ פלישתים ?

ב] מה טמון במאכל המן שירד מן השמים?

תשובות

אלוקים  מונע מישראל  -   לעבור דרך ארץ פלישתים.

נאמר: "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא"

אומרים חכמים במסכת מגילה [י, ע"ב] :"כל מקום שנאמר :"ויהי" אינו ,אלא לשון צער" השאלה המתבקשת היא:  באיזה צער מדובר? הרי עצם יציאת עם ישראל מגלות  לחירות - דבר משמח מאד. אלא שהמילה: "ויהי" באה לתאר – אכזבה ותסכול שבני ישראל עדיין לא הגיעו לרצון ולהבנה שיש להשתחרר מהשעבוד  הארוך במצרים  אל החופש.

הרי כל עשרת המכות שהקב"ה הנחית על מצרים - מטרתם הייתה : לטעת בקרב עם ישראל את האמונה החזקה בקב"ה - אלוקי אברהם יצחק ויעקב -  אשר תמיד עומד לצידם ואינו נוטש אותם וגם את התשוקה העזה לחירות, אך מצער מאד שמטרות אלו לא הושגו.

כל זה למרות העובדה שהם ראו את כל  הניסים , הם אינם יוצאים משאיפתם הטבעית להשתחרר מכבלי העבדות, אלא פרעה שילח אותם ממצרים – לכן הצער מתבטא במילה: "ויהי"

הרב אליהו שלזינגר - בספרו: "אלה הדברים" מביא הסבר מעניין לעניין הצער, מתברר  כי היו שתי כיתות בתוך בני ישראל בצאתם ממצרים. קבוצה אחת : הייתה חזקה באמונה בקב"ה והאמינה בה' ובמשה עבדו -  שיביאו את הגאולה המיוחלת, לכן התכוננו לפי צווי ה' ליציאה ממצרים. קבוצה זו מכונה בשם: "בני ישראל"

הקבוצה השנייה :הייתה שקועה בעבדות ,השלימה עם המצב ובכלל לא  האמינה בגאולה הקרובה. קבוצה זו מכונה בשם: "העם" ולכן נאמר על כת זו: "ויהי בשלח פרעה את  העם" .

בעל הטורים מסביר : כי קבוצה זו היא: הערב רב שיצאו יחד עם ישראל. לכן התורה מדגישה: "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" החשש  הוא מ "העם" שבראותם מלחמה -  יחליטו לשוב חזרה למצרים. לכן הקב"ה שינה את המסלול: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף" כדי שאותה קבוצה המכונה בשם: "עם" לא תשוב למצרים, אך לגבי  בני ישראל נאמר: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" זוהי הקבוצה השנייה שהיו בעלי אמונה חזקה בקב"ה והיו מצוידים עם סוגים שונים של נשק – במטרה לצאת מהגלות המצרית. יוסף השביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו ממצרים אל הארץ ולא פנה אל :"העם" כפי שהכתוב מציין: "וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור, פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם"  יוסף סמך על: "בני ישראל" ולא על : ה"עם" .

נאמר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"  גם כאן אין מדובר בעם,   אלא בקבוצה הטובה: בני ישראל. כאשר  פרעה מתקרב אליהם, מי נושא תפילה אל ה'? בני ישראל ולא העם כפי שהתורה מציינת: "ויצעקו בני ישראל אל ה' " אין העם צועק היות והוא מיואש, אלא בני ישראל התופסים את אומנות  אבותיהם ומתפללים לה' " , בהמשך הכתוב מתאר: "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" מי הנכנסים במסירות נפש לים? אלו בני ישראל כמובן.

בשירה השתתפו משה ובני ישראל ולא העם.

מטעם זה הגאולה הייתה קשה - עקב  חוסר האחדות של בני ישראל  והיותם מפולגים בדעותיהם. לכן אין פלא, אפוא שהכתוב פותח במילה: "ויהי" - לשון צער.

ספורנו  מסביר: למרות כוונת ה' להוליך את בני ישראל להר סיני לקבל את התורה ומשם לארץ ישראל, כמו שנאמר: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,....... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל הָאָרֶץ" [שמות ו',-ח']

מכל מקום, הכוונה עתה הייתה: להובילם דרך ים סוף כי לא הייתה דרך יותר מתאימה  המיועדת להטביע את  פרעה וחילו מאשר ים סוף  - והנה דרך פלישתים –היא  הדרך הקצרה  ביותר – ממצרים לים סוף – אלוקים לא רצה שילכו באותה הדרך שהיא הקצרה ביותר והקרובה  למצרים משום ששם היו רבים  עוברי הדרך לכיוון מצרים, והיו יכולים לספר למצרים , ועוברי הדרך ממצרים יספרו לעם שפרעה רודף אחריהם ואז העם ,היה יכול להיבהל ולשוב דרך קצרה זו - למצרים. לכן הוביל אותם ה' לים סוף דרך המדבר – דרך  אשר לא עבר בה איש!

ניסיון המן - מזון מן השמים.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן -הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא"?

ירידת המן מן השמים - מלמדת אותנו: כי כל השפע והברכות- הם מאת : ה' ואין זה נובע  מכוחי ועוצם ידי!

רש"י מפרש את הפסוק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה--מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת[לגניזה] לְדֹורֹותֵיכֶם:  לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [להלן  ט"ז, ל"א]. בימי ירמיהו הנביא כשהיה מוכיח את ישראל: "למה  אין אתם עוסקים בתורה?והם היו עונים: נניח  מלאכתנו – ונעסוק בתורה - ומהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן ואמר להם: "אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה" [ירמיהו ב', ל"א[ "שמעו"-  לא נאמר ,אלא "ראו"- בזה התפרנסו אבותיכם- הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו"- במילים אחרות: כפי שה' פרנס את ישראל במדבר באמצעות ירידת המן  - כך גם בכל הדורות - מזונו של אדם מאת: ה'!

ספורנו סובר: הניסיון עם ירידת המן  משמים  - לראות האם עם ישראל יקיים את התורה בזמן שהוא מתפרנס בקלות ללא צער?

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד - כי עם ישראל בהיותו  העם הנבחר- אלוקים מזמן לו ניסיונות לאורך כל הדרך - כאז כן עתה, במיוחד בימים קשים אלה של מלחמה -  על עצם קיומנו, יש לשוב ולהתחבר לתורה הקדושה – רק התורה יכולה לאחד אותנו מחדש ונזכור - כי אלוקים צופה בנו יומם וליל - ככתוב:

"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה" [דברים: י"א, י"ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר