פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן
להגיע לקדושה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשיות: אחרי מות
וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.
והשיא הוא: היום
הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל
גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.
ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בנוסף ,בפרשת קדושים
מופיע גם החיוב של מתנות עניים
"ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט ,
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם"
[ויקרא ט,י]
פרשת קדושים פותחת
במילים:
"וידבר ה' אל
משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה'
אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]
השאלות הן:
א] כיצד עם ישראל
נהיה קדוש?
ב] מהם מתנות עניים?
התשובות:
קדושת עם ישראל.
חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך
הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא
להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע עליה בכל
אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.
החתם סופר מפרש את דברי תורת כוהנים:
"פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא
מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה
היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.
רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים
שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.
ונבראו גם הארציים
שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את
התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה והשנייה בטבעה.
לפיכך, ברא הקב"ה
ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה
לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע
- הכולל את התאוות. במידה ומתגבר על
החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה
במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך
היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת
את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע
ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר
:"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]
אדם הנמשך לתאוות-
עובר על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה
מישורים:
א] מחשבה.
ב] דיבור,
ג] מאכל.
ד] גוף האדם.
על ידי מחשבות
רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.
ובמאכל האדם עשוי
לאכול מאכלים שאסרה התורה.
ובגופו עשוי לחטוא
בעריות.
לכן כל הפורש עצמו
מהתאוות נקרא: קדוש.
המגיד ממזריץ מחדש
ואומר: כי קדושת ה' נובעת
מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי
גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה העליונה
.
וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי
קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין אתם
עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"
מתנות עניים.
ציורי תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
התורה מצווה עלינו גם
לחשוב על העניים.
עני :הוא אחד שאין לו
מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה
אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]
כשקוצרים את התבואה
בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי
פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה
יבול.
לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.
אולם שלוש שיבולים
בבת אחת אינן נחשבות ללקט
דינים אלו התקיימו
הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים"
[מגילת רות ב, ב]
"גם בין העומרים
תלקט[שם ט"ו]
ולגבי הכרם, בסוף
הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.
על פי חז"ל:
עוללות הכוונה לאשכול ענבים שאין לו כתף
ולא נטף.
החלק העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא-
נטף.
לכן אשכול כזה שאין
לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.
פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-
על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום
ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה
זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם
לאלה שאין להם.
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
כל אחד חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד
הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.
יהי רצון ויתקיים בנו
הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "
