יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

פרשת וישלח- לקראת פגישה גורלית ורמז לדורות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  וישלח- לקראת פגישה גורלית ורמז לדורות?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


                  ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c}


   ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


          ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב צופה בעשיו ואנשיו מתקרבים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





  ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



     ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)







             ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




     ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)





      ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מות רחל ולידת בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




   ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין        (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ ליעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בשליחת מלאכים  על ידי יעקב אל עשיו מתוך החשש: שמא , רודף אחריו כדי להורגו וכך נאמר בפרשה:    "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל־ עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:  כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם  לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה.  וַיְהִי ־לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא ־ חֵן בְּעֵינֶיךָ.  וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל־ יַעֲקֹב, לֵאמֹר:  בָּאנוּ אֶל ־אָחִיךָ, אֶל ־עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע־ מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".[בראשית ל"ב, ד'-ח']  יעקב מבין כי סכנה מרחפת מעל ראשו ועליו להתכונן לבאות. בהמשך אף מגן על משפחתו ומעביר אותם במעבר יבוק.

השאלות הן:

א] אלו מלאכים שלח יעקב אל עשיו ומה התבקשו לבדוק?

ב] מה היו הכנותיו של יעקב לפגישה גורלית זו?

תשובות.

המלאכים ששלח יעקב ותגובתם.

על פי רש"י  יעקב שלח  מלאכים ממש אל עשיו ונשאלת השאלה אם כך הדבר - מאין היו ליעקב מלאכים ממש?

התשובה : " לפי שמכל מצווה ומעשה טוב  שיהודי מקיים נוצר מלאך טוב והרי יעקב היה צדיק ועשה הרבה מצוות לכן נוצרו מהמעשים שעשה - מלאכים טובים רבים . אך  חשוב לדעת כי מכל עבירה ועבירה נוצר קטגור.

במסכת אבות נאמר:

"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר :הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ  פְּרַקְלִיט אֶחָד; וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ  קָטֵגוֹר אֶחָד".

רש"י מסביר: פרקליט - מליץ יושר שמטה לזכות - על המעשה הטוב שהיהודי עשה. קטגור - הוא קורא תיגר - על החוטא.

גם בתנ"ך מופיעות הוכחות על מציאות מלאכים:

דוד המלך  מוכיח את מציאות המלאכים ,להלן כמה דוגמאות:

א] "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ".[תהלים צ"א, י"א]

ב] "חֹנֶה מַלְאַךְ ־יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו;  וַיְחַלְּצֵם".[תהלים ל"ד, ח']

בספר מלכים ב'- מתואר:

מלך ארם רדף פעמים רבות אחר מלך ישראל ורצה להילחם בעם ישראל- הנביא אלישע שלח שליחים להזהיר את מלך ישראל  כי מלך ארם מנסה לפגוע בהם  במקומות  בהם נמצאים כל פעם מחדש. ולכן עליו להתרחק מאויב אכזר זה - ואכן מלך ישראל בדק את העניין ונוכח לדעת כי הנביא  אלישע צודק   ואלו מלך  ארם קרא לעבדיו ושאל אותם: אם הם יודעים מי מאנשיו מגלה את הסודות  לישראל ? כי לא יתכן שמלך ישראל ועמו אינם   עוברים דווקא במקומות בהם מלך ארם  רוצה לפגוע בהם! אחד מעבדיו אמר למלך: כי אלישע הנביא  יגלה עליך כל דבר אפילו מה תגיד בחדר משכבך-  כי יודע הכול ברוח הקודש. אם כך הדבר, אמר לו מלך ארם: תגלה לי היכן נמצא  הנביא –נלך וניקח אותו משם – ואכן נודע לו  מאחד מעבדיו- כי אלישע נמצא בדותן- מלך ארם שלח לשם  צבא אדיר אשר הקיפו את העיר דותן בלילה. נערו של אלישע, גיחזי – פחד מאוד ושאל את אלישע מה יהיה עכשיו? ענה לו הנביא:

",,, אַל-תִּירָא:  כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ, מֵאֲשֶׁר אוֹתָם.  וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה; וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע" אלישע ביקש מה' שיפקח את עיני נערו- כדי שיראה את כל המלאכים- שהיו צבא גדול כנגד מלך ארם והצטרפו לאלישע ולנערו.. זו הוכחה אדירה למציאות מלאכים הבאים לעזור לטובים. [ספר מלכים-ב, פרק: ו', ח'- כ"ד]

מקרה דומה קרה גם ליעקב אבינו:

"מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים ריבוא מלאכי השרת ונדמו לחיילותיו של מלך - מהן לבושי ברזל, ומהן רוכבי סוסים, ומהן יושבי קרנות, פגע עשיו  בלבושי הברזל ואמר להם: של מי אתם? [למי אתם שייכים?] אמרו לו - של יעקב. פגע ברוכבי סוסים, ואמר להם: של מי אתם? אמרו לו של יעקב, פגע ביושבי הקרנות, ואמר להם של מי אתם? אמרו לו: של יעקב,  שנאמר:" מי לך כל המחנה אשר פגשתי? [בראשית רבה, ע"ה, י']

הכנותיו של יעקב לקראת פגישתו עם עשיו.

לאחר שהמלאכים מבשרים ליעקב כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאד איש.

תגובת יעקב: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ"; וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  וַיֹּאמֶר, אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה".

מתברר  כי יעקב פחד, אמר יעקב: אם הוא מתגבר עלי - יכול להרוג אותי ואם אני מתגבר עליו אני יכול להורגו.  לכן כתוב: "וַיִּירָא"- בשני יודים.

חשב יעקב לעצמו כל השנים הללו  הייתי מרוחק ממשפחתי ומארצי ואילו  עשיו יושב בארץ ישראל ,לכן  חשש יעקב כי עשיו יכול להתגבר עליו - מכוח ישיבתו בארץ ישראל ומכוח כיבוד ההורים - במילים אחרות, יעקב חשב כי התמעטו זכויותיו. [על פי  בראשית רבה, ע"ו, ב']

יעקב התכונן באמצעות שלושה דברים:

א] מלחמה - יצר שתי מחנות.....

ב] תפילה : "........הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ—פֶּן ־יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים.  וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".

ג] דורון- יעקב הכין לו מנחה: – עיזים תיישים......

בהמשך יעקב מפנה את משפחתו. ומעביר אותם במעבר יבוק: ככתוב:

"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת  שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת־אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.  וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת אֲשֶׁר לוֹ". [בראשית ל"ב, כ"ג- כ"ח]

על כך שאלה: היכן דינה – היא אינה מוזכרת כלל ?  מתברר שהכניס יעקב את דינה לתוך תיבה - כדי שעשיו לא ייתן את עיניו בה וייקח אותה ממנו. על כך נענש יעקב  שהוא מנע אותה מאחיו שמא הייתה מחזירה אותו  לדרך טובה , לכן היא נפלה בידו של שכם ועל כך  אמר ר' הונא בשם ר' אבא הכהן ברדלא: לא רצה לתת אותה למהול – על כן היא נישאה לערל לא ביקש להשיאה דרך היתר - הרי היא נישאה בדרך איסור. [בראשית  רבה, ע"ו, ט']

התורה מתארת  את יעקב נאבק עם המלאך - שרו של עשיו.

כנאמר: " וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" [להלן ,ל"ב, כ"ה]   המלאך אומר לו:

".....לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם ־יִשְׂרָאֵל:  כִּי ־שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים  וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל"

התוצאה:. יעקב   צֹלֵעַ, עַל־ יְרֵכוֹ" וקרא למקום בשם:"פניאל" כי ראה את פני ה' פנים אל פנים וניצל.

ומאז".....לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה"

לבסוף הפגישה הגורלית בין עשיו ויעקב יוצאת לפועל: עשיו משתכנע לקחת אחרי הפצרותיו של יעקב את  המנחה.

התוצאה הסופית הייתה כי נפרדו דרכיהם, עשיו הלך לשעיר ויעקב הלך לסוכות.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  חשובים דברי הרמב"ן הטוען: כי כל מה שהתרחש בין יעקב לעשיו – זו פרשה לדורות כי הציל הקב"ה  את עבדו וגאל אותו מיד חזקה ממנו - הרי שלח לו מלאך והצילו ועוד נלמד מכך: כי יעקב לא בטח בצדקתו ,אלא השתדל - במירב המאמצים להינצל ויש בכך רמז לדורות :  כל אשר אירע ליעקב אבינו-  יארע לנו תמיד עם בני עשיו לפיכך ראוי לנו להתכונן בשלושת הדברים תמיד: תפילה, דורון ומלחמה .

בימים אלה במיוחד - דברי ה'  מהדהדים  לאוזננו:

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".[דברים כ"ה, י"ז- י"ט]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יַעֲקֹב וּפָּמַלְיָתוֹ בְּמַעֲבַר יַבֹּק/ שיר מאת: אהובה קליין ©

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

 יַעֲקֹב וּפָּמַלְיָתוֹ  בְּמַעֲבַר יַבֹּק

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת הִגִּיעָה  בְּשׂוֹרַת הַמַּלְאָכִים

 יַעֲקֹב  יָרֵא  יִרְאַת אֱלוֹקִים

 חוֹשֵׁשׁ מְאֹד מִפְּנֵי הַבָּאוֹת

 שֶׁמָּא הִתְמַעֲטוּ  מִצְווֹת  וּזְכוּיוֹת.

 

 עַתָּה כַּאֲרִי מִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה

 מִמֶּרְחַקִּים נִשְׁמַעַת מְהוּמָה

 צְבָא עָשָׁיו  צוֹעֵד לִקְרָאתוֹ

 יַעֲקֹב נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לְבוֹרְאוֹ.

 

מֵכִין  לְאָחִיו  בִּנְדִיבוּת מִנְחָה

לְשַׁכֵּךְ כַּעֲסוֹ  לְהַשִּׂיג הֲבָנָה

הַחֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת הָאַחְרָיוּת גּוֹבֶרֶת

הַסַּכָּנָה עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ מְאַיֶּמֶת.

 

 בַּלַּיְלָה הַהוּא לוֹקֵחַ  שְׁתֵּי נָשָׁיו

 שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְאֶחָד עָשָׂר יְלָדָיו

 הַנָּהָר חוֹצִים כְּאַיָּלִים יַחְדָּיו

 אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ גְּמַלָּיו וּכְבָשָׂיו

 

 הַמַּיִם עוֹטְפִים אוֹתָם בְּאַהֲבָה

 כִּמְחוֹלְלִים מִתּוֹךְ גִּיל וְשִׂמְחָה

 יַעֲקֹב מִתְכּוֹנֵן לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה

 יֵאָבֵק עִם מַלְאָךְ וְיִזְכֶּה בִּבְרָכָה.

 הֶעָרָה הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 בנובמבר 2025

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא- זיווגו של אדם מאין?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


                          ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)


          ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




           ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

           [שמן על בד]

               "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


            ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת"


ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליי



               ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
                [שמן על בד]


                          ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין בבאר והצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו   מוכיחה כבר בתחילתה - כי יעקב מכבד את הוריו וממלא את רצונם לעזוב את בית הוריו ללכת לארם כפי שנאמר בסוף פרשת: תולדות: "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם". [בראשית כ"ח. ז']

בתחילת  פרשה זו נאמר: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה"

לאחר  חלום סולם יעקב - כאשר ה' הבטיח ליעקב - כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק  לעם ישראל ,הוא ממשיך ללכת ומגיע לבני קדם כנאמר:

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם.  וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹובְצִים עָלֶיהָ -- כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל־פִּי הַבְּאֵר.  וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת ־ הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל—לֹא ־עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ.  וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.  עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת ־ לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ|".[להלן כ"ט, א'-  י"א]-

השאלות הן:

א]  מה ניתן ללמוד על אישיותו של  יעקב?

ב]  האם זיווגו של אדם מן השמים?

תשובות.

אופיו  ואישיותו של יעקב.

רש"י  מפרש את המילים:"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי־ קֶדֶם": משהתבשר יעקב מאת ה' בבשורה  טובה, שיזכה לשמירה עליו – אז נשא  ליבו את רגליו ונעשה קל בהליכתו - [על פי פירוש בראשית רבה].

רש"ר  מסביר: עתה  יעקב הפך לאיש אחר לא עוד "ויצא יעקב" אלא "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו". לא רגליו של האדם מוליכות  אותו אלא האדם נושא רגליו- הנשמה החיה שבאדם נושאת ונושאת את גופו. בהרגשה זו יעקב הולך להיפגש עם עתידו הוא חש ביטחון רב ושמחה, אך מבחינה גשמית הוא חסר כול , מלבד המקל שאוחז בידו.

מתברר, כי האבן אשר כיסתה את הבאר הייתה גדולה וזאת  בזמן שבאר המיועדת לציבור -  היה  מן  הראוי-  לכסותה בכיסוי קל בלבד, כדי להקל על אנשים רבים שהיו באים והיו ראויים לגישה נוחה למי הבאר.- לכן זה מלמד על אופיים של  בני ארם האנשים שם לא היו בוטחים איש ברעהו- אלא מקנאים זה בזה. חלילה  שהאחד ישאב כמות גדולה של מים מחברו - זו הסיבה  לכיסוי  הכבד -  ורק בנוכחות רבים ובכוחות משותפים - היו יכולים להשתמש עם  הבאר.

יעקב מטיף לרועים מוסר  וקורא לעדרים "מקנה" רכוש - ועל ידי כך הוא מזכיר להם  את חובתם כלפי הבעלים. אין להניח לצאן לשכב  בעצלתיים. אלא יש להביא אותם למרעה..

יעקב הרים את האבן הכבדה מעל הבאר בקלילות- על פי דברי רש"י - הוא הסיר את האבן כפקק מעל פי הצלוחית.

אגדת חז"ל מתארת: את הסיבה לכוח הרב  שהיה ליעקב שהיה שקול כנגד כוחם של אנשים רבים - כי כאשר יצא יעקב  מבאר שבע לכיוון חרן - ירד עליו טל של תחיה מן השמים ונעשה גיבור חיל ואביר כוח , גבורתו זו עמדה לו גם כאשר נאבק עם מלאך אלוקים וניצח אותו- לכן הצליח בקלות להרים את האבן הגדולה שרק אנשים רבים יחד - היו מסוגלים להרים.

רש"ר מציין:  כי ליעקב לא היה שום רכוש גשמי , מה שהיה בולט ביותר הוא - כוחו הגופני - דברים שאחרים היו יכולים לעשות יחדיו בכוחות משותפים - עשה יעקב לבדו ללא מאמץ. גופו הבריא היה "הנכס" החשוב ביותר  לעתיד. את זאת ניתן להשיג על ידי חיים  טהורים בעבר. וזה היסוד לעושר וכבוד. שהתורה מעניקה בידה השמאלית, כנאמר:

"אֹרֶךְ יָמִים, בִּימִינָהּ;    בִּשְׂמֹאלָהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד".[משלי ,ג', ט"ז]

המעלה השנייה והחשובה של יעקב היא : חוש הצדק והיושר - דוגמת משה  שגם הוא מצא את עתידו ליד הבאר. כך גם יעקב אינו סובל בגידה או השתמטות מחובה - זוהי נאמנות ואחריות.

המעלה השלישית  של יעקב: ההתלהבות לעבוד והזריזות בעשייה - המאפשרים לו להגיש עזרה  גם במקום שאין הדבר נוגע לענייניו- דבר שלא היינו מצפים מאיש תם יושב אוהלים.

אישיות זאת של יעקב  מכילה את כל התכונות המיוחדות של עם ישראל . העם שנועד לייצג בכבוד שווה את מבחר משלחי היד השונים הגשמיים והרוחניים בחיים. כוחותיו של יעקב היו כה מרובים ושונים - זה מזה עד כי כל אחד מבניו יכול להגיד כי את כישרונו קיבל מאביו.

זיווגו של אדם  מאין?

יעקב פוגש את רחל בזמן שמצליח לגולל את האבן מעל פי הבאר ולהשקות את העדרים..

רש"ר מסביר את הפסוק:"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת ־ קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [להלן כ"ט, י"א]

למרות שראה יעקב את רחל והייתה יפה מאד הסתכל עליה כקרובת משפחה וזאת ניתן להבחין על פי דמעותיו - ובמיוחד לאחר שהיה מרוחק מבית הוריו ולא ראה פנים מוכרות ולפתע רואה את רחל בת אחי אמו. אז דמות אמו עולה בזיכרונו והדבר מרגש אותו עד דמעות ומכאן שהנשיקה הייתה תמימה לגמרי וגם בזמן דאגתו לצאן היה מכבד את אמו ויש להניח  כי רחל חשבה עליו שאינו  שפוי בנפשו , כאשר נישק  אותה ונפל על צווארה.

נאמר עליה: "וְרָחֵל, הָיְיתָה, יְפַת־ תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה"  [להלן, כ"ט ,י"ז]

הגר"א [ הגאון רבי אליהו מוילנא ] - מסביר: על ידי  ספר  משלי האומר:" שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִישָּׁה יִרְאַת־ יְהוָה, הִיא -תִתְהַלָּל" [משלי ל"א, ל']. גם שאר האימהות השתבחו בחן וביופי.

אלא מתי " שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי"?  כאשר אין יראת שמים כמו שנאמר: "נֶזֶם זָהָב, בְּאַף חֲזִיר--    אִישָּׁה יָפָה, וְסָרַת טָעַם". [משלי י"א ,כ"ב] הכוונה: כשם שנזם זהב באף חזיר הוא דבר יפה במקום הלא נכון - היות והחזיר מכניס את אפו לאשפה - כך היופי אינו מתאים לאישה שאין לה יראת שמים , אבל אישה עם יראת שמים - החן והיופי הן מעלה גדולה. לכן "אישה יראת ה' היא תתהלל"

אכן נשאלת השאלה: האם זיווגו של אדם מן השמים?

רבי פינחס בשם ר' אבהו אומר: מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש, אלא מן הקב"ה.

בתורה מנין?

"וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" [בראשית כ"ד, נ']

בנביאים מאין? כתוב: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא" [שופטים י"ד, ד']

בכתובים מאין?  "כתוב: " וּמֵיְהוָה אִישָּׁה מַשְׂכָּלֶת". [משלי י"ט, י"ד]

יש שהוא הולך אצל  זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו, יצחק- זיווגו בא אצלו שנאמר:

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" [בראשית  כ"ד, ס"ג].

יעקב הלך  אצל זיווגו שכתוב:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". [בראשית כ"ח, י']

לסיכום, לאור האמור לעיל, מסתבר כי זיווגו של אדם משמים  יעקב ורחל נפגשו ליד באר מים - ואין מים אלא תורה ושניהם  היו בעלי יראת שמים  ומשמשים  עמוד אש  לעם ישראל לדורות.

 יהי רצון שנזכה להתגשמות נבואת ירמיהו הנביא במהרה:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע ......בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, .....קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה", אמן ואמן.

 [ירמיהו ל"ג, י'- י"א]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר