‏הצגת רשומות עם תוויות שמחת תורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שמחת תורה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 13 באוקטובר 2025

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ושמחת תורה:


ציורי תנ"ך/ משה  מברך את עם ישראל טרם מותו/ ציירה: אהובה  קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                              


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]

ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



               ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת "וזאת הברכה" נקראת בחג שמחת תורה - שמיני עצרת לאחר חג סוכות – וראוי לשים לב -  כי בניגוד לשאר פרשיות השבוע  שנקראות בשבתות -  הרי בשמחת תורה  עולים  לתורה כל המתפללים - כולל הילדים  שעדיין לא הגיעו לגיל מצוות - דבר  שאינו נהוג בשאר "ימים טובים". שנוהגים לעלות לתורה רק חמישה או שישה קרואים - מלבד "מפטיר" -  שלעולם אין  עולים בהם לתורה ילדים שעדיין לא הגיעו  לגיל 13 ומטעם זה קוראים את רוב הפרשה כמה פעמים עד הקטע: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם",  [דברים פרק ל"ג, כ"ז] -

על מנת לזכות כל יהודי מעם ישראל בברכת התורה בחג שמחת תורה—ובכך מסמל את ייחודו של עם ישראל - כעם יחידי בתבל שנבחר מתוך כל העמים  לקבל את התורה!

אחר כך ממשיכים לקרוא את כל הפרשה, בקריאה זו מופיעים שני "חתנים"- "חתן  תורה"- הוא עולה לקרוא את  המחזור הנוכחי של קריאת פרשיות התורה. והשני  נקרא: "חתן בראשית" שתפקידו  לקרוא את פתיחת המחזור החדש של הקריאה בתורה - פרשת בראשית בחומש הראשון - מתוך חמישה חומשי התורה .

חז"ל  מדגישים - ראוי להבחין  כי פרשת "וזאת הברכה" מסתיימת במילים : "לְעֵינֵי כָּל ־ יִשְׂרָאֵל". האות האחרונה היא: ל' ואילו האות הראשונה בחומש בראשית היא: ב'- המופיעה בתחילתה המילהְּ: "ברֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים",יחד נוצרת המילה: "לב"

רעיון זה בא ללמד את עם ישראל: מסר חשוב מאד, כשם שאין להפסיק את פעילות הלב של האדם - אפילו לזמן קצר , באופן זה אין אנו רשאים להפסיק במשך כל החיים את לימוד התורה.

פרשתנו פותחת במילים:

"ְוזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים –אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ.  וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת אֵשׁ דָּת לָמוֹ.  אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל־ קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".[דברים ל"ג, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה המטרה של פרשה זו - האחרונה - בחומש  דברים?

ב] מדוע בירך משה את כל ישראל יחד ולא את כל  אחד ביחידות?

ג] מהם התנאים לכך שהברכה תצא לפועל ותתקיים אצל המתברך?

מטרת פרשת :"וזאת הברכה"

לאחר עיון   בפרשת: וזאת הברכה, ניתן להסיק - שהיא תמצית של כל הפרשיות בספר והדבר מתבטא במילים: "האזינו – וזאת הברכה" הכול מתחיל ברצונו של היהודי- אם   כוונתו לשמוע  את  דברי התורה וברצונו להבין וגם ללמוד -  זוהי השגת הברכה!

ההוכחה לכך-  נאמר:

"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְווות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם".[דברים  י"א, כ"ז] אם  אתם שומעים את דברי התורה - עצם השמיעה וההקשבה לדברי התורה - היא בעצמה מביאה ברכה לשומע.

למעשה, אין שכר של ממש  על קיום המצוות בעולם הזה - אך שכר טוב בעמל  שלנו יש גם בעולם הזה-בכך שחיינו יהיו טובים ויאפשרו לנו לקיים מצוות והדבר גם משביח את המידות שלנו ומביא אותנו לחיזוק האמונה   והביטחון בה' וכך אנחנו שרויים בשלווה נפשית במהלך חיינו.

ניתן להגיד בדרך של רמז: כי אדם דתי-"דתי"= ראשי תיבות: דגן, תירוש, יצהר. מכאן שהוא ישיג את כל התנאים בעולם הזה - . שבאמצעותם יוכל לקיים את המצוות.

אומר שלמה המלך: "מֵסִיר אָזְנוֹ, מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה  --  גַּם תְּפִלָּתוֹ, תּוֹעֵבָה" [משלי כ"ט]

הפירוש: אדם שאינו חפץ לשמוע דברי תורה–שהיא מלשון הוראה המדריכה את האדם איך לחיות נכון - הרי גם תפילתו תועבה - ויש בזה: מידה כנגד מידה - כשם שהוא אינו שומע לתורה שניתנה בידי אלוקים - כך גם אין הקב"ה שומע לרצונותיו.

כדברי המשנה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ;

בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ"

 [מסכת אבות:.[פרק ב', ד']

[בהשראת הספר: "אימרי דניאל" / דניאל פלבני.]

משה בירך את כל  ישראל יחדיו .

על פי  ה"חתם סופר" : הסיבה שבירך משה את כל ישראל יחד - לפי שעמד להיפטר מהעולם ,לכן לא היה באפשרותו די זמן כדי לברך כל אחד ביחידות והדבר מודגש בפסוק: "...לִפְנֵי, מוֹתוֹ". 

רבינו אברהם סבא, בעל "צרור המור" מבאר: כי ניתן לראות כאן את גדלותו של משה רבינו , הרי ה' העניש אותו שלא יזכה להיכנס לארץ ישראל- כפי שנאמר למשה:

"כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת ־ הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא—אֶל ־ הָאָרֶץ" [דברים  ל"ב- נ"ב] עונש זה בא על משה מהטעם שכעס על עם ישראל באומרו: "שִׁמְעוּ ־ נָא הַמֹּרִים—הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם"? לכן היה צפוי שמשה יכעס על עם ישראל שהביאו אותו לתוצאה זו של העונש.

למרבה הפלא - הוא אינו כועס! איזו מידה גדולה, של ענווה הייתה לו.

התנאים להשגת הברכה.

ראשית - אדם השואף  להצליח בעבודת ה' – חייב שיהיה לו: יראת שמים.

הדבר נרמז בפסוק הראשון בפרשה: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ.."

המילה: "וְזֹאת"-  מרמזת על יראת שמים הכוונה לרוחניות וקדושה  קיום מצוות.

דוגמת  ברכת יעקב - את בניו טרם מותו - המסתיימת במילים:

"......וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם ..." [בראשית  מ"ט, ע"ח] יעקב אבינו הדריך את בניו לעבוד את ה' והזהיר אותם: שאם השכינה לא תהיה נגד עיניהם - הם  יהיו ללא יראת שמים, חלילה.

דוד המלך גם השתמש במילה: "וזאת":

"אִם תַּֽחֲנֶ֬ה עָלַ֨י מַֽחֲנֶה֮    לֹֽא יִירָ֪א לִ֫בִּ֥יא אִם־ תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה   בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ" [תהלים  כ"ז, ג']

במדרש תלפיות  נאמר [אות  ב', ערך  ברכות]: כדי לברך יש צורך בשלושה תנאים: " הַמְּבָרֵךְ רָאוּי, הַמְּקַבֵּל רָאוּי וְהַזְּמַן רָאוּי"

א] המברך יהיה אדם גדול הראוי  לברך.

ב] המתברך- יהיה ראוי ומוכן לקבל את הברכה ולשמש כלי  מחזיק ברכה .

ג] הזמן צריך להיות: עת רצון - שתהיה השעה  מתאימה וכשרה לכך.

כגון אחרי  עשיית מצווה - או אחרי שיהודי עולה לתורה.

התנאים האלה התקיימו כאשר בירך משה את העם. והזמן היה : טרם מותו. [בהשראת ספר "דורש ציון" מאת: הרב בן ציון מוצפי]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  נלמד כי על מנת להגיע לשמחה אמתית ולסייעתא דשמיא  ולזכות בברכות – עלינו להיות יראי אלוקים – לשמוע  לה', להתחזק באמונה  בה' ולקיים את המצוות כנדרש ויפים וחשובים דברי ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו נ"ה, ג']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יְהוּדִי מְבֹרָךְ וְשָׂמֵחַ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יְהוּדִי מְבֹרָךְ וְשָׂמֵחַ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

הוּא יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם

לוֹמֵד תּוֹרָה יוֹמָם וְלַיִל

מְבֹרָךְ  בְּבִרְכַּת אֱלוֹקִים

בּוֹ  מִתְבּוֹנְנִים אַף מַלְאָכִים .

 

 עֵינָיו בּוֹרְקוֹת כַּלְּבָנָה

שְׂפָתָיו מְרַנְּנוֹת  בְּרִנָּה

שִׁירֵי  קְדֻשָּׁה נָעֲלָה

רוֹקֵד בְּשִׂמְחָה וְצָהֲלָה.

 

חָשׁ כֶּאֱיָל בִּמְרוּצָתוֹ

הַמְּדַלֵּג עַל הָרִים בִּמְנוּסָתוֹ

הַשִּׂמְחָה זוֹרֶמֶת בְּעַצְמוֹתָיו

כְּנָהָר  שׁוֹטֶפֶת  רָמָ"ח אֲבָרָיו.

 

אֵינוֹ מִתְעַיֵּיף לְרֶגַע

מְרַחֵף  מֵעַל הַטֶּבַע

מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה אֵינוֹ מַרְפֶּה

הַשִּׁירָה מְזַמֵּר בְּעַל פֶּה.

 

הוּא שָׂמֵחַ בִּמְיֻוחָד

נִסְחַף בִּקְדֻשַּׁת  הַמַּעֲמָד

קִירוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת רוֹעֲדִים

בְּהַשְׁרָאַת הַשִּׁירִים הַקְּדוֹשִׁים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה וְשִׂמְחַת  תּוֹרָה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 15 באוקטובר 2024

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?

 מאמר מאת: אהובה קליין:

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [מתוך פרשת: " וזאת הברכה"]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות משה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[מתוך פרשת: "וזאת הברכה"




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך פרשת וזאת הברכה]

:


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)


 וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה



ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קהלת ורכושו הרב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)
[מגילת קהלת]







ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז



ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


עם ישראל ניצב בפתח  חג הסוכות ובסופו שמיני עצרת - שמחת תורה!

זאת לאחר  שעלינו בסולם הרוחני - כבר מתחילת חודש אלול כאשר המלך בשדה בכבודו ובעצמו - בורא עולם המתין  לתשובותינו בבחינת- "....שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם .."  [מלאכי ג' ז]

התקופה בה אנחנו מצויים - אינה  פשוטה כלל- אנחנו נתונים במצב של מלחמה רב זירתית וכל הארץ כמרקחה , הכול החל דווקא  בשמחת תורה בשנה שעברה - כשהאויבים מזרע עמלק – הפתיעו אותנו לרעה ופרצו את גבולות הדרום  ועד היום ישנה התמודדות קשה  של  מלחמת קיום, חיילים רבים נפצעו  ורבים נהרגו  על קידוש ה' ,כולנו  כואבים את ההתמודדות  של משפחות החטופים את הסבל הנורא  - של משפחות אחינו – גיבורי ישראל שאיבדו  בנים שחרפו נפשם  - בעד המולדת ונלחמו כאריות  - ה' יקום דמם.

ראוי לציין כי חג סוכות נקרא  בכמה שמות - אך בסידור התפילה, הוא נקרא :"זמן שמחתנו"   להלן מקורות לשמחה בתורה:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ  (דברים ט"ז, יד) וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כ"ג, מ']

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹוג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ".  [דברים ט"ז, י"ד- ט"ז]

על פי הפסוקים הנ"ל -  חג סוכות - הוא חג האסיף. לפי שבתקופה זו האיכר אוסף את התבואה מהשדות – טרם יגיעו הגשמים. בוודאי חייב להודות לה' על שמחה זו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: כל שלושת הרגלים: פסח, סוכות, ושבועות - נקראים: "חג" על שם "חוג" [מעגל] הלאומי המתאסף לפני ה' במקדשו -  אבל הדגש הוא  דווקא על חג הסוכות, כי בתקופה זו כאשר האיכר אוסף את התבואה, ושמח ביבולו יש משהו מאחד את כל עם ישראל על ידי כוחה המאחד של התורה.

השאלות הן:

א] השמחה והצער הילכו יחדיו?

ב] מהי נבואת יחזקאל באחרית הימים [הנקראת בשבת חול המועד?

ג] מה המסר בפרשת : "זאת הברכה" הנקראת בשמחת תורה?

תשובות.

שמחה  ולצידה צער - הילכו יחדיו?

כדי לענות על שאלה זו  נתבונן  בספר הספרים: להלן דוגמאות לעצבות ושמחה יחדיו:

דוגמא א] פגישת יעקב ורחל לראשונה ליד הבאר בחרן:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.  וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ". [בראשית כ"ט, י'- י"ב]

על פי רש"י : שני פירושים על הבכי  של יעקב:

א] יעקב בכה כשפגש את רחל - כי ראה ברוח הקודש שלא תיקבר אתו.

ב] הצטער שבא בידיים ריקות ולא הביא לה תכשיטים  מכיוון שאליפז  בן עשיו רדף אחריו - בציווי אביו על מנת להורגו, אבל  היות וגדל והתחנך בבית יצחק – לפתע משך ידו ושאל מה יעשה  לציווי אביו? ענה  לו יעקב : שייקח ממנו מה שבידו -  כי עני  נחשב למת.

בעל הטורים מפרש: את המילים: , "וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן".

נאמר: "ויגל כבודי" – מלשון - גיל ,שמחה - כמו שנאמר: לָכֵ֤ן  ׀שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף ־ בְּ֝שָׂרִ֗י  יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח": (תהלים פרק ט"ז פסוק ט) כיוון שראה יעקב את רחל שרתה עליו רוח הקודש - והרי ידוע שאין  רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה - כמו שנאמר בתהלים: "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" [תהלים נ"ז, ט']

דוגמא ב] יוסף בוכה במצרים כשמבחין בבנימין:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן-אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי; וַיֹּאמַר, אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.  לא וַיִּרְחַץ פָּנָיו, וַיֵּצֵא; וַיִּתְאַפַּק—וַיֹּאמֶר..," [בראשית מ"ג, כ"ט- ל"ב]

בעל הטורים מפרש: שאל יוסף את בנימין כמה בנים יש לו ? ענה לו  בנימין - כי לכל בניו קרא בשמות על צרותיו של יוסף - מיד נכמרו רחמיו של יוסף עליו  ובירך אותו –  וביקש לבכות  - אך רחץ פניו והתאפק ואם בתחילה היה בצער הרי בסופו בשמחה.

דוגמא ג]  "עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה;    וְגִילוּ, בִּרְעָדָה.

נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן - יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ --  כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ:

אַשְׁרֵי,    כָּל-חוֹסֵי בוֹ".[ תהלים ב', י"א - י"ב]

ניתן לירא את ה' ומנגד  להיות מאושר – על ידי הביטחון והאמונה באלוקים. יראה - ושמחה יחדיו. אומנם יראה  זו לא עצבות , אך זה מתח ואי שקט.

לכן בחג זה, אנחנו מצווים להיות שמחים -וכדי להתגבר על העצבות עלינו להתחזק באמונה ולדעת שאין אדם בשר ודם יכול תמיד להבין את  דרכי  ה' וחייבים להאמין שהכול לטובה - וכל אלה הגיבורים שמתו על קידוש ה' -  הם דרים בגן עדן של מעלה - ולכן נתפלל  שבקרוב תבוא הגאולה ובע"ה אז נזכה לא רק למקדש השלישי אלא לתחיית המתים. אמן ואמן.

נבואת הנביא יחזקאל:

להלן קטע מנבואת יחזקאל הנביא[הפטרה בשבת חול המועד]

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה:  תַּעֲלֶה חֲמָתִי, בְּאַפִּי.  וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי, דִּבַּרְתִּי:.... וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  חֶרֶב אִישׁ, בְּאָחִיו תִּהְיֶה.  וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ, בְּדֶבֶר וּבְדָם; וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית, אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו, וְעַל-עַמִּים רַבִּים, אֲשֶׁר אִתּוֹ.  וְהִתְגַּדִּלְתִּי, וְהִתְקַדִּשְׁתִּי, וְנוֹדַעְתִּי, לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה".

מלחמת גוג ומגוג תערך שבע שנים - אך בסוף המלחמה  עם ישראל בע"ה ינצח את האויבים. אך טרם בוא הגאולה העם יעבור הרבה ייסורים.

איש אינו יודע מתי תגיע בדיוק הגאולה - אך נכון לתקופתנו - ישנה השחתה עולמית העולם כולו במצב לא יציב וסוער ואין תרופה למחלתו.

אך רפואה אחת קיימת בעולם ואיש אינו מתייחס אליה! והיא התורה הקדושה היא המגינה על לומדיה וגם על כל העולם, לכן חייבים להקפיד על ספר תורה כשר. והדבר היחידי שמסוגל לקרב את הגאולה- היא השיבה אל התורה-הקדושה. כפי שאומר משה: "תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב."

המסר בפרשת :"וזאת הברכה":

בשמחת תורה אנו קוראים את פרשת :"וזאת הברכה".

הפרשה פותחת בברכות - וברכות הן תמיד משמחות- והן נאמרות מפי משה לפני מותו:

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ........ תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"ג, א'- ו']

הרמב"ן  מבאר:-כי הברכות שבירך משה – ברכתו מקוימת לכן הדגיש הכתוב כי משה: "אִישׁ הָאֱלֹהִים"!

ובצד הברכות, התורה מתארת את מותו של משה ובכיים של  ישראל: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה.  וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה.  וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם" [להלן ,ל"ד, ה- ח'] גם בפרשה זו  קיים ניגוד, בתחילת הפרשה - ברכות  משמחות - לשבטי ישראל. אך בסוף מותו וקבורתו של  משה  בגיל מאה ועשרים שנה – מותו עצוב - ובני ישראל מתאבלים עליו במדבר..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי העצבות והשמחה יכולים לדור יחדיו במלחמת גוג ומגוג יהיו ייסורים רבים לעם ,אך בסוף נאמר ה' ישיב את כל היהודים מהגלות לארץ:

"וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן - הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה". [יחזקאל ל"ט, כ"ב]     

[יחזקאל ל"ט, כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר