פרשת בהעלותך - פסח שני
מהו ?
מאת: אהובה קליין.
ציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות//ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ואחרי כן יבואו הלוויים לעבוד את אוהל מועד"/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב -לבקשת משה- להיכנס לארץ/ציירה: אהובה קליין
c
ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אחד הנושאים בפרשת
בהעלותך הוא: פסח שני כפי שהכתוב מתאר: " וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר
הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם
הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן--בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו,
אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב
אֶת-קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה – יְצַווֶּה יְהוָה
לָכֶם. וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה
לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא
לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח,
לַיהוָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם--יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ. לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר,
וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ
לֹא-הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא,
מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן יְהוָה, לֹא
הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ--חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא. וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח
לַיהוָה--כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר
וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ". [במדבר ט,ו—ט"ו]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של פסח שני?
ב] מדוע במצוות
הפסח, ישנה אפשרות להשלימה במועד אחר?
תשובות
פסח שני.
פסח שני נועד לאנשים
שמסיבה מסוימת לא היה ביכולתם להקריב את קורבן הפסח במועד הראשון-היינו- בארבעה עשר לחודש הראשון ולכן לאנשים אלה התורה
קבעה מועד שני בארבעה עשר לחודש השני. ויום זה נקרא בפי חז"ל: פסח שני.
על פי דעת מקרא: אותם אנשים שנטמאו, יתכן בגלל
טומאת מת כמו שנאמר: "כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא
יִתְחַטָּא, אֶת-מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא,
מִיִּשְׂרָאֵל": [במדבר י"ט, י"ג]
או כמו שנאמר במקור
נוסף : "וְנֶפֶשׁ
כִּי-תִגַּע בְּכָל-טָמֵא, בְּטֻומְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ
בְּכָל-שֶׁקֶץ טָמֵא, וְאָכַל מִבְּשַׂר-זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר
לַיהוָה--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ".[ ויקרא ז', כ"א] ביום
ההוא לא היה באפשרותם לקיים את הפסח- מפני שחסר היה להם זמן שקיעת השמש –כי רק אז
ניתן להיטהר.
חז"ל ראו באותם אנשים כחשובים המשתוקקים מאד לעשות את הפסח ,אך הם חששו מעונש בכלל אי קיום מצוות הפסח , יתכן שכבר היה ידוע
להם באותו זמן שמי שאינו מקיים את מצוות הפסח – צפוי לו עונש כרת.
הייתה להם בעיה,
להבחין בין מזיד לשוגג ואנוס בעניין זה .
ואז באה התורה והבהירה להם את כל הדינים בעניין הזה.
יתכן גם לומר שאותם
אנשים לא רצו להרגיש עצמם פחותים – לעומת שאר עם ישראל.
הם לא דרשו שישתנו
למענם דיני הטומאה והטהרה. ,אלא מטרתם הייתה: להשתתף במצוות קורבן פסח ולאכול
מבשרו בערב כאשר יהיו טהורים באופן מוחלט.
לכן בקשתם הייתה: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב
אֶת-קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"?
רש"י מסביר את תשובת משה לאותם האנשים באומרו להם: "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּוה
יְהוָה לָכֶם".
משה
אומר להם: שיחכו לתשובה מפיו-כתלמיד המובטח לו
מפי רבו ועל כך מאושר אותו ילוד אישה שבכל פעם שהוא מעוניין להתייעץ עם בורא עולם -זוכה לדבר עם
השכינה. וכל עניין זה היה ראוי שיאמר על ידי משה בעצמו כשאר התורה כולה, אך אותם
אנשים שהשתוקקו כל כך לקיים את הפסח- זכו
שדברים אלה יאמרו על ידיהם- לפי שמגלגלים זכות על ידי זכאי.
דעת מקרא מדגיש:
למרות שמדובר באנשים יחידים המקיימים פסח שני ולא הציבור, השאלה היא: מה כוונת
הכתוב בלשון רבים: "ַעֲשׂוּ
אֹתוֹ"?
והוא מביא את דעת
חז"ל- הרואים בכך הידור מצווה שגם פסח שני
יעשה ברוב עם.
כמו שכתוב: "אין
שוחטין את הפסח על היחיד" ובהמשך נאמר שמהדרים בכך עד כמה שאפשר. [ מסכת
פסחים ח, ז]
ההבדל בין פסח ראשון
לפסח שני:
"הראשון אסור
בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית" [משנה , מסכת [פסחים ט, ג]
הקרבת קורבן פסח - ניתן להשלים במועד מאוחר יותר.
בעל "תפארת
שלמה" מסביר: כי בכל התורה כולה לא ניתן למצוא מצווה שניתן להשלימה במועד
מאוחר יותר, אלא רק בעניין הקרבת קורבן פסח . מי שנטמא קרוב לחג הפסח, או נמצא -
בדרך רחוקה מירושלים – התורה נתנה לו מועד
ב' להקרבת הפסח והוא: י"ד באייר.
לכן נשאלת השאלה: מה
המיוחד במצוות פסח לעומת שאר המצוות שלא אפשרה להם התורה באופן דומה לאחר את המצווה?
תשובתו : כאשר
הגיע מועד הקרבת קורבן הפסח בשנה השנייה
ליציאתם ממצרים, התגלו אנשים בעלי מסירות נפש שרצו מאד לקיים את המצווה, אולם לא
יכלו , על כן הם זכו לעזרה משמים ,הקב"ה נעתר לבקשתם וקבע להם ולכל הדורות את
המועד השני להקרבת הפסח וגם לעתיד לבוא בזמן הגאולה כאשר בני ישראל יתאמצו בכל
ליבם ונפשם לקרב את "קץ הימין" תופיע לפתע ישועת ה' כהרף עין- טרם זמנה.
לסיכום, פסח שני ניתן
לאנשים שלא יכלו לקיים פסח ראשון, או בשל טומאתם, או משום שהיו רחוקים מירושלים
ולא היה באפשרותם להקריב במועד הראשון: י"ד ניסן, אותם אנשים שהוכיחו מסירות
נפש בהשתוקקות זו - אלוקים הורה למשה לאפשר להם לקיים פסח שני במועד ב' : י"ד
אייר.
והמסקנה היא : שכל
דבר שעם ישראל עושה במסירות הקב"ה מסייע בידו .
