פרשת משפטים- מהו המסר לדיינים בפרשה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת בפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר
תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם...." ומכילה מערכת רחבה של חוקים
ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו.
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא לחופשי/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג,כ"ג]
ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
על הפסוק : "ואלה המשפטים" היה אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה:
התורה רוצה ללמדנו על ידי פסוק זה: "דרך ארץ קדמה לתורה" [ויקרא רבה ט',
ג] אחד הנושאים המוזכרים
בפרשה – הוא: שמירה על חפצים של הזולת,
כפי שהכתוב מתאר:
"כִּי- ייִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ - כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב,
מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב,
וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל- הָאֱלֹוקים:
אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ"
[שמות כ"ב, ו-ח]
השאלות
א] מהו המסר לדיינים בפרשה ?
ב] מיהו שומר חינם ובמה ייחודו?
התשובות
המסר לדיינים
"בעל הטורים" מפרש את המילה: "המשפטים" בדרך
של ראשי תיבות: - הדיין מצווה לעשות פשרה, טרם יעשה משפט, כפי
שנאמר במסכת סנהדרין [ו, ע"ב] מצווה לפשר בין הצדדים היריבים במשפט, שנאמר: "אמת
ומשפט שלום שפטו בשעריכם"[זכריה ח, ט"ז] והלוא במקום שיש משפט אין שלום,
ובמקום שאין שלום יש משפט ? אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הווי אומר: זה ביצוע [היינו עשיית פשרה בדין]
רש"' אומר: "ואלה המשפטים" הכוונה :לפניהם ולא לפני עובדי
עבודה זרה. וגם אם ידעת בדין אחד שדנים אותו כדיני ישראל- אין להביא אותו בערכאות
שלהם.
ומדוע נסמכה פרשת משפטים לפרשת מזבח? [ הכוונה לפסוקים בסוף פרשת
יתרו: "מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו..."[שם, כ, כ"א], התשובה לכך -
שתשים את הסנהדרין אצל המזבח כמו שנאמר: "לשכת הגזית-שם הייתה סנהדרין גדולה
יושבת"[משנה מדות פ"ה, מ"ד] לפי שהמזבח היה מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, וגם הסנהדרין תפקידם
היה לעשות משפט, המטיל שלום בין איש
לחברו. [ג" א]
ועוד אומר רש"י: המילה: "אלה" המשמעות - לפסול את הראשונים והמילה: "ואלה"- מוסיף על הראשונים,
מה הראשונים מסיני אף כאן המשפטים מסיני. כלומר: "אלה"- פוסל את
הראשונים, כגון:" אלה תולדות
יעקב"- פסל לאלופי עשיו, לעומתם: "ואלה"- מוסיף על הראשונים- כגון: "ואלה שמות בני ישראל" [שמות
א, א]מוסיף על הראשונים: "ומי היו אלה שכתב למעלה, בני ראובן ובני
שמעון". לפי זה המילה: "ואלה"-
בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו מה הראשונים מסיני אף הדינים כאן מסיני.
רבי יעקב בן אשר-"בעל הטורים" מגלה בכל מילה שלפנינו מסר לדיינים:
"ואלה"- ראשי
תיבות- וחייב אדם לחקור הדין - כלומר
שהדיין מצווה להרבות בחקירה של העדים על מנת להגיע לאמת.
"המשפטים"—הדיין
מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט- כפי
שנאמר לעיל:
"אשר"- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים - כלומר אם שני בעלי
הדין מוכנים ללכת לקראת פשרה.
"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים.[היות וחל איסור
על הדיין לשמוע בעל דין אחד שלא בפני חברו.
"לפניהם"-ראשי תיבות-לא לפני נדיב יהדר- כלומר, חל איסור על
הדיין לכבד במיוחד פני איש גדול ומכובד שבא
לפניו.
חז"ל מוסיפים: כי לא במקרה- הפרשה פתחה דווקא בדיני עבד עברי- הדבר בא ללמד את
הדיינים להיזהר כדי שלא יזלזלו במשפטו של העבד העברי ולא יעכבו את דינו - על מנת לטפל בדיני תורה ודינים אחרים,
מתוך חשיבה שהאנשים המכובדים חשובים יותר מעבד- שפל רוח ונדכה.
שומר חינם וייחודו.
רבינו בחיי מסביר: כי
חז"ל דרשו: ישנם ארבעה סוגים של שומרים:
א] שומר חינם.
ב] שומר שכר.
ג] שואל.
ד] שוכר.
בפסוק הנ"ל -התורה מתכוונת לשומר חינם,
בדרך כלל כל אדם מוכן לשמור חינם פיקדון של כסף, או כלים, משום שאין בזה טרחה. לעומת
זאת כאשר התורה מדברת על שומר בהמות- הדבר
לא בחינם, אלא בשכר, לפי שאין זה מקובל שאדם ישמור על בהמות חינם . בגלל הטרחה
הכלולה בטיפול בהם ,המשמעות של שומר חינם כדברי רבינו בחיי: "שומר חינם פטור
על הכול - גנבה , אבדה ואין צריך לומר באונסין [כגון שהכלי נשבר] משום שהוא עושה
חסד עם בעל הממון ,או הכלים כשמסכים לשמור חינם לעומתו : השואל- חייב על גנבה
ואבדה ואפילו באונסין .
רש"י מסביר על פי מכילתא: במקרה
ואצל השומר חינם נגנב חפץ, או כלי ששמר עליו, הדיינים מקבלים את טענת השומר,
שהפיקדון נגנב ממנו, בתנאי שהוא נשבע שלא הוא גנב את הכלי.
אך אם ימצא שהוא משקר בשבועתו והעדים מעידים עליו שהוא בעצמו גנב,
הדיינים מרשיעים אותו והוא נאלץ לשלם על הגנבה בכפל. כפי שהתורה אומרת בהמשך ועל
פי הסבר חז"ל :הטעם הוא: כי בנוסף לגניבה הוא נשבע לשקר.
רבינו בחיי מוסיף ואומר: אסור לשומר חינם להשתמש בכלים שנתנו לו
לשמור כי השימוש בכלים נקרא :"מלאכה" ולפי דברי חז"ל במסכת
בבא מציעא בסוף פרק המפקיד –נאמר: שאם
השומר השתמש בכלים- חייב לשלם.
לסיכום, לאור האמור לעיל:
ניתן ללמוד- כי התורה שהיא מלשון הוראה- מלמדת את הדיינים יסודות חשובים כיצד להגיע
לעולם טוב יותר- עולם שמתנהל על פי צדק ומשפט למען חברה בריאה בגופה ונפשה.
ויהי רצון שעם ישראל- בכלל ובפרט ישמש אור לגויים בהליכה בדרך המשפט
והצדק וילך בדרכו של אלוקים – המסמל את הדרך
הישרה, כפי שנאמר: "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת" [ תהלים
קי"ט, קמ"ב]
