פרשת
נצבים - עם ישראל ושליחותו , אורו וישועתו - כיצד?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה ולהפטרה בספר ישעיהו:
ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."/ציירה:
אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."
מתוך: "ונתנה תוקף"
ציירה: אהובה קליין (c)
בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]- ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אור הגאולה בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו בשערים"]ישעיהו ס"א]
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]
פרשה זו הנקראת סמוך
לראש השנה הבאה עלינו לטובה - פותחת בפסוקים
הבאים:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם,
כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם
נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:
מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.
לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ
הַיּוֹם. לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם
לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר
נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת
אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת..." [דברים כ"ט, ט-
י"ד]
השאלות
הן:
א] מה משמעות המילים:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם"?
ב] מאין כי בני ישראל
ערבים זה לזה?
ג] הקשר בין ההפטרה
בספר ישעיהו לפרשת נצבים?
תשובות.
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם"
על פי דברי
חיד"א בספר "נחל קדומים"- מתברר כי המילה: "נִצָּבִים "- פירושה: נטועים- הסבר זה מתבסס על דברי הפרשן אונקלוס.
על אברהם אבינו מסופר:" וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע"-אונקלוס
תירגם: "ונציב נצבא" ומכאן
מסיק החיד"א: כאן אונקלוס תירגם את המילים: "אַתֶּם נִצָּבִים" "נטועים"
אך דווקא בפרשתנו תרגם אונקלוס את המילים:
אתם נצבים - אתם קיימים - אך למילה ניצבים – שני פירושים: כאן ,משה רבינו ,כאשר
דיבר אל העם כוונתו הייתה: אתם הנטיעות של ה', בדומה לכך גם הנביא ישעיהו נתן לעם
ישראל את התואר:
וְעַמֵּךְ
כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו (מַטָּעַי)
מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר".
[ישעיהו ס' ,
כ"א]
מכאן מסיקים
חז"ל: ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"
הנביא ירמיהו אומר: " וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק,
כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי
הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה". "
[ירמיהו ב', כ"א]
כוונתו של
הנביא: כי עם ישראל הוא נטע הגפנים
המשובחים ביותר שה' נטע.
כאן נשאלת השאלה,
מדוע הנביא מדמה את עם ישראל דווקא לנטע הגפן?
הזהר הקדוש עונה [א' ,רל"ט ,ע"ב]: בעוד שבכל העצים ניתן לעשות הרכבה-
האילן מסוגל לקלוט - שני מינים שונים של
זנים, אך מנגד- ישנו אילן שאינו מסוגל
לקלוט - שום נטע זר בתוכו. ובדומה לכך גם האישה היהודייה משולה לגפן –כדברי דוד
המלך:
"אֶשְׁתְּךָ,
כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה -- בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" [תהלים קכ"ח, ג]
הנמשל: כמו שהגפן
אינו מסוגל לקבל נטע זר- בדומה לכך גם האישה היהודייה – לא תינשא לאיש שלא מזרע ישראל .
הרמ"ק: מסביר את
הטעם לכך: האישה היהודייה נמשלה לשכינה
הקדושה -כמו שהיא טהורה וכולה אמת ואין היא יכולה לסבול שום תערובת - בדומה לכך הן
נשות ישראל.
לכן הנביא ירמיהו
מתלונן: "וְאָנֹכִי
נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק", אני
נטעתי אותך כגפן משובח מאד - כך כנסת ישראל כולך זרע אמת שהרי כל מה שיוצא מהגפן-
הוא זך אמתי וטהור ואיך נוצר המצב שחדלת להיות זכה וטהורה כבתחילה?
גם הנביא מיכה אומר: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" [מיכה ז, כ'] והכוונה: שזרעו של יעקב כולו אמת.
לכן כוונתו של משה
הייתה: "אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם "- אתם עם
ישראל הנכם נטועים נטיעת אמת נצבים היום
לפני ה' עליכם לזכור- כי אתם נטיעה של אמת.
ב] משמעות נוספת
למילים: "אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם"
דעת מקרא מסביר:- אתם נצבים היום כולכם - כל ישראל באו והתאספו לאחר
שמשה קרא להם להתאסף והמילה: "ִנצָּבִים"- לשון כבוד.
כמו שנאמר: בחלום סולם יעקב: "וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב
עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק;
הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ".
[בראשית כ"ח, י"ג] שכן עם ישראל עומדים לפני משה
– סדורים לפי חשיבותם "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם
וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל".
ההתאספות כללה גם את הנשים והילדים - שהרי ברית זו - כרותה גם
לדורות הבאים.
ג] רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מביא את דברי
מדרש תנחומא ששם מבארים חז"ל: מה המשמעות של המילה: "ניצבים" ומדוע לא נאמר עומדים?
ההסבר
הוא: שלמרות שעם ישראל עברו ייסורים רבים וגלויות הם עדיין "נצבים"
–עומדים איתנים וזקופי קומה וכל הייסורים עברו מעל ראשיהם והם יכלו את כולם.
מעניין הדבר כי דווקא הייסורים מבטיחים את קיומם הנצחי של עם ישראל - לפי שגורמים
להיטיב את דרכיהם.
מוסיף
ואומר רש"ר:
לאורך כל הדורות המנהיגים מתחלפים אבל האומה הישראלית היא בת אלמוות- נצחית וקיימת
לעד - האומה היא המצבה- העמוד הנצחי של תורת ה'.
ד] עוד
הסבר יפה: המילה: "נצבים"-
מלשון התייצבות – מלשון: "קומו ותקעו "
יש כאן רמז לראש השנה
– לפי שפרשה זו נאמרת סמוך לראש השנה
בו אנו נוהגים לתקוע בשופר כפי שנאמר:
" תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר; בַּכֵּסֶה, לְיוֹם חַגֵּנוּ". יש כאן רמז לנושא התשובה והדבר
ראוי בימים טרם ראש השנה הבא עלינו לטובה.
בני ישראל
ערבים זה לזה.
ה"כלי יקר" מתייחס למילה: "כֻּלְּכֶם" שהרי לכאורה היה די במשפט:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם" אם כן, מה
משמעות הוספת המילה: "כֻּלְּכֶם"?
תשובתו: כאן
הקב"ה מכניס את עם ישראל בברית הערבות - היות ומעוניין לכרות עם ישראל - ברית חדשה -
במקום הברית הראשונה – שנהרסה - בעקבות
מעשה עגל הזהב - כי בזמן חטא זה, עדיין לא הייתה קיימת הערבות בין איש לרעהו ולכן –
לא הוכיחו את החוטאים. משום כך, כעת כאשר
ה' כורת ברית חדשה הקדים והביא אותם בברית
הערבות ,שהיא סיבה בעלת משמעות גדולה- כדי
להשיב רבים מעוון.
מעתה כאשר עם ישראל
ערבים זה לזה - כל מי שבאפשרותו להוכיח את
חברו בזמן שחוטא יבוא להוכיחו כדי שלא ייתפס בעצמו כשהוא חוטא.
על דרך המליצה היו דורשים:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם
וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר
בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד
שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".
כאשר באים למנות
מישהו במינוי של שררה, כולם מעוניינים לקחת
בזה חלק ולכולם יש דעה- אפילו לחוטבי העצים ושואבי המים המעוניינים להיות:
"רָאשֵׁיכֶם
שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם...."
משמעות דין הערבות:
לאחר שבני ישראל עברו
את הירדן וקיבלו עליהם ברכות –בהר גריזים וקללות- בהר עיבל - בני ישראל נעשו
ערבים זה לזה [רש"י ,סנהדרין
מ"ג: ד"ה "כד שעברו את הירדן"].
דין הערבות נוגע הן
לענייני קיום מצוות והן לענייני- דין שכר ועונש:
דוגמא: כל בני הבית
חייבים בקידוש ליל שבת, אך רק ראש המשפחה מקדש, או אחד הסועדים מקדש, והיתר מקשיבים ויוצאים ידי חובה- באיזה אופן? מדין
ערבות.
כך גם בענייני ענישה -
אם אחד חטא- יתכן שכל העם ייענש ?
על כך אנו מוצאים
דוגמא בספר יהושע,[ פרק ז] עכן בן כרמי בלבד לקח מן החרם וכתוצאה מכך- שלושים
ושישה איש נפלו מתוך עם ישראל במערכה מול העי, כפי שהכתוב מתאר:
"וַיִּמְעֲלוּ
בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי
בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה, מִן-הַחֵרֶם, וַיִּחַר -אַף יְהוָה, בִּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל.....וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי,
כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ...."
אך יש לשים לב, כי
דין עניין "ערבות מועיל רק למי שחייב באותה מצווה ומנגד- מי שאינו חייב באותה
מצווה כגון: קטן שפטור מהמצוות- אינו יכול להוציא אחרים, מטעם זה הכתוב הפריד בין : "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם,
זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם", לבין- "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם"- כי בעוד שהקבוצה הראשונה –חלה עליהם דין ערבות- הרי על הקבוצה
השנייה אינם נכללים בכלל זה. זאת שלמרות שישנן
מצוות רבות שהנשים כן חייבות לקיימן.
היות והפרשה עוסקת
בערבות של כל עם ישראל זה לזה, זה כולל את דור המדבר עם כל הדורות הבאים אחריהם.
"ְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".
הקשר
להפטרה [ישעיהו ס"א- ס"ב]:
נאמר בהפטרה:
"שׂוֹשׂ
אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי
בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי:
כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה
זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ--כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה, יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, נֶגֶד,
כָּל-הַגּוֹיִם..". [ישעיהו ס"א, י'- י"א]
הרב חיד"א בספרו "נחל שורק"
מסביר: יש לקיים את המצוות מתוך שמחה- וזוהי סגולה גדולה ליום הדין, אדם צריך לצפות לבוקר כדי שיוכל כבר מהבוקר החדש - לקום
ולקיים מצוות - להניח תפילין ויתפלל ויודה לה' מתוך שמחה. הדבר הזה רמוז במילים: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה",
לסיכום, לאור האמור לעיל:
נמצאים אנו בימי אלול
בהם תוקעים אנו בשופר ומרבים בסליחות וכל זה מתוך שמחה - יהי רצון שנממש את
שליחותינו – נפיץ אור לאומות העולם ובמהרה נזכה לצאת מאפלה לאורה כדברי הנביא – ישעיהו:
"לְמַעַן
צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ
צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.
וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ, וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ" אמן ואמן.
