‏הצגת רשומות עם תוויות חג השבועות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חג השבועות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 במאי 2026

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


            ציורי תנ"ך/ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"[שיר השירים :ח', ז']


       ציורי תנ"ך/ ההכנות  לקראת  מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן והחצר/ ציירה: אהובה קליין (c)




              ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ הכוהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                          ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז,ג]




                             ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



              ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

   [מתוך שופטים פרק י"ג]

                        
                               ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)


       ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


                 ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ) [מגילת רות]

                                       "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

         ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


           ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז


       ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)


                         
 ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)


השנה חג השבועות מופיע – צמוד ליום שבת בה נקרא את פרשת נשא. חג זה הוא אחד מבין שלושת הרגלים: החל בתאריך: ו' בסיוון  המקור לכך מופיע בתורה:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג שבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

מקור נוסף לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה" [ויקרא כ"ג, ט"ו]

בחג שבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות.

פרשת נשא - היא הארוכה ביותר בתורה - כוללת 176 פסוקים. בשבת זו קוראים בהפטרה  בספר שופטים [י"ג, י"ב] "ויהי איש אחד עד: "בין צרעה ובין אשתאול" [פסוק כ"ה]

השאלות הן

א] מהו המסר  העכשווי לעם ישראל -  בימי מלחמה אלה?

ב] מה נלמד מפרשת נשא - על נושא השלום?

ג] מדוע נקראת מגילת רות  בחג השבועות?

תשובות.

המסר העכשווי לעם ישראל בימי מלחמה אלה.

כידוע - חג שבועות הוא גם חג מתן תורה -  במעמד היסטורי זה כל עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כפי שנאמר: "וַיִּחַן ־ שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

על פי רש"י – המילה: "וַיִּחַן"- בלשון יחיד- מוכיחה - כי כל עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וענו יחדיו פה אחד: "כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שם, י"ט, ח']

חשוב לדעת – מדוע התורה ניתנה - דווקא  בהר סיני?

על פי מדרש "שוחר טוב", [פרק ס"ח] אמר: רבי יוסי:" סיני מהיכן בא? מהר המוריה! כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה"

על פי מדרש זה ניתן להבין: כי כל אשר התרחש בהר המוריה - שם נעקד יצחק - נעשה גם כאן בהר סיני , המשמעות היא: כאשר אברהם שמע את ציווי ה' ללכת להר המוריה לעקוד את בנו יצחק, הוא לא שאל שאלות  כגון: הרי יצחק בנו נולד בגיל כה מאוחר- כעת יש לעקוד אותו?

אומנם היה זה ניסיון שה' ניסה את אברהם לראות אם יש לו יראת שמים? במשך שלושה ימים הלך אברהם – להר המוריה,  בזמן ההליכה הוא היה יכול לחשוב על  הציווי הקשה הזה ולהתחרט, אך אברהם מילא את ציווי ה' בנאמנות גדולה ובסוף ניסיון העקדה – כאשר יצחק ניצל, אמר ה' לאברהם:

"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" [בראשית כ"ב, י"ב]

בדומה לכך ה' ציווה את משה להגיד לעם ישראל  טרם מתן תורה:

האם  יהיו מוכנים  להיות מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: והם  הסכימו לכך בלב שלם. אחר כך נדרשו להמתין שלושה ימים בזמן זה  הם התקדשו וכיבסו בגדיהם , אך אז היו יכולים להרהר על הכנות אלה לקבלת התורה ואף להתחרט - על הסכמתם ! אך  הם כל כך התרגשו ואף חלקם  פחדו מהמעמד הנשגב הזה כנאמר:

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" [שמות י"ט, ט"ז]

הם אמרו: "וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם ־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד—וָמָתְנוּ".[דברים ה', כ"א]

מכאן  אנו לומדים: כי כשם שאברהם עמד בניסיון העקדה ופעל בזריזות ללא  הססנות כך עם ישראל- עמד בניסיון ופעל ביראת שמים ובנאמנות מלאה לציווי ה'.

הרמב"ם מסביר את הנכס הערכי והנצחי של מעמד הר סיני ב"איגרת תימן":

"זכרו מעמד הר סיני וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם הזהרנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על  תלמודו הוא מה שנאמר:' רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.  יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב' בהמשך מדגיש הרמב"ם את חשיבות  לימוד בנינו את לימוד התורה.. [בהשראת דברי הרב, ד"ר מאיר צבי גרוזמן בספרו:" על המועדים"

בימים אלה כאשר  האלימות של קבוצת נוער מגיעה עד שפיכות דמים, עלינו לדעת כי הסיבה לכך : העדר  חינוך לחשיבות התורה ואהבת הזולת.

משום כך : עלינו להגביר את שיעורי התנ"ך בחינוך הנוער- החל מהגיל הרך וההורים חייבים לשמש דוגמא חיובית לילדיהם גם בבית.

חשיבות נושא השלום בתורה ובדברי שלמה המלך:

נאמר בפרשת נשא:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

אומרים חז"ל: "גדול השלום –- שכל הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה  מביאן על ישראל- חותמין [מסתיימים] בשלום.

ב"קריאת שמע"- "הפורש סוכת שלום..." [בתפילת ערבית שבלילות שבת ויום טוב] בתפילה ["שמונה עשרה"]:"עושה שלום במרומיו.." בברכת כוהנים: "וישם לך שלום"

כמו כן נמשלה התורה לשלום כפי שכתוב: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־ נֹעַם;    וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".[משלי ג', י"ז]

בהפטרה-לפרשת נשא-אנו קוראים [שופטים, י"ג ] על שמשון הגיבור שהיה נזיר מבטן ולידה.

שמשון היה התקווה הגדולה של עם ישראל להיוושע. אלא שהתנ"ך מתאר את חייו כרצופים במעשי גבורה  אשר משתלבים –בהם פרשיות של נשים.

חז"ל מדגישים את הסתירה בין הייעוד של שמשון: להושיע את ישראל :- "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא" אך בנגוד לתפקידו  "שמשון הלך אחר עיניו"

לעניות דעתי, יתכן  שהקריאה על שמשון הגיבור- מוכיחה לנו  מה קורה כאשר  סוטים הצידה מצווי התורה - אל דרך  הנוגדת  את צוויי ה'.

אומר שלמה המלך:" מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" [שיר השירים, ח'],

ההסבר: "מים רבים" כינוי הוא לאומות העולם עובדי האלילים -המנסים לקלקל את קשר האהבה בין הקב"ה לעם ישראל-כדברי ישעיהו הנביא:

"הוֹי, הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים, יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה".[ישעיהו. י"ז, י"ב- י"ג]

הנהרות הוא כינוי: לשרים והמלכים של האומות. הם לא יצליחו לשטוף את אהבת ה'  לכנסת ישראל- לקב"ה- על ידי חוזק, אימה ואיומים, או פיתוי והסתה [על פי רש"י]

המסקנה שהתורה הקדושה בה דבוקים עם ישראל- היא מגינה ומצילה את העם מהאויבים הרוצים חלילה, לכלותה.

מגילת רות נקראת בחג השבועות:

א] כידוע -"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין.[ייסורים] אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".[מסכת  ברכות רף ה']

בקריאת מגילת רות  אנו לומדים  על רות - כי היא עברה ייסורים ואובדן משפחתי קשה  לפי - שאיבדה את בעלה, עזבה את ארץ מולדתה - מואב והתלוותה לחמותה נעמי בחוסר כול ובסופו של דבר קיבלה עליה את התורה והתגיירה.

ב]  מגילת רות  מתארת את מה שאירע  בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִילַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".[שם, ב', כ"ג]

לסיכום ,לאור האמור לעיל: המסקנה: – כי התורה היא כה עוצמתית יש בכוחה להציל את עם ישראל  מכל פגע ומלחמות האויבים:

כדברי דוד המלך: "וְהָיָה  --  כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־ פַּלְגֵי ־מָיִם" [תהלים א, ג']:  ואין מים אלא: תורה.

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 5 ביוני 2019

הדמויות המככבות במגילת רות- באור חז"ל/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 הדמויות המככבות  במגילת רות-באור חז"ל.

 מאמר מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי :


העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ ערפה נפרדת מנעמי ורות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור למגילת רות: רות ונעמי / ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים ובעז ונערו ברקע/

 ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



 מגילת רות כבר בראשיתה   מתארת לנו את מוצאה של רות:

"וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו.  וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.  וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת--שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, כְּעֶשֶׂר שָׁנִים"

 [מגילת רות, א', א- ד]

א] מהי תקופת שפוט השופטים?

ב] מי היה אלימלך?

ג] רות- ובועז קווים  לדמותם.

 תשובות.

 תקופת שפוט השופטים.

תקופת שפוט השופטים- החלה  לאחר מותו של יהושע בן נון שזכה להנהיג את עם ישראל ולהכניסם לארץ ישראל. השופטים שעמדו כעת בראש העם לא   היו  בעלי סמכות של  מלוכה ,מטעם זה- מצבם הרוחני  והמדיני- של עם ישראל – לא היה יציב במיוחד.

הדבר התבטא בזלזול של העם כלפי  השופטים, לדוגמא: אם השופט היה אומר לאחד מתוך אנשי העם:" טול  קיסם מבין שינך"! - המשמעות: תתקן את החטא המסוים- המצוי אצלך ,תשובתו החצופה של  האדם הייתה: "טול קורה מבין עינך"- והכוונה : טרם תעביר עלי ביקורת על מעשיי שאתקן את חטאי,

 תתקן אתה את  חטאיך שהם קשים יותר. כמו קורה עבה.

העם, פשוט לא קיבל עליו את סמכות השופטים., לכן  גם  אם היו אנשים רמי מעלה ואיכותיים , הם סירבו לעסוק בתחום המשפט- כדי למנוע מעצמם עגמת נפש.

אך, מנגד היו כאלה שהתמנו לשופטים, אך לא נהגו ביושר. ולא שפטו משפט צדק  ואף לא ניסו לקיים פשרה בין הצדדים בדין, ולכן שרר אי שקט- בקרב העם והתרבו הסכסוכים וחילוקי הדעות בציבור.

ועם מצב כזה של אי שקט, אין זה פלא  שבסופו של  דבר- הגיע הרעב אל העם  כדברי חז"ל: "בעוון  עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין- חרב באה לעולם ובצורת באה, ואין אדם אוכלים ואינם שבעים"- לכן כתוצאה מעוות הדין  הגיע  גם הרעב.

אלימלך.

  באותה תקופה היה איש ידוע בשם: אלימלך, הוא  היה תושב ותיק בבית לחם איש גדול בתורה בעל מעלה ומכובד ועשיר- מבניו של נחשון בן עמינדב- משבט יהודה, אשתו נקראה בשם נעמי- אישה ,נאה  ונעימה בדרכיה אוספת צדקה לעניים ומרגיעה אותם  במילות פיוס ונועם, לזוג  היו שני בנים: האחד מחלון והשני- כליון- שהיו ידועים כאנשים חשובים ועוסקים בתורה.

 משמעות השם אלימלך- נבעה מתוך מחשבתו שלו שהיה חפץ שהמלוכה תהיה בידו -לפי שראה את עצמו מתאים לכך- בהיותו שייך לשבט יהודה [גור אריה יהודה- מרמז על מלוכה] והיה שייך למשפחת נחשון בין עמינדב- נשיא שבט זה. למרות שהיה סבור שממנו וזרעו יצאו מלכים- לא זכה לכך. ומדוע? היות והוא לא התחשב במצבם הקשה של עם ישראל, לא הייתה לו הידיעה שעיקר המלכות- היא לחשוב על האחר- לדאוג  במידת  הצדקה והרחמים כלפי העם- לא כן היה דוד המלך- שנבחר למלוכה- היות ודאג באחריות כלפי הצאן ועליו נאמר:

"וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ;    וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן.

מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ:    לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ.

וַיִּרְעֵם, כְּתֹם לְבָבוֹ;    וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם".[תהלים ע"ח ע-ע"ג]

אלימלך הגיע למסקנה בעקבות הרעב ששרר במקום- הדבר עשוי להשפיע על החברה לרעה ולגרום  לאי שקט שיתמלא המקום בחמס וגניבות.

 ובמיוחד חשש אלימלך שאנשים מתוך ישראל יבואו לבקש ממנו צדקה, לכן החליט לעזוב את הארץ בחשאי והגיע לארץ מואב.

 אמרו חז"ל: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו"- הכוונה: שאלימלך לא לחינם הגיע למואב שהרי גם המואבים- הם צרי עין.

חז"ל אומרים: שבאותה שעה האלוקים היה דן את העולם ולפניו היו ניצבים בית דין של מעלה- אלוקים הסתיר את אלימלך והגן עליו מפני מידת הדין – היות והיה צדיק, אך מידת הדין החמירה איתו ומיד נגזרו עליו ועל בניו מיתה.

 ועונש זה בא עליו- היות ולא דאג לישראל במצב הקשה- למרות שהיה יכול לעשות כן.  בנוסף הייתה עליו הקפדה  מהטעם שנטש את ארץ ישראל וגם לא נתן את ביטחונו בה' המפרנס כל ברייה בכל  מקום..

תחילה אלימלך נפטר ואחריו שני בניו -כי יתכן שניתנה להם אורכה- לחזור בתשובה, משלא עשו כן- גם הם מתו.

 לאחר מותו של אלימלך- נשאו בניו  נשים מואביות- את בנותיו של עגלון מלך מואב.

 מחלון נשא לאישה את רות [שמה המקורי היה: גלית] וכיליון נשא לאישה את עורפה.

 שתי נשים אלה , על אף  היותן נוכריות- היו בעלות מידות טובות. במשך תקופת נישואיהן הן למדו את אורחות היהדות, אך עדיין לא התגיירו.

 משתם הרעב בארץ, יוצאת נעמי עם כלותיה לארץ ישראל כשהן מגיעות לפרשת דרכים,  שם עורפה נפרדת מנעמי ואילו רות  דבקה בחמותה.

רות

 רות הייתה צדיקה והתקרבה אל היהדות, נעמי הסבירה לה על  הצניעות של בנות ישראל ועל שמירת המצוות, רות לא נרתעה מהדבר, ההפך הוא הנכון, היא אמרה:

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.  ַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ".

[רות א, ט"ז- י"ט] רות הסכימה לא לעבוד עבודה זרה.

ולא די בכך, אלא שרות הוכיחה גם את אהבתה  לארץ ישראל- הייתה מוכנה בסוף חייה להיקבר בארץ הקודש.  כך  התגיירה רות בפני חמותה.

 זו הייתה עונת  הקציר, רות בעלת מידות נאצלות - מחליטה ללכת לשדה ללקט שיבולים היא מודיע זאת קודם לכן לנעמי  ומשכנעת אותה שלא מכבודה ללכת לשדה בתוקף היותה אישה מוכרת וחשובה, בעוד שרות עצמה- עדיין   מואבייה אינה מוכרת לאיש ואינה חשה בושה בכך.

"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי"

.כוונתה הייתה לחפש בעל שדה שיש לו עין טובה במה שמלקטים העניים וכן אדם צדיק שעוסק גם בתורה.  רות החליטה ללקט שיבולים לפי גדר ההלכה: ב' שיבולים  בלבד.

היא מצאה שדה שבו קוצרים את התבואה ועשתה לעצמה סימנים- כדי לזכור את הדרך חזרה- על מנת שלא תשאל עוברים ושבים שמא ירבו איתה מילים והנה אלוקים זימן אותה לשדה בועז- שופט ישראל- שדה  ששם כל העובדים התנהגו  בכבוד ויושר.

כדי שלא יכשלו בה בני אדם בהיותה אישה  יפת תואר ומראה-

 רות מגיעה , תחילה לסוף השדה  בלי ללקט ורק בשובה ליקטה, היא הקפידה ללכת אחרי הקוצרים ולא לפניהם, כדי שלא יכשלו בה, ובחרה לקחת שיבולים מן ה"לקט" [שיבולים שנופלים על הקרקע בעת הקצירה ומספרם בין אחת  לשתיים] רות  הייתה מלקטת בשדה בועז במשך: ששה ימים בועז עדיין לא היה שם- היות והיה שרוי בשבעת ימי אבלות על אשתו שנפטרה. ביום השבעה  כשקם מימי האבל- הוא מגיע לשדה.

בועז.

היה קרוב משפחתו של אלימלך- היה גדול הדור- שמו המקורי היה: "איבצן"- שהיה אב צאן קדושים[עם ישראל משול לצאן] אך כינו אותו בשם "בועז"- מלשון- עוז ותעצומות-גיבור הכובש את ייצרו.

בועז היה איש צנוע ולמרות שהיה בעל שדה רחב ידיים לא נתפש במידת הגאווה  ,אלא הקדים בשלומם של הקוצרים ולא ציפה שהם יברכוהו תחילה.

"וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה"׃ [רות, ב, ד] ובכך רמז להם שלא יסתנוורו מכל השפעת סביבם, אלא המטרה  תמיד לזכור את ה' ולעמול בתורה במשך כל השנה.

 הוא גם רמז להם על מצוות: "לקט, שכחה ופאה" - להתייחס בכבוד לעניים כתוצאה מכך- השכינה תשרה עליהם ,הם השיבו באותו מטבע: "יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה"!

כוונתם הייתה:  להראות עד כמה  הם ששים לקיים מצוות אלה ובזכות המצוות האלה גם הוא יתברך כדברי חז"ל: "עשר  תעשר, בשביל שתתעשר" בכך היה גם רמז שיתברך בהקמת המקדש  ויזכה לשאת אישה שהרי  ידועים דברי חז"ל: השרוי בלא אישה –שרוי ללא ברכה" ברכתם הייתה קצרה- כדי למנוע זמן בטלה ממלאכתם  כדברי חז"ל: העוסק במלאכתו אצל אחרים, אל יאריך אפילו בדבר שלום"

 ברגע שבועז מבחין ברות שואל את נערו: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת"?

 מיד הבחין בחכמתה של רות שליקטה  שני שיבולים בלבד- הדבר מוכיח את  הבנתה בהלכה – וגם שם לב-לצניעותה ,בזמן שמלקטת הייתה עומדת ולא מתכופפת. מלקטת היא אך ורק מההפקר.

על פי הזוהר הקדוש: בועז הבחין בעין הטובה שיש לרות וברוח הקודש ששרתה עליה.

 הוא מפתח איתה שיחה, מאפשר לה לשתות מים לבדה מהכלים כדי שלא תשוחח עם העובדים, ומגלה לה את כל הדברים הטובים שיודע עליה.

ומובא בתרגום:  שנאמר לבועז -באמצעות  קול מן השמים - שה' גזר על המואבים - לא לבוא בקהל ה' ,אך הגזרה חלה רק על הזכרים ולא על הנשים. בתום שלושה חודשים הייתה רות יכולה להינשא כבר לבועז כי גיורת צריכה להמתין שלושה חודשים- כדי שתהיה-

ראויה לנישואין. סוף טוב  הכל טוב- רות נישאת לבועז- וזוכה  לברכת הזקנים:

"יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם" [ רות ד, י"א]

 בועז ורות זכו לבן בשם  עובד ועובד  הוליד את ישי ,ישי הוליד את דוד- הוא: דוד המלך, אשר נולד ונפטר בחג השבועות.

 עוד  מיצירותיי לחג השבועות:

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
ציור לחג השבועות/ אישה נושאת ביכורים על ראשה/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c



ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ההכנות לחג מתן תורה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ מתן  תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציור לחג השבועות/ קישוט בית הכנסת לכבוד- חג מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מנהג מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשת השבוע בשבת:

פרשת: נשא.
ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]
ההפטרה:
[שופטים  י"ג[
 תיאור- הולדת שמעון הגיבור:

הנה קטע מההפטרה:

".. וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר, וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה.  וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר