פרשת כי תישא , יוזמי חטא העגל והקשר להפטרה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תישא , יוזמי חטא העגל והקשר להפטרה.

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות וקרנו פניו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ השימוש בכיור במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העם דורש מאהרון הכהן- אליל / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מי לה' אלי"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך  וכיור הנחושת /

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שני האומנים בעבודתם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חכמות הלב ותרומתן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ציווי ה' למשה לקחת סמים- לרקוח עבור הקטורת בקודש הקודשים

/אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה בדרך לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ושמרו בני ישראל את השבת..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,.

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור מתוך ההפטרה: מלכים י"ח.

ציורי תנ"ך' אליהו הנביא  ניגש אל  המלך אחאב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ אליהו הנביא מבשר בשורה לאחאב מלך ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו מתארת  כיצד  הגיעו עם ישראל לעשיית-
עגל הזהב ועוד בזמן שעלה משה להר סיני לקבל את התורה: "וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים .......וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". [שמות  ל"ב, א'-ד']

תגובת  ה' הייתה: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם--עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה; ........וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר- אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" [להלן:  ל"ב, ז'- י"א]

תגובת משה: וַיְחַל מֹשֶׁה.....לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. ........זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם"

[להלן, ל"ב, י"א- ט"ו]

תשובת ה': "וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ".

השאלות הן:

א] מי היו האנשים שיזמו את: חטא  העגל?

ב] מה הקשר להפטרה- [ספר מלכים א, י"ח]?

תשובות.

האנשים שיזמו את חטא העגל:

מתברר  כי אותם האנשים שיזמו חטא נורא זה - לא היו זרע קודש של עם ישראל - בני אברהם, יצחק ויעקב, ממש לא!

וכך נאמר במדרש [שמות רבה מ"ב, ו']

"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, הָעָם אֵין כְּתִיב[לא כתוב] כָּאן אֶלָא עַמְּךָ, אָמַר משֶׁה רִיבּוֹן הָעוֹלָם מִנַּיִן הֵם עַמִּי?

"אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַמְּךָ הֵם, שֶׁעַד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם אָמַרְתִּי לְךָ (שמות ז, ד): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי, אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹא לְעָרֵב בָּהֶם עֵרֶב רָב, אַתָּה שֶׁהָיִיתָ עָנָו וְכָשֵׁר אָמַרְתָּ לִי לְעוֹלָם מְקַבְּלִים הַשָּׁבִים, וַאֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הֵם עֲתִידִין [עתידים] לַעֲשׂוֹת, אָמַרְתִּי לְךָ, לָאו, וְעָשִׂיתִי רְצוֹנְךָ, וְהֵם הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהֵם עָשׂוּ אוֹתוֹ וְגָרְמוּ לְעַמִּי לַחֲטֹא".

נתאר לעצמנו: כי משה עולה להר סיני למשך ארבעים יום ובתום תקופה זו הוא עתיד לשוב והנה מגיע יום הארבעים ומשה מתאחר להגיע.

למעשה העם טעה - באופן ספירת הימים, שהרי הם התחילו לספור מהיום הראשון בכלל החשבון - בעוד שנהוג בתורת ישראל לספור מהלילה והיום  נמשך בעקבותיו - אך למרות זאת על פי דעתם - הם היו בטוחים שמשה  מאחר. במצב זה, מן הראוי שמשפחתו הקרובה של משה ידאגו לו ! ואילו כאן למרבה הפלא, הערב רב דאגו למשה,  הם רצים אל אהרון ושואלים על משה? אהרון מרגיע אותם שהכול תקין ומשם הם הולכים לשבט לוי – אך שבט לוי אינו מודאג ומבטיחים שמשה  צפוי להגיע.

אולם היות והערב רב עוררו את  עם ישראל – הדבר השפיע גם עליהם וניגשו אל אהרון הכהן והודיעו לו כי הם חוששים שמא  משה  נפטר.

היקשה עליהם אהרון: מי אמר לכם שמשה מת ? ענו לו ישראל: כי הערב רב אמרו להם: היות ומשה אמת ותורתו אמת ועדיין לא חזר - כנראה שקרה לו משהו.

בנוסף השטן גם הצטרף  לדאגה – כפי שמסופר בגמרא [מסכת שבת פ"ט, ע"א]הראה להם  צורת מיטה ואמר לאהרון  כי זה משה האיש , עם ישראל השתכנע והסכים לחפש מנהיג אחר ומשחשבו שיבחרו באהרון, הערב רב הסיט אותם ושכנע  אותם להעמיד את עגל הזהב!

לבסוף נכנסו אל הזקנים ואחר כך אצל חור- ומאחר שכל אלה התנגדו - הם הרגו אותם – כך שבסוף איימו גם על אהרון שיפגעו בו - באופן זה - אהרון השתכנע, אך עדיין לא מתוך כוונת עבודה זרה ,חלילה - אלא בניית העגל באופן איטי- היא  לשמו של ה'- כמו שכתוב: "וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר".[להלן  שמות, ל"ב, ה']לבסוף אהרון רצה למשוך זמן והורה להם להביא את תכשיטי הזהב של נשותיהם, אך משסירבו  הנשים , התנדבו הגברים לתרום- עדיין רצה  לעכב את הדבר הנורא, אלא שבאו חרטומי מצרים שיצאו ממצרים ומיכה שהיה מכשף –בתוכם, והנה באמצעות הכישוף גרמו שיקום עגל הזהב –שהיה  נראה ממש אמיתי - והם סגדו לו!

התוצאה הסופית הייתה: משה ציווה את בני לוי להרוג בחרב את כל החוטאים בסך שלושת אלפים איש.

הקשר להפטרה [מלכים- א, י"ח]

קודם להפטרה זו ,הכתוב מתאר מי היה מלך אחאב: "וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן-עָמְרִי הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה--מִכֹּל, אֲשֶׁר לְפָנָיו.  וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ, בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט; וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל, בַּת -אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת-הַבַּעַל, וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.  וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ, לַבָּעַל, בֵּית הַבַּעַל, אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן" [ מלכים- א', ט"ז, ל'- ל"ג]

לפיכך אליהו הנביא גזר עליו  ועל יושבי שומרון - שנות  בצורת - כדברי הכתוב: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל-אַחְאָב, חַי-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר--כִּי, אִם-לְפִי דְבָרִי" [שם י"ז, א']

הנבואה אכן התקיימה!

כאן בהפטרה הגיע הזמן  לעצור את הרעב ועל כן שלח ה' את אליהו אל אחאב:

"וַיְהִי, יָמִים רַבִּים, וּדְבַר-יְהוָה הָיָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר:  לֵךְ הֵרָאֵה אֶל-אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ, אֵלִיָּהוּ, לְהֵרָאוֹת, אֶל-אַחְאָב; וְהָרָעָב   חָזָק, בְּשֹׁמְרוֹן".[מלכים-א, י"ח]

אליהו הנביא – בתום שלוש שנים של בצורת ורעב בא להודיע לאחאב שעבד עבודה זרה - כי עתה העונש הוסר.

על פי ביאור המלבי"ם לאחר שייבשו כל הנחלים ומקווה המים, היה צורך במטר היורד בהשגחה פרטית לטובה והוצרך אליהו הנביא - להחזיר את העם בתשובה. לאחר שעברו שלוש שנים של בצורת – כדי שיהיו ראויים לטובה זו- עתה הם היו כבר בשלים לאחר תקופת הבצורת- לפי שהרעב היה חזק בשומרון. והאנשים הגיעו למצב של יראת מוות.

גם אחאב הרגיש רגשי אשמה - כי בגללו באה צרה זו.

הקשר בין הפרשה - להפטרה: הסטייה מהאמונה בה'  והפנייה לעבודה זרה – בפרשה - זה היה משהו לא קבוע-באמצעות הערב רב, ואלו בהפטרה - זה היה הליך ארוך באשמת אחאב מלך ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאחר שמשה ראה את הריקודים והמחולות סביב העגל- בכעסו שבר את הלוחות ובכך סימל להם שישברו ליבותיהם של כל עם ישראל וזו הדרך לתיקון. גם בהפטרה - העם  ובראשו אחאב מגיעים   לשבירה, בתום שנות הרעב וזהו הפתח לחזרה   בתשובה.

לפיכך יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" [תהלים נ"א, י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- במה חטאו ונענשו דור הפלגה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח -  במה  חטאו  ונענשו דור הפלגה?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי על הפרשה:

ציורי תנ"ך/עונשם של דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם  עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ נח משתכר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בפרשת נח  אנו קוראים  על חטאם ועונשם של דור הפלגה, וכך התורה מתארת את האירוע: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה? 

ב] מה היה עונשם?

 תשובות.

 חטאם של דור הפלגה.

על פי רש"י כמה הסברים:

א] עיקר  חטאם של דור הפלגה היה: בסברה שהייתה מקובלת על כל הקבוצה: כי אלוקים אינו נוהג בצדק בכך שבחר לעצמו את העליונים ולהם נתן את התחתונים ולכן  הם תכננו לעלות לרקיע ולהילחם בו כדי להשיג  לעצמם את השליטה בעליונים.

ב] רצו למרוד באלוקים היחיד בעולם.

על פי דברי חז"ל: "כולם לשם עבודה זרה התכוונו: [סנהדרין ק"ט,]

 נחלקו החכמים בעניין המטרה.  יש הסוברים: שזו הייתה כפירה גסה בבורא עולם, כמו: "נכה אותו בקרדומים".

"נעלה ונשב שם, נעלה ונלחם בו, נעלה ונעבוד שם עבודה זרה" [סנהדרין, שם]

על פי  תנחומא: המגמה של  החוטאים הייתה: "אנו, או הוא"  [תנחומא נ"ח] בראשית רבה ל"ח: המטרה הייתה:" נעשה עבודה זרה וניתן חרב  חדה בראשה"  ועוד הסבר על פי בראשית רבה: יש הסוברים:  כי חוטאים אלה היו בעלי מזימות ושאפו להתגונן מפני אלוקים המעניש בעקבות הפחד מהמבול. ולכן חשבו: "בואו ונעשה סמוכות לרקיע "שאמרו". אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט- כשם שעשה בימי המבול, על כן נעשה לרקיע עמודים שיתמכו בו לבל יתמוטט שוב. [בראשית רבה שם]

רבות הדעות על חטא זה, יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.

ספורנו סבור: שהם רצו לעשות את נמרוד –אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.

בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל מיני פגעי טבע.

יש דעה: שלפיה- הם ראו את עצמם כמתחילים את הבריאה ולא  רצו להסכים שהם רק ממשיכי הבריאה של אלוקים.

 הרב דושינסקי זצ"ל  סבור: שהם רצו לרכז את הבריאה כולה במקום אחד כדי  להחניק את אברהם ודעותיו שכן "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרם לבין האומות" היות ועל ידי שה'  פיזר את האומות, עלה בידם של ישראל להפיץ תורה ודעת בכל  מקום.

אבל דור הפלגה שאף לסגור על אברהם מכל הכיוונים כדי למנוע ממנו להפיץ את האלוקות], תוך כדי  הליכתו מעם לעם.

הכוזרי [מאמר שני ס"ח] מבהיר: לשון הקודש נקראת בשם: "עברית"- היות ואברהם  נשאר עם לשון עבר, לפי שהיה: "אבי פלג" בימיו הפילוג גרם למצב שאברהם נשאר במקוריותו ולא  הושפע ולא נסחף בזרמם של אחרים.

ה"כלי יקר" טוען: כי באומרם: ו"ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם" –גילו את כל המזימות שלהם, מטרתם הייתה שיצא שמם בעולם וכולם יקראו בשמותם ויחשבו כאנשי מעלה.

עונשם של דור הפלגה.

חז"ל [סנהדרין הנ"ל ומדרש רבה]עונים על השאלה: מדוע אנשי דור המבול שחטאו בגזל- נמחקו מן העולם ,ואילו אנשי דור הפלגה שעיקר  חטאם היה כפירה נשארו בחיים?

תשובתם: דור הפלגה ניצלו בזכות שהיו מאוחדים וחיו בשלום איש עם רעהו. גדול השלום שאפילו עובדים עבודה זרה, כביכול, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו"[הושע ד']

רש"י מסביר: בכך שה' ראה שהם מאוחדים בדעותיהם- הדבר סייע להם למרוד בה' ולכן החליט לעצור אחדות זאת לבל ימשיכו במזימותיהם: ואמר: "הָבָה, נֵרְדָה"- בלשון רבים, מלמד שהתייעץ כביכול עם בית דין של מעלה, בטרם ירד שהרי אינו זקוק להסכמתם ,אלא עשה זאת מתוך ענוותנותו היתירה. ויש במילה: "הָבָה" התבוננות וזריזות לעשות מידה כנגד מידה, לפי שהם הזדרזו בחטאם ואמרו:" הָבָה נִבְנֶה.." וכנגד דבריהם אמר ה': "הָבָה, נֵרְדָה" כדי להיפרע מהם מיד.

בלבל את שפתם כדי שלא יבינו איש את רעהו. זה מבקש מחברו לבנה וחברו  מביא לו  טיט וכך הדבר גורם למריבה ומחלוקת .

וממה שחששו תחילה דור הפלגה כשאמרו: "פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ".  בדיוק קרה להם, כדברי שלמה המלך:

" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ;  –אותה רעה שהרשע חושש מפניה- היא תבוא עליו.[משלי י, כ"ד]

רש"י מסביר: פעמיים הכתוב  מתאר: כי ה' הפיץ את דור הפלגה, פעם אחת הכוונה שפיזר אותם בכל העולם ופעם שנייה  הכוונה: שאין להם חלק בעולם הבא.

רד"צ הופמן מסביר את טעם עונשם של החוטאים: "כל עוד האנושות מתרחקת מאלוקים, הרי יש בפירודה לעמים שונים בעלי ארצות שונות, לעמים אויבים ומקנאים זה בזה, משום טובה ואושר לה כולה... רק כאשר יתאחדו כל העמים כולם, להסתפח בנחלת אלוקי אמת לעשות רצונו ולעבוד עבודתו, רק אז תהיה באחדותם משום ברכה להם, ואחדותם תישאר לנצח" [הופמן, בראשית הוצאת "נצח"]

לסיכום לאור הנאמר לעיל, ניתן להסיק: כי עיקר  חטאם של דור הפלגה היה במרד נגד האלוקים , אולם מכיוון שהיו מאוחדים ביניהם באופן של שלום, אלוקים לא השמיד אותם, אלא הפיץ אותם לכל עבר, מכאן שרק אחדות למען אלוקים, היא מחזיקה לעד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)